עקב תקלה טכנית, לא התאפשר להקליט את הפרק. עמכם הסליחה.
להורדת עותק pdf – קישור.
השאלה הטורקית בסוריה
- לא משנה כמה ישראל תהיה חזקה, בעתיד הנראה לעין היא תמשיך להיות אחת המדינות היותר קטנות במזרח התיכון. גם כשאוכלוסיית המדינה תגיע ל-16 מיליון, היא תשב במרחב בו דומיננטיות ענקיות דמוגרפיות כמו טורקיה, מצרים ואיראן.
- פועל יוצא של הקוטן הדמוגרפי שישראל מסתכלת בחשש על כל התחזקות של אחת המדינות הגדולות, גם אם כוונותיה לא עוינות באופן ברור. אצל טורקיה, גם הכוונות עוינות.
- נפילת משטר אסד כעת שמה כאפשרות מעשית השתלטות טורקית על צפון מזרח סוריה, ואולי אף הקמת מדינת חסות טורקית בכל שטח סוריה. מה צריך להיות היחס של ישראל לכך?
- השתלטות טורקית על סוריה תעכיר את היחסים עם מדינות ערב, שיראו בשלטון הטורקי לא-לגיטימי כמו הישראלי. ממשלת חסות טורקית תהיה נתונה לביקורת מבית, מה שעלול לאלץ את הטורקים להשקיע הון וכוח צבאי כדי לתחזק אותה. סוריה היא רובה מדבר שומם, עם משאבי נפט לא משמעותיים.
- בזמן שהכורדים היו תמיד מוקד עניין של ישראל, במצבם ובמרחק שלהם מאיתנו, סביר שאין לנו דרך לתמוך בהם במאמץ צבאי נגד טורקיה. עדיף לישראל להתמקד בדרום, שם הדרוזים, יחד עם שבטים שונים, אולי ירצו להקים אוטונומיה.
- הדבר החשוב עבור ישראל הוא לוודא שיש לה מושב בשולחן על עתיד סוריה, ולו באמצעות התמיכה בדרוזים. ללא מקום בשולחן, אין ספק שכל אינטרס שלנו יוזז הצידה.
ידיעות
02/12 – TSMC חשפה טכנולוגיית טרנזיסטור חדשה בארכיטקטורה של 2 ננו-מטר המציעה שיפור של 15% במהירות ו-30% ביעילות אנרגטית: מדובר בשלב הבא בארכיטקטורה של מעבדים, שיציעו ביצועים חזקים יותר אל מול ביקוש גובר, במיוחד מצד בינה מלאכותית.
11/12 – מצרים פנתה לישראל בבקשת סיוע למניעת משבר אנרגיה בשל עיכובים באספקת גז טבעי נוזלי מאירופה: עיכובים באספקת גט״ן ממערב אירופה וירידה בתפוקה המקומית הכניסו את קהיר לבעיה. בכל מקרה, לאור הגידול באוכלוסייה המצרית, מצרים צפויה להמשיך ולייבא גז טבעי מישראל בעתיד הנראה לעין.
12/12 – בריטניה, צרפת וגרמניה הודיעו למועצת הביטחון על נכונותן להחזיר במידת הצורך סנקציות על איראן כדי למנוע ממנה נשק גרעיני: מדובר במנגנון ה-snapback, שאמור להתפוגג באמצע אוקטובר 2025.
12/12 – אתיופיה וסומליה הגיעו להסכם בתיווך טורקי לסיום הסכסוך סביב עסקת הנמלים של אתיופיה עם סומלילנד: המדינות הסכימו לבחון דרכים שיביאו לגישה אתיופית לים, שלא דרך הכרה בסומלילנד והקמת בסיס שם. כלל לא בטוח שהמדינות ימצאו דרך כזו.
12/12 – רוסיה מקיימת מגעים ישירים עם היאת׳ תחריר א-שאם, הארגון שהוביל את המרד שהפיל את משטר אסד בסוריה:
גרפים
מלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה ב-2011, גרמה לעקירתם של יותר מ-13 מיליון בני אדם, כאשר כ-5 מיליון מתוכם נמלטו לחו”ל, בעיקר לטורקיה (3.1 מיליון), עיראק, ירדן, לבנון וגרמניה (850,000). עם נפילת משטר אסד, עולה השאלה מה יקרה לכל אותם פליטים – האם יחזרו ברצון? בכוח? או שמא ישארו בארצות מקלטם?
מאמרים
06/12 – האבולוציה של רכישת טכנולוגיה סינית
סין מפעילה מערך מורכב ומתוחכם של שיטות לרכישת טכנולוגיה מערבית, המשלב מסורת עם חדשנות טקטית. שורשי המערך נטועים בשנות ה-40׳, כאשר המפלגה הקומוניסטית נסמכה על הברחות לקבלת נשק, תחמושת וציוד רפואי ממוסקבה. מאז, המערכת התפתחה והשתכללה, אך עקרונות הבסיס – שילוב של אמצעים חוקיים ובלתי חוקיים – נשארו דומים.
המקרה של רשת הריגול של צ’י מאק ממחיש את התחכום של המערכת הסינית. החל מ-1983, מאק ובני משפחתו פעלו בקליפורניה להשגת טכנולוגיית הנעה תת-ימית של הצי האמריקאי מחברתPower Paragon. במקביל, שותף נוסף, גרג דונגפאן צ’ונג, סיפק סודות תכנון ממעסיקתו בואינג הנוגעים למעבורת החלל, טיל דלתא IV ומטוס התובלה הצבאי C-17. הרשת המשיכה לפעול לפני, במהלך ואחרי אירועי כיכר טיאנאנמן, מה שמדגים את העקביות והנחישות של המאמץ הסיני.
בשנים האחרונות, סין פיתחה גישה רב-ממדית הכוללת: גיוס כישרונות דרך תוכניות כמו “תוכנית אלף הכישרונות”, פעילות סייבר מתקדמת והברחות של רכיבים חיוניים. דוגמה בולטת היא השגת שבבי Nvidia שהפכה ל”תעשייה” בפני עצמה, עם שיטות הכוללות הובלה במכוניות, אריזה במזוודות, והברחה על גוף המבריחים.
האסטרטגיה הסינית מציבה אתגר משמעותי למערכות הפיקוח המערביות. למרות הידוק הפיקוח האמריקני, כולל הרחבת רשימת הישויות המפוקחות ל-140 חברות נוספות והגבלות על טכנולוגיות זיכרון מתקדמות, סין מצליחה למצוא פרצות ודרכים חדשות להשיג טכנולוגיות.
08/12 – האם סין תשתלט על תעשיית הרכב העולמית?
בשנים האחרונות, סין בנתה יכולת ייצור רכב חסרת תקדים בהיקפה. נכון לסוף 2024, התעשייה הסינית מסוגלת לייצר 40 מיליון רכבי בעירה פנימית ו-20 מיליון רכבים חשמליים בשנה, עם צפי להגיע ל-25 מיליון רכבים חשמליים עד סוף 2025. בהתחשב בכך שהביקוש המקומי הסיני עומד על כ-25 מיליון רכבים בשנה בלבד, המשמעות היא יכולת יצוא פוטנציאלית של עשרות מיליוני רכבים בשנה. זהו שינוי דרמטי מ-2020, אז סין ייצאה רק כמיליון רכבים.
האסטרטגיה הסינית מבוססת על תמיכה ממשלתית מקיפה ורב-שכבתית. היא כוללת סובסידיות ישירות (עד 9,000 דולר לרכב חשמלי), מימון בריבית נמוכה מבנקים ממשלתיים, ומדיניות פרוטקציוניסטית המעדיפה יצרנים מקומיים. לדוגמה, הסובסידיות לרכבים חשמליים הותנו בשימוש בסוללות מתוצרת סין, מה שאילץ יצרנים זרים כמו GM ופורד לשנות את שרשראות הערך שלהם. אפילו טסלה, שזכתה לתנאים מועדפים כולל שיעור מס של 15% ומימון מוזל, מייצרת כיום 90% מחלקי הרכב שלה בסין.
ההשפעה הגלובלית של המהלך הסיני כבר מורגשת היטב. במקסיקו, רכבים סיניים מהווים שליש מהביקוש המקומי. היצוא לשווקים כמו ברזיל, טורקיה ותאילנד זינק, ואפילו בקוריאה הדרומית – מעוז תעשיית הרכב המסורתית – נרשמת חדירה משמעותית של רכבים סיניים. באירופה, יצרניות מסורתיות, ובראשן הגרמניות, מוצאות את עצמן תלויות יותר ויותר בחלקים וסוללות סיניים כדי להישאר תחרותיות.
המגמה הנוכחית מצביעה על שינוי מבני עמוק בתעשיית הרכב העולמית, בדומה למה שקרה בתעשיית האלקטרוניקה. אנו עדים למעבר מייצור אזורי מבוזר (אירופה מייצרת לאירופה, צפון אמריקה לצפון אמריקה וכו’) למודל של ריכוז ייצור גלובלי בסין. המשמעויות חורגות מעבר לכלכלה – זהו איום אסטרטגי על מרכזי הנדסה ותכנון ותיקים, על תעסוקה איכותית במערב, ועל עצמאות טכנולוגית של מדינות רבות.
12/12 – למה צבאות קורסים
התמוטטות צבא סוריה ב-2024 מספקת תובנות חשובות על הסיבות להתמוטטות פתאומית של צבאות שנראים חזקים מבחוץ. האירוע, שבו כוחות המשטר התמוטטו תוך עשרה ימים מול התקפת המורדים, מצטרף לשורה של מקרים דומים: צבא אפגניסטן ב-2021 (שקרס למרות השקעה אמריקנית של 83 מיליארד דולר), הצבא העיראקי מול דאע”ש ב-2014, וצבא תימן באותה שנה.
גורם מרכזי להתמוטטות היא העדפה אתנית שיטתית. בסוריה, העלאווים, המהווים 13% מהאוכלוסייה, שלטו ב-70% מהחיילים ו-80% מהקצינים. בזאיר של שנות ה-90׳, מחצית מגנרלי הצבא הגיעו ממחוזו של מובוטו, ושליש מהם היו מבני קבוצתו האתנית הקטנה, הנגבנדי. באפגניסטן, הטג’יקים (25% מהאוכלוסייה) החזיקו ביותר משני שלישים מתפקידי הפיקוד. מדיניות זו, שנועדה למנוע הפיכות צבאיות, יצרה ניכור עמוק בקרב יתר האוכלוסייה.
השחיתות היא גורם חשוב נוסף. בסוריה, זו נעה מסחיטת שוחד במחסומי דרכים ועד לתעשיית הקפטגון במיליארדי דולרים. באפגניסטן, קידומים הוענקו על בסיס קשרים ושוחד, ומפקדים רבים היו למעשה מנהיגי מיליציות שנאמנותם הייתה למרבה במחיר. תופעת “חיילי הרפאים” – תקנים פיקטיביים שאפשרו למפקדים לגנוב משכורות – הייתה נפוצה בצבאות עיראק, תימן ואפגניסטן.
12/12 – לאן הולכים השבבים: פיקוח היצוא האמריקני תחת ממשל ביידן 2022-2024
מאז 2022, ארה”ב מובילה מערכה מתוחכמת להגבלת יכולות הבינה המלאכותית של סין באמצעות פיקוח על יצוא שבבים. המהלך הראשוני, ב-2022, התמקד בהגבלת כוח העיבוד הכולל ומהירות התקשורת בין השבבים, מתוך הבנה שפיתוח AI מתקדם דורש אלפי מעבדים חזקים הפועלים במקביל. עם זאת, המגבלות המקוריות התגלו כחלקיות – חברות כמו NVIDIA הצליחו לעקוף אותן באמצעות גרסאות מותאמות של השבבים שלהן.
העדכון של 2023 שיקף למידה משמעותית. הורדת סף כוח העיבוד המותר מ-4,800 ל-1,600 ג’יגה פעולות לשנייה, והוספת קריטריונים חדשים כמו צפיפות ביצועים ויכולות מרכז נתונים, נועדו לסגור פרצות שהתגלו. במקביל, ארה”ב הצליחה לגייס את הולנד להגביל יצוא של מכונות ליטוגרפיה מתקדמות המסוגלות לייצר שבבים ברזולוציה של 14 ננומטר ומטה.
ב-2024, המיקוד עבר לזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) המהווה צוואר בקבוק קריטי בפיתוח בינה מלאכותית. השוק העולמי של HBM נשלט על ידי שלוש חברות: SK Hynix, סמסונג (38%) ומיקרון (9%). המגבלות החדשות אוסרות מכירת HBM2E ומעלה לסין, במטרה לשמור אותה לפחות שני דורות מאחור בטכנולוגיה זו. בנוסף, הורחבה רשימת החברות המוגבלות ל-140 ישויות סיניות נוספות, כולל חברות השקעה המקדמות פיתוח שבבים מתקדמים בסין.
המערכה האמריקנית על השבבים מסמנת שינוי פרדיגמה ביחסי ארה”ב-סין. זו אינה רק מלחמת סחר, אלא ניסיון אסטרטגי למנוע מסין יכולות טכנולוגיות מתקדמות. ההצלחה תלויה בשני גורמים מרכזיים: שיתוף פעולה בינלאומי (במיוחד מצד דרום קוריאה, יפן והולנד) ויכולת אכיפה אפקטיבית.
