3 משברים פיננסים-פוליטים

משבר כלכלי לא נובע בהכרח ממחסור במזון או אנרגיה. 3 משברים כלכלים - בטורקיה, לבנון וסרי לנקה - מראים לנו איך פיננסים ופוליטיקה הורסים מדינה.
7 ביוני 2022

רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג

השיבושים בכלכלה הגלובאלית שלנו מעוררים עניין רב בנושא של ״משברים כלכלים״ ולא סתם משברים כלכלים, אלא משברי מזון ואנרגיה, משברים של מחסור חומרי אמיתי בניגוד ל״משברים פיננסים״ דוגמת המשבר הכלכלי של 2008. אחרי שב-2020 העולם חווה מגפה עולמית, וב-2022 ראינו את חזרתה של מלחמה גדולה לאירופה, מרגיש שכל מה שחסר הוא שובו של רעב עולמי.

בזמן שיש מקום לחשש מפני משברים חומריים, כדאי לשים לב שלעיתים גם מה שנראה כמו ״משבר מחסור״, נובע מסיבות פיננסיות ופוליטיות. שלוש מדינות – לבנון, טורקיה וסרי לנקה – סובלות מעליית מחירי המזון והאנרגיה. בשתיים מהן – לבנון וסרי לנקה – נדמה שהמדינה על סף קריסה. אולם גורמי המשבר אינם מחסור בחיטה או נפט, אלא שילוב רעיל של חוב גבוה, מדיניות כלכלית לא אחראית ואליטות פוליטיות שלא מוכנות לעשות את מה שנחוץ כדי להציל את המדינה.

במקרה של טורקיה, ניסוי כלכלי לא-אורתודוקסי של הנשיא ריסק את הלירה והביא את האינפלציה לשבור שיאים היסטורים.

התרסקות לבנון

לבנון נתונה במשבר כלכלי מאז 2020 שמתבטא בהפסקות חשמל ארוכות, מחזור במזון, בתרופות בדלק, ועם מטבע שאיבד כמעט 90 אחוזים מערכו [מקור]. כל אלה מאפיינים של היפר-אינפלציה שמפוררת את הכלכלה הלבנונית. אולם היפר-אינפלציה אינה מתרחשת ״סתם״ ככה. במקרה של לבנון היא לא נגרמה עקב עליית מחירי המזון או האנרגיה.

מאז 1997 לבנון מחזיקה שער חליפין קבוע מול הדולר, בסביבות ה-1,500 לירות לדולר. בזמן ששער החליפין הקבוע הביא יציבות, הוא יצר שתי בעיות. בעיה ראשונה: עם הזמן השער הפך את הלירה ליותר יקרה ממה ששער חופשי היה יוצר. הדבר פגע בתעשיית הייצור של לבנון. ללא בסיס ייצור, הכלכלה הלבנונית הפכה להיות יותר תלויה בשלושה מקורות מרכזיים: תיירות, תשלומים שמגיעים מהגולה הלבנונית, לבנונים שיצאו לחו״ל לעבוד, והמגזר הבנקאי. בעיה שנייה: בשביל להחזיק שער חליפין קבוע צריך הרבה מאוד דולרים. לבנון אינה מחזיקה במאזן סחר חיובי בשביל לתמוך בכזה שער.

ב-2016 הבנק המרכזי הציע מהלך חדש שהוא קרא לו ״הנדסה פיננסית״. מדובר בתהליך מורכב בו הבנק החליף חובות בשביל דולרים והציע ריביות גבוהות על דולרים בהם הוא השתמש. כל עוד זרמו למערכת דולרים, ולא הייתה פאניקת משקיעים, לא הייתה בעיה. ב-2018-2019 התחילו סדרת משברים בלבנון. משבר פוליטי, כלכלי, ועוד. המשברים גרמו למשקיעים זרים למשוך את הדולרים שלהם החוצה. הבריחה של דולרים גרמה לפיחות בלירה, והבנק המרכזי נאלץ להתערב. הוא מנע משיכת דולרים ממנו ע״י הבנקים המסחריים, ואלו מנעו משיכה ע״י לקוחות. המשבר הכלכלי של לבנון התחיל.

בבת אחת בסוף 2019 המחיר של לירה-דולר בשוק השחור קפץ. הערך הרשמי היה עדין 1500 לירות לדולר. השער שהבנקים היו מוכנים לתת לאנשים למשוך דולרים – היה של 3500 לירות לדולר. מה הכוונה בלמשוך דולרים? אם היה לכם פיקדון בדולרים בבנק לא יכולתם למשוך אותו בדולרים אך כן בלירות. בשער של 3,500 לירות לדולר. הבעיה שבעוד השער הרשמי היה 1,500 לירות לדולר, והשער שהבנקים היו מוכנים לתת הוא 3,500 לירות לדולר, השער בשוק השחור חצה את ה-14,000 לירות לדולר.

הפער בין השער הרשמי לשוק השחור נובע ממחסור בדולרים, וחוסר האמון ביכולת של הבנק המרכזי לייצב את שער החליפין. אם הבנק המרכזי היה יכול להעביר דולרים לבנקים המסחריים, והבנקים המסחריים היו יכולים להעביר דולרים לאנשים, המחסור בדולרים היה קטן והאמון בערך הלירה גדל. האינפלציה הייתה מתמתנת ואנשים היו יכולים לרכוש מזון דלק ותרופות. זה לא קרה.

המשבר הפוליטי

קרן המטבע הבינלאומית נכנסה לשיחות עם ממשלת לבנון באביב 2020 אחרי שלבנון הודיעה על חדלות פירעון על 1.2 מיליארד דולר של חוב [מקור]. הקרן הציעה בין 20 ל-40 מיליארד דולר ללבנון בשביל לייצב את המערכת הפיננסית. בתמורה דרשה שורה של רפורמות, אם בממשלה, אם בבנקים, אם בכלכלה [מקור]. הערכות קרן המטבע היו שהמערכת הבנקאית הפסידה כ-70 מיליארד דולר. חלק מההפסד יצטרכו לספוג הבנקים והמפקידים הגדולים, אם בצורה של תספורת על הפיקדונות שלהם לבנק המרכזי, אם במכירה של נכסי הבנקים כדי לכסות את ההפסדים.

אולם מאז אביב 2020 הדיונים בין לבנון וקרן המטבע לא המשיכו. למה? מפני שהפרלמנט הלבנוני שלל מכל וכל את הטענה שההפסד היה 70 מיליארד דולר. הוא טען כי ההפסד הוא רק 20 מיליארד דולר, ולכן לא נדרש סיוע גדול מקרן המטבע הבינ״ל, אלא מספיקים 10 מיליארד דולר שתעביר הקרן, ואת שאר החוב המדינה תממן ע״י מכירת נכסים ממשלתיים או אדמות [מקור]. במילים אחרות, הפרלמנט ביקש מקרן המטבע סכום קטן יותר ממה שהיא מעוניינת להציע. למה שהוא יעשה את זה?

בשביל שהבנקים והאליטות הקשורות אליהם לא יפסידו כלום מההתמוטטות הפיננסית. 18 מתוך 20 הבנקים הגדולים בלבנון נשלטים ע״י פוליטיקאים או משפחות פוליטיקאים [מקור]. כאשר קרן המטבע דרשה שהבנקים יספגו חלק מההפסדים, הם הפעילו את הפרלמנט כדי להתנגד להצעה של הקרן. במקום שהמדינה תגן על עצמה ועל האזרחים, הפרלמנט דורש להגן על הבנקים. מאז קיץ 2020, אז נתקעו סופית המגעים עם קרן המטבע, לבנון מדרדרת מדחי אל דחי משום שהאליטות לא מוכנות לרפורמות. הן לא מוכנות לספוג את הנזקים שהן יצרו, והן לא מוכנות לעשות צעד שיהיה טוב למדינה, אך רע להן. מה שאנחנו רואים בלבנון זו לא קריסה בגלל כוח טבע, או מלחמה, אלא פשוט אליטות שמעדיפות לראות את המדינה מתפוררת מאשר לדאוג לה.

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

המשבר הכלכלי של ארדואן

המשבר הכלכלי של טורקיה החל צספטמבר 2021 בפיחות חריף בלירה ואינפלציה דוהרת. שניהם לא נובעים מעלייה במחירי המזון או האנרגיה, אלא ממדיניות מוניטרית מוזרה של הממשלה הטורקית. תחת לחץ מהנשיא ארדואן, הבנק המרכזי המשיך לחתוך את הריבית, על-אף עלייה חדה באינפלציה.

ארדואן מאמין שמה שהכלכלה הטורקית חווה כרגע הם כאבים זמניים והכרחיים במעבר של הכלכלה למודל בר קיימא, מעבר שיתרחש ע״י הורדת הריבית. איך?

התיאוריה הכלכלית של ארדואן היא שטורקיה תלויה במשך זמן רב מדי בהון זר ספקולטיבי בשביל הצמיחה שלה [מקור]. הכוונה בהון זר ספקולטיבי הוא להשקעות זרות שמחפשות תשואה גבוהה בזמן קצר. הון זר ספקולטיבי גורם למחזורים של צמיחה מהירה וקריסה, ומקשה על מדינות לנהל מדיניות כלכלית שמטרתה הראשית לתמוך בצמיחה ברת קיימא של הכלכלה [מקור]. במקרה של טורקיה, ההון הספקולטיבי גרם לתנודות בשער המטבע והתנפחות בועת הנדל״ן [מקור].

ארדואן רוצה לסיים את כל זה. לדעתו הורדת הריבית תשיג שלוש מטרות [מקור]:

ראשית, היא תהפוך את הייצוא הטורקי לתחרותי יותר, מה שיעודד צמיחה של מגזר הייצור במדינה. בזמן שחומרי הגלם אכן מתייקרים, כוח העבודה הטורקי הופך זול יותר הודות לפיחות בלירה וחברות יכולות ללוות בזול בשביל להרחיב את הפעילות שלהן. הורדת הריבית, לדעתו של ארדואן, לא תפגע בתעסוקה במדינה ותעודד את התעשייה בה.

שנית, הורדת הריבית תצמצם את גרעון הסחר של טורקיה. אם ייבוא הופך יקר עקב פיחות במטבע, אנשים עוברים לקנות מוצרים מקומיים. פיחות במטבע גם מגדיל את הייצוא, מה שבסך הכול מקטין את הגרעון. ארדואן גם כנראה מקווה שעד 2023 מאגר הגז הטורקי בים השחור יהפוך פעיל, מה שיעזור עוד להקטין את גרעון הסחר של טורקיה [מקור]. הקטנת הגרעון תביא עם הזמן לייצוב של שער החליפין, ולהתייצבות של האינפלציה.

שלישית, הורדת הריבית מבריחה הון זר ספקולטיבי, ומותירה הון זר שמעוניין בהשקעה ארוכת טווח בטורקיה. מבחינת ארדואן המטרה של טורקיה צריכה להיות משיכת הון זר שיושקע בתעשייה הטורקית, שיושקע בתשתיות בטורקיה, ושבאמת יעזור לכלכלה הטורקית לצמוח.

ארדואן עורך ניסוי כלכלי עם אחת מ-20 הכלכלות הגדולות בעולם. הוא מקווה שהכלכלה תצמח מהר יותר מהאינפלציה. לרוב האינפלציה צומחת יותר מהר מהכלכלה.

ארדואן עורך ניסוי כלכלי מסוכן בטורקיה – הוא מעוניין להשתמש בהורדת ריבית כדרך להבטיח צמיחה ארוכת טווח לטורקיה. האם יצליח לשפר את מצבה של טורקיה? או שמא יביא לקריסתה?

המשבר הכלכלי בסרי לנקה

המשבר בסרי לנקה לכאורה נובע מעלייה חדה במחירי המזון והאנרגיה. סרי לנקה תלויה לקיומה בייבוא של דגנים, תרופות ודלק. אולם המשבר אינו נגרם מהעלייה החדה במחירי המזון והאנרגיה. אלו רק האיצו את הדרדרות המצב הכלכלי במדינה.

שורשי המשבר ב-2005. מאז 2005 סרי-לנקה צברה עוד ועוד חוב זר, משתמשת בו בשביל לממן פרויקטים חסרי היגיון כלכלי. הנשיא באותו זמן, מהינדה ראג׳פקסה, השתמש בפרויקטים בשביל להעשיר את עצמו וקרוביו. משפחת ראג׳פקסה, משפחה חזקה בפוליטיקה הסרי-לנקית, גייסה הררי חוב מבלי שההשקעה תחזיר את עצמה. לפחות לא עבור המשק בכללו.

נוסף על גיוס עוד ועוד חוב שהלך להשקעות לא פרודוקטיביות, הרכב החוב של סרי-לנקה השתנה באופן דרמטי החל מ-2010. באותה שנה ההגדרה של סרי-לנקה שונתה ממדינה בעלת הכנסה נמוכה (Low income country) למדינה בעלת הכנסה בינונית (Middle income country). שינו ההגדרה פגע ביכולת של סרי-לנקה לקחת הלוואות מגופי פיתוח וסיוע בינלאומיים [מקור]. במקום סרי-לנקה פנתה לשווקים הפיננסים הבינלאומיים, מנפיקה אגרות חוב במטבעות זרים [מקור]. לקיחת החוב המסחרי כמובן רק החמירה את המצב הפיננסי של המדינה, שכעת צריכה לשלם במטבע זר לא רק על ייבוא חיוני, אלא גם על החזרי חוב.

אנחנו יכולים לזהות 3 אירועים שהובילו ישירות למשבר הכלכלי בסרי לנקה:

הראשון הוא החלטת הממשלה ב-2019 לקצץ במיסים, בדיוק לפני בחירות שתוכננו לתחילת 2020 [מקור]. הממשלה הורידה את המע״מ מ-15% ל-8%, וביטלה עוד שישה מיסים אחרים. התוצאה הייתה שהגירעון התקציבי של הממשלה קפץ לכמעט 10% מהתמ״ג [מקור].

האירוע השני הוא משבר הקורונה, שהכה קשות את תעשיית התיירות במדינה. ב-2019 ענף התיירות הכניס כ-3.6 מיליארד דולר לקופת המדינה. ב-2020 הסכום ירד לכ-600 מיליון(!) דולר, ירידה של פי 6 בהכנסות. במשך רוב שנת 2020, בין אפריל 2020 לדצמבר 2020, לסרי-לנקה לא היו בכלל הכנסות מתיירות. 0. תיירות חשובה לאי גם כענף כלכלי מרכזי – היא מהווה כ-10% מהתמ״ג – וגם כמקור חשוב למטבע זר.

האירוע השלישי והאחרון היה ירידה בהעברות כספים מאזרחי סרי-לנקה שעובדים מחוץ למדינה ב-2021. העברות כספים הן עוד מקור חשוב למטבע זר. הירידות התרחשו ב-2021 לא בגלל משבר הקורונה, אלא בגלל שער החליפין שהבנק המרכזי החזיק [מקור]. הבנק המרכזי החזיק את הרופי הסרי-לנקי ביחס של 200-203 רופי לדולר. אולם השער הלא-רשמי של המטבע היה 250 רופי לדולר. כשעובדים הבינו שהמשפחות שלהם בבית מקבלות פחות רופי לדולר בשער הרשמי, הם עברו לרשתות פיננסיות חלופיות שאינן בפיקוח המדינה. כך מטבע חוץ המשיך לזרום לאי, אך לא דרך מערכת הבנקאות שלו. ואם הוא לא בבנקים, הוא לא זמין בעתודות המט״ח של המדינה.

הקיצוץ במיסים והגידול בגירעון הממשלתי, ביחד עם התרסקות התיירות לאי, הביאו להורדת דירוג האשראי של סרי-לנקה. עתודות המט״ח של האי החלו להידלדל, והירידה בהעברות הכספים מעובדים מחו״ל האיצו את הצטמקות העתודות. עם הורדת דירוג אשראי, סרי לנקה התקשתה לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים.

נכון למרץ 2022 עתודות המט״ח של סרי-לנקה עמדו על קצת פחות מ-2 מיליארד דולר. רק ב-2022 סרי-לנקה תצטרך לשלם כמעט 4.5 מיליארד דולר בהחזרי חוב [מקור]. לפני פחות משבוע המדינה הכריזה לראשונה בהיסטוריה שלה על חדלות פירעון על חוב דולרי [מקור]. אולם גם אם סרי-לנקה תסרב להחזיר את החוב שלה, לא בטוח שיהיו לה מספיק עתודות לכסות את הייבוא ההכרחי לה.

המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.

אם נהנתם מהניתוח אשמח שתשתפו אותו עם חברים ובני משפחה. ניתן לעשות זאת בקלות ע״י אחד מכפתורי השיתוף בתחילת הפוסט, או הכפתורים כאן למטה:

הרשמה לניוזלטר

רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו

התחברות לחשבון פל״ג