
סקירה שבועית: 17-23.09.2023
רוסיה מגבילה ייצוא בנזין וסולר משטחה. ארה״ב וסעודיה דנות בברית הגנה הדדית. ואזרבייג׳ן מסיימת בניצחון מוחץ מלחמה של 30 שנה.
רוסיה מגבילה ייצוא בנזין וסולר משטחה. ארה״ב וסעודיה דנות בברית הגנה הדדית. ואזרבייג׳ן מסיימת בניצחון מוחץ מלחמה של 30 שנה.
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
ישראל יכולה לשחק תפקיד מפתח בסדר העולמי הבא: ציר אסטרטגי חשוב בין שלושה אזורים – האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ואירופה.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?
הניתוחים בפל״ג מתמקדים במספר מצומצם של מדינות במזרח אסיה – סין ויפן כמעט לחלוטין. לאיפה נעלמה הודו? מה המקום שלה בעולם הרב-קוטבי המתפתח שלנו, ואיפה סביר שנראה (ואיפה לא) את הכוח ההודי.
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
הבעיה הדמוגרפית של סין היא פשוטה: האוכלוסייה מזדקנת במהירות, ולסין אין את העושר לתמוך גם באוכלוסיית הגמלאים וגם לשמור על צמיחה כלכלית.
ההפיכה בבורמה היא לא רק מבחן לדמוקרטיה השברירית שקמה שם לאחר 50 שנות שלטון צבאי, אלא גם המבחן הרציני הראשון של ביידן בזירת החוץ.
המתיחות בהימליה בין סין להודו קשורה למשחק אסטרטגי גדול יותר להשפעה על טיבט והנהרות של מזרח אסיה. איך? ומה העתיד צופן לטיבט? הכול בניתוח היום.
מול לחץ מארה״ב, סין מפעילה לחץ משלה בכל החזיתות – ומקדמת את המשך ההשתלטות שלה על ים סין הדרומי, המפתח להגמוניה שלהם במזרח אסיה.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
לכבוד הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו החודש, הפרק יוקדש לדמוקרטיה הגדולה בעולם – הודו. מהי המציאות הגיאופוליטית של הודו? מה החשיבות שלה במשחק הגדול? מה האתגרים איתם היא מתמודדות? ואיך מדינת ישראל יכולה לעזור בהן? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
ישראל יכולה לשחק תפקיד מפתח בסדר העולמי הבא: ציר אסטרטגי חשוב בין שלושה אזורים – האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ואירופה.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?
הניתוחים בפל״ג מתמקדים במספר מצומצם של מדינות במזרח אסיה – סין ויפן כמעט לחלוטין. לאיפה נעלמה הודו? מה המקום שלה בעולם הרב-קוטבי המתפתח שלנו, ואיפה סביר שנראה (ואיפה לא) את הכוח ההודי.
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
הבעיה הדמוגרפית של סין היא פשוטה: האוכלוסייה מזדקנת במהירות, ולסין אין את העושר לתמוך גם באוכלוסיית הגמלאים וגם לשמור על צמיחה כלכלית.
ההפיכה בבורמה היא לא רק מבחן לדמוקרטיה השברירית שקמה שם לאחר 50 שנות שלטון צבאי, אלא גם המבחן הרציני הראשון של ביידן בזירת החוץ.
המתיחות בהימליה בין סין להודו קשורה למשחק אסטרטגי גדול יותר להשפעה על טיבט והנהרות של מזרח אסיה. איך? ומה העתיד צופן לטיבט? הכול בניתוח היום.
מול לחץ מארה״ב, סין מפעילה לחץ משלה בכל החזיתות – ומקדמת את המשך ההשתלטות שלה על ים סין הדרומי, המפתח להגמוניה שלהם במזרח אסיה.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
לכבוד הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו החודש, הפרק יוקדש לדמוקרטיה הגדולה בעולם – הודו. מהי המציאות הגיאופוליטית של הודו? מה החשיבות שלה במשחק הגדול? מה האתגרים איתם היא מתמודדות? ואיך מדינת ישראל יכולה לעזור בהן? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו