אנדוריל והצורך האמריקאי במסה (ניתוח 184)
22 בספטמבר 2023
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
שאלת הגרעין לערב הסעודית יכולה להכריע את שיחות הנורמליזציה בין ירושלים וריאד. אך אסור לישראל, או ארה״ב, להתעלם מהסכנות האסטרטגיות בתוכנית גרעין מלאה לסעודים.
בואו והצטרפו למועדון שלנו! ניתוחים בלעדים, קבוצות פייסבוק וטלגרם סגורות, סקירות שבועיות ועוד! הצטרפות למועדון בקישור כאן.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
הדרדרות היחסים בין סין למערב באה במקביל להתחממות ביחסים בין המערב לטאיוואן, במיוחד בין ארה״ב והאי. הסינים מאותתים שהם רואים בחומרה את ההתקרבות האמריקנית, ואסור לוושינגטון או לנו לפטור את האיומים של בייג׳ין כאיומים ריקים.
קישור לפרק – קישור.
בלרוס מהווה ציר אסטרטגי חשוב במזרח אירופה, חשוב לרוסיה ופולין. בעוד המפגינים ברחובות מינסק קוראים לשלטון חופשי וליכולת להכריע בעצמם את גורלם, מעל ראשם מתנהל מאבק גיאופוליטי בין רוסיה לפולין על עתיד המדינה.
המדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה בונה לעצמה מעמד של כוח מרכזי ביבשת, יריבה רבת-עוצמה מול ציר צרפת-גרמניה ובעלת ברית חשובה של ארה״ב
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
צינור גז בין ישראל וטורקיה מציב שורה של איומים כלכלים ואסטרטגים על ישראל. ישנן חלופות טובות ובטוחות יותר לייצוא גז ישראלי.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.
ביידן רואה בפוטין את האיום הכי גדול על אירופה ונאט״ו, ומעוניין להראות בפגישה הזו שארה״ב לא תהיה מוכנה לספוג תוקפנות רוסית באירופה. הבעיה שלא משנה מה הוא יגיד בפגישה, המעשים שלו מראים שהוא דווקא כן מוכן לתת לאירופה להתפצל, ולפגוע בסולידריות של נאט״ו. הוא אולי אפילו מחליש את השפעתה של ארה״ב באירופה – ע״י הסירוב להטיל סנקציות על נורד סטרים 2.
הבחירות של 2020 הסתיימו, אך המאבק לשליטה בין הרפובליקנים לדמוקרטים רק התחיל. מקווים לגל אדום ב-2022, הרפובליקנים יעדיפו לשתק את וושינגטון בשנתיים הראשונות של נשיאות ביידן. ממשל ביידן יהיה ממוקד בזירה הפנימית, מעדיף שלא להתקדם מול האיראנים, בסוגיה הפלשתינית, ונותן לרוסיה לנצל את הוואקום בשביל לקדם את השפעתה במזרח אירופה ולוב. הסינים כך נראה יהיו היחידים שלא ייהנו מהשיתוק של וושינגטון, רואים איך קו העימות מולם ממשיך. ממשל ביידן כנראה יהיה, לפחות במחצית הראשונה, ממשל אנמי, לטוב ולרע.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
הדרדרות היחסים בין סין למערב באה במקביל להתחממות ביחסים בין המערב לטאיוואן, במיוחד בין ארה״ב והאי. הסינים מאותתים שהם רואים בחומרה את ההתקרבות האמריקנית, ואסור לוושינגטון או לנו לפטור את האיומים של בייג׳ין כאיומים ריקים.
קישור לפרק – קישור.
בלרוס מהווה ציר אסטרטגי חשוב במזרח אירופה, חשוב לרוסיה ופולין. בעוד המפגינים ברחובות מינסק קוראים לשלטון חופשי וליכולת להכריע בעצמם את גורלם, מעל ראשם מתנהל מאבק גיאופוליטי בין רוסיה לפולין על עתיד המדינה.
המדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה בונה לעצמה מעמד של כוח מרכזי ביבשת, יריבה רבת-עוצמה מול ציר צרפת-גרמניה ובעלת ברית חשובה של ארה״ב
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
