טכנו-לוגיה – תורת האומנות, היא תחום פעילות אנושי העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים לצרכים ורצונות אנושיים. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להתגבר במידת מה על הגיאוגרפיה, והטכנולוגיה מעצבת ומעוצבת ע״י הגיאופוליטיקה.
ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
ארה״ב היא מעצמה רוויזיוניסטית, המעוניינת לעצב סדר עולמי חדש. יחד עם סין, היא פירקה את הסדר הליבראלי הישן. השינויים הכלכלים שאנו רואים הם הניסיונות של שתי המעצמות לעצב סדר עבורן.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
סין ב-2023 תתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הממשל בכלכלה ובזירה הבינלאומית. בייג׳ינג מחוייבת לפצות על הצמיחה האנמית ב-2022 ולמנוע בידוד של סין בקרב מדינות המערב.
חברות בניתוח: HURC, HLT, MAR, BABA
מלחמת השבבים בין ארה״ב וסין מפעילה לחץ עצום על בעלות הברית האמריקניות שמשחקות תפקיד מפתח בתעשייה – יפן, האיחוד האירופי, דרום קוריאה וטאיוואן.
בחירות האמצע של 2022 מותירות בארה״ב ממשל מפוצל. אלו לא בהכרח חדשות רעות – הלחץ על סין והסיוע לאוקראינה כנראה ימשכו. ולפד יהיה קל יותר לרסן את האינפלציה.
המירוץ אחר יישומים בתחום הביטחון של בינה מלאכותית בעיצומו. אולם איך קובעים מי המנצח במירוץ? הראשון לפתח יישום? או שמא הראשון לפתח יישום בטוח?
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.
בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?
אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.
בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.
המלחמה על טאיוואן כבר החלה, היא פשוט מלחמת התשה. סין מבקשת להביא את האי תחת שליטתה באמצעות שחיקת הרצון שלו להתנגד לה.
הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.
חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.
אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.
הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.
בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?
בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.
קישור לניתוח באתר – קישור.
העוינות בינינו לבין העולם הערבי אינה מחוייבת המציאות.
היום כשמדינות האזור מתמודדות עם שלל אתגרים בכוחות עצמן, הן מתחילות להבין את הערך ביחסים עימנו ואת חוסר הטעם בחרם עלינו. אנחנו יכולים לעזור לקדם את האזור, לקדם את השגשוג בו, לקדם את הביטחון בו. ישראל יכולה להיות כוח משפיע במזרח התיכון, אם נשכיל להמשיך את המומנטום של הנורמליזציה ובאמת לעזור למדינות סביבנו.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
סקירה עולמית 2: השינוי האסטרטגי של סודן; סירקולציה כפולה בסין; המאבק על 5G; התרחבות הקוואד; עדכונים על נגורנו קרבך.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.
מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.
הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.
התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.
העולם נמצא אולי על סיפה של מהפכת אנרגיה חדשה -שבליבה נמצא אטום המימן הזעיר. השאלה היא רק אם המאמץ והרצון יצליחו להתגבר על הקשיים הטכנולוגיים.
האסטרטגיה היפנית לעולם הרב-קוטבי היא פשוטה: בנה את כוחך הצבאי, בנה רשת אזורית נגד סין, ודאג שארה״ב תשמור על הנוכחות שלה במזרח אסיה.
מול לחץ מארה״ב, סין מפעילה לחץ משלה בכל החזיתות – ומקדמת את המשך ההשתלטות שלה על ים סין הדרומי, המפתח להגמוניה שלהם במזרח אסיה.
רשת האינטרנט הופכת יותר יותר לנחלתן של המדינות ומאבדת את החופש, הבינלאומיות ותחושת המערב הפרוע שלה, דרך יותר גביית מיסים, פיקוח וצנזורה – ולא רק בסין
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
העלייה של סין אחרי ״מאה שנות השפלה״ היא לא ״עוד עלייה״ – היא שינוי יסודי בסדר העולמי. בפרק היום נראה איך עצם משקלה של סין משנה את הסדר העולמי, מה הפחד שלה מפני ארה״ב ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האיום מפני מעצמת העל היחידה של העולם.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
הקפיצה הטכנולוגית הגדולה של סין פחות קשורה לרצון בקדמה טכנולוגית ויותר לניסיון של המפלגה להפוך את סין למדינת עולם ראשון לפני שהיא קמלה. אדבר על החסכנות הסינית, עתיד הפנסיה בסין ואיך תעשיית היי-טק בסין היא עדיין – למרות כל ההייפ – פרויקט ממשלתי.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?
ארה״ב היא מעצמה רוויזיוניסטית, המעוניינת לעצב סדר עולמי חדש. יחד עם סין, היא פירקה את הסדר הליבראלי הישן. השינויים הכלכלים שאנו רואים הם הניסיונות של שתי המעצמות לעצב סדר עבורן.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
סין ב-2023 תתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הממשל בכלכלה ובזירה הבינלאומית. בייג׳ינג מחוייבת לפצות על הצמיחה האנמית ב-2022 ולמנוע בידוד של סין בקרב מדינות המערב.
חברות בניתוח: HURC, HLT, MAR, BABA
מלחמת השבבים בין ארה״ב וסין מפעילה לחץ עצום על בעלות הברית האמריקניות שמשחקות תפקיד מפתח בתעשייה – יפן, האיחוד האירופי, דרום קוריאה וטאיוואן.
בחירות האמצע של 2022 מותירות בארה״ב ממשל מפוצל. אלו לא בהכרח חדשות רעות – הלחץ על סין והסיוע לאוקראינה כנראה ימשכו. ולפד יהיה קל יותר לרסן את האינפלציה.
המירוץ אחר יישומים בתחום הביטחון של בינה מלאכותית בעיצומו. אולם איך קובעים מי המנצח במירוץ? הראשון לפתח יישום? או שמא הראשון לפתח יישום בטוח?
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.
בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?
אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.
בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.
המלחמה על טאיוואן כבר החלה, היא פשוט מלחמת התשה. סין מבקשת להביא את האי תחת שליטתה באמצעות שחיקת הרצון שלו להתנגד לה.
הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.
חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.
אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.
הסקירה העולמית היום נועדה לתת לנו תמונת מצב של 4 משברים או תהליכים מתפתחים בזירה הבינלאומית, חלקם עם השלכות משמעותיות להתאוששות הכלכלית שצפויה לקראת סוף השנה וחלקם חשובים ליציבות האזור שלנו כאן במזרח התיכון: מה קורה במיאנמר מאז שסקרנו אותה לאחרונה, משבר השבבים שמביא את תעשיית הרכב לכמעט עצירה, סטטוס קמפיין החיסונים בעולם, והמהלכים האחרונים של האיראנים במו״מ על הסכם הגרעין מול ארה״ב.
בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?
בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.
קישור לניתוח באתר – קישור.
העוינות בינינו לבין העולם הערבי אינה מחוייבת המציאות.
היום כשמדינות האזור מתמודדות עם שלל אתגרים בכוחות עצמן, הן מתחילות להבין את הערך ביחסים עימנו ואת חוסר הטעם בחרם עלינו. אנחנו יכולים לעזור לקדם את האזור, לקדם את השגשוג בו, לקדם את הביטחון בו. ישראל יכולה להיות כוח משפיע במזרח התיכון, אם נשכיל להמשיך את המומנטום של הנורמליזציה ובאמת לעזור למדינות סביבנו.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
סקירה עולמית 2: השינוי האסטרטגי של סודן; סירקולציה כפולה בסין; המאבק על 5G; התרחבות הקוואד; עדכונים על נגורנו קרבך.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.
מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.
הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.
התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.
העולם נמצא אולי על סיפה של מהפכת אנרגיה חדשה -שבליבה נמצא אטום המימן הזעיר. השאלה היא רק אם המאמץ והרצון יצליחו להתגבר על הקשיים הטכנולוגיים.
האסטרטגיה היפנית לעולם הרב-קוטבי היא פשוטה: בנה את כוחך הצבאי, בנה רשת אזורית נגד סין, ודאג שארה״ב תשמור על הנוכחות שלה במזרח אסיה.
מול לחץ מארה״ב, סין מפעילה לחץ משלה בכל החזיתות – ומקדמת את המשך ההשתלטות שלה על ים סין הדרומי, המפתח להגמוניה שלהם במזרח אסיה.
רשת האינטרנט הופכת יותר יותר לנחלתן של המדינות ומאבדת את החופש, הבינלאומיות ותחושת המערב הפרוע שלה, דרך יותר גביית מיסים, פיקוח וצנזורה – ולא רק בסין
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
העלייה של סין אחרי ״מאה שנות השפלה״ היא לא ״עוד עלייה״ – היא שינוי יסודי בסדר העולמי. בפרק היום נראה איך עצם משקלה של סין משנה את הסדר העולמי, מה הפחד שלה מפני ארה״ב ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האיום מפני מעצמת העל היחידה של העולם.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
הקפיצה הטכנולוגית הגדולה של סין פחות קשורה לרצון בקדמה טכנולוגית ויותר לניסיון של המפלגה להפוך את סין למדינת עולם ראשון לפני שהיא קמלה. אדבר על החסכנות הסינית, עתיד הפנסיה בסין ואיך תעשיית היי-טק בסין היא עדיין – למרות כל ההייפ – פרויקט ממשלתי.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
