יום הארבעין
24 בפברואר 2026
דונלד טראמפ עומד בפני החלטה גורלית שתעצב את נשיאותו: לתקוף או לא לתקוף באיראן? אולם, לא משנה כמה ההחלטה גורלית לטראמפ – הוא רק שחקן משנה בדרמה על עתיד איראן.
דונלד טראמפ עומד בפני החלטה גורלית שתעצב את נשיאותו: לתקוף או לא לתקוף באיראן? אולם, לא משנה כמה ההחלטה גורלית לטראמפ – הוא רק שחקן משנה בדרמה על עתיד איראן.
הטרור בסאהל מאיים להפוך בעיה גלובלית. על מה שקורה במערב אפריקה, החזרה של האמריקנים ואפילו – הזווית הישראלית.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
שאלות ותשובות!
והפעם – איך בינה מלאכותית תשפיע על היחסים בין מדינות, האם סין מוכנה לפלישה לטאיוואן, מה המקום של שיקולי בחירות בניתוח אסטרטגי – ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שלוש מעבדות מלחמה: אוקראינה ולוחמת שחיקה, תימן והאיום לצי, הודו-פקיסטן והמבחן לנשק סיני מול מערבי.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
במהלך אסטרטגי אחד, הודו ממנפת טרגדיה מקומית ליתרון במשק המים של ההימליה. מהלך מחושב לשחרור פוטנציאל כלכלי שנשאר כבול שישה עשורים. מה תעשה פקיסטן?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
ה-TTP, ״הטליבאן הפקיסטני״, מחוייב לג׳יהאד נגד מדינת פקיסטן. מטרתו לסלק את המדינה הפקיסטנית מאזורי השבטים במערב המדינה, ובטווח הארוך להקים ח׳ליפות בפקיסטן עצמה. מה תעשה איסלמבאד, כעת כשארה״ב כבר לא לצידה?
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
שאלות ותשובות!
והפעם – איך בינה מלאכותית תשפיע על היחסים בין מדינות, האם סין מוכנה לפלישה לטאיוואן, מה המקום של שיקולי בחירות בניתוח אסטרטגי – ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שלוש מעבדות מלחמה: אוקראינה ולוחמת שחיקה, תימן והאיום לצי, הודו-פקיסטן והמבחן לנשק סיני מול מערבי.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
במהלך אסטרטגי אחד, הודו ממנפת טרגדיה מקומית ליתרון במשק המים של ההימליה. מהלך מחושב לשחרור פוטנציאל כלכלי שנשאר כבול שישה עשורים. מה תעשה פקיסטן?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
ה-TTP, ״הטליבאן הפקיסטני״, מחוייב לג׳יהאד נגד מדינת פקיסטן. מטרתו לסלק את המדינה הפקיסטנית מאזורי השבטים במערב המדינה, ובטווח הארוך להקים ח׳ליפות בפקיסטן עצמה. מה תעשה איסלמבאד, כעת כשארה״ב כבר לא לצידה?
שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
