ישראל נגד איראן (ניתוח 213)
17 באפריל 2024
התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות והתפיסות של בני-אדם. תרבות לא רק מעצבת את איך שאנו תופסים את העולם – היא במידה רבה מה שאנו תופסים מהעולם. מתח בין מדינות יכול לנבוע מתרבות, אך גם מתח בין מדינות יכול להתבטא גם דרך התרבות.
התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.
מה המשמעות של המתקפה האיראנית על ישראל? ומה מכאן?
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
כרטיסים להרצאה קיסר אדום – קישור.
מנוי לפל״ג – קישור.
הכרנו את השחקנים. הכנו את הבמה. אחרי שסקרנו את הדינמיקה האלימה של העולם הרב-קוטבי, את כישלון מאזן הכוח באירופה ואת העלייה של האיום האדום במזרח, אנחנו יכולים סוף-סוף לפתוח את הסיפור של הפוסט-אימפריום בתחילתו: למה ואיך קיבלה על עצמה ארה״ב את הנהגת העולם החופשי? הכול בפרק היום.
מנוי בפל״ג – קישור.
שני ענקים גדלו בפריפריה של אירופה: ארה״ב ורוסיה. עם ההשמדה העצמית של אירופה בשתי מלחמות עולם, הבמה פונתה בשביל שני הענקים לתפוס את מקומם בעולם. באופן פרדוקסלי דווקא בריה״מ, היריבה של ארה״ב, היא שאחראית לסדר האמריקני שאנחנו חיים בו היום. איך? הכול בפרק היום.
המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.
מנוי בפל״ג – קישור.
לא קמה בהיסטוריה אומה יותר חזקה ומשפיעה מארה״ב. גיאוגרפיה וחירות הם מקור כוחה של אמריקה והם גם מקור הפכפכות שלה – האם אמריקה צריכה להיות מגדלור רחוק לעולם, או שמא לעצב אותו בדמותה?
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
בפרק הקודם בניתי את החשיבה האסטרטגית של סין כלפי מזרח אסיה והעולם, על בסיס ההבנה שלנו את החשיבה של שי ג׳ינפינג וההנהגה הקומוניסטית. בפרק היום נראה מדוע סין כל כך רוצה לשלוט בטאיוואן ולמה פלישה אליה תהיה הסוף של סין הקומוניסטית, לא טאיוואן.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
בפרק הקודם הכרנו את המערכת הפוליטית של סין ואת האדם החזק ביותר בה היום – שי ג’ינפינג. שי והמהפכה שחולל הם המפתח להבין את מעשיה של סין בעולם ולשרטט את העתיד של הרפובליקה העממית של סין. אך לפני שנתקדם אל העתיד, עלינו קודם להכיר את העבר, להכיר את הרעיונות הפילוסופים והגיאוגרפיה שעיצבו את התרבות והמנטאליות הסינית. בפרק היום נדבר על העמקים הפוריים של הנהר הצהוב, על הרמות הצחיחות של מרכז אסיה ולמה הסינים מתכוונים כשהם מדברים על “מנדט השמיים”.
כאוס. רובנו שמענו על “תורת הכאוס”, על “אפקט הפרפר”, אולי אפילו על “דינמיקה כאוטית”. אך מה כל זה אומר? ואיך זה משפיע לא רק על תנועת הכוכבים, אלא גם יכול לעזור לנו להבין מלחמות, את הזירה הבינלאומית ומזג האוויר? בפרקים הקרובים נדבר על כאוס, על מערכות שלא ניתנות לחיזוי ואיך הקונספטים האלה צריכים להשפיע כל חשיבה שלנו על מערכות מורכבות.
בפרק היום אנו הולכים דרומה יותר, למשולש הצפוני של מרכז אמריקה. שם נראה איך פשע משתולל והתפוררות שלטון החוק, ביחד עם עוני חריף, דחפו מאות אלפים לעזוב את בתיהם ולחפש חיים טובים יותר בארה”ב. אדבר על המחיר האנושי והפוליטי שהנדידה ההמונית הזו הביאה על מקסיקו וארה”ב ומה האיום שנוצר עם עלייתו של אנדראס מנואל לופז אוברדור כנשיא הנבחר של מקסיקו.
אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?
בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
כרטיסים להרצאה קיסר אדום – קישור.
מנוי לפל״ג – קישור.
הכרנו את השחקנים. הכנו את הבמה. אחרי שסקרנו את הדינמיקה האלימה של העולם הרב-קוטבי, את כישלון מאזן הכוח באירופה ואת העלייה של האיום האדום במזרח, אנחנו יכולים סוף-סוף לפתוח את הסיפור של הפוסט-אימפריום בתחילתו: למה ואיך קיבלה על עצמה ארה״ב את הנהגת העולם החופשי? הכול בפרק היום.
מנוי בפל״ג – קישור.
שני ענקים גדלו בפריפריה של אירופה: ארה״ב ורוסיה. עם ההשמדה העצמית של אירופה בשתי מלחמות עולם, הבמה פונתה בשביל שני הענקים לתפוס את מקומם בעולם. באופן פרדוקסלי דווקא בריה״מ, היריבה של ארה״ב, היא שאחראית לסדר האמריקני שאנחנו חיים בו היום. איך? הכול בפרק היום.
המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.
מנוי בפל״ג – קישור.
לא קמה בהיסטוריה אומה יותר חזקה ומשפיעה מארה״ב. גיאוגרפיה וחירות הם מקור כוחה של אמריקה והם גם מקור הפכפכות שלה – האם אמריקה צריכה להיות מגדלור רחוק לעולם, או שמא לעצב אותו בדמותה?
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
בפרק הקודם בניתי את החשיבה האסטרטגית של סין כלפי מזרח אסיה והעולם, על בסיס ההבנה שלנו את החשיבה של שי ג׳ינפינג וההנהגה הקומוניסטית. בפרק היום נראה מדוע סין כל כך רוצה לשלוט בטאיוואן ולמה פלישה אליה תהיה הסוף של סין הקומוניסטית, לא טאיוואן.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
בפרק הקודם הכרנו את המערכת הפוליטית של סין ואת האדם החזק ביותר בה היום – שי ג’ינפינג. שי והמהפכה שחולל הם המפתח להבין את מעשיה של סין בעולם ולשרטט את העתיד של הרפובליקה העממית של סין. אך לפני שנתקדם אל העתיד, עלינו קודם להכיר את העבר, להכיר את הרעיונות הפילוסופים והגיאוגרפיה שעיצבו את התרבות והמנטאליות הסינית. בפרק היום נדבר על העמקים הפוריים של הנהר הצהוב, על הרמות הצחיחות של מרכז אסיה ולמה הסינים מתכוונים כשהם מדברים על “מנדט השמיים”.
כאוס. רובנו שמענו על “תורת הכאוס”, על “אפקט הפרפר”, אולי אפילו על “דינמיקה כאוטית”. אך מה כל זה אומר? ואיך זה משפיע לא רק על תנועת הכוכבים, אלא גם יכול לעזור לנו להבין מלחמות, את הזירה הבינלאומית ומזג האוויר? בפרקים הקרובים נדבר על כאוס, על מערכות שלא ניתנות לחיזוי ואיך הקונספטים האלה צריכים להשפיע כל חשיבה שלנו על מערכות מורכבות.
בפרק היום אנו הולכים דרומה יותר, למשולש הצפוני של מרכז אמריקה. שם נראה איך פשע משתולל והתפוררות שלטון החוק, ביחד עם עוני חריף, דחפו מאות אלפים לעזוב את בתיהם ולחפש חיים טובים יותר בארה”ב. אדבר על המחיר האנושי והפוליטי שהנדידה ההמונית הזו הביאה על מקסיקו וארה”ב ומה האיום שנוצר עם עלייתו של אנדראס מנואל לופז אוברדור כנשיא הנבחר של מקסיקו.
אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?
בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
