קהילות אפיסטמיות הן לא רק שם מגניב – הן גם שדה הקרב על עתיד הצמיחה הכלכלית של ישראל. ניתוח על האקדמי האמריקנית, קטאר ומה על ישראל לעשות. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
ארה״ב ויפן להצלת הין, רוסיה סוגרת את השמיים והאם בינה מלאכותית תציל את ארה״ב מהחוב של עצמה? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.
חיל האוויר תוקף בסוריה, האיחוד האירופי ממשיך לייבא גז רוסי ומה המשמעות של נסיגת כוחות צה״ל מרוב רצועת עזה?
ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.
ארה״ב ויפן מתכוננות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן, רוסיה מפרה סנקציות של האו״ם (בעודה יושבת כחברה קבועה במועצת הביטחון) והאמריקנים עוזרים לסינים לפתח את תעשיית השבבים שלהם.
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
האיחוד האירופי הכריז על השקעה משמעותית במצרים, הבנק של יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 2007 והאם העתיד של שוק התעסוקה בצל בינה מלאכותית הוא זה של אבטלה גואה – או שמא שפע?
מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.
איראן וחיזבאללה דנות במלחמה אפשרית בצפון, מצרים שוב מושכת משקיעים ואוקראינה הכריזה מלחמה על נפט רוסי.
ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.
האיחוד האירופי חושף תוכניות לחיזוק תעשיית הביטחון ביבשת, אזרבייג׳ן ואיראן דנות במצב בקווקז וסין מתקשה להחליף מודל כלכלי (אבל מבטיחה שהפעם זה יהיה אחרת).
המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.
איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם קניה, איראן ממשיכה לאגור אורניום מעושר והודו עוקפת את סין כיעד השקעה.
אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, איראן ממשיכה להתקרב למוסקבה וסין וארה״ב מתחרות על הגישה לנחושת וקובלט במרכז אפריקה.
מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.
רוסיה וצפון קוריאה משפרות את הלוגיסטיקה ביניהן, גרמניה ואוקראינה מחזקות את הקשרים הביטחוניים וסין ממשיכה לחוות דפלציה.
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
הפיליפינים מחזקת את הנוכחות הצבאית ליד טאיוואן, צרפת הפכה ליעד הייצוא המוביל של גט״ן אמריקאי ואירופה חושבת מחדש על נשק גרעיני.
מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.
יפן וגרמניה מחזקות את שיתוף הפעולה הצבאי, סין וארה״ב מתחרות על השפעה במזרח התיכון והגברת קארמה באה לבקר את דרום אפריקה.
היחס של הציבור האמריקאי לאבדות הוא לא מה שאנו חושבים. בזמן שדעת הקהל רגישה לאבדות, היא מוכנה לתמוך בפעולות צבאיות יקרות בחיי אדם אם היא חושבת שהיעד מצדיק את המחיר. הבעיה היא פחות בציבור ויותר בהנהגה שלא יודעת איך לגייס אותו.
הזהרנו שזה יקרה וזה אכן קרה – 3 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה של פרוקסי איראני. איך ממשל ביידן יגיב?
ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.
איראן מאיצה את העשרת האורניום, סין ומצרים מתקרבות ונאט״ו מזהירה מפני מלחמה מול רוסיה.
בדלנות אמריקאית היא מיתוס שאנשים נהנים לספר. מעולם לא הייתה בדלנות כזו, ארה״ב מעולם לא ״התבודדה״ מהעולם. את התגובה הרפה של ממשל ביידן לחות׳ים, ואת מדיניות החוץ העתידית של טראמפ, צריך להסביר לפי מה שמעניין – ומפחיד – את האמריקאים.
שי ג׳ינפינג מכריז על קמפיין חדש נגד שחיתות, איראן מנסה להשיג עסקה טובה יותר למכירת נפט לסין וכמה מחשבות על האיש שעיצב אימפריות.
הממסד הביטחוני של סין נמצא תחת קמפיין חדש נגד שחיתות, בדיוק בזמן שטאיוואן הולכת לבחירות, עם השלכות נפיצות על המצר.
דרוש שינוי – דמוקרטיה! אבל למי? – חלוקה מוזרה – תיאטרון פוליטי – כולם שותפים – תנו את הכוח לכנסת – וירטו אזרחי.
צפון קוריאה מסלימה, מועדון BRICS מתרחב ואתיופיה משיגה נמל חדש בים האדום.
יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.
איראן וטורקיה עובדות על קו רכבת חדש למרכז אסיה, יפן משנה את הכללים לייצוא נשק והביקוש לבנזין לא מוכן לדעוך.
האלה הנבזית פורטונה – יהיה בסדר – אל תכנס לחדר הדיונים עם נשק – מה הסיכוי לגשם? – זו מפלצת! או שמא זה אני? – מוסר פנטסטי לפנטזיות – להיות טוב, גם ברע
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
בנקים אומדים את ההפסדים מהשקעה בסין, יפן ומלזיה מהדקות יחסים, ומה על ישראל לעשות מול דוקטרינת ההתנגדות של חמאס ושות׳.
החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.
הסחר בין טורקיה לישראל הצטמצם בחצי, רוסיה עדיין מחוייבת לפירוז אוקראינה, והחות׳ים משחקים בהסלמה מחושבת נגד ישראל וארה״ב.
האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.
ארה״ב ומדינות נוספות מתחייבות לשלש את קיבולת האנרגיה הגרעינית שלהן, ניז׳ר ממשיכה להתרחק מהאיחוד האירופי, ויפן שוקדת על יכולות התקיפה לטווח ארוך שלה.
ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות’ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.
וייטנאם ויפן מגדילות את שיתוף הפעולה ביניהן. רוסיה ואיראן סגרו על עסקת נשק חדשה. מחירי השילוח מסין לישראל עולים עקב החות׳ים והרומן הקטארי עם ארגונים איסלמיסטים עלול להיות יקר.
דילמת “היום שאחרי” בעזה מעוררת דאגה כבר שנים. היא שיתקה את קבלת ההחלטות שלנו, דוחפת אותנו להשלים עם מדינת הטרור בעזה. לא עוד. במוקדם או במאוחר שלטון חמאס ימוטט ואנו נצטרך לעסוק ביום שאחרי. זו הצעה אחת כיצד הוא צריך לראות.
צפון קוריאה מעלה את המתיחות בגבול עם הדרום, סין וערב הסעודית מגדילות את המסחר במטבעות מקומיים ומלחמת השבבים מתרחבת לחזית חדשה.
חמאס יכולה לנצח את ישראל ע״י התשה שלה. לא יכולה להביס את צה״ל בשדה הקרב, חמאס כנראה תנסה להתיש את ישראל באמצעות לחץ בינלאומי, אבדות וייאוש הציבור וההנהגה.
שי וביידן נפגשו לראשונה מאז סוף 2022, איראן ממשיכה להעשיר אורניום, בצורות משבשות את השיט בתעלת פנמה ואוקראינה מנסה להשמיד את יכולות הייצור של רוסיה.
מלחמה נגד חיזבאללה היא נחוצה, אך לא הכרחית. תמרון אסטרטגי מוצלח של ישראל, באמצעות חזית דיפלומטית וצבאית, יכול לכפות על חיזבאללה לסגת מדרום לבנון מבלי לצאת למלחמה כוללת נגד הארגון.
הגרסה באנגלית של הניתוח הקודם – קישור.
בכירים אמריקאים ואירופים דנו עם אוקראינה על שיחות שלום עם רוסיה, משמרות המהפכה ממשיכות את התיאום עם חיזבאללה וביידן ושי צפויים להיפגש לראשונה מאז פסגת ה-G20 בשנה שעברה.
מלחמת עזה יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארה”ב, נותנת לה להגדיל את השפעתה באזור, לפגוע קשות ברשת ההשפעה האיראנית ולקדם יציבות ושלום במזרח התיכון.
גרמניה פועלת נגד חמאס, המלחמה באוקראינה קפאה, סין ממשיכה לחזר אחר אירופה ומה האופציות עבור ישראל ביום שאחרי ברצועה?
המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.
ארה״ב מהדקת את הגבלות הייצוא על שבבים. חמאס, איראן ורוסיה דנות בעתיד המלחמה בעזה. והאמירתים מחזקים את הנוכחות שלהם במזרח אפריקה.
המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.
אתיופיה מאיימת במלחמה חדשה נגד אריתריאה, רוסיה כנראה מתכננת שת״פ חדש עם איראן בתחום הטילים הבליסטיים, סין מכה שוב בבטן הרכה של ארה״ב – חומרי גלם – ומה חושב הממסד המדיני בארה״ב על המלחמה בעזה?
כדי להבין יותר טוב את המערכה בעזה ואת העתיד הצפוי לה, צריך להבין יותר טוב את המלחמה כתופעה. מה שולט בדינמיקה של מלחמה? וכיצד יש לנתח את המלחמה מול חמאס?
המערכה בדרום רק התחילה, אך יש מערכה גדולה יותר – נגד ציר ההתנגדות האיראני. שלוש מחשבות: מה צה״ל כנראה מנסה לעשות (ולמה זו טעות); חיסול חמאס לא יסיים את הטרור; ומה האמריקאים יכולים להרוויח ולהפסיד מהרחבת המלחמה לזירות נוספות.
ישראל מקבלת סטירה מצלצלת – אלוהיי הקיסר –ציפי מפסידה תיבת אוצר – מה זאת אומרת כישלון? זה הצליח עד שלא! – הסכנה בלצדוק ב-95% מהמקרים – על הפיגמנטציה של תת קבוצה במשפחת הברווזיים – לכולם יש תירוצים.
ישראל חוותה ברבור שחור. הרעיון שניתן לחיות לצד חמאס הוכח כקטלני. עכשיו עלינו לשנות את המציאות בעזה, כדי להבטיח שאירוע כזה לא יחזור.
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
רוסיה מגבילה ייצוא בנזין וסולר משטחה. ארה״ב וסעודיה דנות בברית הגנה הדדית. ואזרבייג׳ן מסיימת בניצחון מוחץ מלחמה של 30 שנה.
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
מקסיקו עוקפת את סין בייצוא לארה״ב, האיחוד האירופי פותח חזית חדשה במלחמת הסחר עם סין וישראל חותמת על הסכם חיטה עם אזרבייג׳ן.
ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה”ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.
מה שמותר לאלים – ניצחון הוא רק ההתחלה – אל תבטחו בשוויצרים – כיצד לואי ה-12 כבש את איטליה (ואיבד אותה) – גם טביעה בבוץ קלה בהתחלה – משלחת ציד להגנת הדמוקרטיה.
חוואווי הסינית משיקה מכשיר נייד חדש על-אף הסנקציות האמריקאיות. ארמניה מארחת כוחות אמריקאים גדולים. סין מתכוונת לאסור שימוש באייפונים במשרדים רגישים. ואיך הונג קונג הצילה את סין מעצמה.
מזרח הים התיכון יכול להפוך למסדרון אסטרטגי שיגדיר מחדש את הגיאופוליטיקה של אירו-אסיה. או שהוא יכול להיות גרורה טורקית. ישראל צריכה לדעת כיצד לשחק נכון את הקלפים האסטרטגים שלה.
מחשבות לעת לילה בקרמלין – בנקאים עם מצפון – המטיף סבונרולה מאבד את תמיכת העם (וחייו) – מקיאוולי נגד אריסטו (והרמב״ם) – לעולם אל תתחילו חצי מלחמה – איך להעביר רפורמות – ממה נובעת אלימות מהפכנית.
רוסיה משתלטת על הפעילות של וגנר באפריקה. (עוד) הפיכה במערב אפריקה. יפן מחזקת את תעשיית הביטחון שלה. והרשת סביב סין מתהדקת.
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
ממה נובעות מחלוקות פוליטיות ואיך הן משמידות מדינות. איך ליצור את האויבים שלכם. סיפורה של משפחת מדיצ׳י. מה מדע הרשתות מלמד אותנו על עוצמה פוליטית. ולמה בתי משפט מתפקדים חשובים ללכידות חברתית.
הודו אוסרת על יצוא סוכר עקב בצורת. מועדון ה-BRICS מתרחב. שיא ברכש נפט איראני ע״י סין. וטורקיה ממשיכה בדרך הארוכה לאורתודוקסיה כלכלית.
הפוליטיקאי המקיאוולי הוא כל מה שמקיאוולי הזהיר נגדו, עלילות צ׳זארה בורג׳ה בארץ המגף ואיך לאבד את כל כספך בבורסה (או את הרייך שלך באירופה).
מה צפוי בפסגת ה-BRICS השבוע, חיל החלל האמריקני מפעיל יחידהה מבצעית ראשונה, הבנק המרכזי של סין מנסה להתניע את הכלכלה ואיך יפן התמודדה עם המונופול של סין בהפקת יסודות נדירים.
למה הנסיך הוא ספר מטעה, השימושים החינוכיים של אירוניה, כדי לשלוט צריך לקרוא מחשבות (?) והדמויות שינחו אותנו במסענו דרך מחשבתו של מקיאוולי.
מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין, שעדיין נמשכת, היא רק תוצאה של כשל עמוק במערכת המשילות הגלובאלית. במקום שארגון הסחר יגדיר את עתיד הסחר הגלובאלי, מדינות נאלצות לעשות זאת, הסכם אחד בכל פעם.
איך הגעתי לעשות סדרה על מקיאוולי, על החשיבות של מציאת חביות נפץ (מעת לעת), ביוגרפיה קצרה של ניקולו ותוכנית הסדרה.
פל״ג חוזר להיות ״מועדון המשחק הגדול״ ואתם מקבלים את פרקי המשחק הגדול ללא פרסומות ישירות לפיד.
ארה״ב שוקלת להציב שומרים חמושים על ספינות במצר הורמוז. סין תקים מפעל סוללות חדש בהונגריה. והקשר בין עליית הרובוטים ודעיכה דמוגרפית.
ההפיכה בניז׳ר מאיימת לא רק על יציבות המדינה, אלא על כל מערב אפריקה ואפילו אירופה. התמוטטות מדינות הסאהל תשלח גלי טרור והגירה לניגריה, צפון אפריקה ואירופה.
בוליביה מתעניינת במל״טים איראנים. ההנהגה הסינית מתחייבת לתמוך בכלכלה (אך נמנעת מתוכנית המרצה כרגע). והפיכה בניז׳ר מאיימת על הנוכחות המערבית במערב אפריקה.
הדמוקרטיה הישראלית דורשת תיקונים, אך הבעיה העקרונית אינה נעוצה בצורה הדמוקרטית שלה, אלא בחסרונותיה כרפובליקה. רפובליקה היא שלטון כל האזרחים עבור כל האזרחים, עם ריסון יעיל של כוחם של השליטים.
צבא בלארוס התחיל תרגילים ליד הגבול הפולני עם כוח ואגנר. פוטין לא יגיע לפסגת ה-BRICS בדרום אפריקה. ויפן מחזקת את הקשרים שלה במזרח התיכון.
הרחפנים של DJI נותנים לנו הצצה מרתקת אל עתיד מלחמת הטכנולוגיה בין ארצות הברית לסין, ולמציאות בה חברות אזרחיות מוצאות עצמן גם כחברות נשק.
טורקיה נתנה אור ירוק לצירוף שבדיה לנאט״ו. פוקסקון יוצאת מפרויקט שבבים בהודו. והאם הגיע הזמן לברית ביוטכנולוגיה דמוקרטית?
כלכלת סין נתונה בצרות, עם צריכה פרטית חלשה, האטה בשוק הנדל״ן וביקוש בינלאומי חלש. המהלך החכם מצד בייג׳ין הוא לחזק את משקי הבית, גם במחיר התנגדות פוליטית. המהלך הסביר הוא תמיכה ביצרנים, דבר שעלול להחריף את מלחמת הסחר.
סין הגבילה את ייצוא הגליום לארה״ב. טורקיה העלתה בחדות מיסים כדי לסגור את הגירעון בתקציב. ורומניה מתכוננת לייצוא שיא של דגנים מאוקראינה.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
תקרית כוח וגנר ברוסיה נתנה לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בתוך רוסיה. וגנר אינו כוח צבאי פרטי רגיל, משמש כזרוע הלא רשמית של רוסיה ועד לא מזמן כצבא הפרטי של פריגוז׳ין.
שתי היממות האחרונות ברוסיה היו הדרמטיות ביותר במדינה מאז ניסיון ההפיכה נגד גורבצ׳וב באוגוסט 1991: כוח ואגנר הכריז על מרד חמוש , הגיע עד מרחק 200 ק״מ ממוסקבה ואז… עצר וחזר אחורה. למה?
המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.
פקיסטן מקבלת משלוח נפט ראשון מרוסיה. סין שוקלת צעדי המרצה נוספים לכלכלה. והעולם הופך קצת יותר מסוכן עם עוד נשק גרעיני.
ארה״ב צריכה הגירה של כוח אדם מיומן וחוקרים מוכשרים כדי להבטיח את היתרון הטכנולוגי שלה מול סין. אולם מדיניות הגירה מיושנת מונעת זאת. האם ארה״ב תתעורר בזמן?
הודו וגרמניה בוחנות שיתוף פעולה בתחום הצוללות. ארה״ב מכחישה שהיא קרובה לעסקה חלקית עם איראן. וגוש האירו מחליק למיתון טכני.
ASML מייצגת את תעשיית השבבים העולמית – חברה קטנה שהודות לרשת ספקים גלובאלית הפכה למובילה בתחומה. משום הייחודיות שלה, היא מנוצלת כחוד החנית של מלחמת השבבים של ארה״ב נגד סין.
רוסיה ומוזמביק מחדשות את שיתוף הפעולה הצבאי (חדשות רעות לביטחון הגז של אירופה). האינפלציה בגוש האירו מפתיעה לטובה. והודו בתוך עשור שילשה את הייצוא הצבאי שלה.
הניסיון להפחית סיכונים ביחסי הסחר של סין וארה״ב באופן פרדוקסלי רק מגבירים אותם. מלחמת הסחר ממשיכה, גם אם לא זו כוונתו של ממשל ביידן.
סין מטילה איסור להשתמש במוצרים של Micron מטעמי ביטחון לאומי. ניגריה חונכת בית זיקוק חדש. וגרמניה מחליקה למיתון טכני.
התחרות על בינה מלאכותית בין ארה”ב וסין חייבת לתת עדיפות לשקיפות ויציבות אסטרטגית, ולקבוע אמצעי בקרה כדי למנוע משגיאות בבינה מלאכותית להביא להסלמה לא מכוונת.
מונטנה חסמה את TikTok. יפן מושכת השקעות חדשות בתעשיית השבבים שלה. ולהנרי קיסינג׳ר יש מספר עצות (כנראה לא מועילות) למנוע מלחמת עולם שלישית.
כיצד הבחירות הקרובות בטורקיה עשויות להשפיע על עתידה של האומה? גם אם ארדואן יפסיד בבחירות, נראה שהמורשת שלו תמשיך לרדוף את המדינה עוד שנים קדימה.
פקיסטן מעוניינת להשתמש ביואן לרכישת נפט רוסי. ארה״ב מאשימה את דרום אפריקה בסיוע צבאי לרוסיה. וטורקיה הולכת לבחירות.
הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.
חיל האוויר תוקף בסוריה, האיחוד האירופי ממשיך לייבא גז רוסי ומה המשמעות של נסיגת כוחות צה״ל מרוב רצועת עזה?
ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.
ארה״ב ויפן מתכוננות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן, רוסיה מפרה סנקציות של האו״ם (בעודה יושבת כחברה קבועה במועצת הביטחון) והאמריקנים עוזרים לסינים לפתח את תעשיית השבבים שלהם.
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
האיחוד האירופי הכריז על השקעה משמעותית במצרים, הבנק של יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 2007 והאם העתיד של שוק התעסוקה בצל בינה מלאכותית הוא זה של אבטלה גואה – או שמא שפע?
מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.
איראן וחיזבאללה דנות במלחמה אפשרית בצפון, מצרים שוב מושכת משקיעים ואוקראינה הכריזה מלחמה על נפט רוסי.
ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.
האיחוד האירופי חושף תוכניות לחיזוק תעשיית הביטחון ביבשת, אזרבייג׳ן ואיראן דנות במצב בקווקז וסין מתקשה להחליף מודל כלכלי (אבל מבטיחה שהפעם זה יהיה אחרת).
המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.
איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם קניה, איראן ממשיכה לאגור אורניום מעושר והודו עוקפת את סין כיעד השקעה.
אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, איראן ממשיכה להתקרב למוסקבה וסין וארה״ב מתחרות על הגישה לנחושת וקובלט במרכז אפריקה.
מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.
רוסיה וצפון קוריאה משפרות את הלוגיסטיקה ביניהן, גרמניה ואוקראינה מחזקות את הקשרים הביטחוניים וסין ממשיכה לחוות דפלציה.
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
הפיליפינים מחזקת את הנוכחות הצבאית ליד טאיוואן, צרפת הפכה ליעד הייצוא המוביל של גט״ן אמריקאי ואירופה חושבת מחדש על נשק גרעיני.
מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.
יפן וגרמניה מחזקות את שיתוף הפעולה הצבאי, סין וארה״ב מתחרות על השפעה במזרח התיכון והגברת קארמה באה לבקר את דרום אפריקה.
היחס של הציבור האמריקאי לאבדות הוא לא מה שאנו חושבים. בזמן שדעת הקהל רגישה לאבדות, היא מוכנה לתמוך בפעולות צבאיות יקרות בחיי אדם אם היא חושבת שהיעד מצדיק את המחיר. הבעיה היא פחות בציבור ויותר בהנהגה שלא יודעת איך לגייס אותו.
הזהרנו שזה יקרה וזה אכן קרה – 3 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה של פרוקסי איראני. איך ממשל ביידן יגיב?
ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.
איראן מאיצה את העשרת האורניום, סין ומצרים מתקרבות ונאט״ו מזהירה מפני מלחמה מול רוסיה.
בדלנות אמריקאית היא מיתוס שאנשים נהנים לספר. מעולם לא הייתה בדלנות כזו, ארה״ב מעולם לא ״התבודדה״ מהעולם. את התגובה הרפה של ממשל ביידן לחות׳ים, ואת מדיניות החוץ העתידית של טראמפ, צריך להסביר לפי מה שמעניין – ומפחיד – את האמריקאים.
שי ג׳ינפינג מכריז על קמפיין חדש נגד שחיתות, איראן מנסה להשיג עסקה טובה יותר למכירת נפט לסין וכמה מחשבות על האיש שעיצב אימפריות.
הממסד הביטחוני של סין נמצא תחת קמפיין חדש נגד שחיתות, בדיוק בזמן שטאיוואן הולכת לבחירות, עם השלכות נפיצות על המצר.
דרוש שינוי – דמוקרטיה! אבל למי? – חלוקה מוזרה – תיאטרון פוליטי – כולם שותפים – תנו את הכוח לכנסת – וירטו אזרחי.
צפון קוריאה מסלימה, מועדון BRICS מתרחב ואתיופיה משיגה נמל חדש בים האדום.
יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.
איראן וטורקיה עובדות על קו רכבת חדש למרכז אסיה, יפן משנה את הכללים לייצוא נשק והביקוש לבנזין לא מוכן לדעוך.
האלה הנבזית פורטונה – יהיה בסדר – אל תכנס לחדר הדיונים עם נשק – מה הסיכוי לגשם? – זו מפלצת! או שמא זה אני? – מוסר פנטסטי לפנטזיות – להיות טוב, גם ברע
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
בנקים אומדים את ההפסדים מהשקעה בסין, יפן ומלזיה מהדקות יחסים, ומה על ישראל לעשות מול דוקטרינת ההתנגדות של חמאס ושות׳.
החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.
הסחר בין טורקיה לישראל הצטמצם בחצי, רוסיה עדיין מחוייבת לפירוז אוקראינה, והחות׳ים משחקים בהסלמה מחושבת נגד ישראל וארה״ב.
האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.
ארה״ב ומדינות נוספות מתחייבות לשלש את קיבולת האנרגיה הגרעינית שלהן, ניז׳ר ממשיכה להתרחק מהאיחוד האירופי, ויפן שוקדת על יכולות התקיפה לטווח ארוך שלה.
ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות’ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.
וייטנאם ויפן מגדילות את שיתוף הפעולה ביניהן. רוסיה ואיראן סגרו על עסקת נשק חדשה. מחירי השילוח מסין לישראל עולים עקב החות׳ים והרומן הקטארי עם ארגונים איסלמיסטים עלול להיות יקר.
דילמת “היום שאחרי” בעזה מעוררת דאגה כבר שנים. היא שיתקה את קבלת ההחלטות שלנו, דוחפת אותנו להשלים עם מדינת הטרור בעזה. לא עוד. במוקדם או במאוחר שלטון חמאס ימוטט ואנו נצטרך לעסוק ביום שאחרי. זו הצעה אחת כיצד הוא צריך לראות.
צפון קוריאה מעלה את המתיחות בגבול עם הדרום, סין וערב הסעודית מגדילות את המסחר במטבעות מקומיים ומלחמת השבבים מתרחבת לחזית חדשה.
חמאס יכולה לנצח את ישראל ע״י התשה שלה. לא יכולה להביס את צה״ל בשדה הקרב, חמאס כנראה תנסה להתיש את ישראל באמצעות לחץ בינלאומי, אבדות וייאוש הציבור וההנהגה.
שי וביידן נפגשו לראשונה מאז סוף 2022, איראן ממשיכה להעשיר אורניום, בצורות משבשות את השיט בתעלת פנמה ואוקראינה מנסה להשמיד את יכולות הייצור של רוסיה.
מלחמה נגד חיזבאללה היא נחוצה, אך לא הכרחית. תמרון אסטרטגי מוצלח של ישראל, באמצעות חזית דיפלומטית וצבאית, יכול לכפות על חיזבאללה לסגת מדרום לבנון מבלי לצאת למלחמה כוללת נגד הארגון.
הגרסה באנגלית של הניתוח הקודם – קישור.
בכירים אמריקאים ואירופים דנו עם אוקראינה על שיחות שלום עם רוסיה, משמרות המהפכה ממשיכות את התיאום עם חיזבאללה וביידן ושי צפויים להיפגש לראשונה מאז פסגת ה-G20 בשנה שעברה.
מלחמת עזה יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארה”ב, נותנת לה להגדיל את השפעתה באזור, לפגוע קשות ברשת ההשפעה האיראנית ולקדם יציבות ושלום במזרח התיכון.
גרמניה פועלת נגד חמאס, המלחמה באוקראינה קפאה, סין ממשיכה לחזר אחר אירופה ומה האופציות עבור ישראל ביום שאחרי ברצועה?
המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.
ארה״ב מהדקת את הגבלות הייצוא על שבבים. חמאס, איראן ורוסיה דנות בעתיד המלחמה בעזה. והאמירתים מחזקים את הנוכחות שלהם במזרח אפריקה.
המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.
אתיופיה מאיימת במלחמה חדשה נגד אריתריאה, רוסיה כנראה מתכננת שת״פ חדש עם איראן בתחום הטילים הבליסטיים, סין מכה שוב בבטן הרכה של ארה״ב – חומרי גלם – ומה חושב הממסד המדיני בארה״ב על המלחמה בעזה?
כדי להבין יותר טוב את המערכה בעזה ואת העתיד הצפוי לה, צריך להבין יותר טוב את המלחמה כתופעה. מה שולט בדינמיקה של מלחמה? וכיצד יש לנתח את המלחמה מול חמאס?
המערכה בדרום רק התחילה, אך יש מערכה גדולה יותר – נגד ציר ההתנגדות האיראני. שלוש מחשבות: מה צה״ל כנראה מנסה לעשות (ולמה זו טעות); חיסול חמאס לא יסיים את הטרור; ומה האמריקאים יכולים להרוויח ולהפסיד מהרחבת המלחמה לזירות נוספות.
ישראל מקבלת סטירה מצלצלת – אלוהיי הקיסר –ציפי מפסידה תיבת אוצר – מה זאת אומרת כישלון? זה הצליח עד שלא! – הסכנה בלצדוק ב-95% מהמקרים – על הפיגמנטציה של תת קבוצה במשפחת הברווזיים – לכולם יש תירוצים.
ישראל חוותה ברבור שחור. הרעיון שניתן לחיות לצד חמאס הוכח כקטלני. עכשיו עלינו לשנות את המציאות בעזה, כדי להבטיח שאירוע כזה לא יחזור.
אזרבייג’ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.
* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *
רוסיה מגבילה ייצוא בנזין וסולר משטחה. ארה״ב וסעודיה דנות בברית הגנה הדדית. ואזרבייג׳ן מסיימת בניצחון מוחץ מלחמה של 30 שנה.
כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.
מקסיקו עוקפת את סין בייצוא לארה״ב, האיחוד האירופי פותח חזית חדשה במלחמת הסחר עם סין וישראל חותמת על הסכם חיטה עם אזרבייג׳ן.
ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה”ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.
מה שמותר לאלים – ניצחון הוא רק ההתחלה – אל תבטחו בשוויצרים – כיצד לואי ה-12 כבש את איטליה (ואיבד אותה) – גם טביעה בבוץ קלה בהתחלה – משלחת ציד להגנת הדמוקרטיה.
חוואווי הסינית משיקה מכשיר נייד חדש על-אף הסנקציות האמריקאיות. ארמניה מארחת כוחות אמריקאים גדולים. סין מתכוונת לאסור שימוש באייפונים במשרדים רגישים. ואיך הונג קונג הצילה את סין מעצמה.
מזרח הים התיכון יכול להפוך למסדרון אסטרטגי שיגדיר מחדש את הגיאופוליטיקה של אירו-אסיה. או שהוא יכול להיות גרורה טורקית. ישראל צריכה לדעת כיצד לשחק נכון את הקלפים האסטרטגים שלה.
מחשבות לעת לילה בקרמלין – בנקאים עם מצפון – המטיף סבונרולה מאבד את תמיכת העם (וחייו) – מקיאוולי נגד אריסטו (והרמב״ם) – לעולם אל תתחילו חצי מלחמה – איך להעביר רפורמות – ממה נובעת אלימות מהפכנית.
רוסיה משתלטת על הפעילות של וגנר באפריקה. (עוד) הפיכה במערב אפריקה. יפן מחזקת את תעשיית הביטחון שלה. והרשת סביב סין מתהדקת.
ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.
ממה נובעות מחלוקות פוליטיות ואיך הן משמידות מדינות. איך ליצור את האויבים שלכם. סיפורה של משפחת מדיצ׳י. מה מדע הרשתות מלמד אותנו על עוצמה פוליטית. ולמה בתי משפט מתפקדים חשובים ללכידות חברתית.
הודו אוסרת על יצוא סוכר עקב בצורת. מועדון ה-BRICS מתרחב. שיא ברכש נפט איראני ע״י סין. וטורקיה ממשיכה בדרך הארוכה לאורתודוקסיה כלכלית.
הפוליטיקאי המקיאוולי הוא כל מה שמקיאוולי הזהיר נגדו, עלילות צ׳זארה בורג׳ה בארץ המגף ואיך לאבד את כל כספך בבורסה (או את הרייך שלך באירופה).
מה צפוי בפסגת ה-BRICS השבוע, חיל החלל האמריקני מפעיל יחידהה מבצעית ראשונה, הבנק המרכזי של סין מנסה להתניע את הכלכלה ואיך יפן התמודדה עם המונופול של סין בהפקת יסודות נדירים.
למה הנסיך הוא ספר מטעה, השימושים החינוכיים של אירוניה, כדי לשלוט צריך לקרוא מחשבות (?) והדמויות שינחו אותנו במסענו דרך מחשבתו של מקיאוולי.
מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין, שעדיין נמשכת, היא רק תוצאה של כשל עמוק במערכת המשילות הגלובאלית. במקום שארגון הסחר יגדיר את עתיד הסחר הגלובאלי, מדינות נאלצות לעשות זאת, הסכם אחד בכל פעם.
איך הגעתי לעשות סדרה על מקיאוולי, על החשיבות של מציאת חביות נפץ (מעת לעת), ביוגרפיה קצרה של ניקולו ותוכנית הסדרה.
פל״ג חוזר להיות ״מועדון המשחק הגדול״ ואתם מקבלים את פרקי המשחק הגדול ללא פרסומות ישירות לפיד.
ארה״ב שוקלת להציב שומרים חמושים על ספינות במצר הורמוז. סין תקים מפעל סוללות חדש בהונגריה. והקשר בין עליית הרובוטים ודעיכה דמוגרפית.
ההפיכה בניז׳ר מאיימת לא רק על יציבות המדינה, אלא על כל מערב אפריקה ואפילו אירופה. התמוטטות מדינות הסאהל תשלח גלי טרור והגירה לניגריה, צפון אפריקה ואירופה.
בוליביה מתעניינת במל״טים איראנים. ההנהגה הסינית מתחייבת לתמוך בכלכלה (אך נמנעת מתוכנית המרצה כרגע). והפיכה בניז׳ר מאיימת על הנוכחות המערבית במערב אפריקה.
הדמוקרטיה הישראלית דורשת תיקונים, אך הבעיה העקרונית אינה נעוצה בצורה הדמוקרטית שלה, אלא בחסרונותיה כרפובליקה. רפובליקה היא שלטון כל האזרחים עבור כל האזרחים, עם ריסון יעיל של כוחם של השליטים.
צבא בלארוס התחיל תרגילים ליד הגבול הפולני עם כוח ואגנר. פוטין לא יגיע לפסגת ה-BRICS בדרום אפריקה. ויפן מחזקת את הקשרים שלה במזרח התיכון.
הרחפנים של DJI נותנים לנו הצצה מרתקת אל עתיד מלחמת הטכנולוגיה בין ארצות הברית לסין, ולמציאות בה חברות אזרחיות מוצאות עצמן גם כחברות נשק.
טורקיה נתנה אור ירוק לצירוף שבדיה לנאט״ו. פוקסקון יוצאת מפרויקט שבבים בהודו. והאם הגיע הזמן לברית ביוטכנולוגיה דמוקרטית?
כלכלת סין נתונה בצרות, עם צריכה פרטית חלשה, האטה בשוק הנדל״ן וביקוש בינלאומי חלש. המהלך החכם מצד בייג׳ין הוא לחזק את משקי הבית, גם במחיר התנגדות פוליטית. המהלך הסביר הוא תמיכה ביצרנים, דבר שעלול להחריף את מלחמת הסחר.
סין הגבילה את ייצוא הגליום לארה״ב. טורקיה העלתה בחדות מיסים כדי לסגור את הגירעון בתקציב. ורומניה מתכוננת לייצוא שיא של דגנים מאוקראינה.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.
ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.
תקרית כוח וגנר ברוסיה נתנה לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בתוך רוסיה. וגנר אינו כוח צבאי פרטי רגיל, משמש כזרוע הלא רשמית של רוסיה ועד לא מזמן כצבא הפרטי של פריגוז׳ין.
שתי היממות האחרונות ברוסיה היו הדרמטיות ביותר במדינה מאז ניסיון ההפיכה נגד גורבצ׳וב באוגוסט 1991: כוח ואגנר הכריז על מרד חמוש , הגיע עד מרחק 200 ק״מ ממוסקבה ואז… עצר וחזר אחורה. למה?
המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.
פקיסטן מקבלת משלוח נפט ראשון מרוסיה. סין שוקלת צעדי המרצה נוספים לכלכלה. והעולם הופך קצת יותר מסוכן עם עוד נשק גרעיני.
ארה״ב צריכה הגירה של כוח אדם מיומן וחוקרים מוכשרים כדי להבטיח את היתרון הטכנולוגי שלה מול סין. אולם מדיניות הגירה מיושנת מונעת זאת. האם ארה״ב תתעורר בזמן?
הודו וגרמניה בוחנות שיתוף פעולה בתחום הצוללות. ארה״ב מכחישה שהיא קרובה לעסקה חלקית עם איראן. וגוש האירו מחליק למיתון טכני.
ASML מייצגת את תעשיית השבבים העולמית – חברה קטנה שהודות לרשת ספקים גלובאלית הפכה למובילה בתחומה. משום הייחודיות שלה, היא מנוצלת כחוד החנית של מלחמת השבבים של ארה״ב נגד סין.
רוסיה ומוזמביק מחדשות את שיתוף הפעולה הצבאי (חדשות רעות לביטחון הגז של אירופה). האינפלציה בגוש האירו מפתיעה לטובה. והודו בתוך עשור שילשה את הייצוא הצבאי שלה.
הניסיון להפחית סיכונים ביחסי הסחר של סין וארה״ב באופן פרדוקסלי רק מגבירים אותם. מלחמת הסחר ממשיכה, גם אם לא זו כוונתו של ממשל ביידן.
סין מטילה איסור להשתמש במוצרים של Micron מטעמי ביטחון לאומי. ניגריה חונכת בית זיקוק חדש. וגרמניה מחליקה למיתון טכני.
התחרות על בינה מלאכותית בין ארה”ב וסין חייבת לתת עדיפות לשקיפות ויציבות אסטרטגית, ולקבוע אמצעי בקרה כדי למנוע משגיאות בבינה מלאכותית להביא להסלמה לא מכוונת.
מונטנה חסמה את TikTok. יפן מושכת השקעות חדשות בתעשיית השבבים שלה. ולהנרי קיסינג׳ר יש מספר עצות (כנראה לא מועילות) למנוע מלחמת עולם שלישית.
כיצד הבחירות הקרובות בטורקיה עשויות להשפיע על עתידה של האומה? גם אם ארדואן יפסיד בבחירות, נראה שהמורשת שלו תמשיך לרדוף את המדינה עוד שנים קדימה.
פקיסטן מעוניינת להשתמש ביואן לרכישת נפט רוסי. ארה״ב מאשימה את דרום אפריקה בסיוע צבאי לרוסיה. וטורקיה הולכת לבחירות.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
