הקרטלים: הסכנה לאמריקה

להורדת הפרק – קישור.

גם ב-itunes – קישור.

וגם ב-youtube – קישור.

סקר שערך מכון פיו בשנת 2017 שאל 1,500 אמריקאים מהם האיומים הכי משמעותיים על ביטחון ארה"ב. המשיבים מיקמו בראש הרשימה את דאע"ש. אחריו – מתקפות סייבר. אחריהן – תוכנית הגרעין של צפון קוריאה. אפילו אנחנו ברשימה במקום השמיני, עם 43% מהמשיבים שחשבו שהסכסוך הישראלי פלשתיני הוא איום משמעותי על ביטחון ארה"ב.

הסקר הזה משקף את מה שאני הולך להוכיח בפרק היום: הציבור והעם האמריקאי מסתכלים רחוק מדי. האיום הכי גדול על ביטחון ארה"ב הוא לא טרוריסטים בסוריה או מתקפות סייבר סיניות, הוא האנרכיה במרכז אמריקה שמובילים הקרטלים. בואו נתחיל.

בשני הפרקים הראשונים של הסדרה [פרק 1 ו-פרק 2] הכרנו את הקרטלים של מקסיקו ואת הכנופיות של המשולש הצפוני. ראינו איך ביקוש לסמים בארה"ב הזין את הקרטלים והפך אותם לארגונים רב-לאומיים, היכולים להתחרות עם המדינה המקסיקנית. ראינו איך גירושים המוניים של חברי כנופיות מארה"ב למשולש הצפוני הניעו תהליכים שמציבים אותן היום כאזורים המסוכנים בעולם אחרי אזורי מלחמה. דיברנו על הבריחה הגדולה של מהגרים ממדינות המשולש לארה"ב, על שיתוף הפעולה המקסיקני-אמריקאי לחסום את המהגרים ומה המחיר שמקסיקו משלמת על כך בפשע ועומס על מגנוני הביטחון והרווחה שלה.

רק עכשיו, אחריי שהבנו מה קורה במרכז אמריקה, אנחנו יכולים להפנות את מבטנו צפונה – לארה"ב. עד עכשיו ארה"ב הייתה ברקע, למרות שהיא היא המקור והיעד של הקרטלים. התיאבון של ארה"ב לסמים בלתי חוקיים הוא שמפרנס את הקרטלים. האוכלוסיה בארה"ב צורכת סמים בלתי חוקיים בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה [מקור]. בשביל פרופורציות מדובר בסכום שגדול מהתמ"ג של גוואטמלה, אל-סלבדור או הונדורס ודומה לתמ"ג של מדינות כמו אוקראינה או אוקוודר [מקור]. הקרטלים ממשיכים להתקיים הודות לשוק הענק הזה, שנמצא ממש לידם. המדינה המקסיקנית יכולה להמשיך ולהכות בהם ככל שתחפוץ, אך כל עוד יש לקוחות לקוקאין מישהו במקסיקו יחפש דרך לספק להם אותו.

אבל אני לא פה בשביל לדבר על בעית הסמים של ארה"ב או לפתור אותה. אני מתעניין בגיאופוליטיקה של הקרטלים.

הקרטלים נמצאים בנדל"ן הכי רגיש לביטחון הלאומי של ארה"ב: מרכז אמריקה. הם מפוררים את המדינה המקסיקנית בעוד היא מצליחה רק לפצל אותם לעוד ועוד ארגונים קטנים יותר ויותר. בפרק היום נלמד מדוע מרכז אמריקה כה חשובה לארה"ב וננסה לראות כיצד הקרטלים עלולים לפגוע בה.

ואנחנו מתחילים במה הופך את ארה"ב למעצמת העל היחידה של העולם – הים.

שלטי אמריקה בגלים!

ווידוי אישי: למרות שאני גר מרחק 10 דק' הליכה מהים וחי בארץ הנפלאה שלנו שרוב ימיה מתאימים לשיזוף ובילוי על החוף – אני לא אוהב לא את החוף ולא את הים. כן, אני יודע – לא אוהב. אבל זה שאני לא אוהב את השהות שם, לא אומר שאני לא יודע את החשיבות של הים.

הסיבה שארה"ב היא מעצמת העל היחידה בעולם היא בעיקר מפני שהיא הכוח הימי הכי חזק בעולם. ובהפרש עצום. לארה"ב יש 11 נושאות מטוסים מונעות ע"י כורים אטומים ועוד שתיים בבנייה [מקור]. רובן של נושאות המטוסים האמריקאיות כיום הן מסדרת נימיץ, שכל אחת יכולה לשאת בין 85 ל-90 מטוסים ומסוקים [מקור]. המדינה הבאה אחרי ארה"ב במספר נושאות המטוסים שיש ברשותה היא סין, עם 2 נושאות מטוסים שיוכלו לשאת ביחד אולי 90 מטוסים [מקור].

לארה"ב יש גם את הצי הגדול בעולם של צוללות גרעיניות העומד על 72 צוללות, נכון ל-2016. הצי הזה גדול כמעט פי 2 מזה של הרוסים, המונה רק 38 צוללות. סין נמצאת הרחק מאחור, עם 6 צוללות [מקור]. גם אם נכלול צוללות דיזל, נגיע רק ל-54 צוללות סיניות, מול 72 הצוללות האמריקאיות [מקור]. צי הצוללות האמריקאי כולל בין השאר 40 צוללות מסדרת לוס-אנג'לס בעלות יכולת ירי של טילי טורפדו וטילי שיוט ו-12 צוללות מסדרת אוהיו, כל אחת חמושה ב-24 טילים בליסטים מסדרת טריידנט עם ראש נפץ גרעיני [מקור]. צוללות אוהיו הן מעשה אומנות של מוות. טיל טריידנט יכול להגיע למטרות במרחק של עד 12 אלף קילומטר מהצוללת. כשהוא נכנס לאטמוספירה ב-4 מאך, הוא מתפצל ל-8 עד 12 ראשי קרב, שיכולים לפגוע במטרות באופן עצמאי. עוצמת ראשי הקרב הללו היא 100 או 475 קילוטון [מקור]. בשביל לתת לכם מושג על פוטנציאל הנזק של כל ראש קרב, ראש קרב של 100 קילוטון במרכז תל-אביב ימחוק את רוב העיר. ראש קרב של 475 קילוטון יחריב את רוב גוש דן [מקור]. ולכל צוללת מסדרת אוהיו יש לפחות 192 ראשי קרב כאלו. עכשיו זו הרתעה גרעינית!

היותה הכוח הימי החזק בעולם מאפשר לארה"ב לפעול בחופשיות בכל נקודה עם חוף על הגלובוס. ולמרות שיש הרבה מקומות ללא חוף בכלל (לדוגמה מרכז אסיה), רוב מוקדי הכוח, הכלכלה והאוכלוסייה בעולם קרובים לים. למה? משום ש-90% מהסחר העולמי עובר דרך הים, כולל סחר בנפט, גז וחומרי גלם אחרים [מקור]. כל כלכלה גדולה בעולם היא עם חוף ים ובדרך כלל הערים המרכזיות בה משמשות גם כערי נמל ומסחר. זה נכון ליפן עם טוקיו ואוסקה, סין עם שנגחאי ובייג'ינג, גרמניה עם המבורג או רוסיה עם סנט-פטרסבורג. מכאן שכל נקודת חיכוך פוטנציאלית בין ארה"ב למעצמה אחרת תהיה קרוב לוודאי קרובה לים ובטווח תקיפה לנושאות המטוסים שלה, שמטוסי ה-F-18 super hornet שבהן יכולים להגיע לכל נקודה ברדיוס של 500 ק"מ מנושאת המטוסים [מקור].

cropped-shipping_routes_red_black1.png
נתיבי סחר בעולם – ככל שקו עבה יותר, כן עוברות בו יותר ספינות. זו הכלכלה העולמית, המקיפה את אירואסיה ואת צפון אמריקה.

וארה"ב לא צריכה להגיע עד לחופי מדינה רחוקה בשביל ליישב סכסוכים. שוב, כפי שאמרתי, 90% מהסחר הבינלאומי נעשה דרך הים. הוא נעשה בבטחה בים תחת החסות של הצי האמריקאי, שמבטיח חופש שיט לכל מדינות העולם. באותה מידה שהוא מאפשר שיט חופשי לכולם, הוא יכול גם לעצור ספינות של מדינות מסויימות. מה תעשה סין או איראן אם אוניות שלהן יעצרו ע"י הצי האמריקאי באוקיינוס ההודי? אינני חושב שארה"ב תעשה מהלך כזה, אך לא מפני שהיא לא יכולה.

העוצמה הימית מעניקה לארה"ב חופש פעולה. היא מעניקה לה עליונות אסטרטגית. היא מאפשרת לארה"ב לפרוש כוחות ולפעול במרחק אלפי קילומטרים מבסיסי הבית שלהם, בהרים של סוריה ובעמקים של ווייטנאם. מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה, מלחמת אפגניסטן או הפלישה לעיראק – כולן התאפשרו הודות לעליונות הימית של האמריקאים.

רק שהעליונות של האמריקאים בים היא לא תוצאה של העליונות המספרית שלהם. היא תוצאה של עובדה הרבה יותר בסיסית בגיאופוליטיקה שלה מול המעצמות האחרות: אי-סימטריה.

רחוק מספיק, קרוב מספיק

לכל כוח בעולם היום יש כוח שכן לו, שדומה לו בכוחו. לסין יש את רוסיה, יפן והודו. לרוסיה יש את סין והאיחוד האירופאי. לאיחוד האירופאי, עד כמה שאפשר להתייחס אליו כיישות אחת, יש את רוסיה וטורקיה. לטורקיה יש את רוסיה ואיראן. לאיראן יש את רוסיה, הודו ואותנו. ולנו הכוח הכי חזק נגדנו הוא אנחנו, אך זה נושא לפעם אחרת.

אם נלך אחורה בזמן נצטרך ללכת הרבה מאוד בשביל למצוא מעצמה יחידה שלא הייתה מושפעת ממעצמות אחרות על הגבול שלה. בריטניה שלטה באימפריה בה השמש לעולם לא שקעה, אך עדיין הייתה תלויה לביטחונה במאזן הכוחות בין גרמניה וצרפת. הצארות הרוסית תמיד הביטה בדאגה לכוחות של מרכז אירופה ושבדיה. העות'מאנים נאלצו להיאבק באימפריות האירופאיות בשביל שטח ולבסוף נאלצו להיכנע להן. השושלות ההודיות היו פעם אחר פעם נתונות לפלישה מהרמה האיראנית. אפילו סין, הממלכה התיכונה, ספגה מפלות מהברברים המונגולים, הקולוניאליסטים האירופאים והאימפריאליסטים היפנים.

רק מדינה אחת צמחה ללא נוכחות משמעותית של מעצמות: ארה"ב. רק מדינה אחת מחזיקה היום בהמיספרה שלמה בכדור הארץ תחת חסותה: ארה"ב. האי-סימטריה בין ארה"ב למעצמות המתחרות לה היא שבעוד לסין או רוסיה יש כוחות אמריקאים בחצר האחורית, לארה"ב אין כוחות זרים אצלה. האומה האמריקאית יכולה לעסוק בלב שקט בסוגיות הרחוקות ממנה אלפי קילומטרים – בארגוני טרור במזרח התיכון, בפעולות של רוסיה במזרח אירופה, במהלכים של סין באסיה – מפני שאין שום איום קרוב לבית. רוסיה וסין צריכות לחשוב כיצד הן מאזנות את הנוכחות האמריקאית על גבולן, בשביל שיוכלו לשמור על הביטחון הלאומי שלהן. סין משקיעה משאבים רבים בשביל לנסות ולאזן את העליונות הימית של ארה"ב, עליונות שנותנת לאמריקאים את היכולת לכופף את ידם של הסינים בנושא טיוואן ובים סין הדרומי. רוסיה פיתחה אסטרטגיות חדשות למלחמה [מקור], בשביל לדחוק את האמריקאים מגבולם ולהבטיח שהיא תוכל להמשיך ולקיים מדיניות פנים וחוץ עצמאיות, ללא פחד מתקיפה מערבית. וארה"ב? אתם מוזמנים לחפש איפה נמצאים הטנקים של מעצמות מתחרות לה. הסינים בחוף המזרחי – של סין. הטנקים הרוסים נמצאים אי-שם ליד בלרוס.

זו הסיבה שבסקר של מכון פיו שציטטתי בתחילת הפרק כל האיומים המשמעותיים בעיני הציבור האמריקאי הם איומים רחוקים מגבולם. הם רגילים לחפש את האיום על המולדת במזרח התיכון, במזרח אסיה, במזרח אירופה, בקיצור – אי-שם הרחק מעבר לים. עבר הרבה זמן מאז שאמריקה הסתכלה דרומה או צפונה וראתה איום משמעותי. וזה לא במקרה. האי-סימטריה של ארה"ב לא נוצרה במקרה. ארה"ב נלחמה בשביל להשיג אותה. ואם נבין איך היא השיגה אותה, נוכל גם לדעת איך היא עלולה לאבד אותה.

השליחות הגדולה

את הסיפור של הקמת ארה"ב כולנו מכירים: ב-1776 13 המושבות המקוריות הכריזו על עצמאותן מבריטניה והקימו את ארצות הברית של אמריקה. הן נלחמו בבריטים ובעזרת הצרפתים והספרדים [מקור ומקור], שיותר משמחו לפגוע בבריטניה, והכריחו את האימפריה הבריטית להכיר בעצמאותה של המדינה החדשה. ב-1783 הכתר הבריטי הכיר באופן רשמי בארה"ב כמדינה עצמאית במסגרת הסכם פריז [מקור] וארה"ב הפכה למדינה חדשה במשפחת העמים.

המדינה הצעירה עשתה את צעדיה הראשונים בשנים הסוערות של אירופה. ב-1789 פרצה המהפכה הצרפתית והביאה איתה שלושה עשורים של  מלחמות, שהרסו את הסדר הישן באירופה והיו עתידות לשנות את מאזן הכוחות ביבשת. המעצמות האירופאיות – בריטניה, צרפת, ספרד – היו עסוקות בצרות בעולם הישן, יותר מדי עסוקות בשביל לתת תשומת לב למה שקורה עם המדינה הצעירה שזה עתה קמה בצפון אמריקה. אידיאלי בשביל ארה"ב.

במקום להצטרף למאבקי הכוחות של המעצמות האירופאיות באירופה ובאפריקה, ארה"ב הפנתה את מבטה מערבה, למישורים הגדולים של המערב התיכון (The Mid-West) ומעבר להם להרי הרוקי וקליפורניה. עוד לפני סיום מלחמת העצמאות מתיישבים כבר התחילו לנוע מן החוף המזרחי אל קנטקי וטנסי [מקור]. ב-1803 ארה"ב רכשה מצרפת את לואיזיאנה [מקור], שהשתרעה אז ממפרץ מקסיקו בדרום עד קנדה בצפון.  היחידים שעמדו בדרכם של המתיישבים היו אינדיאנים אך אלו, ללא תמיכה ממעצמה זרה, לא היו מסוגלים לעצור את הזרם האדיר מערבה. הם נכבשו ונבלעו בתוך ארה"ב, שהמשיכה לגדול ולהתפשט מערבה.

1200px-louisiana_purchase
הרכישה של לואיזינה כללה את כל השטח המסומן בצהוב בהיר

ההתפשטות מערבה הפגישה את ארה"ב לראשונה עם מדינה דומה לה: מקסיקו. אז, בתחילת שנות ה-40' של המאה ה-19 מקסיקו שלטה בחלקים נרחבים של מערב צפון-אמריקה, מערב אליו ארה"ב לטשה עיניים. היחסים בין השכנות הידרדרו מהר מאוד למלחמה. ב-1845 ארה"ב סיפחה את המחוז המקסיקני המורד של טקסס וב-1846 הכריזה מלחמה נגד מקסיקו כתגובה לפעולה של זו בדרום טקסס [מקור]. מחלמת ארה"ב-מקסיקו הסתיימה ב-1848 עם תבוסתה של מקסיקו ונתנה לארה"ב את השטחים האחרונים במה שאנו מכירים היום כארה"ב היבשתית: טקסס, ניו-מקסיקו, אריזונה, נבדה וקליפורניה. הניצחון על מקסיקו העניק לארה"ב חוף על שפת האוקיינוס השקט  והפך אותה לראשונה לאומה הנמתחת בין שני אוקיינוסים – האטלנטי במזרח והפסיפי במערב.

עם השלמת ההתפשטות מערבה בשנות ה-50' של המאה ה-19 ארה"ב פנתה פנימה, לוויכוח הגדול על עבדות ועל האוטונומיה של המדינות השונות מול הממשל הפדרלי. מלחמת האזרחים שנערכה בין 1861 ל-1865 הכריעה את הכף לטובת הממשל הפדרלי וביטלה את העבדות במדינה. ארה"ב הייתה עכשיו מוכנה להסתכל החוצה, אל העולם ולהביא לו את מה שהיא ראתה כבשורה שלה, בשורה של דמוקרטיה, שלטון החוק ותרבות נאורה. היה רק דבר אחד שעמד בדרכם: הנוכחות הספרדית במפרץ מקסיקו.

מלחמת ספרד-ארה"ב

מפרץ מקסיקו הוא אולי גוף המים החשוב ביותר לארה"ב, יותר אפילו מהאוקיינוסים שלחופם היא שוכנת. הסיבה לכך היא ששליטה במפרץ מקסיקו מאפשרת שליטה גם באוקיינוסים, בעוד שתחרות בו מגבילה את חופש הפעולה בשניהם. נוכחות של מעצמה מרכז-אמריקאית מתחרה או של מעצמה זרה במפרץ מקסיקו הייתה מחייבת את ארה"ב להשקיע משאבים בניסיון לשמור על מאזן הכוח במפרץ, מאזן שהיה מגביל את חופש הפעולה בחוף המזרחי ובחוף המערבי גם יחד. ארה"ב רצתה להשיג דריסת רגל על במת העולם, אולם היא לא יכלה לעשות זאת כל עוד מעצמה זרה נמצאת בחצר האחורית שלה. ומי הייתה אותה מעצמה בסוף המאה ה-19? האימפריה הספרדית, ששלטה בקובה ובפורטו ריקו [מקור]. אך לא להרבה זמן.

ב-25 באפריל 1898 הכריזה ארה"ב מלחמה על ספרד בטענה שזו האחרונה הטביעה את הספינה יו.אס.אס מיין שעגנה בפברואר אותה שנה בהוואנה, קובה [מקור]. הספרדים הכחישו – אך את וושינגטון זה פחות עניין. תוך מספר שבועות ארה"ב הביסה את האימפריה הספרדית ולקחה ממנה את המושבות האחרונות שלה באמריקה – את קובה ואת פורטו ריקו. ארה"ב גם לקחה מספרד את המושבות שלה במזרח אסיה, את גואם ואת הפיליפינים, מושבות שישמשו את ארה"ב כדריסת רגל ממנה תגדיל הרפובליקה את הנוכחות הצבאית שלה במזרח הרחוק בעשורים הבאים של המאה ה-20.

מלחמת ארה"ב-ספרד  הציבה את וושינגטון כהגמון היחיד של האמריקות. השליטה שלה במפרץ מקסיקו הובטחה ועם המפרץ בא חופש הפעולה באוקיינוס האטלנטי והשקט. בשנים שלאחר אותה מלחמה ארה"ב הבטיחה את ההגמוניה שלה בהמיספרה המערבית ע"י לחימה עיקשת בכל נוכחות זרה, בעיקר סובייטית, במדינות של דרום ומרכז אמריקה. היא תמכה בכל מי שהתנגד לבעלי הברית של מוסקבה, לא משנה אם אלו היו מליציות ימניות בניקרגואה [מקור] או תמיכה שקטה בחונטה הצבאית בארגנטינה [מקור]. ארה"ב שמרה בקנאות על החצר האחורית שלה. עד היום.

הקרטלים נגד אמריקה

הקרטלים אינם בריה"מ. הם לא מעצמה יריבה, או אפילו מדינה יריבה. הם לא ארגון טרור כמו אל-קאעידה או כוח מורדים נגד המדינה המקסיקנית. הם ארגונים שהמטרה היחידה שלהם היא רווח, ע"י ייצור ושינוע של סחורות. לפני 12 שנה, כשהיו רק 4 קרטלים מרכזיים, היכולת שלהם להפיק רווח משמעותי מהברחת קוקאין לשוק האמריקאי הייתה תלויה בשקט בגבול הדרומי ובתוך ארה"ב. זו הסיבה שלמרות שלקרטלים קשרים ענפים עם כנופיות וארגוני פשע מקומיים בכל רחבי ארה"ב וקנדה, לא מתרחשים במדינות הללו מקרי אלימות שדומים למה שהולך במקסיקו. הם שומרים על הראש נמוך, בשביל לא לעצבן את האמריקאים [מקור]. הרווח שהם הפיקו מהשוק האמריקאי גם אפשר להם להימנע מפגיעה כלכלית באוכלוסייה המקסיקנית. בניגוד לכנופיות של צפון המשולש, הקרטלים המקסיקנים לא היו עוסקים בסחיטה ושוד של האוכלוסייה המקומית. כלומר, כל עוד היו רק 4 מהם.

היום יש 9 קרטלים גדולים שפועלים במקסיקו ועוד 45 קרטלים קטנים [מקור]. 9 הגדולים ממשיכים להתנהל כמו קודמיהם – הם מחפשים להימנע מעימותים מיותרים, מחפשים כל הזמן דרכי הברחה חדשות לארה"ב ונמנעים משוד וסחיטה. הקטנים לעומתם הם בעלי גישה מוגבלת לשוק הסמים האמריקאי ופונים לשוד וסחיטה בשביל להפיק רווחים [מקור]. הם אפילו גונבים דלק מבתי הזיקוק של מקסיקו, עסק שהתגלה כהרבה יותר רווחי ועם פחות סיכון מהברחת סמים. כל שנה הם שודדים דלק בשווי של כמיליארד דולר ופוגעים בתשתית המתפוררת של בתי הזיקוק המקסיקנים [מקור].

הקרטלים הקטנים הללו לא חולקים את הדאגה ליציבות וחשיבה ארוכת טווח של אחיהם הגדולים. הם שודדים וסוחטים את האוכלוסייה המקומית, גונבים נפט, נלחמים אחד בשני בשביל טריטוריה ועלולים, בשביל סכום הכסף הנכון, להבריח לארה"ב לא רק מקסיקנים המחפשים עבודה, אלא גם ג'יאהדיסטים המעוניינים לבצע פיגועי תופת בה.

הקרטלים הקטנים הללו עלולים ליצור במקסיקו את אותו מצב שיש היום במדינות המשולש הצפוני – מצב בו כנופיות שולטות באזורים עירוניים והמדינה אינה מסוגלת להתמודד איתם. במקרה כזה מקסיקו לא רק שלא תוכל להמשיך ולעצור את המהגרים ממדינות המשולש לארה"ב, אלא שאליהם יצטרפו עוד ועוד מקסיקנים שינסו לברוח מאזורי הקרבות של הקרטלים. את האנרכיה שתשרור במדינה גופים עוינים לארה"ב עלולים לנצל בשביל לפגוע בהגמוניה האמריקאית, אם ע"י התערבות הומניטרית כמסווה להתבססות צבאית או ע"י החדרת פעילי טרור לתוך ארה"ב עצמה. בעתיד הקרוב מאוד ארה"ב עלולה להתעורר לרשת של תאי טרור במדינה עצמה, תאים שישתמשו בקרטלים בשביל לשנע אנשים, נשק ואולי אפילו פצצות מלוכלכות.

נשמע הזוי? כנראה לא שמעתם על פרויקט קסנדרה. על כל זאת ועוד, בפרק הבא.


נהנתם מהפרק? מוזמנים להזמין אותי לקפה (תרומה של 6 שקלים) – קישור

אפקטים מוזיקליים – https://www.zapsplat.com/

מוזיקה בסוף הפרק – cellophane sam – deluge

<span dir=rtl>4תגובות ל‘הקרטלים: הסכנה לאמריקה’</span>

  1. פודקאסט סופר מעניין!
    תקליט גם באנגלית ותעלה ליוטיוב יהיה לך מלא עוקבים וצפיות. אתה יכול לעשות אחלה כסף מזה

    אהבתי

דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s