חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרק 28 – הקרטלים: חיזבאללה בע”מ

בפרק האחרון הזהרתי שהאנרכיה שמביאים הקרטלים במקסיקו עלולה לשמש ארגוני טרור. בפרק היום, פרק הסיום, אנו פוגשים אויב וותיק, אויב שחשבנו שאנו מכירים: חיזבאללה. איך הפך ארגון הטרור הלבנוני לאימפרית פשע? ומהן ההשלכות האסטרטגיות של הפעילות הפלילית שלו עלינו ועל ארה"ב? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
19 באוקטובר 2018

רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג

להורדת הפרק – קישור.

גם ב-itunes – קישור.

גם ב-youtube –קישור.

בפרק האחרון הזהרתי שהאנרכיה שמביאים הקרטלים במקסיקו עלולה לשמש ארגוני טרור. בפרק היום, פרק הסיום, אנו פוגשים אויב וותיק, אויב שחשבנו שאנו מכירים: חיזבאללה. איך הפך ארגון הטרור הלבנוני לאימפרית פשע? ומהן ההשלכות האסטרטגיות של הפעילות הפלילית שלו עלינו ועל ארה”ב? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.

בסוף 2017 אתר החדשות “Politico” פרסם תחקיר מעמיק שהסעיר את ארה”ב. התחקיר תיאר כיצד ממשל אובמה חנק יוזמה של המנהל לאכיפת סמים, ה-DEA, נגד חיזבאללה. היוזמה, שנקראה “פרויקט קסנדרה”, חקרה את הקשרים של חיזבאללה עם ארגוני פשע בדרום ומרכז אמריקה, באפריקה ובאירופה. היא חשפה את השינוי שחיזבאללה עבר, מארגון טרור לבנוני לארגון פשע בינלאומי, העוסק במכירת סמים, הברחת נשק והלבנת הון ב-4 יבשות. ממשל אובמה חנק את היוזמה בשביל לא להרגיז את האיראנים ובשביל לא לפגוע בסיכויים להשגת הסכם גרעין איתה.

בחודש וחצי האחרון למדתי את ממצאי “קסנדרה” והעמקתי מעבר להם. גיליתי שכל מה שחשבתי על חיזבאללה, על איראן, על רשתות הטרור שלהן – לא גירד את פני השטח. לאחר לימוד מעמיק של הממצאים אי-אפשר אלא להגיע למסקנה שחיזבאללה הוא ארגון חדש, אולי לצערנו ארגון העתיד: היבריד המורכב מארגון טרור-תנועה פוליטית-רשת רווחה-ארגון פשע וגוף פיננסי. והוא עשה זאת תוך עזרה לארגוני פשע אחרים, כמו הקרטלים של מרכז אמריקה וכנופיות מבריחים במערב אפריקה.

אתם יכולים לשאול אותי בצדק “ניצן מה אכפת לנו, ישראלים, מהפעילות הפלילית של חיזבאללה? לא מספיקים הטילים שהוא מאחסן נגדנו שנתעסק גם בהלבנות כספים שלו?” ובאמת הנושא לא היה מעניין, אילולא שהצד הפלילי של חיזבאללה נותן לו עומק אסטרטגי נגדנו. איך? דמיינו שבעתיד הלא רחוק משטר האייתוללות יפשוט את הרגל בגלל סנקציות כלכליות, אינשאללה במהרה בימינו. בעקבות התייבשות התקציב של איראן המליציות השיעיות בעיראק וסוריה ינבלו, החות’ים יאבדו תמיכה חשובה וחאמס יאבד את אחד מגופי המימון הגדולים שלו. יהיה רק ארגון איראני אחד שימשיך להתקיים – חיזבאללה.

ההערכה בקרב גופי מודיעין היא שחיזבאללה זקוק לפעילותו השוטפת ל-500 מיליון דולר בשנה [מקור]. רובו של הסכום מגיע לחיזבאללה מאיראן, שבשנים האחרונות אף הגדילה את תמיכתה הפיננסית בחיזבאללה לסביבות ה-800 מיליון דולר בשנה [מקור]. אולם אם מחר בבוקר הכסף מאיראן לא יגיע, חיזבאללה יוכל להסתדר. הוא יוכל להסתדר מפני שהוא מרוויח כל שנה כ-300 מיליון דולר מפעילות פלילית וגיוס תרומות, כמעט הסכום הדרוש לו לפעילות שוטפת [מקור]. הכרת הרשת הפלילית שלו היא לכן לא “סתם” מעניינת, אלא היא הבנת העומק האסטרטגי שלו, עומק אסטרטגי שיאפשר לו לשרוד את נפילת האייתוללות בטהרן, אולי אפילו מלחמה אתנו. הגיע הזמן להכיר את הצד השני של חיזבאללה, את חיזבאללה בע”מ.

טיטן

את הסיפור של חיזבאללה בע”מ אני רוצה להתחיל לא בהיסטוריה שלו, עוד נגיע לזה, אלא בפעם הראשונה שארה”ב מצאה אותו בחצר האחורית שלה. השנה הייתה 2004 וצוות משותף של ה-DEA והמשטרה הקולומביאנית בדק חשד להלבנת כספים ע”י הקרטל הקולומביאני נורטה דל ואלה (Norte del Valle) [מקור]. החוקרים האזינו למספר אנשי מפתח, כולל לחברים בקרטל נוסף – Oficina de Envigado – ושם אחד המשיך לקפוץ בשיחות השונות שהאזינו להם – שאקרי חרב (Chekry Harb), שכונה בפיהם “אל-טאליבן”.

חרב התגלה כמנהל של מנגנון הברחת סמים והלבנת כספים שלא רק ה”נורטה דל ואלה” השתמשו בו, אלא גם ה-FARC, הגרילה המרקסיסטית של קולומביה. בשנת 2006 החקירה של המנגנון הפכה למבצע רשמי, מבצע “טיטן”, במסגרתו הותקנו מעל 370 מתקני ציתות והוקלטו כ-700 אלף שיחות [מקור]. מבצע “טיטן” חשף רשת בינלאומית להברחת סמים והלבנת הרווחים מהם. קוקאין הוברח ע”י הרשת של חרב מקולומביה דרך וונצואלה לארה”ב, אירופה והמזרח התיכון. לאחר שהקוקאין נמכר, חרב לקח את הרווחים והשתמש בהם בשביל לקנות מוצרים במזרח אסיה. חרב אז מכר את המוצרים בדרום אמריקה ואת הכסף שהרוויח מהם, שהיה עכשיו כסף “מולבן”, הוא היה מפקיד דרך גופים פיננסים לבנוניים ומעביר לידי הלקוחות שלו [מקור].

איך חיזבאללה קשור לכל הסיפור? חרב השתמש בקשרים שלו עם חיזבאללה בשביל להבריח את הסמים למזרח התיכון ואירופה ולהלבין את הכספים. בתמורה לעזרה של חיזבאללה, 12% מהרווחים של חרב הועברו לארגון. ב-2007 ה-DEA הצליח להכניס סוכן לארגון של חרב, במטרה לחשוף את כל מבנה הארגון. אולם לפני שהספיק לעשות זאת, לחץ של ה-CIA לעצור את חרב גרם לחשיפת הסוכן ב-2008. בהיסטריה ה-DEA והמשטרה הקולומביאנית ניסו להכין תיקים נגד כל המעורבים בחקירה לפני שיספיקו להיעלם. הם הצליחו להביא למעצרם של 130 איש, ביניהם גם חרב [מקור]. הרשת של חרב נסגרה, אך מבלי שמנגנון הכספים של חיזבאללה ייחשף במלואו.

הפזורה הלבנונית

שאקרי חרב היה קולומביאני ממוצא לבנוני שהשתמש בקשרים שלו עם חיזבאללה מצד אחד ועם ארגוני פשע קולומביאנים מצד שני בשביל להקים רשת הברחה. אך חרב הוא לא מקרה ייחודי. להפך. ככל שמעמיקים ללמוד את הרשת של חיזבאללה, כך מגלים כמה ממנה מבוסס על הפזורה הלבנונית ועד כמה הפזורה הזו גדולה. בעוד בלבנון חיים כ-6 מיליון איש, בפזורה הלבנונית בעולם חיים בין 8 ל-14 מיליון איש. רובם הגדול, כ-8 מיליון, חיים בדרום אמריקה. עוד 2.5 מיליון גרים בצפון אמריקה. 70 אלף באפריקה. חצי מיליון באירופה. ועוד 300 אלף חיים בעולם הערבי [מקור].

leveraging-the-lebanese-diaspora-to-enter-foreign-markets-3-638.jpg
הפזורה הלבנונית בעולם

לחיזבאללה יש שני שימושים בפזורה הזו: ראשית, כמקור לתרומות. כ-20% מהתמ”ג הלבנוני מקורו בכספים ששולחים לבנונים מחו”ל חזרה למשפחותיהם בבית. חיזבאללה, שנתפס כארגון פוליטי וארגון רווחה לגיטימי, הוא אחד היעדים אליהם תורמים לבנונים נדיבים מחו”ל [מקור]. קשה לאמוד את הסכום שמצליח חיזבאללה לגייס בתרומות, אך סביר להניח שהוא נע בסביבות העשרות מיליונים של דולרים בשנה. מקרה שיכול להעיד על החשיבות של התרומות מהפזורה הלבנונית לחיזבאללה הוא התרסקות טיסה UTA-141 מבנין לביירות, כשעל סיפונה בכירי חיזבאללה שתכננו להבריח כמעט 2 מיליון דולר במזומן, סכום שגייסו מלבנונים עשירים במערב אפריקה [מקור].

השימוש השני של חיזבאללה בפזורה הוא כתשתית לרשתות הפשע והטרור של חיזבאללה. כקהילה גדולה של סוחרים, הפזורה הלבנונית עוסקת בסחר בכל דבר שתוכלו לחשוב עליו, מעופות קפואים עד יהלומי דמים ב-5 יבשות. היא משתמשת בקשרים משפחתיים ובבנקאות בלתי רשמית, המכונה חוואלה, בשביל להעביר סחורות וכספים. סביבה כזו היא אידיאלית לארגוני טרור כמו חיזבאללה ליצור ולהפעיל רשתות של סוחרי נשק, תאי טרור ומלביני כספים. וחיזבאללה עושה בדיוק את זה – משתמש בקהילות לבנוניות מקומיות בשביל פעילות פלילית וחבלנית.

עמק הסמים

הקשר בין טרור וסמים אינו חדש. חיזבאללה לא היה הראשון ואינו היחיד שתדלק את עצמו ברווחי סמים. הטאליבן עסק ועוסק עד היום בגידול ומכירת אופיום והירואין [מקור]. הגרילה המרקסיסטית של קולומביה, ה-FARC, גם היא השתמשה בקוקאין בשביל לממן את פעילותה [מקור].

חיזבאללה התחיל את עסקי הסמים לא כמגדל או סוחר, אלא כגובה חובות מסוחרי סמים בשטחו. זכרו, חיזבאללה נוסד בשנת 1985 בדרום לבנון, קרוב לעמק הבקעה הלבנוני. בשנה בה חיזבאללה נוסד, עמק הבקעה כבר היה אחד המרכזים הגדולים בעולם לגידול סמים, במיוחד מריחואנה. הסיבה לדומיננטיות של גידול סמים הייתה כניסת הכוחות הסורים ב-1976, אז החלו הקצינים הסורים להפנות את האדמות החקלאיות לגידול סמים. אם ב-1976 10% מאדמות הבקעה הוקדשו לגידול מריחואנה, ב-1982 כבר 90% מאדמות הבקעה גידלו את הסם. למה? רווח כמובן. בשיאה בשנות ה-90′ תעשיית הסמים בבקעה גלגלה כ-4 מיליארד דולר בשנה. אז, כשהקרטלים המקסיקנים עוד היו מרוכזים בעיקר בקוקאין, חמישית מההירואין בארה”ב יוצר בעמק הבקעה ו-75% מהחשיש שנצרך בעולם גודל בה [מקור].

חיזבאללה בשנותיו הראשונות גבה מס הגנה מן המגדלים המקומיים ומסוחרי הסמים באזור [מקור]. הוא גם השתמש בסמים שגודלו בבקעה כאמצעי להשגת מודיעין, במה שכונה בפי הארגון כתוכנית ל”סמים בעד מודיעין” [מקור]. חיזבאללה היה מוכר סמים כמו הירואין או חשיש לסוחרי סמים בישראל בתמורה למודיעין על מיקומם וסדרי הכוחות של צה”ל.

עם ההתפשטות שלו בקרב הפזורה הלבנונית וההתבססות שלו בלבנון עצמה, חיזבאללה החל לפנות מגבייה בלבד לסחר בסמים. וכאשר היה צורך להלבין את הרווחים, חיזבאללה גילה יצירתיות מדהימה.

מסעו של דולר

הרשת של חרב הייתה הפעם הראשונה שקשר משמעותי נמצא בין חיזבאללה והקרטלים של דרום אמריקה. היא גם הראתה את הקשר העמוק בין לבנונים בפזורה וחיזבאללה בלבנון.

אחרי שמבצע טיטן התפוצץ ב-2008, ה-DEA התחיל לעקוב אחר אדם אחר ששמו עלה באחת השיחות של חרב: איימן ג’ומה (Ayman Joumaa). ג’ומה, לבנוני תושב מדיין קולומביה, היה בעל קשרים לארגון חיזבאללה מאז 1997 ובמיוחד לאחד, עבדאללה ספיידין (Abdallaha Safieddiene), שליח חיזבאללה לאיראן [מקור].

3 שנים לקח ל-DEA לאסוף ראיות נגד הרשת של ג’ומה. כשנחשפה, בתביעה של הממשל הפדרלי נגדו, התגלה שג’ומה עמד ברשת הברחת סמים והלבנת הון הגדולה ביותר שנראתה עד אז ע”י רשויות החוק בארה”ב. והוא לא הסתפק רק בקרטלים בקולומביה. ג’ומה שיתף פעולה עם ה”לוס זאטס”, קרטל הסמים המקסיקני, בשביל להבריח כמעט 100 טון של קוקאין [מקור] לתוך ארה”ב. אותו דבר הוא עשה עם קרטלים בקולומביה ובוונצואלה בשביל להבריח כמות דומה דרך מערב אפריקה למזרח התיכון ואירופה. כמו הרשת של חרב, הרשת של ג’ומה הלבינה את הרווחים ממכירות הקוקאין באמצעות מנגנון מתוחכם של קנייה ומכירה של מכוניות משומשות מארה”ב. בשיאו ג’ומה הלבין כ-200 מיליון דולר בחודש, כשאחוז לא ידוע מהכסף הועבר לידי חיזבאללה [מקור].

1 pA5bFyqW5YwxHczyOkNmDQ
מסלול הלבנת ההון של הרשת של ג’ומה

איך הוא הלבין כל כך הרבה כסף? ומדוע לארה”ב לקח 3 שנים לקלוט בכלל שמישהו מלבין מאות מיליונים בשביל ברוני סמים? אני יכול לתאר את הפרטים הטכניים, אבל בשביל באמת להעריך את התחכום של הרשת שניהל ג’ומה, אני רוצה לספר לכם סיפור. זה סיפור קצר, סיפור חביב, שכולל שני גיבורים מיוחדים: הראשון הוא שטר 100 דולר בכיסו של סוחר סמים צרפתי, נקרא לו ז’אק. הגיבור השני הוא הפורד פוקוס של גברת רובינסון, תושבת ארה”ב.

השטר של ז’אק התחיל את חייו אי-שם במדפסות הלאומיות של ארה”ב והגיע, אחרי הרבה ידיים, לכיסו של ז’אק. ז’אק, סוחר סמים בינוני בצרפת, הולך להיפגש עם מבריח סמים בנמל מרסיי. הם מחליפים כמה מילים, ז’אק בודק את הסחורה וכשהוא רואה שהיא טובה, השטר של ז’אק מועבר לידי המבריח, בתמורה לכמה עשרות קילוגרמים של קוקאין. המבריח כעת משלם לבוס שלו עם השטר של ז’אק, שבתורו משלם למבריח אחר ואחרי עוד כמה העברות השטר של ז’אק, שהתחיל במרסיי צרפת, מגיע לחבילה מסודרת במזוודה בלומה, עיר הבירה של טוגו שבאפריקה. משם הוא יועבר ע”י בלדרים של חיזבאללה באופן פיזי ללבנון.

אבל רגע, הוא עוד לא יוצא לדרך.

השטר של ז’אק חברינו הוא “כסף מלוכלך”. אם יופקד במערכת הפיננסית הבינלאומית, הוא יעורר את חשדן של הרשויות. הוא יביא לחסימה של הבנק, הוא יביא להחרמה של הכסף. את השטר של ז’אק צריכים “להלבין”, להפקיד באופן שלא יעורר חשד, אחרת מישהו עלול לחטוף. וכאן נכנסת לתמונה הפורד פוקוס של גברת רובינסון.

בשעה בה השטר של ז’אק ממתין בטוגו, גברת רובינסון נוסעת לסוכנות הרכב. בדלפק ממתין לה סוכן הרכב, נקרא לו סם, שקונה את הפורד הישן של גברת רובינסון במזומן. גברת רובינסון יוצאת מרוצה. גם סם. הכסף שהוא השתמש בו נשלח מבנק לבנון-קנדה בביירות. הוא לוקח את העמלה שלו וממלא את פרטי המשלוח. הפורד של גברת רובינסון עומד לפגוש את השטר של ז’אק.

כמה ימים אחרי המכירה הפורד של גברת רובינסון מועמס בנמל ויוצא לדרכו אל מגרש מכוניות בבנין, מערב אפריקה. הוא ימתין שם שבוע, אולי שבועיים עד שיימכר לתושב מקומי. הרווח שהמוכר יפיק יהיה שולי – 10 עד 20 אחוז. אך הוא לא עושה זאת בשביל הרווח. השטרות ממכירת הפורד, שטרות של 1000 פרנק אפריקאי, נארזים במזוודות למשלוח.

עכשיו יש לנו שני שטרות: השטר הראשון הוא שטר 100 הדולר של ז’אק, שהורווח ממכירת קוקאין קולומביאני במרסיי שבצרפת. הוא שטר “מלוכלך”. השטר השני הוא שטר של 1000 פרנק אפריקאי מהמכירה החוקית של פורד פוקוס. השטר הזה נקי. שטר אחד מלוכלך, שטר אחר נקי. שניהם יוצאים פיזית מאפריקה אל ביירות במזוודות שנישאות ע”י בלדרים בשירות חיזבאללה.

בביירות השטרות ממכירת הפורד מומרים לדולרים, שמועברים ביחד עם השטרות של ז’אק אל בנק לבנון-קנדה, אותו בנק ששלח כסף לסוכנות הרכב בארה”ב לקנות את הפורד של גברת רובינסון. כמובן, אין רק סוכנות רכב אחת. בשיאה הרשת כללה מעל 300 סוכנויות רכב ברחבי ארה”ב, שקנו מכוניות ושלחו אותן למערב אפריקה.

בנק לבנון-קנדה מפקיד את השטרות ביחד, אלו מהסמים ואלו מהרכבים, תחת אותו סעיף של רווח מעסקת המכוניות. הודות לגברת רובינסון והפורד פוקוס שלה השטר של ז’אק הפך עכשיו לבן. הוא כעת יכול לנוע במערכת הפיננסית העולמית, לממן משכורות של אנשי חיזבאללה, לרפד את הכיסים של ראשי קרטל לוס זאטס במקסיקו או להישלח לארה”ב, בשביל לקנות את הפורד הבאה לצורך הלבנה. גאוני לא?

שלוש שנים לקח לסוכנים בפרויקט קסנדרה לאסוף את הראיות הדרושות בשביל לפרק את הרשת של ג’ומה. בפברואר 2011 התובע הכללי במחוז המזרחי של ווירג’יניה הגיש תביעה נגד בנק לבנון-קנדה על הלבנת כספים בהיקף של כמעט חצי מיליארד דולר [מקור]. במקביל לתביעה משרד האוצר האמריקאי הכריז על איימן ג’ומה כ”קינגפין” (Kingpin) והפעיל נגדו ונגד הרשת שלו את הסנקציות הקבועות בחוק, האוסרות על כל יחיד או חברה אמריקאים ליצור קשר עם איזה מהגופים שסומנו ע”י משרד האוצר תחת האיום בקנס כספי של עד 5 מיליון דולר ומאסר של עד 30 שנה [מקור]. בניגוד לחרב שנתפס, ג’ומה הצליח לחמוק לביירות. הוא פעיל גם היום.

סוציאליסטים וטרוריסטים

אם הפעילות של חיזבאללה הייתה נעצרת בארגוני פשע אחרים, עוד הייתי אומר – ניחא. נכון, הוא הצליח להקים רשתות פשע מהשורה הראשונה, שהזרימו לו מיליונים. אבל לפחות הוא לא הצליח במה שהקרטלים המקסיקנים שואפים להשיג – שת”פ עם מדינה.

רק שבעוד הקרטלים של מקסיקו עדיין מנסים להשחית את המדינה המקסיקנית, חיזבאללה הצליח להשתלט על מדינת האם שלו – לבנון – והודות לאיראן יש לו גם שת”פ ברמת המדינה עם אחת המדינות הכי לא יציבות בדרום אמריקה – וונצואלה. מאז תחילת שלטונו של הוגו צ’אווס בוונצואלה והידוק הקשרים בינו לאיראן, חיזבאללה ניצל את היחסים המתהדקים בשביל לקדם את הפעילות הפלילית והפעילות הטרוריסטית שלו גם יחד.

איך? וונצואלה שיתפה פעולה עם איראן וחיזבאללה בשלושה מאמצים חשובים: ראשית, היא עזרה לאיראן להתחמק מהסנקציות הכלכליות נגדה. היא מכרה נפט איראני בשביל איראן ואפשרה לאיראן גישה למערכת הבנקאות העולמית דרך הבנקים שלה [מקור]. שנית, וונצואלה עזרה לאיראן להמשיך ולפתח את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. צ’אווס אישר לחברה האיראנית פארצ’ין (Parchin) להקים מפעל לייצור דלק טילים בשטח וונצואלה, לצרכי תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן [מקור]. ושלישית, וונצואלה אפשרה את התנועה החופשית של פעילי חיזבאללה וסוכנים איראניים ע”י הפעלת טיסה דו-שבועית בין קראקס לדמשק וטהרן [מקור] והנפקת דרכונים שלה לגורמי טרור.

כל אחד מהמקרים לבדו הוא מדהים, בטח כשחושבים על רמת המעורבות של הדרגים הבכירים בשתי המדינות בשביל שיצאו לפועל. לדוגמה, בשביל להפעיל את הטיסה בין קראקס לדמשק וטהרן, טיסה שזכתה לשם “Aeroterror”, היה צורך באישור של לפחות בכיר בדרג הקרוב לנשיא וונצואלה, אם לא הנשיא עצמו. הטיסה, שסומנה כטיסה VO-3006, לא הופיעה בשום רישום של חברת התעופה הלאומית של וונצואלה [מקור]. לפי מודיעין שאסף ה-DEA, הטיסה הדו-שבועית הייתה יוצאת מוונצואלה עם סמים וכסף ללבנון ועם “פריטים בעלי שימוש כפול”, דוגמת משקפי ראיית לילה, סמני לייזר ורכיבים שאיראן הייתה צריכה לתוכניות הגרעין והטילים שלה [מקור]. בטיסה חזור המטוס היה מגיע עם פעילי חיזבאללה וסוכנים איראנים, שעם נחיתתם התפזרו בדרום אמריקה הודות לדרכונים שקיבלו בשגרירות וונצואלה בדמשק או בגדאד. כן, בשגרירות [מקור].

נשמע הזוי? אין לכם מושג כמה. ב-2017 משרד האוצר האמריקאי סימן את סגן הנשיא של וונצואלה, טארק זאידן אל אייסאמי מאדה (Tareck Zaidan El Aissami Maddah, כן הוא לבנוני), כקינגפין, בדומה לידידנו איימן ג’ומה [מקור]. הוא הואשם שפיקח על ההברחה של קוקאין דרך וונצואלה, כולל דרך בסיס אווירי של צבא וונצואלה ונמלי המדינה ושהוא בעל קשרים עם לוס-זאטס. בנוסף, בשנים בהן השגרירויות בעיראק וסוריה חילקו דרכונים של וונצואלה, אל אייסאמי היה שר הפנים ולפי דיווחים ידע ואישר את הפעילות של השגרירויות [מקור]. המשמעות של הנפקת הדרכונים והטיסות היא שעשרות אם לא מאות של סוכנים איראנים ופעילי חיזבאללה נמצאים היום בדרום אמריקה בזהויות מזויפות. אלה נוספים לנוכחות המשמעותית שיש לחיזבאללה גם ככה בדרום אמריקה, באזור הגבולות המשולש של פרגוואי, ברזיל וארגנטינה [מקור]. אזור הגבולות המשולש, או TBA, הוא מרכז לפעילות פלילית של מבריחי סמים, נשק ומלביני כספים שרובם ככולם ממוצא ערבי, בעיקר לבנוני. עפ”י הערכות חיזבאללה מגייס כל שנה מהאזור כ-20 מיליון דולר [מקור] וספקי נשק של חיזבאללה סייעו לפחות במקרה אחד לכנופיות ברזילאיות להשיג נשק וחומרי נפץ [מקור]. ככה זה כשיש לך IKEA של נשק ליד הבית – לא תשמש?

חיזבאללה בע”מ

קולומביה, וונצואלה, ארה”ב, מקסיקו, מערב אפריקה, לבנון, סוריה, איראן, אירופה – שימו את האצבע שלכם על הגלובוס וחיזבאללה כנראה עושה עסקים עם מישהו באזור. הוא מלבין כספים לקרטלים מקסיקנים באמצעות חברות קש בהונג קונג ומוכר קוקאין באירופה שהוברח דרך הסהרה. והוא עושה את כל זה בעודו נלחם בשביל איראן בסוריה, מתחמש נגדנו, מנהל את הממשלה בלבנון ומציע שירותי רווחה לאוכלוסייה השיעית בה.

אבל מי בדיוק בתוך חיזבאללה מנהל את כל העסקים האלו? הגוף בחיזבאללה שאחראי להם הוא היחידה לענייני עסקים [מקור], חלק מה”ג’יאהד האיסלמי”, מי שאחראי בחיזבאללה על תכנון וביצוע פיגועי טרור. המיקום הארגוני של היחידה לענייני עסקים בתוך חיזבאללה מעיד על השימוש הכפול שיכול להיות לרשתות הפליליות של חיזבאללה. כפי שהן יכולות להבריח סמים, כך הן יכולות להבריח נשק. כפי שהן מאפשרות תנועה חופשית של סוכנים מהמזרח התיכון לדרום אמריקה, כך הן יכולות לאפשר תנועה חופשית של אותם סוכנים לאירופה וארה”ב.  אם לישראל יש את הצוללות כנשק המכה השנייה, הנשק שיבטיח נקמה על כל תקיפה של ישראל, חיזבאללה והרשתות שלו הם נשק המכה השנייה של איראן. כל עיסוק בשינוי המשטר האיראני, בהפלתו, יהיה חייב לקחת בחשבון את ההיקף והמשאבים שעומדים היום לידי חיזבאללה.

סיכום

התחלנו את הסדרה “הקרטלים” בגבעות שטופות השמש של מקסיקו. פגשנו את ה-קרטלים של מקסיקו, ארגוני פשע שהודות לשוק הסמים האמריקאי גדלו למפלצות. ירדנו דרומה למשולש הצפוני, שם כנופיות פשע ענקיות והזנחה שיטתית החריבו את המרקם החברתי בהן. עלינו צפונה, אל ארה”ב וראינו מהו סוד כוחה של אמריקה וכיצד הקרטלים עלולים לקחת זאת ממנה. והיום, בפרק הסיום, הגענו מאמריקה הרחוקה ממש אלינו אל הגבול, אל חיזבאללה שהפך מבלי משים לב לסינדיקט של טרור, פוליטיקה ופשע.

אם יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו מהסדרה, הוא זה: הזירה הבינלאומית כבר לא שייכת רק למדינות. היא שייכת לכל מי שיש לו מספיק כוח ליצור או לערער מדינות. מהקרטלים במדבריות של מקסיקו, עד חיזבאללה אצלנו על הגבול. מספר השחקנים במשחק הגדול עלה.

תודה על ההקשבה.


נהנתם מהפרק? מוזמנים לתמוך במשחק הגדול – קישור.

אפקטי קול – https://www.zapsplat.com/

מוסיקה בפתיחה – Lobo Loco, Glueworm Evening Blues

מוסיקה בסיום – Dexter Britain, The time to Run, Creative Commons Vol. 1

לגלות עוד מהאתר המשחק הגדול

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא

הרשמה לניוזלטר

רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו

התחברות לחשבון פל״ג