
הבעיה החות׳ית (ניתוח 194)
ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות’ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.
ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות’ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.
וייטנאם ויפן מגדילות את שיתוף הפעולה ביניהן. רוסיה ואיראן סגרו על עסקת נשק חדשה. מחירי השילוח מסין לישראל עולים עקב החות׳ים והרומן הקטארי עם ארגונים איסלמיסטים עלול להיות יקר.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
האירועים שאנו עוקבים אחריהם בפל״ג כולם נובעים ומשקפים את המצב הנוכחי של הזירה הבינלאומית – קריסת הסדר החד-קוטבי.
איך סדר עולמי קורס? ואילו בעיות הוא יוצר לישראל?
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
האירועים שאנו עוקבים אחריהם בפל״ג כולם נובעים ומשקפים את המצב הנוכחי של הזירה הבינלאומית – קריסת הסדר החד-קוטבי.
איך סדר עולמי קורס? ואילו בעיות הוא יוצר לישראל?
העולם שלנו עובר שינויים משמעותיים, שמעצבים מחדש את הזירה הבינלאומית. צד אחד של השינויים האלו כולל משברים גיאופוליטים, בעיות כלכליות ולוגיסטיות, והאיום הגדל במלחמה אזורית במזרח אסיה.
הצד שני של השינויים האלו הוא יציבות חדשה לזירה הבינלאומית, התחזקות של המערב, ועידן חדש של חדשנות.
ניתוח אופטימי לעולם משתנה.
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו