להורדת הפרק – קישור.
גם ב-itunes – קישור.
הפרק היום היה אמור להיות על המלחמה בסוריה ולאן אני חוזה שתתקדם. אבל מפעם לפעם קורה שלא אני כותב את הפרק, אלא הפרק כותב את עצמו. בפרק היום לא נדבר על סוריה, אלא על השחקנית הכי חשובה במזרח התיכון – איראן. ונדבר לא על היכולות הצבאיות שלה, או קמפיין הטרור שלה, אלא על משהו הרבה יותר מהותי – על העובדה שאין איראן אחת, אלא שתיים. בואו נתחיל.
אחד העוקבים שאל אם ההצבעה לעצמאות של קטלוניה מצדיקה פוסט או פודקאסט. למרות שלא חשבתי להתייחס אליה, אני תמיד שמח להיענות לבקשות שלכם (ואתם יותר ממוזמנים להמשיך ולשלוח בקשות והצעות). אז החלטתי ללמוד טיפה על המשבר, בשביל לראות אם יש לי משהו חכם להגיד. והאמת? לא מבין על מה המהומה.
אני לא חושב שקטלוניה תיפרד מספרד. אני אפילו לא חושב ש"ספרד נמצאת באיום קיומי". ממה שאני מצליח לעשות סדר בעובדות, הדבר הכי חמור שעומד לקרות הוא שקטלוניה תאבד את האוטונומיה, אם פוג'דמון לא יעשה את המעשה החכם ויבטל את הכרזת העצמאות.
אני מבסס את ההערכה הזו שלוש עובדות:
א. ההצבעה עצמה – 90% מהמצביעים תמכו בהכרזת עצמאות, אבל רק 42% מבעלי זכות ההצבעה הלכו להצביע[1]. שיעור ההצבעה חופף לשיעור התומכים בעצמאות מקרב כלל הקטלונים [2] – מה שאומר שההצבעה אינה מייצגת את רצון העם, אלא רק את הפלח המעוניין בעצמאות. במצב כזה, לממשלה הקטלונית אין מנדט להכריז על עצמאות, מה שיכול להסביר את העובדה הבאה.
ב. הימנעות מהכרזת עצמאות – לאחר ההצבעה ממשלת קטלוניה חתמה על הכרז עצמאות והשהתה אותה לזמן לא מוגדר [3]. המטרה, לפי פוג'דמון, הוא לתת זמן למשא ומתן עם מדריד. החתימה על הכרזת העצמאות היא איום מרומז ש"אם לא תדברו איתנו, נכריז עצמאות". התגובה של רחוי (ראש ממשלת ספרד) למהלך היא להכריח את פוג'דמון להחליט אם הוא מכריז עצמאות או לא [4]. בכך הוא דוחק את פוג'דמון לפינה ומכריח אותו לבחור – לרדת מהעץ ע"י ביטול ההכרזה (מה שיוביל לקרע בממשלה האוטונומית של קטלוניה), או להסתכן בביטול האוטונומיה הקטלונית ע"י הפעלת סעיף 155 של החוקה הספרדית.
ג. 0 תמיכה בזירה האירופאית – לשאיפה הקטלונית לעצמאות יש 0 תמיכה מהמדינות החזקות באיחוד האירופאי. אנגלה מרקל הודיעה על תמיכה באחדות ספרדית [5], מקרון הודיע שהעניין הוא פנים ספרדי [6] ותרזה מיי שומרת על זכות השתיקה. וזה אחרי ששוטרים ספרדים אשפזו 900 קטלונים שניסו להצביע. המשמעות היא שלרחוי יש אור ירוק להמשיך ולפעול בחוזקה נגד שאיפות העצמאות הקטלוניות. לממשלת קטלוניה נותרת רק הברירה אם לוותר בעצמה על הכרזת העצמאות, או לתת למדריד לבטל את ההכרזה ואותה.
שלוש העובדות ביחד מצביעות על כך שמשבר קטלוניה הוא המון רעש אך רק מעט תוכן. ואגב, אני לא תולה את האשמה רק בממשלת קטלוניה. רחוי היה יכול להימנע מכל הדרמה אם פשוט היה יושב לשולחן המשא ומתן עם הממשל הקטלוני. הדרישות שלהם לאוטונומיה פיננסית ולקבל יותר תקציבים היא לא מופרזת עבור חבל ארץ שאחראי ל-20 מהתמ"ג הספרדי. במקום זאת רחוי החליט ללכת ראש בראש והביא לסערה הנוכחית.
להורדת הפרק – קישור.
להאזנה ב-itunes – קישור.
המאזינים הוותיקים כבר מכירים את הכלל שלי בנוגע לחדשות: "אם כולם מדברים על זה, זה כנראה לא חשוב". כולם היום מדברים על צפון קוריאה – למרות שלא הרבה השתנה בהתנהגות שלה מאז ממשל אובמה. כולם מדברים על "איראן על הגדרות", כאילו שחיזבאללה היה עד היום סניף של איקאה בלבנון. וכולם מדברים על רוסיה וכולם מדברים על סין ואפילו, חלק, מדברים על הודו. ורק על מדינה אחת, קטנה וחשובה הם לא אומרים אפילו מילה – אפגניסטן.
הגיע הזמן לתקן את זה.
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה"ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה. בואו נתחיל. להמשיך לקרוא "האתגר – אפגניסטן"
ההתחמשות מחדש של יפן הייתה נושא הפרק הקודם. אם יפן תצליח להפוך לכוח צבאי במזרח אסיה, היחסים בינה ובין סין יעצבו את האזור. כשתי המדינות החזקות ביותר כלכלית וצבאית שם הן יוכלו, אם יעבדו ביחד, אף להתחרות באמריקאים. לחילופין, אם הן יהיו יריבות, הן בקלות יוכלו להפוך סכסוכים טריטוריאלים על מספר איים לא מיושבים למלחמות עקובות מדם, לאיים על חופש המסחר במערב האוקיינוס השקט ולשסע את דרום מזרח אסיה. כיצד נוכל להעריך לאן ילכו היחסים? ע"י הבנה של דינמיקת הכוח בין יפן-סין.
להורדת הפרק – קישור.
וגם ב-itunes – קישור.
הפרק היום מוקדש לאחת המדינות המוזרות בתבל: יפן. נדבר על חוקת יפן, האיזון הדרוש במזרח אסיה ואיך טראמפ יכול להיות מתנה לראש ממשלת יפן שינזו אבה.
להמשיך לקרוא "השמש שוב עולה"
