פרק 37 – קיסר אדום: הטיהור הגדול

להורדת הפרק: קישור

גם ב-itunes: קישור

או ב-youtbue: קישור

ערך והפיק את המוסיקה: גיא שילה

ב-2012 שי ג'ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג'יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו. בפרק היום נלמד איך ע"י קמפיין נגד שחיתות רחב היקף שי ג'ינפינג הפך מן הנסיך האפור לקיסר האדום. בואו נתחיל.

בשביל להבין את המהלכים של שי במסגרת "הטיהור הגדול" של 2012-2017, אנו צריכים להכיר קודם את שני המחנות ששלטו ב-2012 בצמרת המפלגה – "כנופיית שנגחאי", שבראשה עמד גְ'יָאנְג דְזֶה-מִין (Jiang Zemin) וה"טואנפאי" (Tuanpai) בראשות חו ג'ינטאו.

ג'יאנג כזכור לכם נבחר למזכיר המפלגה ב-1989 אחרי אירועי טיאנאנמן כחבר המחנה השמרני המנצח [לקריאה נוספת]. עלייתו של ג'יאנג לשלטון סימנה את סופו של המחנה הרפורמי במפלגה, אך לא את סופם של המחנות בצמרת.

הצורך במחנות נובע מעצם המבנה של המפלגה הקומוניסטית. כל החלטות המפלגה מתקבלות ע"י וועידות, שחלקן עובדות ללא שקיפות [עוד על מבנה הכוח בסין]. אם תרצו לקדם מדיניות אתם צריכים עשרות אם לא מאות "אנשים שלכם" שישבו בוועידות ויצביעו בשביל לקדם את המדיניות. מכאן שכל מזכיר כללי – לא משנה אם זה שי, ג'יאנג או חו  – חייב בסיס כוח רחב של עשרות אם לא מאות חברים. הוא צריך את "האנשים שלו" בכל צמתי קבלת ההחלטות במפלגה, שיצביעו כפי שהוא רוצה. ללא נוכחות משמעותית של אנשיו, המזכיר הכללי הוא חסר כוח.

ויש חשיבות נוספת לבסיס כוח. בסיס כוח מבטיח למנהיג שגם בעתיד, כשיפרוש מתפקידו כמזכיר המפלגה, תהיה לו עדיין השפעה במפלגה. בשביל מה הוא צריך השפעה? בשביל לדאוג למשל שהמזכיר הבא לא יזרוק אותו לכלא או למחנה העבודה. בשביל להבטיח שהעושר שצבר בחייו לא יתפוגג בן רגע. במדינה בה המפלגה היא מעל החוק, השפעה בה היא עניין של חיים ומוות.

אז כשג'יאנג נבחר ב-1989 למזכיר המפלגה, הוא הבין שהוא חייב לבנות לעצמו מחנה משלו, מחנה בתוך המחנה המנצח של השמרנים. הבעיה של ג'יאנג שבניגוד לדנג שיאופינג או מאו, לא הייתה לו לא כריזמה ולא חזון אידיאולוגי. הוא לא היה יכול פשוט לסחוף אחריו מאות מחברי המפלגה הקומוניסטית ולהקים מחנה חדש. אז מה נשאר לו לעשות?

טוב, מכירים את הביטוי "לכל אדם יש מחיר"? ג'יאנג הקים את המחנה שלו, "כנופיית שנגחאי", ע"י טובות הנאה ומינוי מקורבים. הגרעין של המחנה הורכב מג'יאנג וחברי מפלגה שעבדו תחתיו בתקופתו כראש העיר של שנגחאי. את שאר המחנה הוא הקים ע"י העברת חלקים במשק הסיני לידי מקורבים ומשפחותיהם. לדוגמה, ג'ואו יונג-קאנג (Zhou Yongkang), ראש ביטחון הפנים של סין, קיבל נכסים בתעשיית הזיקוק הסינית. לי פנג, ראש הממשלה לשעבר, קיבל נכסים בתעשיית החשמל [מקור]. פקיד מושחת ועוד פקיד מושחת, עוד נכס פה ועוד הטבה שם, ג'יאנג דזה-מין בנה את "כנופיית שנגחאי" על האידיאולוגיה של כסף וכוח.

ב-2002 ג'יאנג דזה-מין פרש מתפקיד מזכיר המפלגה (יש אומרים שאולץ לפרוש) ובמקומו מונה חו ג'ינטאו, שהיה בתפקיד עד 2012. לעומת ג'יאנג לחו ג'ינטאו כבר היה מחנה טבעי במפלגה, ה"טואנפאי". המשמעות המילולית של "טואנפאי" היא "חברי הליגה" והמחנה מורכב מבוגרי ליגת הצעירים של המפלגה הקומוניסטית (The Communist Youth League, CYL) [מקור]. ליגת הצעירים הקומוניסטית הייתה הדרך לצעירים רבים בעלי רקע צנוע להיכנס למפלגה ולהתקדם בה. חו ג'ינטאו התחיל את דרכו בליגה וכמוהו עוד חברים בכירים במפלגה התחילו את דרכם בליגת הצעירים והתקדמו בה לעמדותיהם הבכירות. אחד מהם הוא ראש הממשלה הנוכחי של סין, לי קצ'יאנג (Li Keqiang). בעיניי וותיקי המפלגה ו"הנסיכים" ה"טואנפאי" נתפסים כזרים, כאנשים שלא היו שותפים להקמת המפלגה ולכן גם לא ברורה הזכות שלהם לשלוט בה.

ה"טואנפאי" נחשב למחנה רפורמי יחסית ל"כנופיית שנגחאי", שמתמקד בהמשך קידומן של הרפורמות הכלכליות של דנג שיאופינג. במהלך כהונתו של חו ג'ינטאו הדגש היה על צמיחה כלכלית, תוך זניחה של נושאים כמו ביטחון פנים ומדיניות חוץ [מקור]. סין של ג'ינטאו הייתה סין ממוקדת כלכלית בבית ופסיבית בחוץ. זו הסין שרובנו משווים אליה את סין של שי ג'ינפינג כשאנחנו מדברים על "סין שהתעוררה מתרדמת" בשנים האחרונות והפכה ממעצמה פאסיבית למעצמה אקטיבית בזירה הבינלאומית.

היתרון של ה"טואנפאי" על "כנופיית שנגחאי" שהיא מבוססת לא על מנהיג יחיד או טובות הנאה, אלא על רקע מקצועי וסוציולוגי משותף. בעוד "כנופיית שנגחאי" סובבת סביב ג'יאנג דזה-מין, ה"טואנפאי" קדם לחו ג'ינטאו והוא יתקיים גם אחריו. טוב, אם הם יצליחו לשרוד את שלטונות של שי ג'ינפינג.

שרשרת אירועים מצערת

"כנופיית שנגחאי" ו"טואנפאי", ג'יאנג דזה-מין וחו ג'ינטאו – שמרנים מושחתים מול ביורוקרטים אפורים. בדצמבר 2012, בבחירות ללשכה הפוליטית ה-18, נבחר שי ג'ינפינג למזכיר הכללי של המפלגה ואיתו עוד 5 חברים מכנופיית שנגחאי לוועידה הקבועה של הלשכה הפוליטית, מרכז הכוח של סין. נראה היה ש"כנופיית שנגחאי" זכתה בניצחון משמעותי על המחנה היריב. בלשכה הפוליטית בת 25 החברים, החלוקה הייתה כמעט שווה – כחצי חברי "כנופיית שנגחאי" והחצי האחר חברי ה"טואנפאי".

אולם 5 שנים מאוחר יותר, בבחירות ללשכה הפוליטית ה-19 ב-2017, שני המחנות נדחקו הצידה ע"י המחנה החדש של שי ג'ינפינג [מקור]. מתוך שבעת חברי הועידה הקבועה, ארבעה הם חברי המחנה של שי ג'ינפינג. מתוך 25 חברי הלשכה הפוליטית, 14 הם חברי המחנה של שי ג'ינפינג, 5 הם חברי "טואנפאי" ועוד 4 חברי "כנופיית שנגחאי". שי ג'ינפינג, מי שנחשב כחבר ב"כנופיית שנגחאי", בנה לעצמו בסיס כוח חדש על חשבון שני המחנות הישנים.

איך הוא עשה זאת?

כששי ג'ינפינג נבחר בסוף 2012 המחנות במפלגה היו מוכנים לתת לו אור ירוק לקמפיין נגד שחיתות רחב היקף. שי ג'ינפינג השתמש באותו קמפיין כחסות בשביל טיהור המפלגה לא רק מפקידים מושחתים, אלא גם מהאנשים שהיוו את בסיס הכוח של שני המחנות. שי ניצל את הסכמת המחנות נגדם.

ומה הביא אותם להסכים מלכתחילה לאותו קמפיין נגד שחיתות? שני אירועים ב-2012 שגרמו להם לראות בשחיתות איום ממשי עליהם ועל עתיד המפלגה.

הראשון היה תאונת דרכים בליל ה-18 במרץ 2012 [מקור], תאונת דרכים שתפגע קשות במחנה של חו ג'ינטאו. בליל ה-18 במרץ 2012 מכונית פרארי התנגשה בעוצמה רבה בעמוד במחלף מחוץ לבייג'ין. כוחות הצלה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותם במקום של הנהג ואחת הנוסעות. נוסעת שנייה הייתה פצועה קשה. כשחולצו מההריסות התגלה שכל השלושה היו חצי עירומים. גופת הנהג זוהתה  כלינג גו (Ling Gu), בנו בן ה-23 של לינג ג'יהואה (Ling Jihua) בכיר במפלגה ויד ימינו של חו ג'ינטאו.

כשג'יהואה שמע על מות בנו הוא נתקף פניקה. לא מפני שבנו נהרג בתאונת דרכים – אלא מפני שהוא נהרג בעודו נוהג במכונית יוקרה, מלווה בשתי נשים. לאור העובדה שכל יושבי המכונית היו חצי עירומים, הם כנראה לא דנו בתורתו של החבר מאו ואיך להפוך את סין למדינה סוציאליסטית דגולה. האב חשש שהתאונה תחשוף את סגנון החיים היוקרתי של בנו ותציג אותו כעוד בכיר מפלגה מושחת, שבנו חי חיי מותרות על חשבון העם הסיני.

ג'יהואה ניסה להשתיק את הסיפור לפני שיתפרסם, אך נתפס במעשה. הסערה שהתעוררה אילצה את ג'ינטאו להדיח את בעל בריתו. ג'יהואה הוסר מהלשכה הפוליטית והועבר למשרה צדדית במטה המפלגה. אחד האנשים החזקים במפלגה הקומוניסטית חוסל פוליטית בגלל פרשיית נהנתנות.

האירוע השני והחמור יותר היה חשיפה של פרשת רצח איש עסקים בריטי בידי אשתו של בו שילאי (Bo Xilai). בפרק הקודם דיברתי בקיצור על בו – כמו שי ג'ינפינג גם בו היה "נסיך" שבנה לעצמו קריירה פוליטית מרשימה, במטרה לזכות בתפקיד מזכיר המפלגה. בניגוד לשי ג'ינפינג, בו העדיף לבנות את הקריירה שלו באור הזרקורים. הוא יצא בקמפיין פומבי לנקות מפשע את העיר דָאלְיֵין שבראשה עמד ובקמפיינים ניאו-מאואיסטים להעלאת מורל התושבים. הוא קודם מתפקידו כראש העיר דאליין וב-2012 היה חבר בלשכה הפוליטית, שני צעדים מתפקיד המזכיר הכללי. הוא לא יזכה להגיע לשם.

בפברואר 2012 מפכ"ל המשטרה בדאליין הגיע לקונסוליה האמריקאית וביקש מקלט מדיני. המפכ"ל טען שיש בידיו ראיות שאשתו של בו, גו קיילאי (Gu Kailai), הרעילה איש עסקים בריטי בשם ניל הייווד (Neil Heywood) עקב חילוקי דעות עסקיים [מקור]. בשביל להעלים ראיות המשטרה מיהרה לשרוף את הגופה וטייחה את המקרה. הדבר עורר את חשדו של המפכ"ל, שהחליט להתעמת עם בו שילאי. בוויכוח שפרץ ביניהם בו סטר למפכ"ל ואיים עליו שלא ידבר על המקרה. בימים שלאחר הוויכוח המפכ"ל הבין שחייו נמצאים בסכנה והוא עלול להיות הבא בתור למות. הוא החליט לבקש מקלט מדיני מארה"ב בשביל לשמור על חייו.

האמריקאים סירבו לתת למפכ"ל מקלט מדיני, לאור המעורבות שלו בקמפיין נגד פשע של בו שילאי. הם מסרו את המפכ"ל לאנשי המשרד לביטחון פנים הסיני, שהחזירו את המפכ"ל באזיקים לבייג'ין.

בימים ובשבועות שאחרי התקרית בקונסוליה המפכ"ל חשף בפני הרשויות בבייג'ין את הצד האחר של בו שילאי [מקור]. הוא חשף שבו שילאי קיבל תשלומי שוחד בהיקף של מיליוני דולרים, שהוא שיחד עדים והוציא עדויות תחת עינויים במהלך הקמפיין נגד פשיעה. הוא הראה שבו שילאי, "הנסיך הנוצץ", הוא לא רק מושחת עד העצם אלא גם מסוכן מאוד, כמעט כמו אשתו שהרעילה את הייווד עם ציאניד.

המפלגה כולה רעדה. נוסף על לי ובו, חבר מפלגה בכיר במקאו נתפס אחרי שמצאו בקירות ביתו כמויות גדולות של כסף וזהב [מקור]. התחושה בהנהגה הייתה שלא רק שהמפלגה מאבדת את הלגיטימציה בעיני העם, היא מאבדת מיליונים בגלל הנהנתנות של פקידים מושחתים. הצמרת הייתה מוכנה לשינוי. היא הייתה מוכנה לטיהור הגדול של שי ג'ינפינג.

שי ג'ינפינג נגד שחיתות

הזכרתי בפרק הקודם את התיעוב של שי ג'ינפינג לשחיתות. שי ראה בפקידים מושחתים לא רק אנשים שמביישים את עצמם, אלא גם איום על המפלגה הקומוניסטית עצמה. החשש המרכזי של שי הוא שאם המפלגה הקומוניסטית הסינית לא תטפל בשחיתות, היא עלולה לקרוס כמו המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות.

בשביל להסביר עד כמה נושא השחיתות חשוב לשי ג'ינפינג אני אדלג מעט קדימה, לתחילת שלטונו של שי ב-2013. אחרי ששי ג'ינפינג התמנה לתפקיד המזכיר הכללי הוא ביקש ממחלקת המחקר של המפלגה להכין דו"ח מקיף על התמוטטות ברית המועצות והסיבות לה [מקור]. הדו"ח מציין בין השאר שתי סיבות מרכזיות: שחיתות במפלגה, יחד עם איבוד המרכיב האידיאולוגי בה. חברי המפלגה הקומוניסטית הרוסית בשלהי ימיה של ברית המועצות לא היו באמת קומוניסטים. הם היו פוליטיקאים מקצועיים, אנשים שבאותה מידה היו יכולים להיות קפיטליסטים. מבחינתם מרקס ולנין היו עוד שני אנשים, לא "ההוגים הגדולים של המהפכה הקומוניסטית הדגולה". הדו"ח מדגים זאת ע"י בדיחה:

ברז'נייב מביא את אמו למוסקבה. הוא מראה לה בגאווה את הסוויטה הנשיאותית שלו בקרמלין, את הלימוזינה ואת חיי המותרות שהוא עכשיו חי. "טוב אימא, מה את חושבת" אומר ברז'נייב, "לא תצטרכי עוד לדאוג לדבר, אי-פעם". "אני כל-כך גאה בך, ליאוניד איליץ'", אומרת אמא, "אבל מה יקרה כשהקומוניסטים יגלו את זה?".

באמצע 2012 המפלגה סערה בגלל פרשיות שחיתות והדוניזם שהגיעו לדרגות הכי בכירות של המפלגה. הקרקע הייתה מוכנה למערכה נגד שחיתות, שתנסה לעקור אותה מהשורש. שי ג'ינפינג היה יכול לפתוח אותה ברעש וצלצולים, להכריז על קמפיין נגד שחיתות חסר תקדים ולעורר התנגדות ברחבי המפלגה אליו. אם הוא היה בוחר בדרך של הסתערות קדימה כנראה שהמפלגה הייתה מעיפה אותו.

שי ג'ינפינג בחר בדרך אחרת. הוא בחר לבנות קונצנזוס ממיטת בית החולים.

בספטמבר 2012 שי ג'ינפינג נעלם. למשך שבועיים הוא נמנע מכל הופעה או פגישה. הוא אפילו ביטל פגישה מתוכננת עם מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון ועם ראש ממשלת סינגפור. מה שי עשה בבית החולים?

יש מספר שמועות, אך אחת מהן נשמעת ההגיונית ביותר לאור הטיהור של שי: שי ג'ינפינג השבית את עצמו בשביל להקדיש את כל זמנו לבנות קונצנזוס לקמפיין ניקוי אורוות רחב היקף [מקור]. בחסות של ביקור חולים שי נפגש עם הקבוצות השונות של צמרת המפלגה הקומוניסטית והשיג את הסכמתם לפעול במלוא הכוח נגד נגע השחיתות שפשה במפלגה. הם לא יכלו לנחש שהם נתנו לשי ג'ינפינג אור ירוק לבנות לעצמו בסיס כוח חדש על חשבונם.

לצוד נמרים

מיד עם היכנסו לתפקיד מנהיג המפלגה שי הבטיח שהמפלגה תרדוף חברי מפלגה מושחתים, "פשפשים ונמרים" כאחד. "פשפשים" הם פקידי מפלגה נמוכי דרג, שבתמורה לארוחה מפנקת או בקבוק אלכוהול טוב עוזרים לאנשי עסקים לקדם את ענייניהם. "נמרים" הם חברי מפלגה בכירים, שניצלו את מעמדם בשביל להקים אימפריות פרטיות במדינה הסינית. הביטוי "פשפשים ונמרים" לקוח ישירות ממאו [מקור].

מאז 2013 כשני מיליון "פשפשים" נעצרו, נשפטו, נקנסו או נכלאו [מקור]. המפלגה הקומוניסטית פרסמה תקנות חדשות שהסדירו את ההתנהלות של חברי מפלגה, החל במספר ימי החופש שהם יכולים לקחת וכלה בהטלת חרם על גולף [מקור]. בניגוד לקמפיינים קודמים, הקמפיין של שי לא דעך אחרי שנה או שנתיים. ב-2013 נפתחו 172 אלף חקירות; ב-2015 נפתחו 330 אלף חקירות ורק במחצית הראשונה של 2018 נפתחו 302 אלף חקירות [מקור]. הקמפיין הנרחב הביא לשיתוק כללי בקרב הדרגים הזוטרים של המפלגה ותסכול רב, נושא שעוד נעסוק בו בהמשך הסדרה.

חוץ מפשפשים, שי שם את ידיו על "נמרים" בכירים מאוד, רובם שייכים למחנה של ג'יאנג זה-מין, המחנה שפרשנים רבים חשבו ששי שייך אליו. בין הנמרים החשובים ששי תפס היו: לינג ג'יהואה (כן, אותו לינג ג'יהואה) העוזר האישי של הו ג'ינטאו, ג'ואו יונג-קאנג בעל הברית הקרוב של ג'יאנג וחבר לשעבר בלשכה הפוליטית, ושני הסגנים ליו"ר הועידה הצבאית המרכזית גנרל שו קיי-האו (Xu Caihou) וגנרל גוואו בו-שוואנג (Guo Boxiong), חברים בכירים ב"כנופיית שגנחאי" של ג'יאנג [מקור].

התפיסה של ארבעת הנמרים הללו הפכה את שי ג'ינפינג לשליט החדש של המפלגה הקומוניסטית. איך? ראשית, היא חיסלה את המעמד המועדף של בכירי המפלגה. ג'ואו יונג-קאנג הוא חבר המפלגה הבכיר ביותר שנעצר ונשפט על עבירות שחיתות. שי ג'ינפינג הראה במעצר שלו שאין "יוצאים מן הכלל" או "הנחות" למישהו. כולם יידרשו להתיישר עם המנהיג, או שיסולקו מהמפלגה.

שנית, המעצר של הגנרלים שו וגוואו הראה שגם הצבא יהיה כפוף לרצונו של שי ג'ינפינג. המעצר של השניים לווה בסדרה של רפורמות משמעותיות בצבא [מקור]. חוץ מלהגדיל את היכולת של הצבא הסיני לבצע מבצעים הרחק מגבולות המדינה, הרפורמות גם הגדילו את השליטה של הוועידה הצבאית המרכזית של המפלגה בצבא. במקביל לשינוי המבני, 100 גנרלים בכירים הצטרפו לשו וגוואו בבית הכלא על עבירות שחיתות. ב-2016 שי הוסיף לעצמו את התואר "ראש הכוחות המזויינים" כציון לשליטתו על צבא השחרור העממי [מקור].

שלישית, המעצר של בכירים במחנה של ג'יאנג דזה-מין פגע קשות בכוחו של המנהיג הזקן. בעשור של חו ג'ינטאו לג'יאנג הייתה השפעה רחבה, הודות למיקום של בעלי בריתו בצמתי כוח של המפלגה. המעצר של אותם בעלי ברית תחת שי צמצמה את ההשפעה של ג'יאנג ואפשרה לשי ג'ינפינג חופש פעולה גדול יותר, חופש פעולה שהוא ניצל בשביל לקבע את עצמו כ"מנהיג ליבה" של המפלגה ולהסיר את המגבלה על מספר הקדנציות שלו כנשיא סין.

ג'יאנג דזה-מין הבין כבר בשלב מוקדם שהמערכה נגד-שחיתות מכוונת גם נגדו. הוא קרא ב-2014 למיתון של המאבק נגד שחיתות. הוא טען שאסור ש"טביעת הרגל של המערכה נגד שחיתות תהיה גדולה מדי" [מקור].  שי המשיך בשלו.

מפני שג'יאנג דזה-מין הקים את "כנופיית שנגחאי" על בסיס שחיתות והעדפת מקורבים, הוא נפגעה קשות מהקמפיין נגד שחיתות. מצד שני, הוא לא ביסס את עצמו על מוסד אחד או גוף אחד. שי ג'ינפינג נאלץ לנער את כל המפלגה בשביל לתפוס את החברים המושחתים של "כנופיית שנגחאי". הטיפול ב"טואנפאי" היה הרבה יותר פשוט.

לחנוק את הליגה

המעצר של לינג ג'יהואה ב-2014, יד ימינו של חו ג'ינטאו, הוביל לחשיפה של מספר בכירים בליגה שהשתמשו בכוחם להשיג טובות אישיות [מקור]. המעצר שלהם הוביל בתורו לחקירה נרחבת של כל הליגה, במטרה להעריך "את האופי של חברי ובוגרי הליגה". הממצאים לא היו מחמיאים: החקירה מצאה שחברי הליגה ובוגריה הם "ביורוקרטים מדי", "אריסטוקרטים" וממוקדים בלדאוג לעצמם במקום לשרת את המפלגה הקומוניסטית [מקור]. כלומר במקום להיות חממה לגידול המנהיגים של סין, החקירה מצאה שהליגה היא דלת אחורית לאינטרסנטים להיכנס למפלגה.

באפריל 2015 שי ג'ינפינג, בכנס של המפלגה הקומוניסטית, הזהיר ש"ליגת הנוער עלולה להידחק לשוליים בעיניי הנוער ובעיניי המדינה". בפברואר 2016, פרסם העיתון הממשלתי "Beijing Daily" שחברי הליגה אריסטוקרטים מדי ומרוכזים בעצמם, ושחברי הליגה צריכים להתכונן ל"ימים קשים" [מקור]. חודש אחר כך הגיעו הימים הקשים.

בתחילת מרץ 2016 העיתון "The Global Times" פרסם שהתקציב של לליגת הנוער הקומוניסטית יקוצץ בחצי. הקיצוץ יגיע ביחד עם תוכנית רפורמות נרחבת בתוך הליגה, שמטרתה למצוא ולהעניש חברי ליגה מושחתים או אגואיסטים, שמשרתים בעיקר את עצמם. במכה אחת, הליגה צומצמה מגוף חשוב במפלגה הקומוניסטית לגוף שולי.

המכה ל"טואנפאי" היא כפולה: היא גם פוגעת ביוקרה ובכוח שלהם עכשיו והיא גם פוגעת בסיכויי שלהם להגדיל את מספרם בצמרת המפלגה. אם יש פחות חברים בליגה ב-2019, יהיו פחות מועמדים פוטנציאלים מהליגה לוועידה המרכזית והלשכה הפוליטית בשנים הבאות. היתרון שהיה ל"טואנפאי", שהחלק של חבריה בהנהגה הבכירה גדל כל שנה, נמחק. אם שי ג'ינפינג ימשיך לשלוט בסין ב-2022, מי שהיו אמורים להיות הדור הבא של הנהגת המפלגה – רובם חברי ליגה לשעבר – ידחקו הצידה, בעוד חברי המחנה של שי ג'ינפינג יתפסו את מקומם. אחריהם, הדור הבא של ההנהגה יורכב מפחות חברי "טואנפאי" וכן גם הדור אחריהם. אם ה"טואנפאי" לא ידרשו את מקומם בהנהגה הבכירה, הם עלולים להיעלם מן המפלגה.

סיכום

בדצמבר 2012 שי ג'ינפינג נעמד על הבמה באולם הגדול של העם אחר בחירתו למזכ"ל המפלגה. הוא עמד כאחד בין שווים, שחקן נוסף במשחקי הכוח של צמרת המפלגה הקומוניסטית.

בדצמבר 2017 אחרי שנבחר בשנית הוא עמד לא כאחד בין שווים, אלא כ"מנהיג הליבה" של המפלגה הקומוניסטית. תחת הכסות של קמפיין נגד שחיתות שי ג'ינפינג הפך את עצמו למנהיג החזק ביותר בסין, 50 שנה בדיוק אחרי מותו של מאו ב-1967. בנחישות, ערמומיות ודבקות במטרה הפקיד האפור הפך את עצמו ל"קיסר האדום". והוא לא יסתפק בשליטה במפלגה בלבד.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.