המשתנה הגרמני (317)
17 בספטמבר 2026
במשך עשורים גרמניה הייתה הקבוע הגדול של האיחוד האירופי. עם ההתחזקות של אלטרנטיבה, גרמניה הופכת מקבוע – למשתנה. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
העלייה של מזרח אסיה בסוף המאה ה-20 כמרכז הכלכלי החדש של העולם הפכה אותה למרכז העניין הגיאופוליטי שלו במאה ה-21. מזרח אסיה מציגה לנו שלל ניגודים: חדשנות טכנולוגית לצד הערצת המסורת; דמוקרטיות מתקדמות ותוססות לצד דיקטטורות קומוניסטיות; דת של שלום ומדיטציה לצד להט לאומני וקווי מחלוקת גיאוגרפים. שלל הניגודים האלו, יחד עם חשיבותה הכלכלית, הופכים את מזרח אסיה לאזור תוסס גיאופוליטית, עם שחקנים רבים המנסים לעצב לעצמם מקום בה. ביניהם: סין, יפן, הודו, ארה״ב, רוסיה ועוד.
במשך עשורים גרמניה הייתה הקבוע הגדול של האיחוד האירופי. עם ההתחזקות של אלטרנטיבה, גרמניה הופכת מקבוע – למשתנה. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
לסעודים יש בעיה אסטרטגית, הסינים שולחים את הבינה המלאכותית לכפר (רגע, זה נשמע מוכר…) ומה עושים בעולם ללא חוקים? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
פקיסטן מקבלת משלוח נפט ראשון מרוסיה. סין שוקלת צעדי המרצה נוספים לכלכלה. והעולם הופך קצת יותר מסוכן עם עוד נשק גרעיני.
ASML מייצגת את תעשיית השבבים העולמית – חברה קטנה שהודות לרשת ספקים גלובאלית הפכה למובילה בתחומה. משום הייחודיות שלה, היא מנוצלת כחוד החנית של מלחמת השבבים של ארה״ב נגד סין.
רוסיה ומוזמביק מחדשות את שיתוף הפעולה הצבאי (חדשות רעות לביטחון הגז של אירופה). האינפלציה בגוש האירו מפתיעה לטובה. והודו בתוך עשור שילשה את הייצוא הצבאי שלה.
הניסיון להפחית סיכונים ביחסי הסחר של סין וארה״ב באופן פרדוקסלי רק מגבירים אותם. מלחמת הסחר ממשיכה, גם אם לא זו כוונתו של ממשל ביידן.
סין מטילה איסור להשתמש במוצרים של Micron מטעמי ביטחון לאומי. ניגריה חונכת בית זיקוק חדש. וגרמניה מחליקה למיתון טכני.
התחרות על בינה מלאכותית בין ארה”ב וסין חייבת לתת עדיפות לשקיפות ויציבות אסטרטגית, ולקבוע אמצעי בקרה כדי למנוע משגיאות בבינה מלאכותית להביא להסלמה לא מכוונת.
מונטנה חסמה את TikTok. יפן מושכת השקעות חדשות בתעשיית השבבים שלה. ולהנרי קיסינג׳ר יש מספר עצות (כנראה לא מועילות) למנוע מלחמת עולם שלישית.
פקיסטן מעוניינת להשתמש ביואן לרכישת נפט רוסי. ארה״ב מאשימה את דרום אפריקה בסיוע צבאי לרוסיה. וטורקיה הולכת לבחירות.
דרום קוריאה שוקלת פיתוח נשק גרעיני. וושינגטון, מודאגת, מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה. איך פצצה קוריאנית (אחרת) תטלטל את העולם?
הודו ורוסיה השעות את התוכניות למנגנון הסדרת תשלומים ברופי. ארה״ב והפיליפינים מהדקות את היחסים הביטחונים מול סין. ואוזבקיסטן מרחיבה את הקשרים הכלכלים עם גרמניה.
ההתחזקות של שי ג׳ינפינג במנגנון המפלגתי והמדיני מעלה את הסיכוי לרפורמות כלכליות משמעותיות בסין. לעיתים דווקא ככל שאליטה הופכת מבוססת יותר, כן גדלה המוכנות לרפורמות.
אוסטרליה מתכוונת להרחיב את כוח הטילים שלה. סין מנווטת סערה דיפלומטית באירופה. ותקרית אחת במפעל בלואיזיאנה מדגימה עד כמה ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית.
החזית הכלכלית החדשה של סין היא המערכת הפיננסית שלה. בייג׳ין רוצה לטפל ברמות חוב גבוהות ולהגן מפני משבר פיננסי. אולם מדיניות לא זהירה עלולה לטלטל את הכלכלה.
יפן מחזקת את הקשרים עם אפריקה, נתונים כלכלים מעודדים מסין, ואיך ערים מעצבות את הזירה הבינלאומית שלנו.
סין מדמה תקיפת מטרות בטאיוואן. מצרים וטורקיה מהדקות קשרים. וערב הסעודית והחות׳ים מתקדמים להסכם שלום.
החשיבות של הדולר לסחר הבינלאומי היא פועל יוצא של חשיבות גירעון הסחר האמריקני למערכת. ארה״ב מספקת ביקוש לעולם, וזה מספק לה ביקוש לדולרים.
הודו ומדינות אפריקה מהדקות קשרים ביטחוניים. יפן, הפיליפינים וארה״ב עובדות על מסגרת משותפת נגד סין. והמירוץ לבינה מלאכותית רק מתחיל להתחמם.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.
איראן וערב הסעודית חידשו יחסים דיפלומטים. האיחוד האירופי ביוזמה חדשה להקטנת התלות בסין. והולנד מצטרפת למלחמת השבבים של ארה״ב נגד בייג׳ינג.
ישראל וארה״ב חותמות על הסכם ביטחון חדש. איראן מתקרבת לסף ההעשרה לפצצה. והאם הבסיס התעשייתי של ארה״ב יכול לתמוך בה במלחמה?
סין ויפן מסכימות שלא להסכים. רוסיה מנסה (שוב) להפחיד את המערב עם נשק גרעיני. וביידן מגיע לביקור פתע באוקראינה.
סין מנסה לאתחל את היחסים עם אירופה. נאט״ו מתחילה להשלים עם העובדה ששבדיה אולי לא תצטרף יחד עם פינלנד לברית. וסימנים ראשונים שהאינפלציה לא תתקרר השנה לפחות.
ארה״ב היא מעצמה רוויזיוניסטית, המעוניינת לעצב סדר עולמי חדש. יחד עם סין, היא פירקה את הסדר הליבראלי הישן. השינויים הכלכלים שאנו רואים הם הניסיונות של שתי המעצמות לעצב סדר עבורן.
מזכיר המדינה בלינקן מבטל את הביקור בסין עקב בלון ריגול. ארה״ב מקבלת בסיסים חדשים בפיליפינים. ונשיא טורקיה מנסה לפצל בין פינלנד ושבדיה.
בית הנבחרים האמריקני החדש מנסה להגדיל את המתיחות בין ארה״ב וסין. רוסיה בונה קשרים חדשים עם דרום אסיה. וגרמניה שולחת טנקים לאוקראינה.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
נשיא קונגו לא מרוצה מעסקה עם סין של קובלט תמורת תשתיות. דרום קוריאה מחזקת את הנוכחות שלה במפרץ הפרסי. וסין החלה לדעוך דמוגרפית.
סין ב-2023 תתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הממשל בכלכלה ובזירה הבינלאומית. בייג׳ינג מחוייבת לפצות על הצמיחה האנמית ב-2022 ולמנוע בידוד של סין בקרב מדינות המערב.
חברות בניתוח: HURC, HLT, MAR, BABA
סין עצרה מתן וויזות לאזרחי יפן ודרום קוריאה. הלירה המצרית צללה לנקודת שפל חדשה. והבית הלבן מתכונן להסלמה חדשה במלחמת הטכנולוגיה עם סין.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
הקרמלין מכין את התשתית הארגונית לגיוסים נוספים. tsmc החלה בייצור המוני של שבבים בארכיטקטורת 3 ננו-מטר. ובישראל הושבעה ממשלה חדשה.
סין מתמודדת עם גל תחלואה עוצמתי. יפן תגדיל את הפקת האנרגיה מכורים גרעינים. ולבייג׳ינג יש אויב חדש: דאע״ש באפגניסטן.
סין מכינה חבילת סיוע חדשה לתעשיית השבבים שלה. פרו נתונה במשבר פוליטי מעמיק. ובאוקראינה מצפים למתקפה רוסית חדשה סביבות ינואר-מרץ 2023.
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
האינפלציה בגוש האירו מתקררת. הקלות מקומיות במדיניות אפס קורונה בסין. ובוץ כחומר הבנייה החדש מול שינוי האקלים.
הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
מלחמת השבבים בין ארה״ב וסין מפעילה לחץ עצום על בעלות הברית האמריקניות שמשחקות תפקיד מפתח בתעשייה – יפן, האיחוד האירופי, דרום קוריאה וטאיוואן.
משלוח גט״ן ראשון יוצא ממוזמביק לאירופה. יפן שוקלת לרכוש טילי טומהוק אמריקנים. ורוסיה מתחילה לחשוש מבעיה חדשה בפריפריה שלה – השפעה איראנית.
קרן המטבע הבינלאומית הוקמה כדי לעזור למדינות במצוקת חוב לייצב את כלכלתן. אז מדוע דווקא כשהדרום העולמי במצוקת חוב גדלה, הוא נרתע לפנות לקרן?
קנדה מורה לחברות סיניות לצאת מעסקאות לכריית ליתיום בשטחה. חצי האי הקוריאני (ממשיך) להתחמם. ובורסות ההימורים מצפות להפסד דמוקרטי בבחירות הקרובות.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
שי ג׳ינפינג יוצא מהקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חזק מתמיד. הוא השתלט על מוקד הכוח של המפלגה, והוא מביא איתו אג׳נדה רדיקלית לחברה ולכלכלה.
שי ג׳ינפינג נבחר למזכיר הכללי של המפלגה בפעם השלישית בניצחון מוחץ לו. טורקיה ממשיכה לחתוך את הריבית על אף אינפלציה גבוהה. ורוסיה רודפת אחר שבבים.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
לבריטניה ראש ממשלה חדשה ומלך חדש. במזרח אסיה יפן והודו מחזקות את הקשרים ביניהן. ודו״ח פנימי של הקרמלין מזהיר מפני הנזקים החמורים של הסנקציות המערביות.
יפן מתכוונת לפתח נשק ארוך טווח נגד איומים מסין ורוסיה. גזפרום ניתקה את הצינור נורד סטרים 1. ובאתיופיה סבב חדש של מלחמת האזרחים החל.
הכשל המערכתי במשק האנרגיה מתבטא עכשיו כהפסקות חשמל בסין וזינוק מטאורי במחיר החשמל באיחוד. ממה הוא נגרם? ומה ההשלכות ארוכות הטווח שלו?
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
ננסי פלוסי ביקרה בטאיוואן והביאה למשבר חדש במצר. אוסטרליה מאיימת לצמצם את ייצוא הגז הטבעי ממנה ברבעון האחרון של השנה. ואיך ערים מצליחות להתמודד עם גלי החום הקיצוניים שפוקדים אותנו?
עם הטמפרטורות במצר טאיוואן עולות רבים מנסים להבין מה בדיוק הסיפור של סין עם טאיוואן. המדריך (המאוד קצר) יעזור לכם להבין.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
חרם המשכנתאות בסין הוא שלב חדש ומדאיג במשבר הנדל״ן. החרם לוקח את הסקטור הבנקאי כבן ערובה, ולוחץ את בייג׳ינג לקיר – האם תחלץ את יזמי הנדל״ן?
סין מאיימת מתגובה חריפה לביקור ננסי פלוסי בטאיוואן. ה-ECB (סוף סוף) מעלה את הריבית ומעורר חשש למשבר חוב איטלקי. וכורים גרעינים בצרפת מתקשים לפעול עקב החום הרב.
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
שינזו אבה הותיר מורשת אסטרטגית שיכולה לשרטט את עתידו של הסדר הליבראלי. אבה מינף את כוחה של הדמוקרטיה הליבראלית – משתמש בפתיחות שלה כחוזק.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
האובססיה האמריקנית ל״דרך המשי החדשה״ מתעלמת מהצורך של העולם המתפתח בטריליוני דולרים לפיתוח תשתיות. לא סין ולא ארה״ב ימלאו לבדן את הצורך.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המעצמות האירופיות מחפשות נפט במפרץ הפרסי. בכירים סינים משגרים אמירות נגד טאיוואן. ואוקראינה מחפשת איפה לאחסן את כל החיטה שלה (צרות של עשירים?).
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
ממשלת קנדה חוסמת את חוואווי ו-ZTE מתשתית ה-5G שלה. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נחת במזרח אסיה בשביל לחזק את הקשרים עם בעלות ברית. ורמטכ״ל איראן בביקור מעניין בטג׳יקיסטן.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.
ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
אם בייג׳ין תרצה ליצור משבר במצר טאיוואן – איך היא תעשה זאת? בניתוח היום נכיר שלושה תרחישים אפשריים למשבר במצר טאיוואן ומה המשמעות שלהם לכלכלה הגלובאלית.
בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
פקיסטן מקבלת משלוח נפט ראשון מרוסיה. סין שוקלת צעדי המרצה נוספים לכלכלה. והעולם הופך קצת יותר מסוכן עם עוד נשק גרעיני.
ASML מייצגת את תעשיית השבבים העולמית – חברה קטנה שהודות לרשת ספקים גלובאלית הפכה למובילה בתחומה. משום הייחודיות שלה, היא מנוצלת כחוד החנית של מלחמת השבבים של ארה״ב נגד סין.
רוסיה ומוזמביק מחדשות את שיתוף הפעולה הצבאי (חדשות רעות לביטחון הגז של אירופה). האינפלציה בגוש האירו מפתיעה לטובה. והודו בתוך עשור שילשה את הייצוא הצבאי שלה.
הניסיון להפחית סיכונים ביחסי הסחר של סין וארה״ב באופן פרדוקסלי רק מגבירים אותם. מלחמת הסחר ממשיכה, גם אם לא זו כוונתו של ממשל ביידן.
סין מטילה איסור להשתמש במוצרים של Micron מטעמי ביטחון לאומי. ניגריה חונכת בית זיקוק חדש. וגרמניה מחליקה למיתון טכני.
התחרות על בינה מלאכותית בין ארה”ב וסין חייבת לתת עדיפות לשקיפות ויציבות אסטרטגית, ולקבוע אמצעי בקרה כדי למנוע משגיאות בבינה מלאכותית להביא להסלמה לא מכוונת.
מונטנה חסמה את TikTok. יפן מושכת השקעות חדשות בתעשיית השבבים שלה. ולהנרי קיסינג׳ר יש מספר עצות (כנראה לא מועילות) למנוע מלחמת עולם שלישית.
פקיסטן מעוניינת להשתמש ביואן לרכישת נפט רוסי. ארה״ב מאשימה את דרום אפריקה בסיוע צבאי לרוסיה. וטורקיה הולכת לבחירות.
דרום קוריאה שוקלת פיתוח נשק גרעיני. וושינגטון, מודאגת, מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה. איך פצצה קוריאנית (אחרת) תטלטל את העולם?
הודו ורוסיה השעות את התוכניות למנגנון הסדרת תשלומים ברופי. ארה״ב והפיליפינים מהדקות את היחסים הביטחונים מול סין. ואוזבקיסטן מרחיבה את הקשרים הכלכלים עם גרמניה.
ההתחזקות של שי ג׳ינפינג במנגנון המפלגתי והמדיני מעלה את הסיכוי לרפורמות כלכליות משמעותיות בסין. לעיתים דווקא ככל שאליטה הופכת מבוססת יותר, כן גדלה המוכנות לרפורמות.
אוסטרליה מתכוונת להרחיב את כוח הטילים שלה. סין מנווטת סערה דיפלומטית באירופה. ותקרית אחת במפעל בלואיזיאנה מדגימה עד כמה ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית.
החזית הכלכלית החדשה של סין היא המערכת הפיננסית שלה. בייג׳ין רוצה לטפל ברמות חוב גבוהות ולהגן מפני משבר פיננסי. אולם מדיניות לא זהירה עלולה לטלטל את הכלכלה.
יפן מחזקת את הקשרים עם אפריקה, נתונים כלכלים מעודדים מסין, ואיך ערים מעצבות את הזירה הבינלאומית שלנו.
סין מדמה תקיפת מטרות בטאיוואן. מצרים וטורקיה מהדקות קשרים. וערב הסעודית והחות׳ים מתקדמים להסכם שלום.
החשיבות של הדולר לסחר הבינלאומי היא פועל יוצא של חשיבות גירעון הסחר האמריקני למערכת. ארה״ב מספקת ביקוש לעולם, וזה מספק לה ביקוש לדולרים.
הודו ומדינות אפריקה מהדקות קשרים ביטחוניים. יפן, הפיליפינים וארה״ב עובדות על מסגרת משותפת נגד סין. והמירוץ לבינה מלאכותית רק מתחיל להתחמם.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.
איראן וערב הסעודית חידשו יחסים דיפלומטים. האיחוד האירופי ביוזמה חדשה להקטנת התלות בסין. והולנד מצטרפת למלחמת השבבים של ארה״ב נגד בייג׳ינג.
ישראל וארה״ב חותמות על הסכם ביטחון חדש. איראן מתקרבת לסף ההעשרה לפצצה. והאם הבסיס התעשייתי של ארה״ב יכול לתמוך בה במלחמה?
סין ויפן מסכימות שלא להסכים. רוסיה מנסה (שוב) להפחיד את המערב עם נשק גרעיני. וביידן מגיע לביקור פתע באוקראינה.
סין מנסה לאתחל את היחסים עם אירופה. נאט״ו מתחילה להשלים עם העובדה ששבדיה אולי לא תצטרף יחד עם פינלנד לברית. וסימנים ראשונים שהאינפלציה לא תתקרר השנה לפחות.
ארה״ב היא מעצמה רוויזיוניסטית, המעוניינת לעצב סדר עולמי חדש. יחד עם סין, היא פירקה את הסדר הליבראלי הישן. השינויים הכלכלים שאנו רואים הם הניסיונות של שתי המעצמות לעצב סדר עבורן.
מזכיר המדינה בלינקן מבטל את הביקור בסין עקב בלון ריגול. ארה״ב מקבלת בסיסים חדשים בפיליפינים. ונשיא טורקיה מנסה לפצל בין פינלנד ושבדיה.
בית הנבחרים האמריקני החדש מנסה להגדיל את המתיחות בין ארה״ב וסין. רוסיה בונה קשרים חדשים עם דרום אסיה. וגרמניה שולחת טנקים לאוקראינה.
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
נשיא קונגו לא מרוצה מעסקה עם סין של קובלט תמורת תשתיות. דרום קוריאה מחזקת את הנוכחות שלה במפרץ הפרסי. וסין החלה לדעוך דמוגרפית.
סין ב-2023 תתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הממשל בכלכלה ובזירה הבינלאומית. בייג׳ינג מחוייבת לפצות על הצמיחה האנמית ב-2022 ולמנוע בידוד של סין בקרב מדינות המערב.
חברות בניתוח: HURC, HLT, MAR, BABA
סין עצרה מתן וויזות לאזרחי יפן ודרום קוריאה. הלירה המצרית צללה לנקודת שפל חדשה. והבית הלבן מתכונן להסלמה חדשה במלחמת הטכנולוגיה עם סין.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
הקרמלין מכין את התשתית הארגונית לגיוסים נוספים. tsmc החלה בייצור המוני של שבבים בארכיטקטורת 3 ננו-מטר. ובישראל הושבעה ממשלה חדשה.
סין מתמודדת עם גל תחלואה עוצמתי. יפן תגדיל את הפקת האנרגיה מכורים גרעינים. ולבייג׳ינג יש אויב חדש: דאע״ש באפגניסטן.
סין מכינה חבילת סיוע חדשה לתעשיית השבבים שלה. פרו נתונה במשבר פוליטי מעמיק. ובאוקראינה מצפים למתקפה רוסית חדשה סביבות ינואר-מרץ 2023.
המרחב הפוסט-סובייטי נמצא בסכנה להפוך לחגורת שבר חדשה עקב הפעולות של רוסיה באוקראינה. הדבר מאיים על ישראל אסטרטגית, ומציע הזדמנויות חדשות לטהרן.
האינפלציה בגוש האירו מתקררת. הקלות מקומיות במדיניות אפס קורונה בסין. ובוץ כחומר הבנייה החדש מול שינוי האקלים.
הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
מלחמת השבבים בין ארה״ב וסין מפעילה לחץ עצום על בעלות הברית האמריקניות שמשחקות תפקיד מפתח בתעשייה – יפן, האיחוד האירופי, דרום קוריאה וטאיוואן.
משלוח גט״ן ראשון יוצא ממוזמביק לאירופה. יפן שוקלת לרכוש טילי טומהוק אמריקנים. ורוסיה מתחילה לחשוש מבעיה חדשה בפריפריה שלה – השפעה איראנית.
קרן המטבע הבינלאומית הוקמה כדי לעזור למדינות במצוקת חוב לייצב את כלכלתן. אז מדוע דווקא כשהדרום העולמי במצוקת חוב גדלה, הוא נרתע לפנות לקרן?
קנדה מורה לחברות סיניות לצאת מעסקאות לכריית ליתיום בשטחה. חצי האי הקוריאני (ממשיך) להתחמם. ובורסות ההימורים מצפות להפסד דמוקרטי בבחירות הקרובות.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
שי ג׳ינפינג יוצא מהקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חזק מתמיד. הוא השתלט על מוקד הכוח של המפלגה, והוא מביא איתו אג׳נדה רדיקלית לחברה ולכלכלה.
שי ג׳ינפינג נבחר למזכיר הכללי של המפלגה בפעם השלישית בניצחון מוחץ לו. טורקיה ממשיכה לחתוך את הריבית על אף אינפלציה גבוהה. ורוסיה רודפת אחר שבבים.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
לבריטניה ראש ממשלה חדשה ומלך חדש. במזרח אסיה יפן והודו מחזקות את הקשרים ביניהן. ודו״ח פנימי של הקרמלין מזהיר מפני הנזקים החמורים של הסנקציות המערביות.
יפן מתכוונת לפתח נשק ארוך טווח נגד איומים מסין ורוסיה. גזפרום ניתקה את הצינור נורד סטרים 1. ובאתיופיה סבב חדש של מלחמת האזרחים החל.
הכשל המערכתי במשק האנרגיה מתבטא עכשיו כהפסקות חשמל בסין וזינוק מטאורי במחיר החשמל באיחוד. ממה הוא נגרם? ומה ההשלכות ארוכות הטווח שלו?
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
ננסי פלוסי ביקרה בטאיוואן והביאה למשבר חדש במצר. אוסטרליה מאיימת לצמצם את ייצוא הגז הטבעי ממנה ברבעון האחרון של השנה. ואיך ערים מצליחות להתמודד עם גלי החום הקיצוניים שפוקדים אותנו?
עם הטמפרטורות במצר טאיוואן עולות רבים מנסים להבין מה בדיוק הסיפור של סין עם טאיוואן. המדריך (המאוד קצר) יעזור לכם להבין.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
חרם המשכנתאות בסין הוא שלב חדש ומדאיג במשבר הנדל״ן. החרם לוקח את הסקטור הבנקאי כבן ערובה, ולוחץ את בייג׳ינג לקיר – האם תחלץ את יזמי הנדל״ן?
סין מאיימת מתגובה חריפה לביקור ננסי פלוסי בטאיוואן. ה-ECB (סוף סוף) מעלה את הריבית ומעורר חשש למשבר חוב איטלקי. וכורים גרעינים בצרפת מתקשים לפעול עקב החום הרב.
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
שינזו אבה הותיר מורשת אסטרטגית שיכולה לשרטט את עתידו של הסדר הליבראלי. אבה מינף את כוחה של הדמוקרטיה הליבראלית – משתמש בפתיחות שלה כחוזק.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
האובססיה האמריקנית ל״דרך המשי החדשה״ מתעלמת מהצורך של העולם המתפתח בטריליוני דולרים לפיתוח תשתיות. לא סין ולא ארה״ב ימלאו לבדן את הצורך.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המעצמות האירופיות מחפשות נפט במפרץ הפרסי. בכירים סינים משגרים אמירות נגד טאיוואן. ואוקראינה מחפשת איפה לאחסן את כל החיטה שלה (צרות של עשירים?).
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
ממשלת קנדה חוסמת את חוואווי ו-ZTE מתשתית ה-5G שלה. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נחת במזרח אסיה בשביל לחזק את הקשרים עם בעלות ברית. ורמטכ״ל איראן בביקור מעניין בטג׳יקיסטן.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.
ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
האוקראינים דוחפים אחורה את הכוחות הרוסים מקייב. ישראל מארחת את מדינות הסכמי אברהם (ומצרים) לשיחות על שיתוף פעולה אזורי. וסין ממשיכה להתמודד עם וריאנט האומיקרון.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.
אם בייג׳ין תרצה ליצור משבר במצר טאיוואן – איך היא תעשה זאת? בניתוח היום נכיר שלושה תרחישים אפשריים למשבר במצר טאיוואן ומה המשמעות שלהם לכלכלה הגלובאלית.
בשנתיים האחרונות התרחשו שתי מגמות מדאיגות עבור בייג׳ין: היחסים שלה עם המערב הדרדרו, בעוד היחסים של טאיוואן עם המערב השתפרו. איך טאיוואן הפכה ממדינה מבודדת לחביבת אירופה וטוקיו, ומדוע זה כה מאיים על בייג׳ין?
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
