איך אני מנהל ידע: הצטלקסטן

25/01/2023 – עדכון: איך לעבוד עם הצטלקסטן.

כל הכתוב כאן הוא בגדר שיתוף מידע בלבד והקורא נושא באחריות הבלעדית לכל פעולה שיעשה על בסיס הכתוב, ישירות או בעקיפין. אינני נושא בשום אחריות לנזק או הפסד כלשהו שיגרמו מפעולות אלה.

מבוא: הצורך שלי בניהול ידע

למי שזו הפעם הראשונה שהוא קורא אותי: נעים להכיר! ניצן, אנליסט גיאופוליטי. אני מבלה את רוב שעות העבודה שלי עושה אחד משני דברים: קורא או כותב. אני מקדיש זמן רב למחקר שכולל מגוון מקורות, החל מדיווחי חדשות וכלה בספרים אקדמים. אני קורא המון וכותב המון, במגוון תחומים.

מטבע הדברים עבודה כזו מצריכה מערכת כלשהי לאחסון מידע – מקום לשים בו מאמרים, כתבות, קטעי ספרים, דו״חות וכו׳. עדיף שמערכת כזו גם תדע לאחסן את המחשבות שלי, לאחסן ידע – הערות, טיוטות, מירקור קטעים בטקסט וכו׳.

במשך זמן רב, רב מדי, המערכת בה השתמשתי הייתה onenote. למה? כי התחלתי להשתמש בה בלימודי התואר הראשון והיא הייתה בדיוק מספיק נוחה לשימוש כדי שלא יהיה לי תמריץ חזק למצוא משהו אחר. אבל, עם הזמן הפכתי מתוסכל, מתוסכל מאוד מהמערכת.

הבעיה הכי גדולה שהייתה לי עם onenote היא סינכרון גרוע – אחת לכמה חודשים גיליתי שמאמר ארוך שעבדתי עליו פשוט מסרב להסתנכרן עם שאר המכשירים לי. כלומר יכול להיות שביליתי שעתיים ברכבת בקריאה ועיבוד מאמר, ועכשיו העותק היחיד שלו הוא בלפטופ.

בעיה אחרת שלא קשורה רק ל-onenote אלא בכלל למערכות לאיסוף מידע הוא שהרבה פעמים התקשתי למצוא נתון מסויים או לשחזר רעיון שהיה לי בזמן קריאת מאמר. החיפוש ב-onenote מסורבל, אבל גם בגוגל לעיתים קשה למצוא נתון שאיכשהו תקוע לך בראש. לא פעם מצאתי את עצמי הולך וחוזר למקורות המידע שלי במהלך תהליך הכתיבה, למרות שכבר סיימתי לקרוא אותם. יכול להיות שביליתי שעות בקריאת מאמרים רק כדי לבלות עוד שעות במהלך הכתיבה בלקרוא שוב את אותם מאמרים ולהביא את הנתונים, העובדות או אפילו הטיעונים שאני צריך. נתונים, עובדות או טיעונים שכבר קראתי פעם אחת, כנראה גם מירקרתי, אבל הם לא זמינים לי בתהליך הכתיבה.

בכל מקרה, חזרה לבעית הסנכרון: אחת לכמה זמן גיליתי ש-onenote מסרב לסנכרן ואחת לכמה זמן החלטתי שנמאס לי ואני מחפש מערכת אחרת. ובכל פעם שהייתי שואל אנשים על מערכת אחרת הייתי מקבל את אותה תשובה: notion. יכול להיות ש-notion היא המערכת האולטימטיבית לניהול מידע וידע. אולי. הבעיה שבשביל מישהו שלא עבד מעולם איתה ואין לו את הזמן ללמוד כדי להפיק ממנה את המירב notion היא מתוחכמת מדי. ניסיתי פעם או פעמיים לעבוד איתה ופשוט מצאתי את עצמי חוזר ל-onenote כי הוא יותר פשוט. עד נובמבר 2021.

מהו צטלקסטן

מה השתנה בנובמבר 2021? הגעתי להחלטה שנמאס לי סופית מ-onenote ואני רוצה להשתמש בכלי שכבר יש לי, בלי ללמוד או להתקין משהו חדש. מפני שכל המוצרים שלי הם של אפל, המועמד הראשון האפשרי הוא apple notes.

למי שלא מכיר נוטס כשמו נותן לכתוב ״פתקים״ שאפשר לאחסן בתיקיות. אפשר להוסיף להם תמונות וקבצים, טבלאות ואפילו תגים. חשבתי בעבר להשתמש בנוטס אבל מה שהרתיע אותי שאין את מבנה המחברות שכל-כך הסתמכתי עליו ב-onenote. איך מארגנים ידע בלי קטגוריות? טוב מסתבר שלא צריך. זה אפילו עדיף (עוד על כך בהמשך).

אז בנובמבר החלטתי לגגל ולראות אם מישהו כבר ניסה להפוך את נוטס לכלי מחקר והגעתי למאמר החביב הזה במדיום, שמסביר על ״בינה מלאכותית״ באמצעותה המחבר קיטלג אלפי מאמרים. וזו הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם הצטלקסטן.

מהו צטלקסטן? צטל = פתק בגרמנית, קסטן = קופסה. השם מגיע מההוגה והמשתמש הראשון של המערכת, ניקלס לוהמן שבאמת ניהל אותה כהמון קופסאות של פתקים. כמה פתקים או צטלים? בערך 90 אלף.

לוהמן הוא אחת הסיבות למה הצטלקסטן כל-כך מעניין ולמה יש קהילה גדולה סביב המערכת. הוא היה חוקר באקדמיה, פרופ׳ לסוציולוגיה, שבמהלך 40 שנות קריירה פרסם כ-400 מאמרים ו-70 ספרים. ואלו לא סתם מספרים מנופחים – לוהמן תרם תרומות חשובות בתחומים מגוונים כמו סוציולוגיה, קיברנטיקה, חקר הדת ועוד.

את הפרודוקטיביות והיצירתיות המחשבתית שלו הוא תלה בשיחות שלו עם ״קופסאות״, הצטלקסטן. לטענת לוהמן הצטלקסטן הוא לא רק מקום בו איחסן מידע, אלא מערכת שעם הזמן ניתן לנהל עמה דיאלוג. מערכת שהחיפוש בה גילה לו קשרים חדשים ומפתיעים שעזרו לו בעבודתו. הצטלקסטן לא רק מאחסן ידע – הוא יוצר ידע.

טוב, קנו אותי. אבל איך עובדת המערכת? ואיך בונים אחת?

איך עובד הצטלקסטן

למי שרוצה ללכת ישר לאיך להקים מערכת כזו, מומלץ לדלג לחלק הבא. אם מעולם לא שמעתם על מערכת הצטלקסטן אני ממליץ לכם בחום להמשיך לקרוא כדי להבין את עקרונות הפעולה שלה, לפני שהולכים ליישום. זה יקל על התהליך.

נתחיל ממבט על ונרד למטה: הצטלקסטן הוא רשת של צטלים המחוברים זה לזה (שוב, צטל = פתק). בניגוד למערכות אחסון אחרות, בהן המידע מקובע במבנה קבוע ולרוב היררכי (קטגוריות ותת-קטגוריות) המבנה של הצטלקסטן משתנה עם המידע המוזן אליו. קשרים חדשים נוצרים, הרשת משנה את צורתה וקשרים חדשים נחשפים לפי הקרבה בין צטלים. הנה הצטלקסטן שלי, נכון ל-20/09/2023:

כל נקודה היא צטל, המחוברת לצטל אחד או יותר. חלק מהצטלים מצופפים בצבירים (נגיד זה שמסומן באדום מצד ימין, הצביר על מקיאוולי). אחרים נמתחים בין צבירים, מייצגים נושאים הקשורים לשניהם. המבנה של הצטלקסטן נוצר באופן ספונטני ע״י הצטלים והקשרים שאתם עושים והוא משקף את הקשרים בין הצטלים, ולא מבנה מלאכותי הנכפה עליהם (קטגוריות).

הצטלקסטן משתנה עם הידע שמוזן לו וחושף עם הזמן קשרים חדשים שלא חשבתם עליהם. הקשרים הללו יופיעו כשתקשרו שני צטלים באמצעות צטל שלישי, או כשתמצאו ששני צטלים נפרדים חולקים אותן מילות מפתח. לדוגמה, הכישלון הרוסי באוקראינה ופייר דלה-ויניה (פקיד קיסרי בן המאה ה-13) שמופיע ב״תופת״ של דנטה קשורים שניהם ברעיון ״החמדנות״, שהוא הרע החברתי הראשי אצל מקיאוולי. זו דוגמה לא רק לקשרים מפתיעים בין נושאים לכאורה רחוקים, אלא גם דוגמה איך הצטלקסטן עוזר לחשיבה שלכם להיות מורכבת יותר: הוא עוזר לפרק צדדים שונים של אותו רעיון ולהכניס את הרעיון בחשיבה מורכבת יותר, לדוגמה מקומה של החמדנות ביחסי חוץ ובסדר הפוליטי.

כדי שהצטלקסטן יוכל לעשות את עבודתו, הצטל חייב להיות יחידה אחת, אטום אחד, של ידע. אסור שהצטל יכיל יותר מפריט ידע אחד; אחרת הקישור בינו לבין צטלים אחרים לא יהיה ברור.

במערכות אחסון מידע אחרות, פריטי ידע שונים לרוב יכנסו לאותה קטגוריה או לאותו ״דף״. כך תחת ״מלחמת אוקראינה-רוסיה״ תשימו את פרטי הידע הבאים: המלחמה מביאה את אירופה להיות תלויה יותר אנרגטית בארה״ב; המלחמה פוגעת בהשפעה הרוסית במרחב הפוסט-סובייטי; במלחמה נעשה שימוש נרחב במערכות אזרחיות לשימושים צבאיים. אם עכשיו תנסו לקשר בין הצטל ״מלחמת אוקראינה-רוסיה״ לכל צטל אחר, לא תדעו בין אילו פריטי ידע אתם מקשרים. האם בין האנרגיה? השפעה? אולי כטב״מים אזרחיים?

משום כך כל צטל חייב להכיל פריט ידע אחד. שימו לב שידע אינו שווה מידע. ירידה של 30% בייבוא נפט מרוסיה לאירופה הוא מידע. צמצום התלות האנרגטית של אירופה ברוסיה הוא ידע, שמכיל את הנתון הקודם, כמו גם נתונים רבים אחרים. לרוב צטל יכיל שלוש רמות של עיבוד מידע לידע:

1. תיאור המידע והדפוסים שעולים מהמידע, רמת התצפית: באוגוסט לרוב חם יותר.
2. פרשנות/תיאוריה שבאה להסביר את התצפית: זאת משום שכדור הארץ קרוב יותר לשמש בתקופה הזו.
3. סינתזה, לקחת את רמה 2 ולהפוך אותה למעניינת, מבדרת או שימושית: שיגור לווין לשמש יקח פחות זמן בתקופה הזו (רק לשם הדוגמה).

לצטל שיכיל את שלוש השכבות האלו כנראה אקרא ״עונות השנה מושפעות מהמרחק בין השמש וכדור הארץ״ או ״כיצד עונת השנה משפיעה על שיגור לווינים״.

כדאי מאוד שכל צטל חדש שאנו יוצרים יקושר לצטלים קיימים. זו לא חובה – יכול להיות שהתחלתם ללמוד נושא חדש לחלוטין – אך רצוי. דרך פשוטה למצוא צטלים קשורים היא באמצעות חיפוש מילות מפתח (עוד רגע על זה).

איך ליצור את הצטלקסטן שלכם

אפשר ליצור צטלקסטן בשיטה בה לוהמן השתמש: קופסת נעליים עם פתקים קטנים. מפני שהשיטה הזו קשה לתחזוקה ככל שהצטלקסטן גדל והצטלקסטן הדיגיטלי הרבה יותר נוח, אנחנו נבנה צטלקסטן דיגיטלי באמצעות Obsidian. אובסידיאן היא תוכנה חינמית המאפשרת לך ליצור ולארגן פתקים (או במקרה שלנו – צטלים). היא לא נבנתה כדי לתמוך בצטלקסטן אך עם הזמן הפכה אידיאלית לניהול של אחד.

המדריך לא יקח אתכם צעד אחר צעד איך לבנות את הצטלקסטן. הוא יתן לכם את העקרונות ואת ה-plugins שאני משתמש בהם. שאלות/בעיות טכניות – אני לא הכתובת. סבבה? סבבה. נתחיל.

עקרונות יצירת הצטל

1. הצטל צריך להיות עם כותרת ברורה ומדויקת שקל להבין אותה ותקציר בתחילת הצטל אם הוא ארוך. אתם לרוב *תחפשו* משהו בצטלקסטן, אז כדאי שיהיה קל לחפש בו. בנוסף, תנו לכל צטל מספר מזהה ייחודי כך שיהיה קל לחפש אותו ספציפית.
2. השתמשו בתגים (#מילה) ומילות מפתח כדי להקל את החיפוש של צטלים. השתדלו שמילות המפתח יהיו ספציפיות ויופיעו בצטל רק אם הוא כולל אותן. במקום מילת מפתח #תזונה, בחרו במילים כמו #חלבון, #פחמימה, #הפחתת_קלוריות. כך יהיה קל יותר למצוא את הצטל הספציפי שאתם מחפשים.
3. הצטל צריך להיות טקסט בפני עצמו, כלומר עם פסקאות ומשפטים ברורים. אל תכתבו ״קשקושים״ שבעוד 3 חודשים לא תבינו מה הם אומרים.
4. הצטל הוא חלק מטקסט – ככל שתקפידו על 3, כן יהיה לכם קל יותר לקחת מספר צטלים ולייצר טיוטה ראשונה במהירות.

עבודה עם אובסידיאן

אובסידיאן מאפשרת לחפש בצטלים, לקשר ביניהם ולהציג את הקשרים. יש לאובסידיאן גם אפליקציות, כך שאתם יכולים לכתוב מהנייד.

אם אתם משתמשים במכשירי אפל (אייפון ומקבוק) אני ממליץ שאת ההתקנה הראשונה של אובסידיאן תעשות באייפון/אייפד. כשתעשו זאת, אובסידיאן תשאל אתכם אם לשים את הכספת (היכן שמאוחסן הצטלקסטן) ב-icloud. בחרו ב״כן״. כך הצטלקסטן שלכם תמיד יהיה מסונכרן בין מספר מכשירים. לאובסידיאן יש גם שירות בתשלום של סנכרון שלא ניסיתי (אני משתמש באפל).

העוצמה האמיתית של אובסידין נמצאת ב-plugins השונים (ובקיצורי המקשים).

תוספים

הם באים בשתי קבוצות: כאלה שבאים עם התוכנה (core plugins) וכאלה שמפותחים ע״י הקהילה (תמצאו אותם תחת settings ו-community plugins). אני לא אפרט אילו אני תוספים ליבה אני משתמש בהם, פשוט כי יש רבים ובאמת שקל להפעיל ולכבות. אני כן אתעכב על פלאגאין אחד:

unique note creator – יוצר צטל חדש עם מספר מזהה ייחודי. אצלי זה פשוט התאריך והזמן בו נוצר הצטל – DDMMYYYYHHmmss. המספר המזהה עוזר לכם לחפש את הצטל הספציפי ואם אי-פעם תרצו לייצא את הקבצים שלכם, הוא יאפשר לכם להפנות מצטל אחד לאחר (הקישור בין הצטלים. אובסידיאן עושה זאת באמצעות hyperlink, אך תמיד טוב שיש את האפשרות לקשר בין הצטלים גם ללא תוכנה).

הנה ה-community plugins שאני משתמש בהם:

1. better footnote – נותן לכם לראות בקלות הערות בטקסט. שימושי בטקסטים עם מספר רב של מקורות, כשאתם רוצים לראות במהירות מה המקור מבלי לרדת עד למטה.
2. footnote shortcut – כשמו, נותן לכם ליצור footnote באמצעות קיצור מקשים. אני משתמש ב-ctrl+u (עוד נדבר על איך מנהלים מקורות).
3. tidy footnotes – מסדר את מראי המקום שלכם. נזכרתם שאתם צריכים להוסיף מקור באמצע של הטקסט, והסדר של ההפניות הוא עכשיו 1,3,2? פקודה אחת ו-tidy footnotes מסדר את המספור. מאוד נוח.
4. obsidian better internal link inserter – מאפשר להכניס לינקים יותר בקלות בטקסט. תחשבו על זה כמו המקבילה של ״ctrl+k״: פשוט מסמנים את החלק במשפט שרוצים לקשר לצטל אחר ולוחצים על הקיצור מקשים שבחרנו. אני משתמש ב-ctrl+M.
5. omnisearch – חיפוש טוב יותר שמציג את תוצאות החיפוש בטקסט של הצטל.
6. paste url into selection – מאפשר לכם להכניס קישור חיצוני (כלומר לא לצטל אחר) באמצעות הפקודה הרגילה של ctrl+v.
7. Persistent Graph – לאובסידיאן יש תצוגה גרפית של כל הכספת (התמונה שראיתם לפני כמה פסקאות). ה-plugin הזה מאפשר לכם לשמור את הגרף בתצורה מסויימת ומאפשר לכם ״לנענע״ את הגרף כדי שיסתדר. הוא קצת יותר מתקדם, משום שהצורך בו יתעורר רק כאשר הצטלקסטן שלכם יהיה כבר גדול.
8. rtl support – נותן לכם לכתוב בעברית בנוחות, ע״י הצגת טקסט מימין לשמאל. אצלי הכיוון נעשה באופן אוטומטי וזה עובד מדהים.
9. tag wrangler – יצרתם לפני חצי שנה תג בשם ״מזל״. אחרי חצי שנה של מחקר הגעתם למסקנה שזה בכלל צריך להיות ״פורטונה״. מה עושים? פשוט – tag wrangler מאפשר לכם לערוך כל תג, למזג או למחוק אותו. במקום לעבור צטל-צטל ולערוך, עושים זאת בפעולה אחת.

פרסום

נניח ואתם רוצים לפרסם את הצטל שלכם, לייצא אותו מאובסידיאן לקובץ word או html. איך עושים זאת? טוב, תחילה אזהיר שהייצוא בעברית לא מזהיר ולכן בעוד שאת המחקר אתם יכולים לעשות בצטלקסטן, את הכתיבה בסוף כנראה תצטרכו לעשות בוורד. אבל לפחות תוכלו להיעזר בצטלים שכתבתם כדי לכתוב טיוטה ראשונה במהירות.

ניתן לייצא צטלים באמצעות pandoc plugin (עוד community plugin) שנותן לייצא למספר רב של פורמטים. שוב, התוצאות בעברית לא מזהירות.

לאקדמאים/חוקרים

אם אתם צריכים לא רק לנהל ידע אלא גם מקורות, אובסידיאן עושה עבודה נפלאה ביחד עם zotero. ה-work flow שלי מבוסס על הפוסט הזה. מהצד של zotero צריך להוריד better BibTex. מהצד של אובסידיאן יש להוריד את zotero integration. אני משתמש בקיצור המקשים ״ctrl+j״ כדי לצטט מקור מ-zotero. כדי לייבא מ-zotero (טקסטים מודגשים והערות) אני משתמש ב-template הזה. אני ממליץ להיכנס לפוסט המקורי ולהיעזר בו בבניית המערכת.

איך לעבוד עם הצטלקסטן שלכם

או.קיי, נניח שהגעתם לנקודה שהורדתם את אובסידיאן, התקנתם את התוספים ואתם מוכנים להתחיל במסע של צבירת ידע, הידד!

אבל… איך עובדים עם הצטלקסטן? שאלה טובה. אני מציע תהליך בן שלושה שלבים:

1. איסוף – נניח שאתם קוראים ספר ויש לו המון נקודות טובות וידע שאתם רוצים לקחת (שימו לב – *ידע* – עוד נתמקד בזה). מצד שני, אתם רחוקים מהמחשב או שאתם לא רוצים גם לקרוא וגם כל רגע לכתוב עוד צטל. מה עושים? אוספים! מרקרו משפטים או פסקאות, כתבו לעצמכם הערות, נסו לעבד כבר בקריאה הראשונה את הספר. כשתסיימו, תוכלו בקריאה שנייה לעבד בקלות את הספר לצטלים.
2. זרקו הכול בצטל – ככל שהצטלקסטן גדל, כן גדל מספר הקשרים הפוטנציאלים שניתן לייצר. אתם יכולים למצוא את עצמכם חושבים דקות (או שעות) אם ליצור צטל חדש מפריט ידע, או להוסיף לפריט ידע קיים, ואיך לקשר אותו. הנה דרך להתגבר – פשוט תתחילו בלכתוב הכול בצטל אחד. ככל שתכתבו תשימו לב שפריטי ידע שונים מתאימים להפוך לצטל נפרד. מזהים כאלו? יופי, עקרו אותו מהצטל המקורי. אבל כדי להתחיל לעבוד פשוט צרו צטל [שם הספר או הנושא] ותתחילו לעבד.
3. לסדר ולקשר – סיימתם לכתוב את כל מה שרציתם? התחלתם לשלוף צטלים מהצטל הגדול? יופי. אחרי שהכול נמצא, אפשר לקשר בין צטלים ואולי אף ליצור צטלים חדשים שיהיו תוצאה של הקישור. לדוגמה, האצולה הבריטית התאפיינה בסובלנות גדולה יותר לפשוטי העם בקבלה שלהם לקצונה בכירה בחיל הים. היא גם הייתה סובלנית יותר למסחר וטכנולוגיה. כל אחד מהפרטים האלו הוא צטל בנפרד, אך אפשר לקשר ביניהם ע״י צטל שלישי – אופי האצולה הבריטית.

שימו לב ששלב 2 ושלב 3 יקרו כנראה במקביל וזה בסדר. כותבים ופתאום עולה בראשכם קישור לצטל אחר? מעולה! בצעו את הקישור באופן מיידי. אתם לא צריכים לחכות לשלב 3. שלב 3 יהיה דרוש בעיקר כשיהיה קשה לכם לחשוב על קישור באופן ספונטני ותרצו להיעזר בחיפוש – של מילות מפתח או תגים – כדי למצוא צטלים קשורים. זכרו שהערך המרכזי הוא ביצירת צטלים חדשים. אתם גם רוצים לעבור על הטקסט שכתבתם ולוודא שהוא לא גיבוב מילים לא ברור.

איך לייעל את התהליך

האכלת הצטלקסטן שלכם היא משימה שדורשת זמן וקשב, משום שיצירת ידע דורשים זמן וקשב. אתם לוקחים מידע, אוסף נתונים, והופכים אותו לתובנות. אי-אפשר להעלים את המאמץ המושקע. זה כמו לתהות אם אפשר להכין עוגה מביצים וקמח מבלי לערב את המצרכים ולשים אותם בתנור.

מה שכן, אתם יכולים לייעל את התהליך והדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא לוודא שמה שאתם עומדים לעבד (ספר, מאמר, הרצאה) שווים את זמן שלכם. איך עושים זאת?

1. זרקו את הטקסט ל-AI ובקשו ממנו לייצר תקציר. האם אתם רואים בתקציר נקודות שלא חשבתם עליהן, פריטי מידע שלא הכרתם, טיעון שמעורר בכם מחשבה? יופי, הטקסט שווה עיבוד. לא רואים? להתראות.
2. רפרפו על הטקסט. אם קראתם כמה פסקאות והשתעממתם – כנראה שהוא לא שווה את זה.
3. מתי הוא פורסם? ככל שספר פורסם יותר לאחרונה, כן גדל הסיכויי שהוא לא שווה את הזמן. ספרים ששרדו את מבחן הזמן כנראה עשירים בידע, בעוד ספרים שנכתבו לפני רגע אולי עשירים במידע.