אנדוריל והצורך האמריקאי במסה (ניתוח 184)
22 בספטמבר 2023
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
נתון בין אירופה, מזרח אסיה ואפריקה, המזרח התיכון הוא צומת דרכים חשובה באירו-אסיה. עם הגילוי של נפט במאה ה-20 האזור הפך חשוב עוד יותר לכלכלות המתועשות של אירופה, מזרח אסיה וצפון אמריקה. אולם עם הירידה בחשיבותו של הנפט המזרח תיכוני וירידת העניין האמריקני ביציבות שלו, המזרח התיכון עכשיו צריך להתחיל להתמודד עם הבעיות שלו – איראן, טרור, מחסור במים – בעצמו.
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
מקסיקו עוקפת את סין בייצוא לארה״ב, האיחוד האירופי פותח חזית חדשה במלחמת הסחר עם סין וישראל חותמת על הסכם חיטה עם אזרבייג׳ן.
ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה”ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.
חוואווי הסינית משיקה מכשיר נייד חדש על-אף הסנקציות האמריקאיות. ארמניה מארחת כוחות אמריקאים גדולים. סין מתכוונת לאסור שימוש באייפונים במשרדים רגישים. ואיך הונג קונג הצילה את סין מעצמה.
מזרח הים התיכון יכול להפוך למסדרון אסטרטגי שיגדיר מחדש את הגיאופוליטיקה של אירו-אסיה. או שהוא יכול להיות גרורה טורקית. ישראל צריכה לדעת כיצד לשחק נכון את הקלפים האסטרטגים שלה.
רוסיה משתלטת על הפעילות של וגנר באפריקה. (עוד) הפיכה במערב אפריקה. יפן מחזקת את תעשיית הביטחון שלה. והרשת סביב סין מתהדקת.
הודו אוסרת על יצוא סוכר עקב בצורת. מועדון ה-BRICS מתרחב. שיא ברכש נפט איראני ע״י סין. וטורקיה ממשיכה בדרך הארוכה לאורתודוקסיה כלכלית.
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
ארה״ב שוקלת להציב שומרים חמושים על ספינות במצר הורמוז. סין תקים מפעל סוללות חדש בהונגריה. והקשר בין עליית הרובוטים ודעיכה דמוגרפית.
בוליביה מתעניינת במל״טים איראנים. ההנהגה הסינית מתחייבת לתמוך בכלכלה (אך נמנעת מתוכנית המרצה כרגע). והפיכה בניז׳ר מאיימת על הנוכחות המערבית במערב אפריקה.
הדמוקרטיה הישראלית דורשת תיקונים, אך הבעיה העקרונית אינה נעוצה בצורה הדמוקרטית שלה, אלא בחסרונותיה כרפובליקה. רפובליקה היא שלטון כל האזרחים עבור כל האזרחים, עם ריסון יעיל של כוחם של השליטים.
טורקיה נתנה אור ירוק לצירוף שבדיה לנאט״ו. פוקסקון יוצאת מפרויקט שבבים בהודו. והאם הגיע הזמן לברית ביוטכנולוגיה דמוקרטית?
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.
הודו וגרמניה בוחנות שיתוף פעולה בתחום הצוללות. ארה״ב מכחישה שהיא קרובה לעסקה חלקית עם איראן. וגוש האירו מחליק למיתון טכני.
כיצד הבחירות הקרובות בטורקיה עשויות להשפיע על עתידה של האומה? גם אם ארדואן יפסיד בבחירות, נראה שהמורשת שלו תמשיך לרדוף את המדינה עוד שנים קדימה.
יפן מחזקת את הקשרים עם אפריקה, נתונים כלכלים מעודדים מסין, ואיך ערים מעצבות את הזירה הבינלאומית שלנו.
ההתפתחויות הדיפלומטיות האחרונות בין סעודיה, סוריה ואיראן מדאיגות את ישראל. בעוד שישראל קיוותה שהסכם אברהם יוביל לברית אנטי-איראנית, פתיחות דיפלומטיות אחרונות בין ערב הסעודית לאיראן עשויות לרמוז אחרת. במקום לחפש ברית אזורית נגד איראן, ישראל צריכה להתמקד בבניית קואליציות מקומיות כדי לטפל בבעיות שאיראן מנצלת או יוצרת.
סין מדמה תקיפת מטרות בטאיוואן. מצרים וטורקיה מהדקות קשרים. וערב הסעודית והחות׳ים מתקדמים להסכם שלום.
ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.
ערב הסעודית מנרמלת יחסים, אך לא עם המדינה הנכונה: נרמול היחסים עם איראן כנראה נועד לאותת לאמריקנים את התסכול הגובר של הסעודים מהם. עבור ישראל נרמול עם סעודיה אפשרי, אך לא בכל מחיר.
איראן וערב הסעודית חידשו יחסים דיפלומטים. האיחוד האירופי ביוזמה חדשה להקטנת התלות בסין. והולנד מצטרפת למלחמת השבבים של ארה״ב נגד בייג׳ינג.
סין ויפן מסכימות שלא להסכים. רוסיה מנסה (שוב) להפחיד את המערב עם נשק גרעיני. וביידן מגיע לביקור פתע באוקראינה.
*תזכורת* – בדקו אם המנוי השנתי שלכם עומד להסתיים. נדרש לבצע חידוש ידני של המנוי. לבדיקה וחידוש –
רעידת האדמה בטורקיה מאיימת לטלטל את המדינה פוליטית. בעוד פחות מ-4 חודשים טורקיה תצא לבחירות, וארדואן לא יכול להפסיד בבחירות שיכריעו אם יהיה לו עוד עשור בשלטון.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
נשיא קונגו לא מרוצה מעסקה עם סין של קובלט תמורת תשתיות. דרום קוריאה מחזקת את הנוכחות שלה במפרץ הפרסי. וסין החלה לדעוך דמוגרפית.
בעידן של תהפוכות דיפלומטיה בת קיימא מציעה רעיון מנחה לפעילות הבינלאומית של ישראל. דיפלומטיה שלוקחת גם את העתיד בחשבון, ושואפת ליצור קשרים שיעמדו במבחן הזמן.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
ערב הסעודית מנסה לגבש עמדת ביטחון עצמאית כשהיחסים עם ארה״ב מדרדרים וסין מסרבת להחליף אותם. אולם במקום להגביר את ביטחונה, סעודיה מסכנת את עצמה ואת האזור.
ארה״ב חשפה את המפציץ האסטרטגי החדש שלה. סין הכריזה על הקלות נוספות בתחום הקורונה. והאם לתעשיית השבבים צפוי עתיד יציב יותר עם הגידול בביקוש מצד חוות שרתים ומחשבי על?
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
מהפכה באיראן לא תעלים בן לילה את תוכנית הגרעין שלה. כתלות בדינמיקה וביחסים של המשטר החדש עם המערב, תוכנית הגרעין עלולה להמשיך להיות סלע מחלוקת.
הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
גרמניה מחזרת אחר נפט במפרץ הפרסי. בועת החוב בסין הופכת מורכבת יותר. ויפן תסבסד הקמת מפעל שבבים חדש ע״י יצרן אמריקני.
הפגנות מטלטלות את איראן, אך מוקדם להעריך אם מדובר בגל דרמטי מזה של 2009. ברוסיה החל גיוס חלקי. ובסרי לנקה השושלת ששדדה את המדינה ממשיכה להינות מפופולאריות.
הסכסוך הימי בין ישראל ולבנון נמשך כבר מעל עשור. בשנתיים האחרונות, עקב משבר כלכלי מבית, לבנון מעוניינת בהסכם. האם ביירות וירושלים יצליחו להשיג אותו?
חברות שהוזכרו בניתוח: אנרג׳יאן.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
כשממשלת בנט רק קמה סימנו 4 מוקשים שעומדים לפתחה. עכשיו כשהיא סיכמה שנה, הגיע הזמן לראות אם הצליחה הממשלה להימנע מן המוקשים.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
סין מאיימת מתגובה חריפה לביקור ננסי פלוסי בטאיוואן. ה-ECB (סוף סוף) מעלה את הריבית ומעורר חשש למשבר חוב איטלקי. וכורים גרעינים בצרפת מתקשים לפעול עקב החום הרב.
ישראל יכולה לשחק תפקיד מפתח בסדר העולמי הבא: ציר אסטרטגי חשוב בין שלושה אזורים – האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ואירופה.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
משבר כלכלי לא נובע בהכרח ממחסור במזון או אנרגיה. 3 משברים כלכלים – בטורקיה, לבנון וסרי לנקה – מראים לנו איך פיננסים ופוליטיקה הורסים מדינה.
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?
איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
ארדואן רוצה לשפר את כלכלת טורקיה באמצעות ניסוי מסוכן. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
קישור לפרק באתר – קישור.
אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
הרצאת אורח מיוחדת של רותם אורג מוושינגטון אקספרס, על ממשל ביידן החדש. הכרנו את המבנה של המערכת הפוליטית האמריקנית, הנפשות הפועלות בממשל ומה צפוי לנו תחת הממשל החדש.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.
זו אינה הפעם הראשונה שישראל עורכת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה. למען האמת עזה מככבת כבר כל-כך הרבה בפעילות הצבאית של צה״ל שהגענו למין תחושה של ייאוש והשלמה – אנחנו לא מצפים לפתור את הבעיה בעזה, אנחנו לא חושבים שאפשר לפתור את הבעיה בעזה, ואנחנו תוהים בעיקר כמה זמן של שקט נקנה בסיבוב הלחימה הנוכחי.
אולם מה אם אפשר לפתור את בעית עזה? שמא הטעות שלנו היא לא בפעולות שלנו, אלא בחשיבה שלנו על הבעיה?
הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.
הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.
האם ישראל צריכה לספוג כל פעולה ירדנית הפוגעת בנו? האם ירדן באמת כל-כך לא יציבה שיש לנהוג בה בכפפות משי?
הניתוח היום מבקש לבחון את השאלות האלו ולעזור לנו להבין טוב יותר – מה החשיבות של ירדן, איך אנחנו משפיעים עליה ואיך עלינו להתנהל מולה. אני חושב שהגישה שרואה חשיבות עליונה לייצוב ירדן מתעלמת מהעובדה שירדן יציבה יותר ממה שאנו חושבים, ומה שעלול להפיל אותה נמצא במערכת שלה עצמה, לא בנו. ירושלים כנראה לא תהיה מה שיבעיר את עמאן.
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
מקסיקו עוקפת את סין בייצוא לארה״ב, האיחוד האירופי פותח חזית חדשה במלחמת הסחר עם סין וישראל חותמת על הסכם חיטה עם אזרבייג׳ן.
ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה”ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.
חוואווי הסינית משיקה מכשיר נייד חדש על-אף הסנקציות האמריקאיות. ארמניה מארחת כוחות אמריקאים גדולים. סין מתכוונת לאסור שימוש באייפונים במשרדים רגישים. ואיך הונג קונג הצילה את סין מעצמה.
מזרח הים התיכון יכול להפוך למסדרון אסטרטגי שיגדיר מחדש את הגיאופוליטיקה של אירו-אסיה. או שהוא יכול להיות גרורה טורקית. ישראל צריכה לדעת כיצד לשחק נכון את הקלפים האסטרטגים שלה.
רוסיה משתלטת על הפעילות של וגנר באפריקה. (עוד) הפיכה במערב אפריקה. יפן מחזקת את תעשיית הביטחון שלה. והרשת סביב סין מתהדקת.
הודו אוסרת על יצוא סוכר עקב בצורת. מועדון ה-BRICS מתרחב. שיא ברכש נפט איראני ע״י סין. וטורקיה ממשיכה בדרך הארוכה לאורתודוקסיה כלכלית.
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
ארה״ב שוקלת להציב שומרים חמושים על ספינות במצר הורמוז. סין תקים מפעל סוללות חדש בהונגריה. והקשר בין עליית הרובוטים ודעיכה דמוגרפית.
בוליביה מתעניינת במל״טים איראנים. ההנהגה הסינית מתחייבת לתמוך בכלכלה (אך נמנעת מתוכנית המרצה כרגע). והפיכה בניז׳ר מאיימת על הנוכחות המערבית במערב אפריקה.
הדמוקרטיה הישראלית דורשת תיקונים, אך הבעיה העקרונית אינה נעוצה בצורה הדמוקרטית שלה, אלא בחסרונותיה כרפובליקה. רפובליקה היא שלטון כל האזרחים עבור כל האזרחים, עם ריסון יעיל של כוחם של השליטים.
טורקיה נתנה אור ירוק לצירוף שבדיה לנאט״ו. פוקסקון יוצאת מפרויקט שבבים בהודו. והאם הגיע הזמן לברית ביוטכנולוגיה דמוקרטית?
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.
הודו וגרמניה בוחנות שיתוף פעולה בתחום הצוללות. ארה״ב מכחישה שהיא קרובה לעסקה חלקית עם איראן. וגוש האירו מחליק למיתון טכני.
כיצד הבחירות הקרובות בטורקיה עשויות להשפיע על עתידה של האומה? גם אם ארדואן יפסיד בבחירות, נראה שהמורשת שלו תמשיך לרדוף את המדינה עוד שנים קדימה.
יפן מחזקת את הקשרים עם אפריקה, נתונים כלכלים מעודדים מסין, ואיך ערים מעצבות את הזירה הבינלאומית שלנו.
ההתפתחויות הדיפלומטיות האחרונות בין סעודיה, סוריה ואיראן מדאיגות את ישראל. בעוד שישראל קיוותה שהסכם אברהם יוביל לברית אנטי-איראנית, פתיחות דיפלומטיות אחרונות בין ערב הסעודית לאיראן עשויות לרמוז אחרת. במקום לחפש ברית אזורית נגד איראן, ישראל צריכה להתמקד בבניית קואליציות מקומיות כדי לטפל בבעיות שאיראן מנצלת או יוצרת.
סין מדמה תקיפת מטרות בטאיוואן. מצרים וטורקיה מהדקות קשרים. וערב הסעודית והחות׳ים מתקדמים להסכם שלום.
ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.
ערב הסעודית מנרמלת יחסים, אך לא עם המדינה הנכונה: נרמול היחסים עם איראן כנראה נועד לאותת לאמריקנים את התסכול הגובר של הסעודים מהם. עבור ישראל נרמול עם סעודיה אפשרי, אך לא בכל מחיר.
איראן וערב הסעודית חידשו יחסים דיפלומטים. האיחוד האירופי ביוזמה חדשה להקטנת התלות בסין. והולנד מצטרפת למלחמת השבבים של ארה״ב נגד בייג׳ינג.
סין ויפן מסכימות שלא להסכים. רוסיה מנסה (שוב) להפחיד את המערב עם נשק גרעיני. וביידן מגיע לביקור פתע באוקראינה.
*תזכורת* – בדקו אם המנוי השנתי שלכם עומד להסתיים. נדרש לבצע חידוש ידני של המנוי. לבדיקה וחידוש –
רעידת האדמה בטורקיה מאיימת לטלטל את המדינה פוליטית. בעוד פחות מ-4 חודשים טורקיה תצא לבחירות, וארדואן לא יכול להפסיד בבחירות שיכריעו אם יהיה לו עוד עשור בשלטון.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
נשיא קונגו לא מרוצה מעסקה עם סין של קובלט תמורת תשתיות. דרום קוריאה מחזקת את הנוכחות שלה במפרץ הפרסי. וסין החלה לדעוך דמוגרפית.
בעידן של תהפוכות דיפלומטיה בת קיימא מציעה רעיון מנחה לפעילות הבינלאומית של ישראל. דיפלומטיה שלוקחת גם את העתיד בחשבון, ושואפת ליצור קשרים שיעמדו במבחן הזמן.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
ערב הסעודית מנסה לגבש עמדת ביטחון עצמאית כשהיחסים עם ארה״ב מדרדרים וסין מסרבת להחליף אותם. אולם במקום להגביר את ביטחונה, סעודיה מסכנת את עצמה ואת האזור.
ארה״ב חשפה את המפציץ האסטרטגי החדש שלה. סין הכריזה על הקלות נוספות בתחום הקורונה. והאם לתעשיית השבבים צפוי עתיד יציב יותר עם הגידול בביקוש מצד חוות שרתים ומחשבי על?
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
מהפכה באיראן לא תעלים בן לילה את תוכנית הגרעין שלה. כתלות בדינמיקה וביחסים של המשטר החדש עם המערב, תוכנית הגרעין עלולה להמשיך להיות סלע מחלוקת.
הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
גרמניה מחזרת אחר נפט במפרץ הפרסי. בועת החוב בסין הופכת מורכבת יותר. ויפן תסבסד הקמת מפעל שבבים חדש ע״י יצרן אמריקני.
הפגנות מטלטלות את איראן, אך מוקדם להעריך אם מדובר בגל דרמטי מזה של 2009. ברוסיה החל גיוס חלקי. ובסרי לנקה השושלת ששדדה את המדינה ממשיכה להינות מפופולאריות.
הסכסוך הימי בין ישראל ולבנון נמשך כבר מעל עשור. בשנתיים האחרונות, עקב משבר כלכלי מבית, לבנון מעוניינת בהסכם. האם ביירות וירושלים יצליחו להשיג אותו?
חברות שהוזכרו בניתוח: אנרג׳יאן.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
כשממשלת בנט רק קמה סימנו 4 מוקשים שעומדים לפתחה. עכשיו כשהיא סיכמה שנה, הגיע הזמן לראות אם הצליחה הממשלה להימנע מן המוקשים.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
סין מאיימת מתגובה חריפה לביקור ננסי פלוסי בטאיוואן. ה-ECB (סוף סוף) מעלה את הריבית ומעורר חשש למשבר חוב איטלקי. וכורים גרעינים בצרפת מתקשים לפעול עקב החום הרב.
ישראל יכולה לשחק תפקיד מפתח בסדר העולמי הבא: ציר אסטרטגי חשוב בין שלושה אזורים – האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ואירופה.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
משבר כלכלי לא נובע בהכרח ממחסור במזון או אנרגיה. 3 משברים כלכלים – בטורקיה, לבנון וסרי לנקה – מראים לנו איך פיננסים ופוליטיקה הורסים מדינה.
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?
איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
ארדואן רוצה לשפר את כלכלת טורקיה באמצעות ניסוי מסוכן. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
קישור לפרק באתר – קישור.
אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
הרצאת אורח מיוחדת של רותם אורג מוושינגטון אקספרס, על ממשל ביידן החדש. הכרנו את המבנה של המערכת הפוליטית האמריקנית, הנפשות הפועלות בממשל ומה צפוי לנו תחת הממשל החדש.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.
זו אינה הפעם הראשונה שישראל עורכת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה. למען האמת עזה מככבת כבר כל-כך הרבה בפעילות הצבאית של צה״ל שהגענו למין תחושה של ייאוש והשלמה – אנחנו לא מצפים לפתור את הבעיה בעזה, אנחנו לא חושבים שאפשר לפתור את הבעיה בעזה, ואנחנו תוהים בעיקר כמה זמן של שקט נקנה בסיבוב הלחימה הנוכחי.
אולם מה אם אפשר לפתור את בעית עזה? שמא הטעות שלנו היא לא בפעולות שלנו, אלא בחשיבה שלנו על הבעיה?
הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.
הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.
האם ישראל צריכה לספוג כל פעולה ירדנית הפוגעת בנו? האם ירדן באמת כל-כך לא יציבה שיש לנהוג בה בכפפות משי?
הניתוח היום מבקש לבחון את השאלות האלו ולעזור לנו להבין טוב יותר – מה החשיבות של ירדן, איך אנחנו משפיעים עליה ואיך עלינו להתנהל מולה. אני חושב שהגישה שרואה חשיבות עליונה לייצוב ירדן מתעלמת מהעובדה שירדן יציבה יותר ממה שאנו חושבים, ומה שעלול להפיל אותה נמצא במערכת שלה עצמה, לא בנו. ירושלים כנראה לא תהיה מה שיבעיר את עמאן.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
