איראן

נתניהו רוצה אור ירוק לסבב ב׳ נגד איראן. אבל בשביל מה? יכולות אפשר לשקם. איך שוברים את הרצון של האויב להילחם?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצעים מיוחדים חוזרים להיות נשק אסטרטגי במאבק בין מדינות. מאוקראינה לאיראן, מישראל לטאיוואן. התחייה של מבצעים מיוחדים ככלי אסטרטגי רק התחילה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איך תשפיע איראן פרו-מערבית? האם בינה מלאכותית היא איום על מדינות מתפתחות? מה הסיבה למירוץ הגרעיני של סין מול ארה״ב? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סיום מבצע עם כלביא חושף דילמה אסטרטגית שחוזרת לאורך ההיסטוריה: כיצד לכופף אויב שמסרב להיכנע למרות לחץ צבאי עצום? מסע היסטורי ממקיאוולי, ליפן הקיסרית ועד איראן של ימינו.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצע ״עם כלביא״ הסתיים. מה מגיע עכשיו?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האם איראן תסגור את מצרי הורמוז?

בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.

מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית למערכה באיראן?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

והפעם – מה החישוב האסטרטגי של סין סביב טאיוואן? כיצד טראמפ משפיע על עתיד יחסי ארה״ב-קנדה? האם זה רעיון טוב לעקוץ את האיראנים? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן זנחה את המרגלים המקצועים לטובת נערים ופושעים. 600 משימות ריגול בחיפה, רימונים בשטוקהולם, הצתות בפריז. המודל החדש של טהרן הופך כל אזרח למרגל פוטנציאלי – ומערכות הביטחון במערב מתחילות להבין שהמשחק השתנה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ מפעיל קמפיין לחץ לא מתפשר על איראן – במישור הצבאי, במישור הכלכלי ובמישור הדיפלומטי. הממשל רוצה הסכם; האם הוא מוכן למלחמה?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות!

למה ישראל לא מיישמת את “תכנית אבו עלי” בעזה? כיצד ישראל יכולה להתמודד עם איראן? מה היחס של המעצמות לגרעין האיראני? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ועדת נגל זיהתה נכונה את אתגרי הביטחון הלאומי – עצמאות חימושית, שיקום כוח היבשתי ופיתוח אמל”ח זול. אך בהמלצותיה, הוועדה משמרת את אותו סדר עדיפויות שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר. קריאה ביקורתית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האיש שהפך את הדיפלומטיה לעסקי נדל״ן חוזר לכהונה שנייה. איך ישראל צריכה להתכונן לסבב השני של אומנות העסקה של טראמפ?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות! מה בפרק?
איראן וסין, הקשר בין משברים כלכלים ואגרסיביות במדיניות חוץ, איך ארה״ב מתכוונת להתמודד עם משבר במזרח התיכון – ובמקביל עם אחד במזרח אסיה, למה צרפת לא תומכת בנו נגד חיזבאללה ואיך אפשר להפוך מלחמה לרווחית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מתקפה ישראלית על איראן יכולה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אך לא להשמיד אותה. איך ישראל יכולה למנף את הפעולה הצבאית להישג ארוך טווח?

*שימו לב* – לא יהיה ניתוח בשבוע הבא לרגל חופשת סוכות. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות הראשון שלנו!
על מה דיברנו: צרפת ולבנון, ארה״ב ואיראן, ציר פילדלפי וקומוניזם באמריקה הלטינית.

*הפרק הוקלט לפני המתקפה האיראנית על ישראל*

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן מתקדמת במהירות לעבר יכולת גרעין צבאית תוך הפרת הסכם הגרעין מ-2015. המשחק האיראני: למנוע החזרת סנקציות בינלאומיות ע”י משא ומתן עד תפוגת מנגנון ההחזרה האוטומטית ב-2025. על ישראל לפעול כעת מול המערב להשבת הסנקציות ולסיכול התוכנית.

שימו לב: לא יהיה פרק בשבוע הבא לרגל חופשת הקיץ. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.

החיסול של הנייה שובר את משוואת ההרתעה המסורתית של ישראל ואולי מעיד על כוונה לגרור את איראן למלחמה ישירה. האזור על סף בלימה, עם הכול תלוי לא רק באינטרסים של השחקנים – אלא גם איך הם תופסים את הכוונות זה של זה.

גישת הביטחון של ישראל עברה מהפכה: ההתגוננות הפכה למרכזית, אך האם זה מספיק נוכח האיומים החדשים? ניתוח מעמיק חושף את הכשלים והאתגרים, ומציע כיוונים לחיזוק היוזמה ההתקפית ולהתאמת האסטרטגיה הישראלית למציאות המשתנה.

המתקפה נגד החות’ים בנמל חודיידה מסמנת תקדים במלחמה של ישראל נגד ציר ההתנגדות. ומצד שני, ישראל עדיין פועלת באופן תגובתי מול איומים אזוריים. דרושה אסטרטגיה ארוכת טווח ויוזמת כדי לטפל בחות׳ים.

ירדן נתונה תחת איום משולש: מצד איראן, מצד חמאס, ומצד סחר הסמים של סוריה. בזמן שירדן פרו-איראנית היא תרחיש בלהות, הסכנה בתרחיש כזה דווקא יכולה לשרת את ישראל.

נשיא איראן מת והמדינה מתכוננת לבחירות חדשות. תוצאות הבחירות ילמדו אותנו רבות על מאבקי הכוח בתוך המשטר, מאבקים שיעצבו את עתידו.

התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.

ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.

מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.

מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.

המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.

מלחמת עזה יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארה”ב, נותנת לה להגדיל את השפעתה באזור, לפגוע קשות ברשת ההשפעה האיראנית ולקדם יציבות ושלום במזרח התיכון.

המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.

המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.

המערכה בדרום רק התחילה, אך יש מערכה גדולה יותר – נגד ציר ההתנגדות האיראני. שלוש מחשבות: מה צה״ל כנראה מנסה לעשות (ולמה זו טעות); חיסול חמאס לא יסיים את הטרור; ומה האמריקאים יכולים להרוויח ולהפסיד מהרחבת המלחמה לזירות נוספות.

אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.

* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *

ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה”ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.

המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.

ערב הסעודית מנרמלת יחסים, אך לא עם המדינה הנכונה: נרמול היחסים עם איראן כנראה נועד לאותת לאמריקנים את התסכול הגובר של הסעודים מהם. עבור ישראל נרמול עם סעודיה אפשרי, אך לא בכל מחיר.

שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.

בעידן של תהפוכות דיפלומטיה בת קיימא מציעה רעיון מנחה לפעילות הבינלאומית של ישראל. דיפלומטיה שלוקחת גם את העתיד בחשבון, ושואפת ליצור קשרים שיעמדו במבחן הזמן.

בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.

הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?

הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.

החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.

ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.

עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.

רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.

שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.

ארדואן רוצה לשפר את כלכלת טורקיה באמצעות ניסוי מסוכן. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.

העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.

אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.

הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

המאבק נגד איראן לא חייב להיות רק צבאי, יותר מזה – החשיבה על הסוגיה רק כצבאית מגבילה אותנו. בניתוח היום נראה כיצד לבחון מחדש את הסוגיה האיראנית ולהעלות פתרונות חדשים ויצירתיים להתמודד עמה.

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.

למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.

איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.

ההתכתשות הנוכחית בין אזרבייג׳ן וארמניה היא חלק ממשחקי כוח גדולים יותר בין רוסיה, טורקיה ובמידה פחותה יותר איראן להשפעה על הקווקז. כציר גיאוגרפי חשוב וכמקור אנרגטי חלופי לאיחוד האירופי, השפעה על הקווקז נתפסת בטהרן, מוסקבה ואנקרה כאבן דרך להשגה או ביסוס של המעמד שלהן כמעצמה אזורית.

אירוע הלייב של פל״ג – קישור.

האם יש ציר סוני במזרח התיכון? התשובה עלולה להפתיע אתכם. בניתוח היום ננסה להתחקות מה אמת ומה פנטזיה ב״ציר הסוני״, מי מרוויח מיצירת הדימוי שהוא קיים ומה יכול להיות המהלך האמריקני הבא במזרח התיכון – סיום המשבר הדיפלומטי עם קטאר.

הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.