ממוקמת במרכז אירופה, גרמניה היא ענק תעשייתי ודמוגרפי שעיצב ומעצב את עתיד היבשת. הודות לגיאוגרפיה שלה גרמניה מחוברת לכל אזור ביבשת. משום הגיאוגרפיה שלה, במשך שנים רבות גרמניה ראתה עצמה מאוימת, והיוותה איום, על כל חלק ביבשת. כיום היא מעצבת את האיחוד האירופי הודות לכוחה הכלכלי. אך לאיזה עתיד היא מכוונת?
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
איך אירועי ספורט המוניים, כמו האולימפיאדה או המונדיאל, משתלבים בתחרות לכוח בין מדינות?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.
ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.
לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.
הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.
למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.
הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הנפילה המהירה של בריה״מ הפכה את ארה״ב למעצמת העל היחידה בעולם. לראשונה בהיסטוריה, מדינה אחת הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, ולא ראתה אף כוח ששווה לה. הסוף הפתאומי של האימפריום הותיר את ארה״ב מצד אחד כמעצמה החזקה בעולם, ומצד שני ללא שום מטרה ברורה להמשך מדיניות החוץ שלה. ארה״ב לא צריכה לשלוט בעולם כדי לשגשג – ועם היעלמות האיום האדום, מה יעלה בגורל המערכת שהיא בנתה במשך 40 שנה? הכול בפרק היום.
הדרדרות היחסים בין סין למערב באה במקביל להתחממות ביחסים בין המערב לטאיוואן, במיוחד בין ארה״ב והאי. הסינים מאותתים שהם רואים בחומרה את ההתקרבות האמריקנית, ואסור לוושינגטון או לנו לפטור את האיומים של בייג׳ין כאיומים ריקים.
מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
המדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה בונה לעצמה מעמד של כוח מרכזי ביבשת, יריבה רבת-עוצמה מול ציר צרפת-גרמניה ובעלת ברית חשובה של ארה״ב
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
מנוי לפל״ג – קישור.
השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?
העולם נמצא אולי על סיפה של מהפכת אנרגיה חדשה -שבליבה נמצא אטום המימן הזעיר. השאלה היא רק אם המאמץ והרצון יצליחו להתגבר על הקשיים הטכנולוגיים.
ארה״ב אינה המדינה היחידה שהקורונה פוגשת בשנת בחירות: מפלגת השלטון של אנגלה מרקל רואה התחזקות בסקרים, דווקא בתקופה של משבר מנהיגותי בה. יש עוד שנה לבחירות בגרמניה, אך נראה שגרמניה בדרך לקואליציה מרכז שמאלית. אלו לא חדשות טובות לגרמניה או לאיחוד האירופי.
“The Revenge of Geography” של רוברט קפלן [זמין באמזון כאן]
הניתוח הגיאופוליטי הוא עיסוקו של המשחק הגדול ופל״ג, אך איך בדיוק עובד הניתוח הגיאופוליטי? מה הבסיס שלו? ומה התוצרים שלו? הכול בפרק היום.
המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
איך אירועי ספורט המוניים, כמו האולימפיאדה או המונדיאל, משתלבים בתחרות לכוח בין מדינות?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.
הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.
ההתקררות ביחסים בין הבית הלבן ובלפור היא הזדמנות מצוינת לישראל לחפש כיצד לחזק באופן מבני את הקשרים עם ארה״ב, ע״י חיזוק קשריה עם מה שמסתמנת כקואליציה הגלובאלית הבאה של ארה״ב: האנגלוספרה פלוס.
לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.
הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.
למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.
הזמנת הרצאה – קישור.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הנפילה המהירה של בריה״מ הפכה את ארה״ב למעצמת העל היחידה בעולם. לראשונה בהיסטוריה, מדינה אחת הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, ולא ראתה אף כוח ששווה לה. הסוף הפתאומי של האימפריום הותיר את ארה״ב מצד אחד כמעצמה החזקה בעולם, ומצד שני ללא שום מטרה ברורה להמשך מדיניות החוץ שלה. ארה״ב לא צריכה לשלוט בעולם כדי לשגשג – ועם היעלמות האיום האדום, מה יעלה בגורל המערכת שהיא בנתה במשך 40 שנה? הכול בפרק היום.
הדרדרות היחסים בין סין למערב באה במקביל להתחממות ביחסים בין המערב לטאיוואן, במיוחד בין ארה״ב והאי. הסינים מאותתים שהם רואים בחומרה את ההתקרבות האמריקנית, ואסור לוושינגטון או לנו לפטור את האיומים של בייג׳ין כאיומים ריקים.
מה שהתחיל כטרנד אופנתי עומד להפוך ללב האסטרטגיה הגלובלית של האיחוד האירופי.
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
המדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה בונה לעצמה מעמד של כוח מרכזי ביבשת, יריבה רבת-עוצמה מול ציר צרפת-גרמניה ובעלת ברית חשובה של ארה״ב
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
מנוי לפל״ג – קישור.
השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?
העולם נמצא אולי על סיפה של מהפכת אנרגיה חדשה -שבליבה נמצא אטום המימן הזעיר. השאלה היא רק אם המאמץ והרצון יצליחו להתגבר על הקשיים הטכנולוגיים.
ארה״ב אינה המדינה היחידה שהקורונה פוגשת בשנת בחירות: מפלגת השלטון של אנגלה מרקל רואה התחזקות בסקרים, דווקא בתקופה של משבר מנהיגותי בה. יש עוד שנה לבחירות בגרמניה, אך נראה שגרמניה בדרך לקואליציה מרכז שמאלית. אלו לא חדשות טובות לגרמניה או לאיחוד האירופי.
“The Revenge of Geography” של רוברט קפלן [זמין באמזון כאן]
הניתוח הגיאופוליטי הוא עיסוקו של המשחק הגדול ופל״ג, אך איך בדיוק עובד הניתוח הגיאופוליטי? מה הבסיס שלו? ומה התוצרים שלו? הכול בפרק היום.
המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
