שאגת הארי – עדכון #8
14 באפריל 2026
המצור הימי של טראמפ הוא רק עוד שלב במשא ומתן.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
רוסיה עומדת על גג אירו-אסיה, והיא המדינה הגדולה בעולם. עשירה במשאבים אך ענייה בגישה למים חמים, גדולה בשטח אך חסרה מחסומים גיאוגרפים, רוסיה שואפת להתרחב מעבר לגבולותיה. היא גם רואה את עצמה לא רק כמעצמה נפרדת מהמערב, אלא כתרבות נפרדת לחלוטין.
המצור הימי של טראמפ הוא רק עוד שלב במשא ומתן.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
ממשל טראמפ מבקש לעצב מחדש את הסדר האמריקני לגוש כלכלי-ביטחוני חדש: ״המערב החדש״. במרכזו עומד יעד אחד: השגשוג הכלכלי ארוך-טווח של ארה”ב. איפה ישראל בחזון הזה?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
לארה״ב יש בעית כרישים ולא רק בפלורידה. איך האסטרטגיה היחידה שארה״ב צריכה לנקוט בה, היא גם האסטרטגיה שארה״ב לא יכולה ליישם. עד היום.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
פרק שאלות ותשובות!
מי השפיע יותר על האסטרטגיה של מוסקבה – פוטין או הגיאוגרפיה של רוסיה? האם טראמפ טעה במכסים על הודו? מה היתרון בנורמליזציה עם מאוריטניה? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פוטין מנסה לנצל את נשיאות טראמפ כדי לפלג בין ארה”ב ואירופה, אך גורם לאירופה להתחמש בעצמה. ההתחמשות הגרמנית מובילה את היבשת לעצמאות צבאית – בדיוק מה שהסובייטים חששו ממנו.
לא יהיו פרסומים בשבוע הבא עקב חופשת קיץ. קיץ נעים!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
סטלין מעולם לא מכר אייפונים. וזו רק הבעיה הראשונה שיש לארה״ב בדרך לנצח את סין.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
יש משבר ביחסים בין אזרבייג׳ן ורוסיה, ואלו חדשות רעות למוסקבה. סיפור על ציפורים, שקרים וחיות אחרות.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מבצעים מיוחדים חוזרים להיות נשק אסטרטגי במאבק בין מדינות. מאוקראינה לאיראן, מישראל לטאיוואן. התחייה של מבצעים מיוחדים ככלי אסטרטגי רק התחילה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
למה ארה”ב חייבת לשלוט באירו-אסיה כדי לשרוד? הסיפור המרתק של “האי העולמי”, איך מדינה מעבר לאוקיינוס הפכה לשחקנית המרכזית ביבשת, ומה יקרה אם תאבד את השליטה.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
איך תשפיע איראן פרו-מערבית? האם בינה מלאכותית היא איום על מדינות מתפתחות? מה הסיבה למירוץ הגרעיני של סין מול ארה״ב? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
והפעם – מה החישוב האסטרטגי של סין סביב טאיוואן? כיצד טראמפ משפיע על עתיד יחסי ארה״ב-קנדה? האם זה רעיון טוב לעקוץ את האיראנים? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שלוש מעבדות מלחמה: אוקראינה ולוחמת שחיקה, תימן והאיום לצי, הודו-פקיסטן והמבחן לנשק סיני מול מערבי.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האיחוד האירופי אימץ תפיסה פוסט-מודרנית שדחתה מאזני כוח צבאיים לטובת “עוצמה רכה” ושיתוף פעולה בינלאומי. על בסיס הפרדיגמה הזו אירופה פנתה לקצץ בכוחה הצבאי ולהתקרב ליריבה הגדולה – רוסיה. את התוצאות אירופה כעת קוצרת.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
האם מלחמה בין ארה”ב לסין בלתי נמנעת? מה מסביר את חולשת אירופה מול רוסיה? כיצד ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית קוהרנטית? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האספרסו שלכם הגיע!
מהן המשמעויות האסטרטגיות של התקרית בין זלנסקי וטראמפ? האם יש בכלל? ניתוח קצר לעשות סדר בפתיחת השבוע.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
טראמפ מנסה לחזור על “מהלך ניקסון” בכיוון הפוך – לנתק את רוסיה מסין במקום להפריד בין סין מברה”מ. פוטין עשוי לנצל זאת כדי לשפר עמדות מול וושינגטון ובייג’ינג, בעוד אוקראינה חוששת שתהפוך לקלף מיקוח בעסקה גדולה יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שאלות ותשובות! חלק ב׳!
מה קורה ביפן? איך הרוסים ״מעכלים״ את מספר ההרוגים הגבוה באוקראינה? למה מקסיקו מעורבת בהסכמי סחר בין ארה״ב וקנדה? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה טורפת את הקלפים. היא מאלצת את רוסיה להגיב, פוגעת ביציבות המשטר הרוסי ומעמידה את פוטין בפני החלטות קשות.
צרפת מנצלת את החולשה של רוסיה ואת השיתוק הפוליטי בארה״ב כדי לחזק את השפעתה באיחוד האירופי. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מקומן של המעצמות האירופיות באסטרטגיה הכוללת שלה.
הודעה: לא יתפרסמו בשבוע הבא סקירה שבועית וניתוח שבועי לרגל חופשת הפסח. נשוב לפרסומים הרגילים ב-05.05. חג שמח!
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.
המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
תקרית כוח וגנר ברוסיה נתנה לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בתוך רוסיה. וגנר אינו כוח צבאי פרטי רגיל, משמש כזרוע הלא רשמית של רוסיה ועד לא מזמן כצבא הפרטי של פריגוז׳ין.
החשיבות של הדולר לסחר הבינלאומי היא פועל יוצא של חשיבות גירעון הסחר האמריקני למערכת. ארה״ב מספקת ביקוש לעולם, וזה מספק לה ביקוש לדולרים.
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
לאוטוקרטיה יש צורה חדשה: אוטוקרטיה מידעית. היא נראת כמו דמוקרטיה, היא מתנהלת כמו אוטוקרטיה, והיא משתמשת במניפולציה של מידע כדי לשלוט בציבור שלה.
מוזמנים להצטרף למועדון המנויים שלנו, לתמוך בפודקסט ולהינות מניתוחים שבועיים וגישה לכל חומרי המשחק הגדול בקישור כאן.
כמעט שנה למלחמה באוקראינה והאיומים הרוסים על שימוש בנשק גרעיני הם עדיין רק… איומים. מדוע האיומים הללו לא הצליחו להשפיע על קייב והמערב, ומה כן צריך להדאיג אותנו בקשר לנשק הגרעיני הרוסי.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
קוסובו נתונה מזה יותר ממאה שנה במאבק בין תושביה. לרוסיה אינטרס ללבות את אש הסכסוך. האיחוד האירופי צריך למהר ולשלב אותו בתוכו כדי למנוע זאת.
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
הים הכספי יכול לספק לבדו את כל צרכי האנרגיה של האיחוד האירופי. אולם הדרך אליו עוברת או דרך מוסקבה, או דרך טהרן.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הגירעון האסטרטגי של האיחוד האירופי באפריקה מונע מבריסל להפוך את היבשת למקור אנרגיה חדש לאירופה. המעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפתור את הבעיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
קישור לפרק באתר – קישור.
אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.
המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.
בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.
בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.
ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנחנו נמצאים בתחילתו של הפוסט-אימפריום. בפרק הקודם הכרנו את הסדר העולמי החדש שרצה בוש האב, מערכת בינלאומית שתבטיח את מאזן הכוח הגלובאלי ותובל ע״י ארה״ב. אולם החזון של בוש לא עורר תמיכה מצד הציבור האמריקני או ההנהגה שלו – ללא האיום האדום, למה שארה״ב תמשיך להיות מעורבת בסכסוכים הרחק מעבר לים? שנות ה-90׳ נתפסו כעידן חדש בסדר העולמי, עידן בו כוח יקבע לא עפ״י מספר החיילים שיש לך, אלא לפי גודל הכלכלה שלך. ברוכים הבאים לקץ ההיסטוריה של ביל קלינטון.
ממשל טראמפ מבקש לעצב מחדש את הסדר האמריקני לגוש כלכלי-ביטחוני חדש: ״המערב החדש״. במרכזו עומד יעד אחד: השגשוג הכלכלי ארוך-טווח של ארה”ב. איפה ישראל בחזון הזה?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
לארה״ב יש בעית כרישים ולא רק בפלורידה. איך האסטרטגיה היחידה שארה״ב צריכה לנקוט בה, היא גם האסטרטגיה שארה״ב לא יכולה ליישם. עד היום.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
פרק שאלות ותשובות!
מי השפיע יותר על האסטרטגיה של מוסקבה – פוטין או הגיאוגרפיה של רוסיה? האם טראמפ טעה במכסים על הודו? מה היתרון בנורמליזציה עם מאוריטניה? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פוטין מנסה לנצל את נשיאות טראמפ כדי לפלג בין ארה”ב ואירופה, אך גורם לאירופה להתחמש בעצמה. ההתחמשות הגרמנית מובילה את היבשת לעצמאות צבאית – בדיוק מה שהסובייטים חששו ממנו.
לא יהיו פרסומים בשבוע הבא עקב חופשת קיץ. קיץ נעים!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
סטלין מעולם לא מכר אייפונים. וזו רק הבעיה הראשונה שיש לארה״ב בדרך לנצח את סין.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
יש משבר ביחסים בין אזרבייג׳ן ורוסיה, ואלו חדשות רעות למוסקבה. סיפור על ציפורים, שקרים וחיות אחרות.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מבצעים מיוחדים חוזרים להיות נשק אסטרטגי במאבק בין מדינות. מאוקראינה לאיראן, מישראל לטאיוואן. התחייה של מבצעים מיוחדים ככלי אסטרטגי רק התחילה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
למה ארה”ב חייבת לשלוט באירו-אסיה כדי לשרוד? הסיפור המרתק של “האי העולמי”, איך מדינה מעבר לאוקיינוס הפכה לשחקנית המרכזית ביבשת, ומה יקרה אם תאבד את השליטה.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
איך תשפיע איראן פרו-מערבית? האם בינה מלאכותית היא איום על מדינות מתפתחות? מה הסיבה למירוץ הגרעיני של סין מול ארה״ב? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
והפעם – מה החישוב האסטרטגי של סין סביב טאיוואן? כיצד טראמפ משפיע על עתיד יחסי ארה״ב-קנדה? האם זה רעיון טוב לעקוץ את האיראנים? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שלוש מעבדות מלחמה: אוקראינה ולוחמת שחיקה, תימן והאיום לצי, הודו-פקיסטן והמבחן לנשק סיני מול מערבי.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האיחוד האירופי אימץ תפיסה פוסט-מודרנית שדחתה מאזני כוח צבאיים לטובת “עוצמה רכה” ושיתוף פעולה בינלאומי. על בסיס הפרדיגמה הזו אירופה פנתה לקצץ בכוחה הצבאי ולהתקרב ליריבה הגדולה – רוסיה. את התוצאות אירופה כעת קוצרת.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
האם מלחמה בין ארה”ב לסין בלתי נמנעת? מה מסביר את חולשת אירופה מול רוסיה? כיצד ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית קוהרנטית? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האספרסו שלכם הגיע!
מהן המשמעויות האסטרטגיות של התקרית בין זלנסקי וטראמפ? האם יש בכלל? ניתוח קצר לעשות סדר בפתיחת השבוע.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
טראמפ מנסה לחזור על “מהלך ניקסון” בכיוון הפוך – לנתק את רוסיה מסין במקום להפריד בין סין מברה”מ. פוטין עשוי לנצל זאת כדי לשפר עמדות מול וושינגטון ובייג’ינג, בעוד אוקראינה חוששת שתהפוך לקלף מיקוח בעסקה גדולה יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שאלות ותשובות! חלק ב׳!
מה קורה ביפן? איך הרוסים ״מעכלים״ את מספר ההרוגים הגבוה באוקראינה? למה מקסיקו מעורבת בהסכמי סחר בין ארה״ב וקנדה? ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה טורפת את הקלפים. היא מאלצת את רוסיה להגיב, פוגעת ביציבות המשטר הרוסי ומעמידה את פוטין בפני החלטות קשות.
צרפת מנצלת את החולשה של רוסיה ואת השיתוק הפוליטי בארה״ב כדי לחזק את השפעתה באיחוד האירופי. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מקומן של המעצמות האירופיות באסטרטגיה הכוללת שלה.
הודעה: לא יתפרסמו בשבוע הבא סקירה שבועית וניתוח שבועי לרגל חופשת הפסח. נשוב לפרסומים הרגילים ב-05.05. חג שמח!
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.
המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
תקרית כוח וגנר ברוסיה נתנה לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בתוך רוסיה. וגנר אינו כוח צבאי פרטי רגיל, משמש כזרוע הלא רשמית של רוסיה ועד לא מזמן כצבא הפרטי של פריגוז׳ין.
החשיבות של הדולר לסחר הבינלאומי היא פועל יוצא של חשיבות גירעון הסחר האמריקני למערכת. ארה״ב מספקת ביקוש לעולם, וזה מספק לה ביקוש לדולרים.
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
לאוטוקרטיה יש צורה חדשה: אוטוקרטיה מידעית. היא נראת כמו דמוקרטיה, היא מתנהלת כמו אוטוקרטיה, והיא משתמשת במניפולציה של מידע כדי לשלוט בציבור שלה.
מוזמנים להצטרף למועדון המנויים שלנו, לתמוך בפודקסט ולהינות מניתוחים שבועיים וגישה לכל חומרי המשחק הגדול בקישור כאן.
כמעט שנה למלחמה באוקראינה והאיומים הרוסים על שימוש בנשק גרעיני הם עדיין רק… איומים. מדוע האיומים הללו לא הצליחו להשפיע על קייב והמערב, ומה כן צריך להדאיג אותנו בקשר לנשק הגרעיני הרוסי.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
קוסובו נתונה מזה יותר ממאה שנה במאבק בין תושביה. לרוסיה אינטרס ללבות את אש הסכסוך. האיחוד האירופי צריך למהר ולשלב אותו בתוכו כדי למנוע זאת.
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
הים הכספי יכול לספק לבדו את כל צרכי האנרגיה של האיחוד האירופי. אולם הדרך אליו עוברת או דרך מוסקבה, או דרך טהרן.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הגירעון האסטרטגי של האיחוד האירופי באפריקה מונע מבריסל להפוך את היבשת למקור אנרגיה חדש לאירופה. המעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפתור את הבעיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
קישור לפרק באתר – קישור.
אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.
המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.
בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.
בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.
ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנחנו נמצאים בתחילתו של הפוסט-אימפריום. בפרק הקודם הכרנו את הסדר העולמי החדש שרצה בוש האב, מערכת בינלאומית שתבטיח את מאזן הכוח הגלובאלי ותובל ע״י ארה״ב. אולם החזון של בוש לא עורר תמיכה מצד הציבור האמריקני או ההנהגה שלו – ללא האיום האדום, למה שארה״ב תמשיך להיות מעורבת בסכסוכים הרחק מעבר לים? שנות ה-90׳ נתפסו כעידן חדש בסדר העולמי, עידן בו כוח יקבע לא עפ״י מספר החיילים שיש לך, אלא לפי גודל הכלכלה שלך. ברוכים הבאים לקץ ההיסטוריה של ביל קלינטון.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
