ניצן דוד פוקס

פינלנד ושבדיה מצטרפות לנאט״ו (פלג 117)

הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.

סקירה שבועית: 08.05-14.05.2022

יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.

בואו להבין את עתיד הזירה הבינלאומית, ועכשיו-
תקופת היכרות חינם

פינלנד ושבדיה מצטרפות לנאט״ו (פלג 117)

הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.

סקירה שבועית: 08.05-14.05.2022

יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.

סקירה שבועית: 01.05-07.05.2022

הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.

פלג 115: בעית הקורונה של סין

מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.

סקירה שבועית – 24.04-30.04

ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.

עתיד האיחוד האירופי (פלג 114)

המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.

סקירה שבועית: 10.04-23.04.2022

השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.

פלג 113: דוב-דרקון

דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
*הודעה* – לא יהיה פרק חדש או סקירה שבועית בפסח. נחזור בשבוע שאחרי. חג שמח!

סקירה שבועית: 03-09.04.2022

טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.

פלג 112: איך הפלישה לאוקראינה תשנה את העולם

הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.

סקירה שבועית: 27.03-02.04.2022

האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.

פלג 111: מה טורקיה רוצה מישראל

טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.

סקירה שבועית: 20-26.3.2022

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

פלג 110: מאמצי נורמליזציה בין טורקיה וארמניה

קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.

סקירה שבועית: 19-13.03.2022

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

פלג 109: משבר המזון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?

סקירה שבועית: 06-12.03.2022

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

פלג 108: המהמר בקרמלין

בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – מהן המטרות של כל אחד מהשחקנים? מה המגבלות שלו? ואיך התנגשות הרצונות בין רוסיה ואוקראינה, עלולה להיות הסוף של פוטין?

סקירה שבועית: 27.02-05.03.2022

הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.

פלג 107: הלם ראשוני

הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, סנקציות חריפות מופעלות נגד רוסיה, וסין היא כנראה לא הגב הכלכלי שרוסיה מקווה שתהיה.

סקירה שבועית: 20-26.02.2022

רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.

פרק 68: המלחמה באוקראינה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזהרתי בסדרה פוסט-אימפריום שהאפשרות של מלחמה גדולה לא נעלמה מן העולם. עכשיו אנחנו רואים אחת מתרחשת מול עינינו: כוחות רוסים פולשים לאוקראינה, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה יהיו ההשלכות של הפלישה?

פלג 106: מלכודת ישראלית

ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. במקום לבנות באופן אקטיבי גוש חוסם נגד טהרן, ישראל פשוט צריכה לנצל את הפעילות החתרנית של איראן עצמה. איראן מרחיקה את האזור ממנה – ישראל יכולה להפוך זאת למלכודת שתכלא את טהרן.

סקירה שבועית – 13.02-19.02.2022

ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.

פלג 105: מלה״ע שלישית? לא כל-כך מהר

הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.

סקירה שבועית – 06.02-12.02.2022

האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.

פלג 104: לא ידיד לא אויב

עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.

סקירה שבועית: 30.1-5.2, 2022

רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.

פרק 67 – פוסט אימפריום (15): חזון אסטרטגי לישראל

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?

פלג 103: המשחק האמירתי

איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.

פלג 102: המשבר באוקראינה – לאן?

אנחנו כבר חודשיים בעיצומו של משבר מסביב לאוקראינה – לאן מועדות פניו של המשבר? בניתוח הנוכחי נכיר עוד אופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות של מלחמה באוקראינה.

פלג 101: ההפגנות בקזחסטן

ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?

פלג 100: אוטוקרטיה או דמוקרטיה

העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.

פלג 99: סקירה עולמית 2022

2022 תהיה שנה עמוסה באירועים: אנו מתחילים עם שיחות הגרעין בווינה ופגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה. נסיים אותה עם בחירות אמצע גורליות בארה״ב והקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין. בין לבין נראה משבר מנהיגותי באיחוד, אינפלציה במחירי המזון ואולי את המימוש של חזון טכנולוגי מהפכני – רשת אינטרנט לווינית עם כיסוי גלובאלי.

פלג 98: סיכום שנת 2021

שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.

פלג 97: על המשבר האוקראיני

בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.

פרק 66 – פוסט אימפריום (14): העולם הבא

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?

פלג 96: הניסוי הכלכלי של ארדואן

ארדואן עורך ניסוי כלכלי מסוכן בטורקיה – הוא מעוניין להשתמש בהורדת ריבית כדרך להבטיח צמיחה ארוכת טווח לטורקיה. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

פלג 95: שני המשברים של אירופה

בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?

פלג 94: אומיקרון

וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.

פלג 93: משבר במצר טאיוואן

אם בייג׳ין תרצה ליצור משבר במצר טאיוואן – איך היא תעשה זאת? בניתוח היום נכיר שלושה תרחישים אפשריים למשבר במצר טאיוואן ומה המשמעות שלהם לכלכלה הגלובאלית.

פלג 92: טאיוואן עולה

בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?

פלג 91: החלון של שי

בנובמבר 2022 הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית עתיד להתכנס ולהכריע בשאלה גורלית לסין ולעולם: האם שי ג׳ינפינג ימשיך כמנהיג לכל החיים של המפלגה וסין? לקונגרס, ולהחלטות שיתקבלו בו, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המצב הביטחוני סביב טאיוואן.

פלג 90: סקירה עולמית 7

האירועים שאנו עוקבים אחריהם בפל״ג כולם נובעים ומשקפים את המצב הנוכחי של הזירה הבינלאומית – קריסת הסדר החד-קוטבי.
איך סדר עולמי קורס? ואילו בעיות הוא יוצר לישראל?

פלג 89: על תאגידים ומדינות

מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?

פלג 88: משברי האנרגיה

משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.

פלג 87: סיכום רבעון שלישי 2021

סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.

השקת הספר קיסרות אדומה

הסדרה ״קיסר אדום״ עכשיו זמינה כספר – ״קיסרות אדומה״!

הספר הוא גרסה מעודכנת, מלוטשת ומורחבת של ״קיסר אדום״, עם חומרים שמעולם לא פורסמו, כולל פרק מיוחד על האופן שבו ממשלת סין נכשלה בגילוי משבר הקורונה, ועל הניסיונות להסתרת המשבר מהעולם בתחילתו.

פלג 86: AUKUS והאנגלוספרה

השותפות האסטרטגית החדשה בין אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה עומדת לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח אסיה לטובת ארה״ב.
מה החשיבות של צוללות הגרעין בזירה הזו, ואיך השותפות מתקשרת לאנגלוספרה ולקוואד?

פלג 85: המשמעות של Evergrande

הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.

פלג 84: הגיאוגרפיה של אי-יציבות

קישור לפרק באתר – קישור.

אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.

פלג 83: המלחמה באתיופיה – התפתחויות

לפני כמעט שנה עסקנו במלחמה באתיופיה. מאז קרו דברים רבים – צבא אתיופיה כבש את תיגראי ונסוג, והחזית לשחרור תיגראי הצליחה לפרוץ לתוך אתיופיה, אך מתקשה לגייס בעלי ברית.
לאן תתקדם המלחמה במדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה?

פלג 82: לאן, גרמניה?

הספר ״החובה להגן״ – קישור

גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?

פלג 81: הרמוניה חברתית

בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?

פלג 80: אפגניסטן – מה הלאה?

בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.

פלג 79: הגיאופוליטיקה של דרום אמריקה

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

פלג 78: על מעצמות קטנות וגדולות

גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?

פלג 77: בריטניה הגלובאלית

אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.

פלג 76: סקירה עולמית מס׳ 6

העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.

פלג 75 – הירושה האפגנית

ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.

פרק 65 – פוסט אימפריום (13): התחרות החדשה לכוח

הצטרפות לפל״ג – קישור.

במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.

פלג 74: תרמית פונזי בשם לבנון

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

פלג 73: שינוי לטובה

העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.

פלג 72: סיכום רבעון 2 2021

הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.

פלג 71: זהירות! מוקשים

אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.

פלג 70: נורד סטרים 2

ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.

פלג 69: הבעיה הדמוגרפית של סין

הירידה בשיעור הילודה אינה מבשרת טובות לדמוגרפיה ולכלכלה של סין. ללא עלייה בשיעור הפריון, סין צפויה לראות בין 2020 ל-2050 עליה דרמטית בשיעור הזקנים בה, במקביל להתכווצות של האוכלוסייה העובדת בה. בזמן שסין אינה המדינה היחידה לחוות הזדקנות מהירה של האוכלוסייה, היא אחת המדינות המתפתחות היחידות לעבור זאת. יפן, ארה״ב וגרמניה גם הן יראו הזדקנות מהירה של האוכלוסייה שלהן, אך להן תמ״ג לנפש גדול פי כמה מזה של סין. סין תאלץ בשנים הקרובות לבצע שדרוג משמעותי לתעשייה שלה בשביל לנסות ולהחזיק את הכלכלה אפילו ברמתה הנוכחית, ולא בטוח שגם זה יעבוד.
בניתוח היום נכיר את הקשר בין דמוגרפיה וכלכלה, נבין איך הדמוגרפיה הניעה את העלייה המטאורית של סין ואיך היא מאיימת לסיים אותה. נראה מה חשף מפקד האוכלוסין האחרון של הרפובליקה העממית, ומה בייג׳ין מתכוונת לעשות כדי לשמור על כוחה הכלכלי.

פלג 68: אסטרטגיה גרעינית

דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.

פלג 67: תפוצת נשק גרעיני

דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.

בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.

פרק 64 – פוסט אימפריום (12): נקודת מפנה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.

ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.

פלג 66: מה לעשות עם עזה

זו אינה הפעם הראשונה שישראל עורכת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה. למען האמת עזה מככבת כבר כל-כך הרבה בפעילות הצבאית של צה״ל שהגענו למין תחושה של ייאוש והשלמה – אנחנו לא מצפים לפתור את הבעיה בעזה, אנחנו לא חושבים שאפשר לפתור את הבעיה בעזה, ואנחנו תוהים בעיקר כמה זמן של שקט נקנה בסיבוב הלחימה הנוכחי.
אולם מה אם אפשר לפתור את בעית עזה? שמא הטעות שלנו היא לא בפעולות שלנו, אלא בחשיבה שלנו על הבעיה?

פלג 65: הפשרה האיראנית

הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.

פלג 64: המלחמה על טאיוואן

אנחנו כבר מספר שבועות סוקרים את המתיחות במצר טאיוואן, ואת הפעולות הסיניות מסביב לאי: תרגילים ימיים, חדירות מהאוויר, תרגול כוחות לפלישה אמפיבית ועוד. צפינו שברבעון השני והשלישי של 2021 נראה עלייה במתיחות בזירות תחרות גיאופוליטיות והערכות כרגע לא מאכזבות, עם סין במיוחד ממשיכה ללחוץ באופן עקבי את טאיוואן.
עם המתיחות העולה במצר השאלה שרוב העולם שואל היא האם תהיה מלחמה על טאיוואן, ואם כן כיצד היא תראה: איך תראה הפלישה הסינית לאי, איך היא תשפיע על הכלכלה הגלובאלית וכיצד ארה״ב תגיב, אם בכלל.
בזמן שזה מאוד מלהיב לחשוב איך יראו הקרבות הפותחים של מלחמת העולם השלישית, אני רוצה היום להסתכל בצורה אחרת על המתיחות: האם מה שאנו רואים הוא לא הכנה למלחמה על טאיוואן, אלא כבר מלחמה על האי? האם החיפוש שלנו אחר פלישה לאי, מעוורת אותנו למלחמה שבייג׳ין כבר מנהלת בשביל להביא את האי להסכים להתאחד עם היבשת?
בניתוח היום נבחן מחדש את תרחיש המלחמה על טאיוואן, נראה את הצעדים שסין כבר עושה כדי לנסות ולכבוש אותו ונבחן מה הפוטנציאל לתעשיית הביטחון הישראלית בסכסוך הכי חשוב בעולם.

פלג 63: סקירה עולמית מס׳ 5

הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.

פלג 62: המאבק הירוק

בניתוח היום נכיר את הדינמיקה החדשה של המאבק באקלים – לא שיתוף פעולה, כי אם תחרות. אחרי שלושה עשורים בהם התנועה הירוקה בזירה הבינלאומית התקדמה ע״י הבנות והסכמים בינלאומיים, נראה שהיא עומדת לעשות את הקפיצה הבאה שלה לא דרך שיתוף פעולה והבנות, כי אם דרך תחרות ומאבק. איך? הכול בניתוח היום.

פלג 61: תקועים במינסק

בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.

פלג 60: מי צריך את ירדן?

האם ישראל צריכה לספוג כל פעולה ירדנית הפוגעת בנו? האם ירדן באמת כל-כך לא יציבה שיש לנהוג בה בכפפות משי?
הניתוח היום מבקש לבחון את השאלות האלו ולעזור לנו להבין טוב יותר – מה החשיבות של ירדן, איך אנחנו משפיעים עליה ואיך עלינו להתנהל מולה. אני חושב שהגישה שרואה חשיבות עליונה לייצוב ירדן מתעלמת מהעובדה שירדן יציבה יותר ממה שאנו חושבים, ומה שעלול להפיל אותה נמצא במערכת שלה עצמה, לא בנו. ירושלים כנראה לא תהיה מה שיבעיר את עמאן.

פלג 59: סיכום רבעון 1, 2021

עם סיום הרבעון הראשון, הגיע הזמן לחזור אחורה לתחזית השנתית ולראות האם המגמות הגדולות שצפינו מתגשמות, ומה קרה או לא קרה ברבעון הראשון.

פלג 58: שני הכינוסים של סין

מפגש בחיכוך גבוה בין ארה״ב וסין באלסקה, ושני הכינוסים של בייג׳ין מתחילת מרץ, מצביעים על-כך ששי ג׳ינפינג והמפלגה הקומוניסטית לא מתכוונים להוריד הילוך בדחיפה של סין להיות כוח עולמי מתחרה לאמריקנים.

פרק 63 – פוסט אימפריום (11): המלחמה בטרור

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.

״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ״ (משלי, ט״ז י״ח) – סיימנו את הפרק הקודם בנקודת השיא של הרגע החד-קוטבי האמריקני: ארה״ב, בטוחה בעצמה ובערכיה, האמינה שההיסטוריה הגיעה לקיצה. את החישובים הגיאופוליטיים והלוגיקה של מאזני הכוח היא החליפה בתיאוריית הקשתות המוזהבות של תומאס פרידמן: שבין שתי מדינות עם סניפי מקדונלדס לא תהיה מלחמה. תחרות כלכלית תחליף את התחרות הצבאית והעולם ינוהל ע״י דמוקרטיות ליבראליות עם שוק חופשי. שגשוג כלכלי יביא לשלום עולמי.
זה לא קרה. אנחנו יודעים שזה לא קרה משום שאנו חיים בעולם שנשלט עדיין ע״י מלחמה, ע״י תחרות לכוח בין וושינגטון ובייג׳ין. מדוע העולם של קץ ההיסטוריה לא התממש? משום שדווקא כאשר איומים חדשים הופיעו נגד הסדר האמריקני, ארה״ב קיבלה על עצמה אימפריום שני נגד אויב מרושע אך משני בחשיבותו לסדר העולמי: הטרור האיסלאמי. בפרק היום נכיר את האימפריום השני של ארה״ב, ואיך פיגועי ה-11 בספטמבר באמת שינו את מהלך העולם.

לאן נעלמתי?

הפרק הבא של המשחק הגדול יעלה ב-21/3.

לאן נעלמתי? בשתי מילים: פרויקט גדול. הסבר קצר.

פלג 57: הבעיה הימית של ישראל

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

פלג 56: מלחמת החיסונים

חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.

אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.

פלג 55: סקירה עולמית מס׳ 4

הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.

פלג 54: בחיפוש אחר יציבות

ממשל ביידן רודף אחר חיזיון תעתועים – יציבות במזרח התיכון, עם מינימום מאמץ. החיזיון כבר הוביל את ממשל אובמה לחזק את איראן, ולראות כיצד ערב הסעודית שוקעת בבוץ התימני. האם הממשל החדש בדרך למשבר אזורי?

פלג 53: האנגלוספרה

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

פלג 52: המבחן הבורמזי

ההפיכה בבורמה היא לא רק מבחן לדמוקרטיה השברירית שקמה שם לאחר 50 שנות שלטון צבאי, אלא גם המבחן הרציני הראשון של ביידן בזירת החוץ.

פלג 51: חברת רוסיה המזרחית

בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?

פלג 50: סקירה עולמית 2021

קישור לפרק באתר – קישור.

התחזית השנתית של ״המשחק הגדול״ לשנת 2021, בחלוקה לפי מגמות גדולות (מבצע חיסונים, אי-שקט אזרחי ומתיחות גיאופוליטית) ורבעונים.

פלג 49: המערכה הסינית

בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.

פלג 48: הקיסר והקורונה

2020 הייתה שנה רעה למפלגה ולסין, עם משבר הקורונה, סגרים בערים, דעת קהל עוינת בעולם והתאגדות של היריבות נגדה. רגע לפני שמתחילים את 2021, בואו נבין מה בדיוק עבר על הקיסר האדום וסין החדשה ב-2020.

פלג 47: ישראל כמעצמה מזרח תיכונית

קישור לניתוח באתר – קישור.

העוינות בינינו לבין העולם הערבי אינה מחוייבת המציאות.
היום כשמדינות האזור מתמודדות עם שלל אתגרים בכוחות עצמן, הן מתחילות להבין את הערך ביחסים עימנו ואת חוסר הטעם בחרם עלינו. אנחנו יכולים לעזור לקדם את האזור, לקדם את השגשוג בו, לקדם את הביטחון בו. ישראל יכולה להיות כוח משפיע במזרח התיכון, אם נשכיל להמשיך את המומנטום של הנורמליזציה ובאמת לעזור למדינות סביבנו.

פלג 46: סיכום 2020

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

השילוח: מערבה מכאן

במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסין

פלג 45: חברים חדשים

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

פלג 44: המשחק הרוסי

לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.

פלג 43: הסוגיה האיראנית

המאבק נגד איראן לא חייב להיות רק צבאי, יותר מזה – החשיבה על הסוגיה רק כצבאית מגבילה אותנו. בניתוח היום נראה כיצד לבחון מחדש את הסוגיה האיראנית ולהעלות פתרונות חדשים ויצירתיים להתמודד עמה.

פלג 42: סקירה עולמית מס׳ 3

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

אין יותר פוסטים להראות

פינלנד ושבדיה מצטרפות לנאט״ו (פלג 117)

הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.

סקירה שבועית: 08.05-14.05.2022

יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.

סקירה שבועית: 01.05-07.05.2022

הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.

פלג 115: בעית הקורונה של סין

מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.

סקירה שבועית – 24.04-30.04

ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.

עתיד האיחוד האירופי (פלג 114)

המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.

סקירה שבועית: 10.04-23.04.2022

השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.

פלג 113: דוב-דרקון

דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
*הודעה* – לא יהיה פרק חדש או סקירה שבועית בפסח. נחזור בשבוע שאחרי. חג שמח!

סקירה שבועית: 03-09.04.2022

טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.

סקירה שבועית: 27.03-02.04.2022

האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.

פלג 111: מה טורקיה רוצה מישראל

טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.

סקירה שבועית: 20-26.3.2022

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

פלג 110: מאמצי נורמליזציה בין טורקיה וארמניה

קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.

סקירה שבועית: 19-13.03.2022

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

פלג 109: משבר המזון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?

סקירה שבועית: 06-12.03.2022

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

פלג 108: המהמר בקרמלין

בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – מהן המטרות של כל אחד מהשחקנים? מה המגבלות שלו? ואיך התנגשות הרצונות בין רוסיה ואוקראינה, עלולה להיות הסוף של פוטין?

סקירה שבועית: 27.02-05.03.2022

הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.

פלג 107: הלם ראשוני

הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, סנקציות חריפות מופעלות נגד רוסיה, וסין היא כנראה לא הגב הכלכלי שרוסיה מקווה שתהיה.

סקירה שבועית: 20-26.02.2022

רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.

פרק 68: המלחמה באוקראינה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזהרתי בסדרה פוסט-אימפריום שהאפשרות של מלחמה גדולה לא נעלמה מן העולם. עכשיו אנחנו רואים אחת מתרחשת מול עינינו: כוחות רוסים פולשים לאוקראינה, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה יהיו ההשלכות של הפלישה?

פלג 106: מלכודת ישראלית

ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. במקום לבנות באופן אקטיבי גוש חוסם נגד טהרן, ישראל פשוט צריכה לנצל את הפעילות החתרנית של איראן עצמה. איראן מרחיקה את האזור ממנה – ישראל יכולה להפוך זאת למלכודת שתכלא את טהרן.

סקירה שבועית – 13.02-19.02.2022

ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.

פלג 105: מלה״ע שלישית? לא כל-כך מהר

הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.

סקירה שבועית – 06.02-12.02.2022

האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.

פלג 104: לא ידיד לא אויב

עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.

סקירה שבועית: 30.1-5.2, 2022

רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.

פרק 67 – פוסט אימפריום (15): חזון אסטרטגי לישראל

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עקבנו לאורך הסדרה פוסט-אימפריום אחר העלייה והנפילה של הסדר האמריקני. מהסדר הדו-קוטבי של המלחמה הקרה, דרך הרגע החד-קוטבי של שנות ה-90׳, ועד האנרכיה של ימינו. כעת, בפרק האחרון של הסדרה, ננסה להבין מה ישראל צריכה לעשות בסביבה הבינלאומית החדשה הזו. כיצד על ישראל לנווט במים הסוערים של האנרכיה הגלובאלית?

פלג 103: המשחק האמירתי

איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.

פלג 102: המשבר באוקראינה – לאן?

אנחנו כבר חודשיים בעיצומו של משבר מסביב לאוקראינה – לאן מועדות פניו של המשבר? בניתוח הנוכחי נכיר עוד אופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות של מלחמה באוקראינה.

פלג 101: ההפגנות בקזחסטן

ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?

פלג 100: אוטוקרטיה או דמוקרטיה

העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.

פלג 99: סקירה עולמית 2022

2022 תהיה שנה עמוסה באירועים: אנו מתחילים עם שיחות הגרעין בווינה ופגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה. נסיים אותה עם בחירות אמצע גורליות בארה״ב והקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין. בין לבין נראה משבר מנהיגותי באיחוד, אינפלציה במחירי המזון ואולי את המימוש של חזון טכנולוגי מהפכני – רשת אינטרנט לווינית עם כיסוי גלובאלי.

פלג 98: סיכום שנת 2021

שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.

פלג 97: על המשבר האוקראיני

בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.

פרק 66 – פוסט אימפריום (14): העולם הבא

הצטרפות לפל״ג – קישור.

עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?

פלג 96: הניסוי הכלכלי של ארדואן

ארדואן עורך ניסוי כלכלי מסוכן בטורקיה – הוא מעוניין להשתמש בהורדת ריבית כדרך להבטיח צמיחה ארוכת טווח לטורקיה. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

פלג 95: שני המשברים של אירופה

בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?

פלג 94: אומיקרון

וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.

פלג 93: משבר במצר טאיוואן

אם בייג׳ין תרצה ליצור משבר במצר טאיוואן – איך היא תעשה זאת? בניתוח היום נכיר שלושה תרחישים אפשריים למשבר במצר טאיוואן ומה המשמעות שלהם לכלכלה הגלובאלית.

פלג 92: טאיוואן עולה

בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?

פלג 91: החלון של שי

בנובמבר 2022 הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית עתיד להתכנס ולהכריע בשאלה גורלית לסין ולעולם: האם שי ג׳ינפינג ימשיך כמנהיג לכל החיים של המפלגה וסין? לקונגרס, ולהחלטות שיתקבלו בו, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המצב הביטחוני סביב טאיוואן.

פלג 90: סקירה עולמית 7

האירועים שאנו עוקבים אחריהם בפל״ג כולם נובעים ומשקפים את המצב הנוכחי של הזירה הבינלאומית – קריסת הסדר החד-קוטבי.
איך סדר עולמי קורס? ואילו בעיות הוא יוצר לישראל?

פלג 89: על תאגידים ומדינות

מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?

פלג 88: משברי האנרגיה

משבר האנרגיה הנוכחי שחווה אירופה ומזרח אסיה אינו משבר האנרגיה אחרון. ככל שנמשיך את המעבר לאנרגיה מתחדשת, כן תגדל הרגישות שלנו לשיבושים באספקה של דלקים מאובנים. ״הכלכלה הישנה״ עדיין לא מתה.

פלג 87: סיכום רבעון שלישי 2021

סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.

השקת הספר קיסרות אדומה

הסדרה ״קיסר אדום״ עכשיו זמינה כספר – ״קיסרות אדומה״!

הספר הוא גרסה מעודכנת, מלוטשת ומורחבת של ״קיסר אדום״, עם חומרים שמעולם לא פורסמו, כולל פרק מיוחד על האופן שבו ממשלת סין נכשלה בגילוי משבר הקורונה, ועל הניסיונות להסתרת המשבר מהעולם בתחילתו.

פלג 86: AUKUS והאנגלוספרה

השותפות האסטרטגית החדשה בין אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה עומדת לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח אסיה לטובת ארה״ב.
מה החשיבות של צוללות הגרעין בזירה הזו, ואיך השותפות מתקשרת לאנגלוספרה ולקוואד?

פלג 85: המשמעות של Evergrande

הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.

פלג 84: הגיאוגרפיה של אי-יציבות

קישור לפרק באתר – קישור.

אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.

פלג 83: המלחמה באתיופיה – התפתחויות

לפני כמעט שנה עסקנו במלחמה באתיופיה. מאז קרו דברים רבים – צבא אתיופיה כבש את תיגראי ונסוג, והחזית לשחרור תיגראי הצליחה לפרוץ לתוך אתיופיה, אך מתקשה לגייס בעלי ברית.
לאן תתקדם המלחמה במדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה?

פלג 82: לאן, גרמניה?

הספר ״החובה להגן״ – קישור

גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?

פלג 81: הרמוניה חברתית

בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?

פלג 80: אפגניסטן – מה הלאה?

בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.

פלג 79: הגיאופוליטיקה של דרום אמריקה

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

פלג 78: על מעצמות קטנות וגדולות

גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?

פלג 77: בריטניה הגלובאלית

אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.

פלג 76: סקירה עולמית מס׳ 6

העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.

פלג 75 – הירושה האפגנית

ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.

פרק 65 – פוסט אימפריום (13): התחרות החדשה לכוח

הצטרפות לפל״ג – קישור.

במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.

פלג 74: תרמית פונזי בשם לבנון

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

פלג 73: שינוי לטובה

העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.

פלג 72: סיכום רבעון 2 2021

הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.

פלג 71: זהירות! מוקשים

אמת המידה השימושית ביותר לבחינת התנהגות הממשלה החדשה היא לא של רשימת המלצות מה היא צריכה לעשות, אלא רשימת המלצות מה היא לא צריכה לעשות. ישנם 4 ״מוקשים״ שעומדים בדרכה של הממשלה: החייאת תהליך השלום, מיקוד בממד הצבאי של הסכסוך עם איראן, לחשוב על ישראל מקומית במקום גלובאלית, ולהחליט להפוך את ישראל ירוקה מדי, מוקדם מדי.

פלג 70: נורד סטרים 2

ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.

פלג 69: הבעיה הדמוגרפית של סין

הירידה בשיעור הילודה אינה מבשרת טובות לדמוגרפיה ולכלכלה של סין. ללא עלייה בשיעור הפריון, סין צפויה לראות בין 2020 ל-2050 עליה דרמטית בשיעור הזקנים בה, במקביל להתכווצות של האוכלוסייה העובדת בה. בזמן שסין אינה המדינה היחידה לחוות הזדקנות מהירה של האוכלוסייה, היא אחת המדינות המתפתחות היחידות לעבור זאת. יפן, ארה״ב וגרמניה גם הן יראו הזדקנות מהירה של האוכלוסייה שלהן, אך להן תמ״ג לנפש גדול פי כמה מזה של סין. סין תאלץ בשנים הקרובות לבצע שדרוג משמעותי לתעשייה שלה בשביל לנסות ולהחזיק את הכלכלה אפילו ברמתה הנוכחית, ולא בטוח שגם זה יעבוד.
בניתוח היום נכיר את הקשר בין דמוגרפיה וכלכלה, נבין איך הדמוגרפיה הניעה את העלייה המטאורית של סין ואיך היא מאיימת לסיים אותה. נראה מה חשף מפקד האוכלוסין האחרון של הרפובליקה העממית, ומה בייג׳ין מתכוונת לעשות כדי לשמור על כוחה הכלכלי.

פלג 68: אסטרטגיה גרעינית

דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.

פלג 67: תפוצת נשק גרעיני

דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.

בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.

פרק 64 – פוסט אימפריום (12): נקודת מפנה

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.

ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.

פלג 66: מה לעשות עם עזה

זו אינה הפעם הראשונה שישראל עורכת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה. למען האמת עזה מככבת כבר כל-כך הרבה בפעילות הצבאית של צה״ל שהגענו למין תחושה של ייאוש והשלמה – אנחנו לא מצפים לפתור את הבעיה בעזה, אנחנו לא חושבים שאפשר לפתור את הבעיה בעזה, ואנחנו תוהים בעיקר כמה זמן של שקט נקנה בסיבוב הלחימה הנוכחי.
אולם מה אם אפשר לפתור את בעית עזה? שמא הטעות שלנו היא לא בפעולות שלנו, אלא בחשיבה שלנו על הבעיה?

פלג 65: הפשרה האיראנית

הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.

פלג 64: המלחמה על טאיוואן

אנחנו כבר מספר שבועות סוקרים את המתיחות במצר טאיוואן, ואת הפעולות הסיניות מסביב לאי: תרגילים ימיים, חדירות מהאוויר, תרגול כוחות לפלישה אמפיבית ועוד. צפינו שברבעון השני והשלישי של 2021 נראה עלייה במתיחות בזירות תחרות גיאופוליטיות והערכות כרגע לא מאכזבות, עם סין במיוחד ממשיכה ללחוץ באופן עקבי את טאיוואן.
עם המתיחות העולה במצר השאלה שרוב העולם שואל היא האם תהיה מלחמה על טאיוואן, ואם כן כיצד היא תראה: איך תראה הפלישה הסינית לאי, איך היא תשפיע על הכלכלה הגלובאלית וכיצד ארה״ב תגיב, אם בכלל.
בזמן שזה מאוד מלהיב לחשוב איך יראו הקרבות הפותחים של מלחמת העולם השלישית, אני רוצה היום להסתכל בצורה אחרת על המתיחות: האם מה שאנו רואים הוא לא הכנה למלחמה על טאיוואן, אלא כבר מלחמה על האי? האם החיפוש שלנו אחר פלישה לאי, מעוורת אותנו למלחמה שבייג׳ין כבר מנהלת בשביל להביא את האי להסכים להתאחד עם היבשת?
בניתוח היום נבחן מחדש את תרחיש המלחמה על טאיוואן, נראה את הצעדים שסין כבר עושה כדי לנסות ולכבוש אותו ונבחן מה הפוטנציאל לתעשיית הביטחון הישראלית בסכסוך הכי חשוב בעולם.

פלג 63: סקירה עולמית מס׳ 5

הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.

פלג 62: המאבק הירוק

בניתוח היום נכיר את הדינמיקה החדשה של המאבק באקלים – לא שיתוף פעולה, כי אם תחרות. אחרי שלושה עשורים בהם התנועה הירוקה בזירה הבינלאומית התקדמה ע״י הבנות והסכמים בינלאומיים, נראה שהיא עומדת לעשות את הקפיצה הבאה שלה לא דרך שיתוף פעולה והבנות, כי אם דרך תחרות ומאבק. איך? הכול בניתוח היום.

פלג 61: תקועים במינסק

בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.

פלג 60: מי צריך את ירדן?

האם ישראל צריכה לספוג כל פעולה ירדנית הפוגעת בנו? האם ירדן באמת כל-כך לא יציבה שיש לנהוג בה בכפפות משי?
הניתוח היום מבקש לבחון את השאלות האלו ולעזור לנו להבין טוב יותר – מה החשיבות של ירדן, איך אנחנו משפיעים עליה ואיך עלינו להתנהל מולה. אני חושב שהגישה שרואה חשיבות עליונה לייצוב ירדן מתעלמת מהעובדה שירדן יציבה יותר ממה שאנו חושבים, ומה שעלול להפיל אותה נמצא במערכת שלה עצמה, לא בנו. ירושלים כנראה לא תהיה מה שיבעיר את עמאן.

פלג 59: סיכום רבעון 1, 2021

עם סיום הרבעון הראשון, הגיע הזמן לחזור אחורה לתחזית השנתית ולראות האם המגמות הגדולות שצפינו מתגשמות, ומה קרה או לא קרה ברבעון הראשון.

פלג 58: שני הכינוסים של סין

מפגש בחיכוך גבוה בין ארה״ב וסין באלסקה, ושני הכינוסים של בייג׳ין מתחילת מרץ, מצביעים על-כך ששי ג׳ינפינג והמפלגה הקומוניסטית לא מתכוונים להוריד הילוך בדחיפה של סין להיות כוח עולמי מתחרה לאמריקנים.

פרק 63 – פוסט אימפריום (11): המלחמה בטרור

הצטרפות לפל״ג – קישור.

הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.

״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ״ (משלי, ט״ז י״ח) – סיימנו את הפרק הקודם בנקודת השיא של הרגע החד-קוטבי האמריקני: ארה״ב, בטוחה בעצמה ובערכיה, האמינה שההיסטוריה הגיעה לקיצה. את החישובים הגיאופוליטיים והלוגיקה של מאזני הכוח היא החליפה בתיאוריית הקשתות המוזהבות של תומאס פרידמן: שבין שתי מדינות עם סניפי מקדונלדס לא תהיה מלחמה. תחרות כלכלית תחליף את התחרות הצבאית והעולם ינוהל ע״י דמוקרטיות ליבראליות עם שוק חופשי. שגשוג כלכלי יביא לשלום עולמי.
זה לא קרה. אנחנו יודעים שזה לא קרה משום שאנו חיים בעולם שנשלט עדיין ע״י מלחמה, ע״י תחרות לכוח בין וושינגטון ובייג׳ין. מדוע העולם של קץ ההיסטוריה לא התממש? משום שדווקא כאשר איומים חדשים הופיעו נגד הסדר האמריקני, ארה״ב קיבלה על עצמה אימפריום שני נגד אויב מרושע אך משני בחשיבותו לסדר העולמי: הטרור האיסלאמי. בפרק היום נכיר את האימפריום השני של ארה״ב, ואיך פיגועי ה-11 בספטמבר באמת שינו את מהלך העולם.

לאן נעלמתי?

הפרק הבא של המשחק הגדול יעלה ב-21/3.

לאן נעלמתי? בשתי מילים: פרויקט גדול. הסבר קצר.

פלג 57: הבעיה הימית של ישראל

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

פלג 56: מלחמת החיסונים

חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.

אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.

פלג 55: סקירה עולמית מס׳ 4

הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.

פלג 54: בחיפוש אחר יציבות

ממשל ביידן רודף אחר חיזיון תעתועים – יציבות במזרח התיכון, עם מינימום מאמץ. החיזיון כבר הוביל את ממשל אובמה לחזק את איראן, ולראות כיצד ערב הסעודית שוקעת בבוץ התימני. האם הממשל החדש בדרך למשבר אזורי?

פלג 53: האנגלוספרה

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

פלג 52: המבחן הבורמזי

ההפיכה בבורמה היא לא רק מבחן לדמוקרטיה השברירית שקמה שם לאחר 50 שנות שלטון צבאי, אלא גם המבחן הרציני הראשון של ביידן בזירת החוץ.

פלג 51: חברת רוסיה המזרחית

בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?

פלג 50: סקירה עולמית 2021

קישור לפרק באתר – קישור.

התחזית השנתית של ״המשחק הגדול״ לשנת 2021, בחלוקה לפי מגמות גדולות (מבצע חיסונים, אי-שקט אזרחי ומתיחות גיאופוליטית) ורבעונים.

פלג 49: המערכה הסינית

בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.

פלג 48: הקיסר והקורונה

2020 הייתה שנה רעה למפלגה ולסין, עם משבר הקורונה, סגרים בערים, דעת קהל עוינת בעולם והתאגדות של היריבות נגדה. רגע לפני שמתחילים את 2021, בואו נבין מה בדיוק עבר על הקיסר האדום וסין החדשה ב-2020.

פלג 47: ישראל כמעצמה מזרח תיכונית

קישור לניתוח באתר – קישור.

העוינות בינינו לבין העולם הערבי אינה מחוייבת המציאות.
היום כשמדינות האזור מתמודדות עם שלל אתגרים בכוחות עצמן, הן מתחילות להבין את הערך ביחסים עימנו ואת חוסר הטעם בחרם עלינו. אנחנו יכולים לעזור לקדם את האזור, לקדם את השגשוג בו, לקדם את הביטחון בו. ישראל יכולה להיות כוח משפיע במזרח התיכון, אם נשכיל להמשיך את המומנטום של הנורמליזציה ובאמת לעזור למדינות סביבנו.

פלג 46: סיכום 2020

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

השילוח: מערבה מכאן

במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסין

פלג 45: חברים חדשים

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

פלג 44: המשחק הרוסי

לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.

פלג 43: הסוגיה האיראנית

המאבק נגד איראן לא חייב להיות רק צבאי, יותר מזה – החשיבה על הסוגיה רק כצבאית מגבילה אותנו. בניתוח היום נראה כיצד לבחון מחדש את הסוגיה האיראנית ולהעלות פתרונות חדשים ויצירתיים להתמודד עמה.

פלג 42: סקירה עולמית מס׳ 3

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

אין יותר פוסטים להראות
התחברות לחשבון פל״ג