
311 – שאלות ותשובות
שאלות ותשובות!
מה איראן לומדת מאוקראינה, מדוע השמאל העולמי כל-כך מתעניין בישראל, והאם מסמך 18 הנקודות של בן-גוריון עדיין רלוונטי? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
רוסיה עומדת על גג אירו-אסיה, והיא המדינה הגדולה בעולם. עשירה במשאבים אך ענייה בגישה למים חמים, גדולה בשטח אך חסרה מחסומים גיאוגרפים, רוסיה שואפת להתרחב מעבר לגבולותיה. היא גם רואה את עצמה לא רק כמעצמה נפרדת מהמערב, אלא כתרבות נפרדת לחלוטין.

שאלות ותשובות!
מה איראן לומדת מאוקראינה, מדוע השמאל העולמי כל-כך מתעניין בישראל, והאם מסמך 18 הנקודות של בן-גוריון עדיין רלוונטי? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

ציר חדש קם בעולם, סין מנסה להשתלט על הזמן, ברוסיה כמות הדלק בצלילה חופשית והאם החות׳ים יוצאים למלחמה נגד סעודיה בשביל איראן – או בשביל עצמם? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנחנו נמצאים בתחילתו של הפוסט-אימפריום. בפרק הקודם הכרנו את הסדר העולמי החדש שרצה בוש האב, מערכת בינלאומית שתבטיח את מאזן הכוח הגלובאלי ותובל ע״י ארה״ב. אולם החזון של בוש לא עורר תמיכה מצד הציבור האמריקני או ההנהגה שלו – ללא האיום האדום, למה שארה״ב תמשיך להיות מעורבת בסכסוכים הרחק מעבר לים? שנות ה-90׳ נתפסו כעידן חדש בסדר העולמי, עידן בו כוח יקבע לא עפ״י מספר החיילים שיש לך, אלא לפי גודל הכלכלה שלך. ברוכים הבאים לקץ ההיסטוריה של ביל קלינטון.

אתיופיה נמצאת במצב רגיש, אך היא עדיין לא נמצאת בקריסה. הסיכון למלחמת אזרחים קיים, אך סביר שנראה את אדיס אבבה משתלטת על מדינת תיגראי ומנהלת מלחמת התשה מול חזית השחרור, בעודה ממשיכה בפיתוח הכלכלי של המדינה. ההתנהגות של אריתריאה וסודן יקבעו האם המאמצים של אדיס אבבה יצליחו, והאם אתיופיה בסכנה של מלחמת אזרחים כוללת. אם אבי יצליח במשימתו להשתלט על תיגראי, אם הוא יצליח להביס את היריבים המרכזיים שלו לחזון הפדרציה הלאומית, אתיופיה תהיה בדרך להפוך לא רק למדינה יציבה ומשגשגת יותר, אלא גם בדרך להיות מעצמה אזורית במזרח אפריקה.

הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הנפילה המהירה של בריה״מ הפכה את ארה״ב למעצמת העל היחידה בעולם. לראשונה בהיסטוריה, מדינה אחת הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, ולא ראתה אף כוח ששווה לה. הסוף הפתאומי של האימפריום הותיר את ארה״ב מצד אחד כמעצמה החזקה בעולם, ומצד שני ללא שום מטרה ברורה להמשך מדיניות החוץ שלה. ארה״ב לא צריכה לשלוט בעולם כדי לשגשג – ועם היעלמות האיום האדום, מה יעלה בגורל המערכת שהיא בנתה במשך 40 שנה? הכול בפרק היום.

ההתכתשות הנוכחית בין אזרבייג׳ן וארמניה היא חלק ממשחקי כוח גדולים יותר בין רוסיה, טורקיה ובמידה פחותה יותר איראן להשפעה על הקווקז. כציר גיאוגרפי חשוב וכמקור אנרגטי חלופי לאיחוד האירופי, השפעה על הקווקז נתפסת בטהרן, מוסקבה ואנקרה כאבן דרך להשגה או ביסוס של המעמד שלהן כמעצמה אזורית.

מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.

קישור לפרק – קישור.
בלרוס מהווה ציר אסטרטגי חשוב במזרח אירופה, חשוב לרוסיה ופולין. בעוד המפגינים ברחובות מינסק קוראים לשלטון חופשי וליכולת להכריע בעצמם את גורלם, מעל ראשם מתנהל מאבק גיאופוליטי בין רוסיה לפולין על עתיד המדינה.

יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.

יצירת מנוי לפל״ג – קישור.
אם בסוריה, אם בלוב, אם במזרח הים התיכון מול יוון – טורקיה בשנים האחרונות הפכה לכוח משמעותי באגן הים התיכון. הסולטן הטורקי צועד ברחבי האזור, אך לאיזו מטרה? היום נראה שגם הוא לא בדיוק יודע.

אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת להפליא, שכוללת מספר רב של שחקנים שווי כוח, כל אחד עם אינטרסים לאומיים שונים ויעדים שונים בזירה. בפרק המבוא לזירה נכיר את המאפיינים הגיאוגרפים והכלכלים שלה ונסקור בקצרה את השחקנים השונים בה.

רשת האינטרנט הופכת יותר יותר לנחלתן של המדינות ומאבדת את החופש, הבינלאומיות ותחושת המערב הפרוע שלה, דרך יותר גביית מיסים, פיקוח וצנזורה – ולא רק בסין

משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.

הזעזועים בשוק הנפט בחודשים האחרונים נגרמו בגלל כמה תכונות יסוד של הפקת הזהב השחור ממעבה האדמה: משקל, טעם ושאלת הצינור. מבוא לנוזל שמזיז את העולם.

הנפילה במחירי הנפט לתחום השלילי היא לא ״באג״, אלא הצצה לעתיד – בחודשים הקרובים מחיר הנפט ילחץ למטה ואף עלול להגיע לתחום השלילי, לא רק מפני שהביקוש התרסק והאחסון מתחיל להיגמר, אלא מפני שיש יצרנים שימשיכו לייצר גם במחירים כמעט אפסיים, בעוד אחרים יפשטו את הרגל. אלו לא חדשות טובות לוונצואלה, עיראק או טראמפ.

החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.

מחירי נפט שליליים הם לא ״באג״, הם הצצה לעתיד – שוק הנפט מוצף בסחורה זולה, והוא עומד לעבור טלטלה שתשפיע על התעשיה משדות הנפט של סיביר עד הבארות של וונצואלה.

מנוי לפל״ג – קישור.
ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!

מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.

מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.

התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.

במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.

גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.

הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.

רק גאון אסטרטגי כמו פוטין יצליח להוציא את מדינת היהודים – פרייארית. בפרק היום אחשוף את המשחק שרוסיה משחקת איתנו ועם האיראנים, על האפשרויות שלנו בסוריה ולמה ייעוץ חקלאי הוא מה שצריך לשלוח לכורדים במזרח המדינה.

אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?

בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.

מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?

בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?

בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.

האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.

הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.

ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
אנחנו נמצאים בתחילתו של הפוסט-אימפריום. בפרק הקודם הכרנו את הסדר העולמי החדש שרצה בוש האב, מערכת בינלאומית שתבטיח את מאזן הכוח הגלובאלי ותובל ע״י ארה״ב. אולם החזון של בוש לא עורר תמיכה מצד הציבור האמריקני או ההנהגה שלו – ללא האיום האדום, למה שארה״ב תמשיך להיות מעורבת בסכסוכים הרחק מעבר לים? שנות ה-90׳ נתפסו כעידן חדש בסדר העולמי, עידן בו כוח יקבע לא עפ״י מספר החיילים שיש לך, אלא לפי גודל הכלכלה שלך. ברוכים הבאים לקץ ההיסטוריה של ביל קלינטון.

אתיופיה נמצאת במצב רגיש, אך היא עדיין לא נמצאת בקריסה. הסיכון למלחמת אזרחים קיים, אך סביר שנראה את אדיס אבבה משתלטת על מדינת תיגראי ומנהלת מלחמת התשה מול חזית השחרור, בעודה ממשיכה בפיתוח הכלכלי של המדינה. ההתנהגות של אריתריאה וסודן יקבעו האם המאמצים של אדיס אבבה יצליחו, והאם אתיופיה בסכנה של מלחמת אזרחים כוללת. אם אבי יצליח במשימתו להשתלט על תיגראי, אם הוא יצליח להביס את היריבים המרכזיים שלו לחזון הפדרציה הלאומית, אתיופיה תהיה בדרך להפוך לא רק למדינה יציבה ומשגשגת יותר, אלא גם בדרך להיות מעצמה אזורית במזרח אפריקה.

הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הנפילה המהירה של בריה״מ הפכה את ארה״ב למעצמת העל היחידה בעולם. לראשונה בהיסטוריה, מדינה אחת הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, ולא ראתה אף כוח ששווה לה. הסוף הפתאומי של האימפריום הותיר את ארה״ב מצד אחד כמעצמה החזקה בעולם, ומצד שני ללא שום מטרה ברורה להמשך מדיניות החוץ שלה. ארה״ב לא צריכה לשלוט בעולם כדי לשגשג – ועם היעלמות האיום האדום, מה יעלה בגורל המערכת שהיא בנתה במשך 40 שנה? הכול בפרק היום.

ההתכתשות הנוכחית בין אזרבייג׳ן וארמניה היא חלק ממשחקי כוח גדולים יותר בין רוסיה, טורקיה ובמידה פחותה יותר איראן להשפעה על הקווקז. כציר גיאוגרפי חשוב וכמקור אנרגטי חלופי לאיחוד האירופי, השפעה על הקווקז נתפסת בטהרן, מוסקבה ואנקרה כאבן דרך להשגה או ביסוס של המעמד שלהן כמעצמה אזורית.

מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.

קישור לפרק – קישור.
בלרוס מהווה ציר אסטרטגי חשוב במזרח אירופה, חשוב לרוסיה ופולין. בעוד המפגינים ברחובות מינסק קוראים לשלטון חופשי וליכולת להכריע בעצמם את גורלם, מעל ראשם מתנהל מאבק גיאופוליטי בין רוסיה לפולין על עתיד המדינה.

יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.

יצירת מנוי לפל״ג – קישור.
אם בסוריה, אם בלוב, אם במזרח הים התיכון מול יוון – טורקיה בשנים האחרונות הפכה לכוח משמעותי באגן הים התיכון. הסולטן הטורקי צועד ברחבי האזור, אך לאיזו מטרה? היום נראה שגם הוא לא בדיוק יודע.

אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת להפליא, שכוללת מספר רב של שחקנים שווי כוח, כל אחד עם אינטרסים לאומיים שונים ויעדים שונים בזירה. בפרק המבוא לזירה נכיר את המאפיינים הגיאוגרפים והכלכלים שלה ונסקור בקצרה את השחקנים השונים בה.

רשת האינטרנט הופכת יותר יותר לנחלתן של המדינות ומאבדת את החופש, הבינלאומיות ותחושת המערב הפרוע שלה, דרך יותר גביית מיסים, פיקוח וצנזורה – ולא רק בסין

משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.

הזעזועים בשוק הנפט בחודשים האחרונים נגרמו בגלל כמה תכונות יסוד של הפקת הזהב השחור ממעבה האדמה: משקל, טעם ושאלת הצינור. מבוא לנוזל שמזיז את העולם.

הנפילה במחירי הנפט לתחום השלילי היא לא ״באג״, אלא הצצה לעתיד – בחודשים הקרובים מחיר הנפט ילחץ למטה ואף עלול להגיע לתחום השלילי, לא רק מפני שהביקוש התרסק והאחסון מתחיל להיגמר, אלא מפני שיש יצרנים שימשיכו לייצר גם במחירים כמעט אפסיים, בעוד אחרים יפשטו את הרגל. אלו לא חדשות טובות לוונצואלה, עיראק או טראמפ.

החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.

מחירי נפט שליליים הם לא ״באג״, הם הצצה לעתיד – שוק הנפט מוצף בסחורה זולה, והוא עומד לעבור טלטלה שתשפיע על התעשיה משדות הנפט של סיביר עד הבארות של וונצואלה.

מנוי לפל״ג – קישור.
ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!

מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.

מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.

התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.


במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.


גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.

הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.

רק גאון אסטרטגי כמו פוטין יצליח להוציא את מדינת היהודים – פרייארית. בפרק היום אחשוף את המשחק שרוסיה משחקת איתנו ועם האיראנים, על האפשרויות שלנו בסוריה ולמה ייעוץ חקלאי הוא מה שצריך לשלוח לכורדים במזרח המדינה.

אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?

בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.

מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?

בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?


בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.

האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.


הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.





רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו