
סוגיית זנגזור (ניתוח 185)
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
רוסיה מגבילה ייצוא בנזין וסולר משטחה. ארה״ב וסעודיה דנות בברית הגנה הדדית. ואזרבייג׳ן מסיימת בניצחון מוחץ מלחמה של 30 שנה.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.
הסיום של המחצית הראשונה של 2021 היא הזדמנות טובה לחזור לתחזית שלנו לשנה ולראות מה התממש: עוד תרגילים ותקריות בין רוסיה וסין לשכנות שלהן, מאמצי חיסון שמשתפרים אך וריאנט שמאיים על החזרה לשגרה וגל מהגרים בגבול ארה״ב-מקסיקו שעושה הרבה כאב ראש לממשל ביידן ולמפלגה הדמוקרטית.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו