כלכלה

כלכלה היא מכלול הפעולות האנושיות להשגת אמצעים חומרים הדרושים לאדם לצורך הישרדותו ורווחתו. בניתוח הגיאופוליטי, כלכלה משפיעה ומושפעת ע״י הגיאופוליטיקה של מדינה. המאבק לכוח בין מדינות הוא פעמים רבות מאבק כלכלי; והמאבק לכוח בין מדינות מעצב במידה רבה את הכלכלה העולמית.

מה למשחק הגדול ומקיאוולי?

ניקולו מקיאוולי מוכר בעולם כהוגה פוליטי חשוב, אך הערך שלו הוא לא רק כהוגה. מקיאוולי יעזור לנו להבין טוב יותר את ה״פוליטיקה״ ב״גיאופוליטיקה״.

הסלמה בקוריאה (פלג 124)

מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.

בואו להבין את עתיד הזירה הבינלאומית, ועכשיו-
תקופת היכרות חינם

מלחמת מטבעות (פלג 123)

העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.

בעית האינפלציה (פלג 122)

בעית האינפלציה במערב והתגובה המוניטרית אליה מאיימת להביא למיתון בארה״ב, משבר חוב באיחוד האירופי, ולחץ פיננסי על העולם המתפתח.

00:03:05.500 – מבוא מקרו-כלכלי
00:11:01.500 – בעית האינפלציה בארה״ב
00:15:30.000 – המלכוד הכפול של האיחוד האירופי

המיקום הייחודי של ישראל (פלג 121)

הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.

חיזוי של מערכות כאוטיות (פלג 120)

מערכות כאוטיות נמצאות כמעט בכל מקום – בלב שלכם ובבורסה. חיזוי של מערכות כאוטיות יכול לתת לנו יתרון. גיאופוליטיקה מאפשרת לנו לעשות זאת.

3 משברים פיננסים-פוליטים

משבר כלכלי לא נובע בהכרח ממחסור במזון או אנרגיה. 3 משברים כלכלים – בטורקיה, לבנון וסרי לנקה – מראים לנו איך פיננסים ופוליטיקה הורסים מדינה.

המשבר בסרי לנקה (פלג 118)

המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.

בעית הקורונה של סין (פלג 115)

מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.

דוב-דרקון (פלג 113)

דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.

איך הפלישה לאוקראינה תשנה את העולם (פלג 112)

הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.

מה טורקיה רוצה מישראל (פלג 111)

טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.

סקירה שבועית: 20-26.3.2022

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

סקירה שבועית: 19-13.03.2022

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

פלג 109: משבר המזון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?

סקירה שבועית: 06-12.03.2022

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

פלג 108: המהמר בקרמלין

בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – מהן המטרות של כל אחד מהשחקנים? מה המגבלות שלו? ואיך התנגשות הרצונות בין רוסיה ואוקראינה, עלולה להיות הסוף של פוטין?

סקירה שבועית: 27.02-05.03.2022

הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.

פלג 107: הלם ראשוני

הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, סנקציות חריפות מופעלות נגד רוסיה, וסין היא כנראה לא הגב הכלכלי שרוסיה מקווה שתהיה.

סקירה שבועית: 20-26.02.2022

רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.

פרק 68: המלחמה באוקראינה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזהרתי בסדרה פוסט-אימפריום שהאפשרות של מלחמה גדולה לא נעלמה מן העולם. עכשיו אנחנו רואים אחת מתרחשת מול עינינו: כוחות רוסים פולשים לאוקראינה, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה יהיו ההשלכות של הפלישה?

פלג 105: מלה״ע שלישית? לא כל-כך מהר

הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.

סקירה שבועית – 06.02-12.02.2022

האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.

פלג 103: המשחק האמירתי

איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.

פלג 99: סקירה עולמית 2022

2022 תהיה שנה עמוסה באירועים: אנו מתחילים עם שיחות הגרעין בווינה ופגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה. נסיים אותה עם בחירות אמצע גורליות בארה״ב והקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין. בין לבין נראה משבר מנהיגותי באיחוד, אינפלציה במחירי המזון ואולי את המימוש של חזון טכנולוגי מהפכני – רשת אינטרנט לווינית עם כיסוי גלובאלי.

פרק 66 – פוסט אימפריום (14): העולם הבא

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?

פלג 96: הניסוי הכלכלי של ארדואן

ארדואן עורך ניסוי כלכלי מסוכן בטורקיה – הוא מעוניין להשתמש בהורדת ריבית כדרך להבטיח צמיחה ארוכת טווח לטורקיה. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

פלג 94: אומיקרון

וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.

פלג 89: על תאגידים ומדינות

מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?

משברי האנרגיה (פלג 88)

משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.

פלג 87: סיכום רבעון שלישי 2021

סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.

פלג 85: המשמעות של Evergrande

הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.

פלג 82: לאן, גרמניה?

הספר ״החובה להגן״ – קישור

גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?

פלג 81: הרמוניה חברתית

בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?

הגיאופוליטיקה של דרום אמריקה (פלג 79)

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

פלג 77: בריטניה הגלובאלית

אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.

פלג 76: סקירה עולמית מס׳ 6

העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.

פלג 74: תרמית פונזי בשם לבנון

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

שינוי לטובה (פלג 73)

העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.

סיכום רבעון 2 2021 (פלג 72)

הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.

פלג 71: זהירות! מוקשים

אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.

פלג 70: נורד סטרים 2

ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.

הבעיה הדמוגרפית של סין (פלג 69)

הבעיה הדמוגרפית של סין היא פשוטה: האוכלוסייה מזדקנת במהירות, ולסין אין את העושר לתמוך גם באוכלוסיית הגמלאים וגם לשמור על צמיחה כלכלית.

פלג 59: סיכום רבעון 1, 2021

עם סיום הרבעון הראשון, הגיע הזמן לחזור אחורה לתחזית השנתית ולראות האם המגמות הגדולות שצפינו מתגשמות, ומה קרה או לא קרה ברבעון הראשון.

פלג 58: שני הכינוסים של סין

מפגש בחיכוך גבוה בין ארה״ב וסין באלסקה, ושני הכינוסים של בייג׳ין מתחילת מרץ, מצביעים על-כך ששי ג׳ינפינג והמפלגה הקומוניסטית לא מתכוונים להוריד הילוך בדחיפה של סין להיות כוח עולמי מתחרה לאמריקנים.

פלג 57: הבעיה הימית של ישראל

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

פלג 56: מלחמת החיסונים

חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.

אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.

פלג 55: סקירה עולמית מס׳ 4

הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.

פלג 53: האנגלוספרה

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

פלג 51: חברת רוסיה המזרחית

בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?

פלג 49: המערכה הסינית

בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.

פלג 46: סיכום 2020

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

פלג 45: חברים חדשים

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

פלג 42: סקירה עולמית מס׳ 3

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

פלג 40: מזרח אפריקה והים האדום

מזרח אפריקה היא לא עוד אזור בעולם – היא קשורה אלינו, היסטורית, כלכלית וביטחונית. עם משאבי טבע רבים, עם מיקום מרכזי קרוב לעורקי הסחר של אירו-אסיה, עם אוכלוסייה צעירה וצומחת, מזרח אפריקה תהיה המוקד של התחרות החדשה לכוח בין המעצמות השונות – רוסיה ויפן וסין וערב הסעודית והאמירויות, כולן יאבקו להשפעה, כולן יאבקו לגישה לשווקים, כולן יאבקו לנוכחות במזרח אפריקה.

פלג 39: אחרי הבחירות

הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.

פלג 38: סקירה עולמית 2

סקירה עולמית 2: השינוי האסטרטגי של סודן; סירקולציה כפולה בסין; המאבק על 5G; התרחבות הקוואד; עדכונים על נגורנו קרבך.

פלג 37: המשבר במקסיקו

מקסיקו חווה היום שלושה משברים: משבר בריאותי, משבר כלכלי ואת משבר הקרטלים. שלושת המשברים מזינים זה את זה, פוגעים בכלכלה המקסיקנית, במשילות שלה וביחסים שלה עם ארה״ב. אנו צפויים לראות ב-2021 עלייה דרמטית בהגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארה״ב, ואת ההפיכה של מקסיקו בפרט ואמריקה הלטינית בכלל למוקד החדש של מדיניות החוץ האמריקנית.

פלג 36: כתום עולה

למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.

פלג 35: הבשורה של ביידן

איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.

פלג 34: סקירה עולמית 1

העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.

פלג 30: דרך קנה האקדח – עיוותים בתפיסת הביטחון של ישראל

ישראל אינה צריכה עוד להסתכל על הביטחון שלה ועל מקומה בעולם רק דרך קנה האקדח. עם השתלבות הכלכלות הערביות בכלכלה הגלובאלית, עם התחזקות המשק הישראלי והפיכתו למוקד משיכה גלובלי, ביטחון ישראל כבר לא נשען רק על הכוח הצבאי שלנו, אלא גם על הכוח הכלכלי, הכוח הטכנולוגי והכוח המדיני שלנו. הכוח הכלכלי, הטכנולוגי והמדיני יעזרו לנו לבסס את מקומנו במרחב הערבי, ולהגדיל את כוחנו בזירה הבינלאומית.

פלג 27: ספרטה הקטנה

הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.

פלג 26: בצל הארזים

הפיצוץ בביירות אינו יריית הפתיחה לסופו של חיזבאללה, אלא עוד חוליה בשרשרת ההידרדרות של לבנון כמדינה נחשלת. עם הממשלה הלבנונית בהתמוטטות, עם מפגינים זועמים ברחובות, המדינה אינה יכולה להימלט מהמשבר הכלכלי העמוק בה או לפתור את השיתוק הפוליטי בה. חיזבאללה הוא היחיד שימשיך לתפקד גם בתוך אי-הסדר הזה, יעמיק את אחיזתו במדינה הלבנונית וימשיך בהתחמשות נגד ישראל. ההתמוטטות של לבנון אינה בשורה של תקווה עבורנו, ואין לנו דרך אחרת לחנוק את חיזבאללה אלא ע״י פעילות ארוכה ועיקשת להפוך אותו למצורע בעולם.

פלג 24: יהודה הימית

התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.

פרק 59 – פוסט אימפריום (7): פאקס אמריקנה

מנוי לפל״ג – קישור.

השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?

פלג 22: מארש טורקי

יצירת מנוי לפל״ג – קישור.

אם בסוריה, אם בלוב, אם במזרח הים התיכון מול יוון – טורקיה בשנים האחרונות הפכה לכוח משמעותי באגן הים התיכון. הסולטן הטורקי צועד ברחבי האזור, אך לאיזו מטרה? היום נראה שגם הוא לא בדיוק יודע.

פלג 19: המשחק היפני

יפן היום היא אחד השחקנים המורכבים והמעניינים במזרח אסיה. בשקט וללא דרמות יפן בונה סביבה מערכת שיתופי פעולה אזורית שתעזור למנוע פעילות אגרסיבית של סין ולקדם את כלכלות האזור. יפן מציגה חזון פרגמטי שמבקש להבטיח את קיומו של הסדר הליברלי במזרח אסיה, לעודד שיתופי פעולה כלכלים וליצור סביבה ביטחונית יציבה.

מקור ראשון: שלוש ההטעיות של ארה״ב

כשמתחוללות מהומות בערים אמריקניות גדולות, חלק אחר בארצם של החופשיים יכול להמשיך לישון במנוחה. למה אנחנו לא באמת מבינים את אמריקה ואיך זה קשור למשמר הלאומי.

פלג 16: קיץ איום

המהומות הנוכחיות בארה״ב הן לא הדבר המפחיד בקיץ הקרוב. חדלות פרעון וגל שני הן הסכנות המרכזיות שממתינות לנו ביולי-אוגוסט.

למען הגילוי הנאות – הניתוח כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסוי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, לרבות אלו שהוזכרו כאן או הצעה או התחייבות כלשהי ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הניתוח משקף את הדעות המובעות בו נכון למועד כתיבתו וכפוף לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת. כל העושה שימוש במידע הנ”ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית, והכותב אינו נותן ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישא בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.

פלג 14: העתיד של יחסי ארה״ב-סין

משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.

מקור ראשון: דליפת דלק

הזעזועים בשוק הנפט בחודשים האחרונים נגרמו בגלל כמה תכונות יסוד של הפקת הזהב השחור ממעבה האדמה: משקל, טעם ושאלת הצינור. מבוא לנוזל שמזיז את העולם.

גלובס: האיום הגדול מאז הטבח בכיכר טיאנאנמן: משבר הקורונה מטיל צל כבד על סין

סין נמצאת בימים אלה בקרב מאסף שמטרתו אחת: למנוע את הפיכתה למדינה מצורעת בקהילה הבינלאומית. אחרי הכישלון בדיווח מוקדם על הווירוס בווהאן, ועם החשד שהווירוס ברח בטעות ממעבדה במקום, סין נמצאת בכלל והמפלגה הקומוניסטית בפרט נמצאות במצב בעייתי מאוד, עם משבר כלכלי בבית ומשבר בינלאומי בחוץ.

פלג 13: חלל גרמני

המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.

פלג 12: לאן הולכת הכלכלה האמריקנית?

The Dao of Capital – קישור

כולנו שומעים שהבנק הפדראלי של ארה״ב מזרים כמויות אינסופיות למעשה של כסף לשווקים הפיננסים, בעוד הוא מחזיק את הריבית על אפס. למה הוא עושה זאת? בשביל לעודד את הצריכה וההשקעה לכאורה. אך מה שהוא לא מבין ומה שאנחנו הולכים לראות הוא שדווקא הצעדים של ה-FED שנועדו למנוע קריסה של הכלכלה, הורגים אותה – גם אם לאט.

הצלילה במחיר הנפט מספקת הצצה לעתיד

הנפילה במחירי הנפט לתחום השלילי היא לא ״באג״, אלא הצצה לעתיד – בחודשים הקרובים מחיר הנפט ילחץ למטה ואף עלול להגיע לתחום השלילי, לא רק מפני שהביקוש התרסק והאחסון מתחיל להיגמר, אלא מפני שיש יצרנים שימשיכו לייצר גם במחירים כמעט אפסיים, בעוד אחרים יפשטו את הרגל. אלו לא חדשות טובות לוונצואלה, עיראק או טראמפ.

פלג 10: סערת הנפט

מחירי נפט שליליים הם לא ״באג״, הם הצצה לעתיד – שוק הנפט מוצף בסחורה זולה, והוא עומד לעבור טלטלה שתשפיע על התעשיה משדות הנפט של סיביר עד הבארות של וונצואלה.

אירוע לייב ראשון של פל״ג: על קורונה, נפט וישראל-פלשתין

מנוי לפל״ג – קישור.

ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!

פלג 9: מלחמת הנפט, בחינה מחדש

מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.

פלג 7: משבר הקורונה – ההלם הכלכלי

קישור להורדת ״אפליקצית מגן״ לאפל ולאנדרואיד

ההלם הכלכלי שנגרם ממשבר הקורונה מחולק לארבע תגובות הלם: הלם ייצור, הלם צריכה, הלם אשראי ולבסוף הלם חדלות פירעון. ממשלות כעת נאבקות למנוע את ההלם השלישי, בלא יודעין מגדילות את הפוטנציאל של ההלם הרביעי.

פלג 5: ישראל והקורונה

מנוי לפל״ג – קישור.

עם הגעת הקורונה לארץ הקודש, צריך לעשות סדר לא רק בעץ התרחישים שיוביל את החלטות הממשלה אלא גם מה עלינו לעשות בתקופה כזו עם כל-כך הרבה אי-וודאות.

פרק 54 – פוסט אימפריום(2): העולם הרב-קוטבי

קישור לפרק באתר – קישור.
מחפשים אפליקצית פודקסטים להאזין דרכה? נסו את האפליקציה של רשת עושים היסטוריה לאנדרואיד – קישור.

העולם שלפני הסדר האמריקני היה עולם של מאבקי כוח בין המעצמות האירופיות ותחרות מסחרית חסרת פשרות. הגיע הזמן לשוב ולהכיר עולם בו ספינות סחר נתפסו לא כהבטחה לשפע אלא כמטרה לגטימית.

פלג 4: פצצה איטלקית

משבר הקורונה באיטליה מבשר על משבר חריף יותר בגוש האירו. איטליה, שכמעט לא זוכה לכותרות בארץ, היא פצצת זמן ביסודות האיחוד עקב חוב ציבורי עצום. משבר הקורונה עלול להיות הניצוץ שיפיל את כל המבנה.

פלג 3: משבר הקורונה

משבר הקורונה בסין הוא הזדמנות מצוינת לחזור לתיאוריה של ברבורים שחורים ולהסביר מדוע עדיף להגיב בפאניקה מוקדם מדי ממאוחר מדי, איך המפלגה שוב נכשלה לענות למשבר בזמן ואיך השילוב של חוב גבוה מדי ואינפלציה גבוהה מדי עלולים להפגיש אותה מול סערה מושלמת של זעם חברתי.

פרק 53 – פוסט אימפריום(1): העולם המוזר שלנו

קישור לפרק באתר – קישור.

עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.

רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.

פלג 2: העולם החדש של בוב

בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.

פלג 1: משחקי הגז של מצרים

התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.

מקור ראשון: בעלות הברית

כשהנפט והגז מצויים בשפע, הון לא חסר, וגם לא כוח צבאי יוקרתי ועצום: כך הפכה איחוד האמירויות לכוח עולה במפרץ הפרסי.

פרק 52 – קיסר אדום: ישראל וסין

הרצאת קיסר אדום ב-8.12 בת״א לינק לכרטיסים בקישור הזה – קישור
איוונט האירוע בפייסבוק – קישור

כמעט שנה חיכיתם והנה הוא הגיע – הפרק על סין וישראל. מה המטרות של סין בהשקעות שלה בישראל? מה המטרות של ישראל מול סין? ולמה העמדה השכיחה במדינה לא מבינה נכון לא את סין, לא אותנו ולא את ארה״ב?

פרק 51 – קיסר אדום: אמריקה וסין

לינק לכרטיסים בקישור הזה – קישור
איוונט האירוע בפייסבוק – קישור

40 שנה ארה״ב מנסה לשלב את סין הקומוניסטית בסדר העולמי האמריקאי. עכשיו זה נגמר. בפרק היום נסקור את היחסים המורכבים בין סין לארה״ב ומדוע התחרות של טראמפ היא כאן כדי להישאר.

פרק 50 – קיסר אדום: סין החדשה

הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור

מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.

פרק 48 – קיסר אדום: הסינים בקוטב הצפוני

בפרק היום אנחנו מפנים את מבטנו לזירה שמעטים מדברים עליה, למרות שהיא מתחממת כל הזמן – הקוטב הצפוני. מה הסינים מחפשים בקוטב הצפוני? ולמה הקוטב עתיד להיות זירה חדשה למאבקים בין מעצמות?

סכסוך הסחר סין-ארה״ב: ספין ושמו שלב 1

ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.

אין יותר פוסטים להראות

מלחמת מטבעות (פלג 123)

העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.

בעית האינפלציה (פלג 122)

בעית האינפלציה במערב והתגובה המוניטרית אליה מאיימת להביא למיתון בארה״ב, משבר חוב באיחוד האירופי, ולחץ פיננסי על העולם המתפתח.

00:03:05.500 – מבוא מקרו-כלכלי
00:11:01.500 – בעית האינפלציה בארה״ב
00:15:30.000 – המלכוד הכפול של האיחוד האירופי

המיקום הייחודי של ישראל (פלג 121)

הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.

חיזוי של מערכות כאוטיות (פלג 120)

מערכות כאוטיות נמצאות כמעט בכל מקום – בלב שלכם ובבורסה. חיזוי של מערכות כאוטיות יכול לתת לנו יתרון. גיאופוליטיקה מאפשרת לנו לעשות זאת.

3 משברים פיננסים-פוליטים

משבר כלכלי לא נובע בהכרח ממחסור במזון או אנרגיה. 3 משברים כלכלים – בטורקיה, לבנון וסרי לנקה – מראים לנו איך פיננסים ופוליטיקה הורסים מדינה.

המשבר בסרי לנקה (פלג 118)

המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.

בעית הקורונה של סין (פלג 115)

מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.

דוב-דרקון (פלג 113)

דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.

מה טורקיה רוצה מישראל (פלג 111)

טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.

סקירה שבועית: 20-26.3.2022

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

סקירה שבועית: 19-13.03.2022

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

פלג 109: משבר המזון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?

סקירה שבועית: 06-12.03.2022

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

פלג 108: המהמר בקרמלין

בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – מהן המטרות של כל אחד מהשחקנים? מה המגבלות שלו? ואיך התנגשות הרצונות בין רוסיה ואוקראינה, עלולה להיות הסוף של פוטין?

סקירה שבועית: 27.02-05.03.2022

הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.

פלג 107: הלם ראשוני

הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, סנקציות חריפות מופעלות נגד רוסיה, וסין היא כנראה לא הגב הכלכלי שרוסיה מקווה שתהיה.

סקירה שבועית: 20-26.02.2022

רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.

פרק 68: המלחמה באוקראינה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזהרתי בסדרה פוסט-אימפריום שהאפשרות של מלחמה גדולה לא נעלמה מן העולם. עכשיו אנחנו רואים אחת מתרחשת מול עינינו: כוחות רוסים פולשים לאוקראינה, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה יהיו ההשלכות של הפלישה?

פלג 105: מלה״ע שלישית? לא כל-כך מהר

הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.

סקירה שבועית – 06.02-12.02.2022

האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.

פלג 103: המשחק האמירתי

איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.

פלג 99: סקירה עולמית 2022

2022 תהיה שנה עמוסה באירועים: אנו מתחילים עם שיחות הגרעין בווינה ופגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה. נסיים אותה עם בחירות אמצע גורליות בארה״ב והקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין. בין לבין נראה משבר מנהיגותי באיחוד, אינפלציה במחירי המזון ואולי את המימוש של חזון טכנולוגי מהפכני – רשת אינטרנט לווינית עם כיסוי גלובאלי.

פרק 66 – פוסט אימפריום (14): העולם הבא

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?

פלג 96: הניסוי הכלכלי של ארדואן

ארדואן עורך ניסוי כלכלי מסוכן בטורקיה – הוא מעוניין להשתמש בהורדת ריבית כדרך להבטיח צמיחה ארוכת טווח לטורקיה. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

פלג 94: אומיקרון

וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.

פלג 89: על תאגידים ומדינות

מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?

משברי האנרגיה (פלג 88)

משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.

פלג 87: סיכום רבעון שלישי 2021

סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.

פלג 85: המשמעות של Evergrande

הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.

פלג 82: לאן, גרמניה?

הספר ״החובה להגן״ – קישור

גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?

פלג 81: הרמוניה חברתית

בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?

הגיאופוליטיקה של דרום אמריקה (פלג 79)

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

פלג 77: בריטניה הגלובאלית

אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.

פלג 76: סקירה עולמית מס׳ 6

העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.

פלג 74: תרמית פונזי בשם לבנון

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

שינוי לטובה (פלג 73)

העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.

סיכום רבעון 2 2021 (פלג 72)

הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.

פלג 71: זהירות! מוקשים

אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.

פלג 70: נורד סטרים 2

ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.

הבעיה הדמוגרפית של סין (פלג 69)

הבעיה הדמוגרפית של סין היא פשוטה: האוכלוסייה מזדקנת במהירות, ולסין אין את העושר לתמוך גם באוכלוסיית הגמלאים וגם לשמור על צמיחה כלכלית.

פלג 59: סיכום רבעון 1, 2021

עם סיום הרבעון הראשון, הגיע הזמן לחזור אחורה לתחזית השנתית ולראות האם המגמות הגדולות שצפינו מתגשמות, ומה קרה או לא קרה ברבעון הראשון.

פלג 58: שני הכינוסים של סין

מפגש בחיכוך גבוה בין ארה״ב וסין באלסקה, ושני הכינוסים של בייג׳ין מתחילת מרץ, מצביעים על-כך ששי ג׳ינפינג והמפלגה הקומוניסטית לא מתכוונים להוריד הילוך בדחיפה של סין להיות כוח עולמי מתחרה לאמריקנים.

פלג 57: הבעיה הימית של ישראל

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

פלג 56: מלחמת החיסונים

חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.

אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.

פלג 55: סקירה עולמית מס׳ 4

הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.

פלג 53: האנגלוספרה

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

פלג 51: חברת רוסיה המזרחית

בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?

פלג 49: המערכה הסינית

בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.

פלג 46: סיכום 2020

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

פלג 45: חברים חדשים

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

פלג 42: סקירה עולמית מס׳ 3

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

פלג 40: מזרח אפריקה והים האדום

מזרח אפריקה היא לא עוד אזור בעולם – היא קשורה אלינו, היסטורית, כלכלית וביטחונית. עם משאבי טבע רבים, עם מיקום מרכזי קרוב לעורקי הסחר של אירו-אסיה, עם אוכלוסייה צעירה וצומחת, מזרח אפריקה תהיה המוקד של התחרות החדשה לכוח בין המעצמות השונות – רוסיה ויפן וסין וערב הסעודית והאמירויות, כולן יאבקו להשפעה, כולן יאבקו לגישה לשווקים, כולן יאבקו לנוכחות במזרח אפריקה.

פלג 39: אחרי הבחירות

הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.

פלג 38: סקירה עולמית 2

סקירה עולמית 2: השינוי האסטרטגי של סודן; סירקולציה כפולה בסין; המאבק על 5G; התרחבות הקוואד; עדכונים על נגורנו קרבך.

פלג 37: המשבר במקסיקו

מקסיקו חווה היום שלושה משברים: משבר בריאותי, משבר כלכלי ואת משבר הקרטלים. שלושת המשברים מזינים זה את זה, פוגעים בכלכלה המקסיקנית, במשילות שלה וביחסים שלה עם ארה״ב. אנו צפויים לראות ב-2021 עלייה דרמטית בהגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארה״ב, ואת ההפיכה של מקסיקו בפרט ואמריקה הלטינית בכלל למוקד החדש של מדיניות החוץ האמריקנית.

פלג 36: כתום עולה

למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.

פלג 35: הבשורה של ביידן

איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.

פלג 34: סקירה עולמית 1

העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.

פלג 30: דרך קנה האקדח – עיוותים בתפיסת הביטחון של ישראל

ישראל אינה צריכה עוד להסתכל על הביטחון שלה ועל מקומה בעולם רק דרך קנה האקדח. עם השתלבות הכלכלות הערביות בכלכלה הגלובאלית, עם התחזקות המשק הישראלי והפיכתו למוקד משיכה גלובלי, ביטחון ישראל כבר לא נשען רק על הכוח הצבאי שלנו, אלא גם על הכוח הכלכלי, הכוח הטכנולוגי והכוח המדיני שלנו. הכוח הכלכלי, הטכנולוגי והמדיני יעזרו לנו לבסס את מקומנו במרחב הערבי, ולהגדיל את כוחנו בזירה הבינלאומית.

פלג 27: ספרטה הקטנה

הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.

פלג 26: בצל הארזים

הפיצוץ בביירות אינו יריית הפתיחה לסופו של חיזבאללה, אלא עוד חוליה בשרשרת ההידרדרות של לבנון כמדינה נחשלת. עם הממשלה הלבנונית בהתמוטטות, עם מפגינים זועמים ברחובות, המדינה אינה יכולה להימלט מהמשבר הכלכלי העמוק בה או לפתור את השיתוק הפוליטי בה. חיזבאללה הוא היחיד שימשיך לתפקד גם בתוך אי-הסדר הזה, יעמיק את אחיזתו במדינה הלבנונית וימשיך בהתחמשות נגד ישראל. ההתמוטטות של לבנון אינה בשורה של תקווה עבורנו, ואין לנו דרך אחרת לחנוק את חיזבאללה אלא ע״י פעילות ארוכה ועיקשת להפוך אותו למצורע בעולם.

פלג 24: יהודה הימית

התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.

פרק 59 – פוסט אימפריום (7): פאקס אמריקנה

מנוי לפל״ג – קישור.

השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?

פלג 22: מארש טורקי

יצירת מנוי לפל״ג – קישור.

אם בסוריה, אם בלוב, אם במזרח הים התיכון מול יוון – טורקיה בשנים האחרונות הפכה לכוח משמעותי באגן הים התיכון. הסולטן הטורקי צועד ברחבי האזור, אך לאיזו מטרה? היום נראה שגם הוא לא בדיוק יודע.

פלג 19: המשחק היפני

יפן היום היא אחד השחקנים המורכבים והמעניינים במזרח אסיה. בשקט וללא דרמות יפן בונה סביבה מערכת שיתופי פעולה אזורית שתעזור למנוע פעילות אגרסיבית של סין ולקדם את כלכלות האזור. יפן מציגה חזון פרגמטי שמבקש להבטיח את קיומו של הסדר הליברלי במזרח אסיה, לעודד שיתופי פעולה כלכלים וליצור סביבה ביטחונית יציבה.

מקור ראשון: שלוש ההטעיות של ארה״ב

כשמתחוללות מהומות בערים אמריקניות גדולות, חלק אחר בארצם של החופשיים יכול להמשיך לישון במנוחה. למה אנחנו לא באמת מבינים את אמריקה ואיך זה קשור למשמר הלאומי.

פלג 16: קיץ איום

המהומות הנוכחיות בארה״ב הן לא הדבר המפחיד בקיץ הקרוב. חדלות פרעון וגל שני הן הסכנות המרכזיות שממתינות לנו ביולי-אוגוסט.

למען הגילוי הנאות – הניתוח כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסוי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, לרבות אלו שהוזכרו כאן או הצעה או התחייבות כלשהי ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הניתוח משקף את הדעות המובעות בו נכון למועד כתיבתו וכפוף לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת. כל העושה שימוש במידע הנ”ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית, והכותב אינו נותן ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישא בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.

פלג 14: העתיד של יחסי ארה״ב-סין

משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.

מקור ראשון: דליפת דלק

הזעזועים בשוק הנפט בחודשים האחרונים נגרמו בגלל כמה תכונות יסוד של הפקת הזהב השחור ממעבה האדמה: משקל, טעם ושאלת הצינור. מבוא לנוזל שמזיז את העולם.

גלובס: האיום הגדול מאז הטבח בכיכר טיאנאנמן: משבר הקורונה מטיל צל כבד על סין

סין נמצאת בימים אלה בקרב מאסף שמטרתו אחת: למנוע את הפיכתה למדינה מצורעת בקהילה הבינלאומית. אחרי הכישלון בדיווח מוקדם על הווירוס בווהאן, ועם החשד שהווירוס ברח בטעות ממעבדה במקום, סין נמצאת בכלל והמפלגה הקומוניסטית בפרט נמצאות במצב בעייתי מאוד, עם משבר כלכלי בבית ומשבר בינלאומי בחוץ.

פלג 13: חלל גרמני

המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.

פלג 12: לאן הולכת הכלכלה האמריקנית?

The Dao of Capital – קישור

כולנו שומעים שהבנק הפדראלי של ארה״ב מזרים כמויות אינסופיות למעשה של כסף לשווקים הפיננסים, בעוד הוא מחזיק את הריבית על אפס. למה הוא עושה זאת? בשביל לעודד את הצריכה וההשקעה לכאורה. אך מה שהוא לא מבין ומה שאנחנו הולכים לראות הוא שדווקא הצעדים של ה-FED שנועדו למנוע קריסה של הכלכלה, הורגים אותה – גם אם לאט.

הצלילה במחיר הנפט מספקת הצצה לעתיד

הנפילה במחירי הנפט לתחום השלילי היא לא ״באג״, אלא הצצה לעתיד – בחודשים הקרובים מחיר הנפט ילחץ למטה ואף עלול להגיע לתחום השלילי, לא רק מפני שהביקוש התרסק והאחסון מתחיל להיגמר, אלא מפני שיש יצרנים שימשיכו לייצר גם במחירים כמעט אפסיים, בעוד אחרים יפשטו את הרגל. אלו לא חדשות טובות לוונצואלה, עיראק או טראמפ.

פלג 10: סערת הנפט

מחירי נפט שליליים הם לא ״באג״, הם הצצה לעתיד – שוק הנפט מוצף בסחורה זולה, והוא עומד לעבור טלטלה שתשפיע על התעשיה משדות הנפט של סיביר עד הבארות של וונצואלה.

אירוע לייב ראשון של פל״ג: על קורונה, נפט וישראל-פלשתין

מנוי לפל״ג – קישור.

ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!

פלג 9: מלחמת הנפט, בחינה מחדש

מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.

פלג 7: משבר הקורונה – ההלם הכלכלי

קישור להורדת ״אפליקצית מגן״ לאפל ולאנדרואיד

ההלם הכלכלי שנגרם ממשבר הקורונה מחולק לארבע תגובות הלם: הלם ייצור, הלם צריכה, הלם אשראי ולבסוף הלם חדלות פירעון. ממשלות כעת נאבקות למנוע את ההלם השלישי, בלא יודעין מגדילות את הפוטנציאל של ההלם הרביעי.

פלג 5: ישראל והקורונה

מנוי לפל״ג – קישור.

עם הגעת הקורונה לארץ הקודש, צריך לעשות סדר לא רק בעץ התרחישים שיוביל את החלטות הממשלה אלא גם מה עלינו לעשות בתקופה כזו עם כל-כך הרבה אי-וודאות.

פרק 54 – פוסט אימפריום(2): העולם הרב-קוטבי

קישור לפרק באתר – קישור.
מחפשים אפליקצית פודקסטים להאזין דרכה? נסו את האפליקציה של רשת עושים היסטוריה לאנדרואיד – קישור.

העולם שלפני הסדר האמריקני היה עולם של מאבקי כוח בין המעצמות האירופיות ותחרות מסחרית חסרת פשרות. הגיע הזמן לשוב ולהכיר עולם בו ספינות סחר נתפסו לא כהבטחה לשפע אלא כמטרה לגטימית.

פלג 4: פצצה איטלקית

משבר הקורונה באיטליה מבשר על משבר חריף יותר בגוש האירו. איטליה, שכמעט לא זוכה לכותרות בארץ, היא פצצת זמן ביסודות האיחוד עקב חוב ציבורי עצום. משבר הקורונה עלול להיות הניצוץ שיפיל את כל המבנה.

פלג 3: משבר הקורונה

משבר הקורונה בסין הוא הזדמנות מצוינת לחזור לתיאוריה של ברבורים שחורים ולהסביר מדוע עדיף להגיב בפאניקה מוקדם מדי ממאוחר מדי, איך המפלגה שוב נכשלה לענות למשבר בזמן ואיך השילוב של חוב גבוה מדי ואינפלציה גבוהה מדי עלולים להפגיש אותה מול סערה מושלמת של זעם חברתי.

פרק 53 – פוסט אימפריום(1): העולם המוזר שלנו

קישור לפרק באתר – קישור.

עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.

רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.

פלג 2: העולם החדש של בוב

בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.

פלג 1: משחקי הגז של מצרים

התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.

מקור ראשון: בעלות הברית

כשהנפט והגז מצויים בשפע, הון לא חסר, וגם לא כוח צבאי יוקרתי ועצום: כך הפכה איחוד האמירויות לכוח עולה במפרץ הפרסי.

פרק 52 – קיסר אדום: ישראל וסין

הרצאת קיסר אדום ב-8.12 בת״א לינק לכרטיסים בקישור הזה – קישור
איוונט האירוע בפייסבוק – קישור

כמעט שנה חיכיתם והנה הוא הגיע – הפרק על סין וישראל. מה המטרות של סין בהשקעות שלה בישראל? מה המטרות של ישראל מול סין? ולמה העמדה השכיחה במדינה לא מבינה נכון לא את סין, לא אותנו ולא את ארה״ב?

פרק 51 – קיסר אדום: אמריקה וסין

לינק לכרטיסים בקישור הזה – קישור
איוונט האירוע בפייסבוק – קישור

40 שנה ארה״ב מנסה לשלב את סין הקומוניסטית בסדר העולמי האמריקאי. עכשיו זה נגמר. בפרק היום נסקור את היחסים המורכבים בין סין לארה״ב ומדוע התחרות של טראמפ היא כאן כדי להישאר.

פרק 50 – קיסר אדום: סין החדשה

הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור

מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.

פרק 48 – קיסר אדום: הסינים בקוטב הצפוני

בפרק היום אנחנו מפנים את מבטנו לזירה שמעטים מדברים עליה, למרות שהיא מתחממת כל הזמן – הקוטב הצפוני. מה הסינים מחפשים בקוטב הצפוני? ולמה הקוטב עתיד להיות זירה חדשה למאבקים בין מעצמות?

סכסוך הסחר סין-ארה״ב: ספין ושמו שלב 1

ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.

אין יותר פוסטים להראות

הרשמה לניוזלטר

רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו

התחברות לחשבון פל״ג