ישראל

המלחמה לפני צומת החלטה – נסיגה או פלישה?

עדכון #3 לשאגת הארי – הממשל הפדרלי נכנס לשוק הביטוח, הכורדים מקבלים נשק ומה קורה כשאף אחד לא בא להחליף את האייתוללות.

עדכון #2 לשאגת הארי – טראמפ מכין לעצמו אופציות, השווקים לא מתרשמים, וחיזבאללה במטח זיכרון לח׳אמנאי.

העדכון לא הוקלט כפרק פודקאסט עקב אילוצי לו״ז, עמכם הסליחה.

עדכון #1 לשאגת הארי – ח׳אמנאי מת, ישראל וארה״ב רוצות שינוי משטר, אך האם העם יתקומם?

דונלד טראמפ עומד בפני החלטה גורלית שתעצב את נשיאותו: לתקוף או לא לתקוף באיראן? אולם, לא משנה כמה ההחלטה גורלית לטראמפ – הוא רק שחקן משנה בדרמה על עתיד איראן.

הטרור בסאהל מאיים להפוך בעיה גלובלית. על מה שקורה במערב אפריקה, החזרה של האמריקנים ואפילו – הזווית הישראלית.

טראמפ הוא אסון לכל מה שהמחנה האמריקני הוקם עליו. אלו חדשות מעולות לעתיד מערכת הבריתות האמריקנית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ההכרה הישראלית בסומלילנד היא כנראה חלק ממשחק רחב יותר על עתיד מפרץ עדן והים האדום. הסעודים והאמירתים מקיזים דם בתימן, טורקיה בסומליה, וכעת ישראל במפרץ עדן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נתניהו רוצה אור ירוק לסבב ב׳ נגד איראן. אבל בשביל מה? יכולות אפשר לשקם. איך שוברים את הרצון של האויב להילחם?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ מבקש לעצב מחדש את הסדר האמריקני לגוש כלכלי-ביטחוני חדש: ״המערב החדש״. במרכזו עומד יעד אחד: השגשוג הכלכלי ארוך-טווח של ארה”ב. איפה ישראל בחזון הזה?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

יחסי ישראל-ארה״ב עומדים בפני נקודת מפנה: סיום הסיוע הביטחוני. במקום לחכות לנשיא עוין שיביא משבר, ישראל יכולה לקחת יזמה ולהפוך את התלות לשותפות – ולהציל את הברית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

בין הצהרות טראמפ על פירוק חמאס לסירובה העיקש של התנועה להתפרק, מתגבש משא ומתן דיפלומטי מורכב. שלוש אסטרטגיות עומדות בפני חמאס, ומשולש אינטרסים בין וושינגטון, קטאר וירושלים יקבע את העתיד.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות!
מי השפיע יותר על האסטרטגיה של מוסקבה – פוטין או הגיאוגרפיה של רוסיה? האם טראמפ טעה במכסים על הודו? מה היתרון בנורמליזציה עם מאוריטניה? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

תוכנית טראמפ היא הזדמנות – וסיכון. ישראל צריכה לתפוס את ההזדמנות כדי להבטיח שעזה לעולם לא תהיה שוב איום.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

התקיפה הישראלית בקטאר יוצרת סיכון: האם מבצע צבאי נועז שנועד לשבור את חמאס עלול דווקא לחזק את אויבי ישראל?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצעים מיוחדים חוזרים להיות נשק אסטרטגי במאבק בין מדינות. מאוקראינה לאיראן, מישראל לטאיוואן. התחייה של מבצעים מיוחדים ככלי אסטרטגי רק התחילה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איך תשפיע איראן פרו-מערבית? האם בינה מלאכותית היא איום על מדינות מתפתחות? מה הסיבה למירוץ הגרעיני של סין מול ארה״ב? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סיום מבצע עם כלביא חושף דילמה אסטרטגית שחוזרת לאורך ההיסטוריה: כיצד לכופף אויב שמסרב להיכנע למרות לחץ צבאי עצום? מסע היסטורי ממקיאוולי, ליפן הקיסרית ועד איראן של ימינו.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצע ״עם כלביא״ הסתיים. מה מגיע עכשיו?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית למערכה באיראן?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

והפעם – מה החישוב האסטרטגי של סין סביב טאיוואן? כיצד טראמפ משפיע על עתיד יחסי ארה״ב-קנדה? האם זה רעיון טוב לעקוץ את האיראנים? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן זנחה את המרגלים המקצועים לטובת נערים ופושעים. 600 משימות ריגול בחיפה, רימונים בשטוקהולם, הצתות בפריז. המודל החדש של טהרן הופך כל אזרח למרגל פוטנציאלי – ומערכות הביטחון במערב מתחילות להבין שהמשחק השתנה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שלושה אירועים בשלושה חודשים שינו את מפת הכוחות במזרח התיכון. ארדואן כבר לא מרים טלפון לטראמפ – הוא פשוט עונה לו. המעבר של טורקיה מבעיה לפתרון יוצר הזדמנות היסטורית, אבל גם סכנה אסטרטגית לישראל. איך נרכב על הגל במקום להיסחף?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הישרדות ישראל בטווח הארוך, האם פוליטיקאים חכמים יותר מן האדם הממוצע, מה צופן חקר העתיד, אוטונומית חימושים – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

המחויבות להגנת הדרוזים בסוריה מעמידה את ירושלים בפני דילמה אסטרטגית. כיצד לאזן בין הרתעה אמינה לבין סיכון הסלמה אזורית?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

האם מלחמה בין ארה”ב לסין בלתי נמנעת? מה מסביר את חולשת אירופה מול רוסיה? כיצד ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית קוהרנטית? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות! חלק ב׳!

מה קורה ביפן? איך הרוסים ״מעכלים״ את מספר ההרוגים הגבוה באוקראינה? למה מקסיקו מעורבת בהסכמי סחר בין ארה״ב וקנדה? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות!

למה ישראל לא מיישמת את “תכנית אבו עלי” בעזה? כיצד ישראל יכולה להתמודד עם איראן? מה היחס של המעצמות לגרעין האיראני? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ועדת נגל זיהתה נכונה את אתגרי הביטחון הלאומי – עצמאות חימושית, שיקום כוח היבשתי ופיתוח אמל”ח זול. אך בהמלצותיה, הוועדה משמרת את אותו סדר עדיפויות שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר. קריאה ביקורתית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האיש שהפך את הדיפלומטיה לעסקי נדל״ן חוזר לכהונה שנייה. איך ישראל צריכה להתכונן לסבב השני של אומנות העסקה של טראמפ?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

מה בפרק? דמוגרפיה ועוצמה לאומית, האם ישראל השיגה ניצחון, מה המטרה של צה״ל בצפון רצועת עזה, אנחנו והכורדים – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות! והפעם – על המגבלות בדרום לבנון, מה טאיוואן עושה מול סין ואילו טעויות אני עשיתי בשנה האחרונה. ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הסכם הפסקת האש בלבנון משקף היעדר חזון אסטרטגי: במקום לגבש מטרות מדיניות ולחתור להחלשת חיזבאללה דרך לחץ על המדינה הלבנונית, ישראל מסתפקת בהרחבת המב”ם – כלי טקטי שהפך למטרה בפני עצמה, תוך ויתור על חשיבה יצירתית ארוכת טווח.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות! מה בפרק?
איראן וסין, הקשר בין משברים כלכלים ואגרסיביות במדיניות חוץ, איך ארה״ב מתכוונת להתמודד עם משבר במזרח התיכון – ובמקביל עם אחד במזרח אסיה, למה צרפת לא תומכת בנו נגד חיזבאללה ואיך אפשר להפוך מלחמה לרווחית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מתקפה ישראלית על איראן יכולה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אך לא להשמיד אותה. איך ישראל יכולה למנף את הפעולה הצבאית להישג ארוך טווח?

*שימו לב* – לא יהיה ניתוח בשבוע הבא לרגל חופשת סוכות. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

יחסי ישראל וצרפת ידעו תהפוכות, מברית אסטרטגית לעוינות גלויה. מה מניע את היחס הצרפתי לישראל? וכיצד ירושלים יכולה למנף זאת?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות הראשון שלנו!
על מה דיברנו: צרפת ולבנון, ארה״ב ואיראן, ציר פילדלפי וקומוניזם באמריקה הלטינית.

*הפרק הוקלט לפני המתקפה האיראנית על ישראל*

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן מתקדמת במהירות לעבר יכולת גרעין צבאית תוך הפרת הסכם הגרעין מ-2015. המשחק האיראני: למנוע החזרת סנקציות בינלאומיות ע”י משא ומתן עד תפוגת מנגנון ההחזרה האוטומטית ב-2025. על ישראל לפעול כעת מול המערב להשבת הסנקציות ולסיכול התוכנית.

שימו לב: לא יהיה פרק בשבוע הבא לרגל חופשת הקיץ. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.

החיסול של הנייה שובר את משוואת ההרתעה המסורתית של ישראל ואולי מעיד על כוונה לגרור את איראן למלחמה ישירה. האזור על סף בלימה, עם הכול תלוי לא רק באינטרסים של השחקנים – אלא גם איך הם תופסים את הכוונות זה של זה.

גישת הביטחון של ישראל עברה מהפכה: ההתגוננות הפכה למרכזית, אך האם זה מספיק נוכח האיומים החדשים? ניתוח מעמיק חושף את הכשלים והאתגרים, ומציע כיוונים לחיזוק היוזמה ההתקפית ולהתאמת האסטרטגיה הישראלית למציאות המשתנה.

המתקפה נגד החות’ים בנמל חודיידה מסמנת תקדים במלחמה של ישראל נגד ציר ההתנגדות. ומצד שני, ישראל עדיין פועלת באופן תגובתי מול איומים אזוריים. דרושה אסטרטגיה ארוכת טווח ויוזמת כדי לטפל בחות׳ים.

טראמפ חוזר? כך בעלות ברית של ארה”ב במזרח אסיה מתכוננות ליום שאחרי. בזמן שאירופה מגששת באפלה, יפן ודרום קוריאה מובילות מהפכה צבאית שקטה, שיכולה לשנות את מאזן הכוח העולמי – וללמד את ישראל שיעור באסטרטגיה.

ירדן נתונה תחת איום משולש: מצד איראן, מצד חמאס, ומצד סחר הסמים של סוריה. בזמן שירדן פרו-איראנית היא תרחיש בלהות, הסכנה בתרחיש כזה דווקא יכולה לשרת את ישראל.

הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית היא אירוע עם פוטנציאל נפיץ. אבל לא רק לישראל. הבנה נכונה של מה הרשות מנסה להשיג, יכולה לעזור לישראל לנסח מהלכי נגד.

פרק זה פורסם לראשונה ב-09.05.2024 לחברי מועדון המשחק הגדול.

איום צווי המעצר על ישראל אינו גזרת גורל. הוא פעולה יזומה נגדנו. הדרך להסיר את האיום עוברת בצעדי לחץ נגדים על בית הדין.

בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.

מרכיב מרכזי בלחץ הבינלאומי על ישראל היא מערכת של מדינות, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות בינלאומיים. ישראל צריכה לבנות מערכת מקבילה ולנהל דיאלוג עם מדינות ידידותיות.

איום צווי המעצר על ישראל אינו גזרת גורל. הוא פעולה יזומה נגדנו. הדרך להסיר את האיום עוברת בצעדי לחץ נגדים על בית הדין.

התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.

הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.

ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.

בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.

מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.

ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.

המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.

אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.

מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.

מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.

מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.

ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.

יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.

המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.

החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.

האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.

ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות’ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.

דילמת “היום שאחרי” בעזה מעוררת דאגה כבר שנים. היא שיתקה את קבלת ההחלטות שלנו, דוחפת אותנו להשלים עם מדינת הטרור בעזה. לא עוד. במוקדם או במאוחר שלטון חמאס ימוטט ואנו נצטרך לעסוק ביום שאחרי. זו הצעה אחת כיצד הוא צריך לראות.

חמאס יכולה לנצח את ישראל ע״י התשה שלה. לא יכולה להביס את צה״ל בשדה הקרב, חמאס כנראה תנסה להתיש את ישראל באמצעות לחץ בינלאומי, אבדות וייאוש הציבור וההנהגה.

מלחמה נגד חיזבאללה היא נחוצה, אך לא הכרחית. תמרון אסטרטגי מוצלח של ישראל, באמצעות חזית דיפלומטית וצבאית, יכול לכפות על חיזבאללה לסגת מדרום לבנון מבלי לצאת למלחמה כוללת נגד הארגון.

הגרסה באנגלית של הניתוח הקודם – קישור.

מלחמת עזה יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארה”ב, נותנת לה להגדיל את השפעתה באזור, לפגוע קשות ברשת ההשפעה האיראנית ולקדם יציבות ושלום במזרח התיכון.

המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.

המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.

כדי להבין יותר טוב את המערכה בעזה ואת העתיד הצפוי לה, צריך להבין יותר טוב את המלחמה כתופעה. מה שולט בדינמיקה של מלחמה? וכיצד יש לנתח את המלחמה מול חמאס?

המערכה בדרום רק התחילה, אך יש מערכה גדולה יותר – נגד ציר ההתנגדות האיראני. שלוש מחשבות: מה צה״ל כנראה מנסה לעשות (ולמה זו טעות); חיסול חמאס לא יסיים את הטרור; ומה האמריקאים יכולים להרוויח ולהפסיד מהרחבת המלחמה לזירות נוספות.