ניתוח אסטרטגי של המלחמה שמשגעת את העולם. על מלחמת ההתשה האיראנית, היעד האמריקני ואיפה סין בתמונה.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
ועדת נגל זיהתה נכונה את אתגרי הביטחון הלאומי – עצמאות חימושית, שיקום כוח היבשתי ופיתוח אמל”ח זול. אך בהמלצותיה, הוועדה משמרת את אותו סדר עדיפויות שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר. קריאה ביקורתית.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שיעור אישי מטראמפ, ותקציר ההחלטות הנשיאותיות החשובות (לדעתי) מתוך מבול ההחלטות של הנשיא ה-47.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האיש שהפך את הדיפלומטיה לעסקי נדל״ן חוזר לכהונה שנייה. איך ישראל צריכה להתכונן לסבב השני של אומנות העסקה של טראמפ?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
ממשל ביידן מותיר מתנת פרידה לעולם, רואנדה מתחפרת בקונגו, איראן מנסה לחמש את הכורדים וסין בונה מסילות חדשות במרכז אסיה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
מה בפרק? דמוגרפיה ועוצמה לאומית, האם ישראל השיגה ניצחון, מה המטרה של צה״ל בצפון רצועת עזה, אנחנו והכורדים – ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
סין (אולי) מתכוונת לעשות סוף-סוף המרצה פיסקלית, הקרטלים במקסיקו משתכללים, וסוריה מתחילה לשלם את המחיר על התרחקות מאיראן.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שאלות ותשובות! והפעם – על המגבלות בדרום לבנון, מה טאיוואן עושה מול סין ואילו טעויות אני עשיתי בשנה האחרונה. ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מה עלים יכולים לספר לנו על עתיד סוריה, סין מהדקת את השליטה בחברה, אוסטרליה משקיעה בהפקת יסודות נדירים וביידן מכריז על מימון קו רכבת באנגולה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הסכם הפסקת האש בלבנון משקף היעדר חזון אסטרטגי: במקום לגבש מטרות מדיניות ולחתור להחלשת חיזבאללה דרך לחץ על המדינה הלבנונית, ישראל מסתפקת בהרחבת המב”ם – כלי טקטי שהפך למטרה בפני עצמה, תוך ויתור על חשיבה יצירתית ארוכת טווח.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
קשה לחשוב על תזמון יותר אומלל עבור ה-ICC לפרסם את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. וגם – אזרבייג׳ן ואיראן משתפות פעולה בתחום הביטחון, סין רוצה את הנתונים שלכם וארה״ב פורסת טילים ביפן עם עין על טאיוואן.
זהירות במסגור של הקבינט החדש של טראמפ, ביידן מסיר את הרסן לאוקראינה, ומהי ההזדמנות האירופית לישראל בממשל טראמפ חדש.
פרק שאלות ותשובות! מה בפרק?
איראן וסין, הקשר בין משברים כלכלים ואגרסיביות במדיניות חוץ, איך ארה״ב מתכוונת להתמודד עם משבר במזרח התיכון – ובמקביל עם אחד במזרח אסיה, למה צרפת לא תומכת בנו נגד חיזבאללה ואיך אפשר להפוך מלחמה לרווחית.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
טראמפ חזר – הגיע הזמן לפאניקה או אופוריה? בחלק המאמרים: ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית, סין מתרגלת את הצבא למצור על טאיוואן, והמפלגה הקומוניסטית מכינה את העם למלחמה.
מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פורמט חדש לסקירה השבועית.
והפעם: איראן מתכוננת לתקוף את ישראל, צפון קוריאה באה לעזרת חבר, וארה״ב מסמנת את התחום של בינה מלאכותית כקריטי לביטחון הלאומי שלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
יחסי ישראל וצרפת ידעו תהפוכות, מברית אסטרטגית לעוינות גלויה. מה מניע את היחס הצרפתי לישראל? וכיצד ירושלים יכולה למנף זאת?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
רוסיה מתקרבת לטליבאן, סין מנסה להמריץ (שוב) את הכלכלה, ולארה״ב יש מחסור בעובדים שרק צפוי לגדול.
פרק שאלות ותשובות הראשון שלנו!
על מה דיברנו: צרפת ולבנון, ארה״ב ואיראן, ציר פילדלפי וקומוניזם באמריקה הלטינית.
*הפרק הוקלט לפני המתקפה האיראנית על ישראל*
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
ניתוח מדיניות החוץ הצפויה של קמלה האריס מצביע על גישה פרגמטית בדומה למסורת הג׳פרסונית: העדפת דיפלומטיה וסנקציות על פני שימוש בכוח, וניסיון להוריד להבות במזה״ת מבלי לחתור להסדרים כוללים.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
“ריאליזם ג׳קסוני” צפוי לצבוע את הכהונה השנייה של טראמפ: הגנה על האינטרס והכבוד האמריקני, מדיניות “דלת פתוחה” בסחר, ויחס לבעלות ברית לפי נאמנותן ועצמאותן. עולם חדש-ישן.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הייצוא הסיני מתחזק – חדשות רעות לבייג׳ינג, רוסיה מתקרבת לחות׳ים, וטורקיה רוצה לשגר טילים מסומליה.
בארה״ב שולטת גישה חדשה במדינאות: ״פופוליזם נאור״. שילוב של ריאליזם מסחרי ופופוליזם לאומני. רפובליקני או דמוקרטי – הנשיא הבא צפוי להיות בדמותה. ברוכים לעולם חדש.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
המשבר בקרן אפריקה מדגים איך סכסוך מקומי יכול להפוך למאבק אזורי. הסכם בין אתיופיה וסומלילנד מושך את מצרים וטורקיה לזירה, ומאיים להצית מלחמה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
קטר וטורקיה מקימות טייסת חדשה, איראן מאותת על מוכנות לחידוש המשא ומתן הגרעיני, מצרים שולחת נשק לסומליה וסטודנטים סינים רוצים להיות פקידים.
איראן מתקדמת במהירות לעבר יכולת גרעין צבאית תוך הפרת הסכם הגרעין מ-2015. המשחק האיראני: למנוע החזרת סנקציות בינלאומיות ע”י משא ומתן עד תפוגת מנגנון ההחזרה האוטומטית ב-2025. על ישראל לפעול כעת מול המערב להשבת הסנקציות ולסיכול התוכנית.
שימו לב: לא יהיה פרק בשבוע הבא לרגל חופשת הקיץ. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.
הפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה טורפת את הקלפים. היא מאלצת את רוסיה להגיב, פוגעת ביציבות המשטר הרוסי ומעמידה את פוטין בפני החלטות קשות.
החיסול של הנייה שובר את משוואת ההרתעה המסורתית של ישראל ואולי מעיד על כוונה לגרור את איראן למלחמה ישירה. האזור על סף בלימה, עם הכול תלוי לא רק באינטרסים של השחקנים – אלא גם איך הם תופסים את הכוונות זה של זה.
וגנר נפגע במאלי, הודו תומכת בוויטנאם, המזרח התיכון מתכונן לתגובה איראנית ומערכות קוונטיות מנסות לדבר עם מחשבים קלאסים.
ברוכים הבאים לדף השאלות של הפודקאסט. יש לכם שאלה מעניינת? משהו שתמיד רציתם לדעת? זה המקום לכתוב אותה. השאלות יענו בפרק שאלות ותשובות הקרוב.
גישת הביטחון של ישראל עברה מהפכה: ההתגוננות הפכה למרכזית, אך האם זה מספיק נוכח האיומים החדשים? ניתוח מעמיק חושף את הכשלים והאתגרים, ומציע כיוונים לחיזוק היוזמה ההתקפית ולהתאמת האסטרטגיה הישראלית למציאות המשתנה.
סין חותכת את הריבית (שוב), מרוקו קונה לוויני ריגול מישראל, ואיחוד האמירויות שואבת מיליונרים מכל העולם.
החות׳ים חוטפים, האיראנים והרוסים (שוב) מתקרבים, והאזרים חותרים תחת הצרפתים.
טראמפ חוזר? כך בעלות ברית של ארה”ב במזרח אסיה מתכוננות ליום שאחרי. בזמן שאירופה מגששת באפלה, יפן ודרום קוריאה מובילות מהפכה צבאית שקטה, שיכולה לשנות את מאזן הכוח העולמי – וללמד את ישראל שיעור באסטרטגיה.
ארה״ב וסין מתחרות על היתוך גרעיני, טורקיה מתקרבת לסין ורוסיה, ואיחוד האמירויות משקיעה באנגולה.
מדיניות תעשיתית שבה לחיינו, אך רובנו אפילו לא ידענו שהיא הלכה. מהי מדיניות תעשייתית? וכיצד היא יכולה לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית?
החונטה במאלי מתקרבת לרוסיה, ניצחון מפתיע למועמד הרפורמי באיראן, ואתרי ריגול סינים בקובה.
ירדן נתונה תחת איום משולש: מצד איראן, מצד חמאס, ומצד סחר הסמים של סוריה. בזמן שירדן פרו-איראנית היא תרחיש בלהות, הסכנה בתרחיש כזה דווקא יכולה לשרת את ישראל.
ישראל וארה״ב דנות בתוכנית הגרעין האיראנית, איראן דנה בסיוע לחיזבאללה במקרה של מלחמה, ועשירי סין עוזבים בהמוניהם את המדינה.
אנרגיה גיאותרמית יכולה לספק שפע של חשמל זול, נקי ואמין לארה״ב ולעולם. אם תצליח לפתור את הקשיים הטכנים, מהפכת האנרגיה הבאה תהיה מבטן האדמה.
צפון קוריאה ורוסיה מתקרבות, קפריסין פוגעת בלבנון, ודרך חדשה לפיתוח בינה מלאכותית יוצאת לדרך.
רוברט בוב לייטהייזר, נציב הסחר של ארה״ב בעבר ואולי מזכיר האוצר בעתיד, רוצה דולר חלש יותר בשביל ארה״ב חזקה יותר.
האירופים מפעילים לחץ על איראן בתחום הגרעין, רוסיה ובלארוס מתאמנות על הפעלת נשק גרעיני, ואיך הווטו האמריקני תורם לעוינות נגדנו במועצת הביטחון.
מלחמת הסחר בין סין והמערב נכנסה לשלב חדש ואלים. מכסים מצד ארה״ב והאיחוד האירופי נגד תעשיית הרכב הסינית הם כנראה רק ההתחלה.
רוסיה הופכת מושבה סינית, מודי מקבל מכה בכנף, והימין עולה באיחוד האירופי.
הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית היא אירוע עם פוטנציאל נפיץ. אבל לא רק לישראל. הבנה נכונה של מה הרשות מנסה להשיג, יכולה לעזור לישראל לנסח מהלכי נגד.
הסעודים ממנים שגריר חדש לסוריה, סין ממשיכה לשפוך כסף לתעשיית השבבים ואיך ירדן מנסה לשרוד במזרח תיכון לא-יציב.
פלישה סינית לטאיוואן בעת הזו תחלץ את ארה״ב מהתסבוכת האסטרטגית בה היא נמצאת. עדיף לבייג׳ינג להמתין – עד הזמן הנכון לתקוף.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, ה-ICJ מורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח וארה״ב ממשיכה להיות מס׳ 1.
נשיא איראן מת והמדינה מתכוננת לבחירות חדשות. תוצאות הבחירות ילמדו אותנו רבות על מאבקי הכוח בתוך המשטר, מאבקים שיעצבו את עתידו.
נשיא איראן התרסק, הצרפתים מתמודדים עם מהומות והקרמלין מתכונן למלחמה ארוכה באוקראינה.
מרכיב מרכזי בלחץ הבינלאומי על ישראל היא מערכת של מדינות, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות בינלאומיים. ישראל צריכה לבנות מערכת מקבילה ולנהל דיאלוג עם מדינות ידידותיות.
סעודיה מאותת שהיא רוצה עסקה אמריקנית ללא נורמליזציה ישראלית (והבית הלבן מבהיר שזה לא יקרה), סין וקטאר מחזקות את הקשרים בתחום הגז הטבעי ומי מפחד מבית הדין הפלילי הבינלאומי?
צרפת מנצלת את החולשה של רוסיה ואת השיתוק הפוליטי בארה״ב כדי לחזק את השפעתה באיחוד האירופי. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מקומן של המעצמות האירופיות באסטרטגיה הכוללת שלה.
הודעה: לא יתפרסמו בשבוע הבא סקירה שבועית וניתוח שבועי לרגל חופשת הפסח. נשוב לפרסומים הרגילים ב-05.05. חג שמח!
ישראל תקפה באיראן, טורקיה מחזרת אחרי חמאס ומצרים לא עומדת בביקוש של עצמה לגז.
התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.
מה המשמעות של המתקפה האיראנית על ישראל? ומה מכאן?
הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.
חיל האוויר תוקף בסוריה, האיחוד האירופי ממשיך לייבא גז רוסי ומה המשמעות של נסיגת כוחות צה״ל מרוב רצועת עזה?
ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.
ארה״ב ויפן מתכוננות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן, רוסיה מפרה סנקציות של האו״ם (בעודה יושבת כחברה קבועה במועצת הביטחון) והאמריקנים עוזרים לסינים לפתח את תעשיית השבבים שלהם.
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
האיחוד האירופי הכריז על השקעה משמעותית במצרים, הבנק של יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 2007 והאם העתיד של שוק התעסוקה בצל בינה מלאכותית הוא זה של אבטלה גואה – או שמא שפע?
מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.
איראן וחיזבאללה דנות במלחמה אפשרית בצפון, מצרים שוב מושכת משקיעים ואוקראינה הכריזה מלחמה על נפט רוסי.
ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.
האיחוד האירופי חושף תוכניות לחיזוק תעשיית הביטחון ביבשת, אזרבייג׳ן ואיראן דנות במצב בקווקז וסין מתקשה להחליף מודל כלכלי (אבל מבטיחה שהפעם זה יהיה אחרת).
המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.
איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם קניה, איראן ממשיכה לאגור אורניום מעושר והודו עוקפת את סין כיעד השקעה.
אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, איראן ממשיכה להתקרב למוסקבה וסין וארה״ב מתחרות על הגישה לנחושת וקובלט במרכז אפריקה.
מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.
רוסיה וצפון קוריאה משפרות את הלוגיסטיקה ביניהן, גרמניה ואוקראינה מחזקות את הקשרים הביטחוניים וסין ממשיכה לחוות דפלציה.
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
הפיליפינים מחזקת את הנוכחות הצבאית ליד טאיוואן, צרפת הפכה ליעד הייצוא המוביל של גט״ן אמריקאי ואירופה חושבת מחדש על נשק גרעיני.
מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.
יפן וגרמניה מחזקות את שיתוף הפעולה הצבאי, סין וארה״ב מתחרות על השפעה במזרח התיכון והגברת קארמה באה לבקר את דרום אפריקה.
היחס של הציבור האמריקאי לאבדות הוא לא מה שאנו חושבים. בזמן שדעת הקהל רגישה לאבדות, היא מוכנה לתמוך בפעולות צבאיות יקרות בחיי אדם אם היא חושבת שהיעד מצדיק את המחיר. הבעיה היא פחות בציבור ויותר בהנהגה שלא יודעת איך לגייס אותו.
הזהרנו שזה יקרה וזה אכן קרה – 3 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה של פרוקסי איראני. איך ממשל ביידן יגיב?
ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.
איראן מאיצה את העשרת האורניום, סין ומצרים מתקרבות ונאט״ו מזהירה מפני מלחמה מול רוסיה.
בדלנות אמריקאית היא מיתוס שאנשים נהנים לספר. מעולם לא הייתה בדלנות כזו, ארה״ב מעולם לא ״התבודדה״ מהעולם. את התגובה הרפה של ממשל ביידן לחות׳ים, ואת מדיניות החוץ העתידית של טראמפ, צריך להסביר לפי מה שמעניין – ומפחיד – את האמריקאים.
שי ג׳ינפינג מכריז על קמפיין חדש נגד שחיתות, איראן מנסה להשיג עסקה טובה יותר למכירת נפט לסין וכמה מחשבות על האיש שעיצב אימפריות.
הממסד הביטחוני של סין נמצא תחת קמפיין חדש נגד שחיתות, בדיוק בזמן שטאיוואן הולכת לבחירות, עם השלכות נפיצות על המצר.
דרוש שינוי – דמוקרטיה! אבל למי? – חלוקה מוזרה – תיאטרון פוליטי – כולם שותפים – תנו את הכוח לכנסת – וירטו אזרחי.
צפון קוריאה מסלימה, מועדון BRICS מתרחב ואתיופיה משיגה נמל חדש בים האדום.
יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.
איראן וטורקיה עובדות על קו רכבת חדש למרכז אסיה, יפן משנה את הכללים לייצוא נשק והביקוש לבנזין לא מוכן לדעוך.
האלה הנבזית פורטונה – יהיה בסדר – אל תכנס לחדר הדיונים עם נשק – מה הסיכוי לגשם? – זו מפלצת! או שמא זה אני? – מוסר פנטסטי לפנטזיות – להיות טוב, גם ברע
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
בנקים אומדים את ההפסדים מהשקעה בסין, יפן ומלזיה מהדקות יחסים, ומה על ישראל לעשות מול דוקטרינת ההתנגדות של חמאס ושות׳.
החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.
הסחר בין טורקיה לישראל הצטמצם בחצי, רוסיה עדיין מחוייבת לפירוז אוקראינה, והחות׳ים משחקים בהסלמה מחושבת נגד ישראל וארה״ב.
האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.
ארה״ב ומדינות נוספות מתחייבות לשלש את קיבולת האנרגיה הגרעינית שלהן, ניז׳ר ממשיכה להתרחק מהאיחוד האירופי, ויפן שוקדת על יכולות התקיפה לטווח ארוך שלה.
ועדת נגל זיהתה נכונה את אתגרי הביטחון הלאומי – עצמאות חימושית, שיקום כוח היבשתי ופיתוח אמל”ח זול. אך בהמלצותיה, הוועדה משמרת את אותו סדר עדיפויות שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר. קריאה ביקורתית.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שיעור אישי מטראמפ, ותקציר ההחלטות הנשיאותיות החשובות (לדעתי) מתוך מבול ההחלטות של הנשיא ה-47.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
האיש שהפך את הדיפלומטיה לעסקי נדל״ן חוזר לכהונה שנייה. איך ישראל צריכה להתכונן לסבב השני של אומנות העסקה של טראמפ?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
ממשל ביידן מותיר מתנת פרידה לעולם, רואנדה מתחפרת בקונגו, איראן מנסה לחמש את הכורדים וסין בונה מסילות חדשות במרכז אסיה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פרק שאלות ותשובות חדש!
מה בפרק? דמוגרפיה ועוצמה לאומית, האם ישראל השיגה ניצחון, מה המטרה של צה״ל בצפון רצועת עזה, אנחנו והכורדים – ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
סין (אולי) מתכוונת לעשות סוף-סוף המרצה פיסקלית, הקרטלים במקסיקו משתכללים, וסוריה מתחילה לשלם את המחיר על התרחקות מאיראן.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
שאלות ותשובות! והפעם – על המגבלות בדרום לבנון, מה טאיוואן עושה מול סין ואילו טעויות אני עשיתי בשנה האחרונה. ועוד!
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מה עלים יכולים לספר לנו על עתיד סוריה, סין מהדקת את השליטה בחברה, אוסטרליה משקיעה בהפקת יסודות נדירים וביידן מכריז על מימון קו רכבת באנגולה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הסכם הפסקת האש בלבנון משקף היעדר חזון אסטרטגי: במקום לגבש מטרות מדיניות ולחתור להחלשת חיזבאללה דרך לחץ על המדינה הלבנונית, ישראל מסתפקת בהרחבת המב”ם – כלי טקטי שהפך למטרה בפני עצמה, תוך ויתור על חשיבה יצירתית ארוכת טווח.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
קשה לחשוב על תזמון יותר אומלל עבור ה-ICC לפרסם את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. וגם – אזרבייג׳ן ואיראן משתפות פעולה בתחום הביטחון, סין רוצה את הנתונים שלכם וארה״ב פורסת טילים ביפן עם עין על טאיוואן.
זהירות במסגור של הקבינט החדש של טראמפ, ביידן מסיר את הרסן לאוקראינה, ומהי ההזדמנות האירופית לישראל בממשל טראמפ חדש.
פרק שאלות ותשובות! מה בפרק?
איראן וסין, הקשר בין משברים כלכלים ואגרסיביות במדיניות חוץ, איך ארה״ב מתכוונת להתמודד עם משבר במזרח התיכון – ובמקביל עם אחד במזרח אסיה, למה צרפת לא תומכת בנו נגד חיזבאללה ואיך אפשר להפוך מלחמה לרווחית.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
טראמפ חזר – הגיע הזמן לפאניקה או אופוריה? בחלק המאמרים: ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית, סין מתרגלת את הצבא למצור על טאיוואן, והמפלגה הקומוניסטית מכינה את העם למלחמה.
מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
פורמט חדש לסקירה השבועית.
והפעם: איראן מתכוננת לתקוף את ישראל, צפון קוריאה באה לעזרת חבר, וארה״ב מסמנת את התחום של בינה מלאכותית כקריטי לביטחון הלאומי שלה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
יחסי ישראל וצרפת ידעו תהפוכות, מברית אסטרטגית לעוינות גלויה. מה מניע את היחס הצרפתי לישראל? וכיצד ירושלים יכולה למנף זאת?
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
רוסיה מתקרבת לטליבאן, סין מנסה להמריץ (שוב) את הכלכלה, ולארה״ב יש מחסור בעובדים שרק צפוי לגדול.
פרק שאלות ותשובות הראשון שלנו!
על מה דיברנו: צרפת ולבנון, ארה״ב ואיראן, ציר פילדלפי וקומוניזם באמריקה הלטינית.
*הפרק הוקלט לפני המתקפה האיראנית על ישראל*
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
ניתוח מדיניות החוץ הצפויה של קמלה האריס מצביע על גישה פרגמטית בדומה למסורת הג׳פרסונית: העדפת דיפלומטיה וסנקציות על פני שימוש בכוח, וניסיון להוריד להבות במזה״ת מבלי לחתור להסדרים כוללים.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
“ריאליזם ג׳קסוני” צפוי לצבוע את הכהונה השנייה של טראמפ: הגנה על האינטרס והכבוד האמריקני, מדיניות “דלת פתוחה” בסחר, ויחס לבעלות ברית לפי נאמנותן ועצמאותן. עולם חדש-ישן.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
הייצוא הסיני מתחזק – חדשות רעות לבייג׳ינג, רוסיה מתקרבת לחות׳ים, וטורקיה רוצה לשגר טילים מסומליה.
בארה״ב שולטת גישה חדשה במדינאות: ״פופוליזם נאור״. שילוב של ריאליזם מסחרי ופופוליזם לאומני. רפובליקני או דמוקרטי – הנשיא הבא צפוי להיות בדמותה. ברוכים לעולם חדש.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
המשבר בקרן אפריקה מדגים איך סכסוך מקומי יכול להפוך למאבק אזורי. הסכם בין אתיופיה וסומלילנד מושך את מצרים וטורקיה לזירה, ומאיים להצית מלחמה.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור
קטר וטורקיה מקימות טייסת חדשה, איראן מאותת על מוכנות לחידוש המשא ומתן הגרעיני, מצרים שולחת נשק לסומליה וסטודנטים סינים רוצים להיות פקידים.
איראן מתקדמת במהירות לעבר יכולת גרעין צבאית תוך הפרת הסכם הגרעין מ-2015. המשחק האיראני: למנוע החזרת סנקציות בינלאומיות ע”י משא ומתן עד תפוגת מנגנון ההחזרה האוטומטית ב-2025. על ישראל לפעול כעת מול המערב להשבת הסנקציות ולסיכול התוכנית.
שימו לב: לא יהיה פרק בשבוע הבא לרגל חופשת הקיץ. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.
הפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה טורפת את הקלפים. היא מאלצת את רוסיה להגיב, פוגעת ביציבות המשטר הרוסי ומעמידה את פוטין בפני החלטות קשות.
החיסול של הנייה שובר את משוואת ההרתעה המסורתית של ישראל ואולי מעיד על כוונה לגרור את איראן למלחמה ישירה. האזור על סף בלימה, עם הכול תלוי לא רק באינטרסים של השחקנים – אלא גם איך הם תופסים את הכוונות זה של זה.
וגנר נפגע במאלי, הודו תומכת בוויטנאם, המזרח התיכון מתכונן לתגובה איראנית ומערכות קוונטיות מנסות לדבר עם מחשבים קלאסים.
ברוכים הבאים לדף השאלות של הפודקאסט. יש לכם שאלה מעניינת? משהו שתמיד רציתם לדעת? זה המקום לכתוב אותה. השאלות יענו בפרק שאלות ותשובות הקרוב.
גישת הביטחון של ישראל עברה מהפכה: ההתגוננות הפכה למרכזית, אך האם זה מספיק נוכח האיומים החדשים? ניתוח מעמיק חושף את הכשלים והאתגרים, ומציע כיוונים לחיזוק היוזמה ההתקפית ולהתאמת האסטרטגיה הישראלית למציאות המשתנה.
סין חותכת את הריבית (שוב), מרוקו קונה לוויני ריגול מישראל, ואיחוד האמירויות שואבת מיליונרים מכל העולם.
החות׳ים חוטפים, האיראנים והרוסים (שוב) מתקרבים, והאזרים חותרים תחת הצרפתים.
טראמפ חוזר? כך בעלות ברית של ארה”ב במזרח אסיה מתכוננות ליום שאחרי. בזמן שאירופה מגששת באפלה, יפן ודרום קוריאה מובילות מהפכה צבאית שקטה, שיכולה לשנות את מאזן הכוח העולמי – וללמד את ישראל שיעור באסטרטגיה.
ארה״ב וסין מתחרות על היתוך גרעיני, טורקיה מתקרבת לסין ורוסיה, ואיחוד האמירויות משקיעה באנגולה.
מדיניות תעשיתית שבה לחיינו, אך רובנו אפילו לא ידענו שהיא הלכה. מהי מדיניות תעשייתית? וכיצד היא יכולה לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית?
החונטה במאלי מתקרבת לרוסיה, ניצחון מפתיע למועמד הרפורמי באיראן, ואתרי ריגול סינים בקובה.
ירדן נתונה תחת איום משולש: מצד איראן, מצד חמאס, ומצד סחר הסמים של סוריה. בזמן שירדן פרו-איראנית היא תרחיש בלהות, הסכנה בתרחיש כזה דווקא יכולה לשרת את ישראל.
ישראל וארה״ב דנות בתוכנית הגרעין האיראנית, איראן דנה בסיוע לחיזבאללה במקרה של מלחמה, ועשירי סין עוזבים בהמוניהם את המדינה.
אנרגיה גיאותרמית יכולה לספק שפע של חשמל זול, נקי ואמין לארה״ב ולעולם. אם תצליח לפתור את הקשיים הטכנים, מהפכת האנרגיה הבאה תהיה מבטן האדמה.
צפון קוריאה ורוסיה מתקרבות, קפריסין פוגעת בלבנון, ודרך חדשה לפיתוח בינה מלאכותית יוצאת לדרך.
רוברט בוב לייטהייזר, נציב הסחר של ארה״ב בעבר ואולי מזכיר האוצר בעתיד, רוצה דולר חלש יותר בשביל ארה״ב חזקה יותר.
האירופים מפעילים לחץ על איראן בתחום הגרעין, רוסיה ובלארוס מתאמנות על הפעלת נשק גרעיני, ואיך הווטו האמריקני תורם לעוינות נגדנו במועצת הביטחון.
מלחמת הסחר בין סין והמערב נכנסה לשלב חדש ואלים. מכסים מצד ארה״ב והאיחוד האירופי נגד תעשיית הרכב הסינית הם כנראה רק ההתחלה.
רוסיה הופכת מושבה סינית, מודי מקבל מכה בכנף, והימין עולה באיחוד האירופי.
הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית היא אירוע עם פוטנציאל נפיץ. אבל לא רק לישראל. הבנה נכונה של מה הרשות מנסה להשיג, יכולה לעזור לישראל לנסח מהלכי נגד.
הסעודים ממנים שגריר חדש לסוריה, סין ממשיכה לשפוך כסף לתעשיית השבבים ואיך ירדן מנסה לשרוד במזרח תיכון לא-יציב.
פלישה סינית לטאיוואן בעת הזו תחלץ את ארה״ב מהתסבוכת האסטרטגית בה היא נמצאת. עדיף לבייג׳ינג להמתין – עד הזמן הנכון לתקוף.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, ה-ICJ מורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח וארה״ב ממשיכה להיות מס׳ 1.
נשיא איראן מת והמדינה מתכוננת לבחירות חדשות. תוצאות הבחירות ילמדו אותנו רבות על מאבקי הכוח בתוך המשטר, מאבקים שיעצבו את עתידו.
נשיא איראן התרסק, הצרפתים מתמודדים עם מהומות והקרמלין מתכונן למלחמה ארוכה באוקראינה.
מרכיב מרכזי בלחץ הבינלאומי על ישראל היא מערכת של מדינות, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות בינלאומיים. ישראל צריכה לבנות מערכת מקבילה ולנהל דיאלוג עם מדינות ידידותיות.
סעודיה מאותת שהיא רוצה עסקה אמריקנית ללא נורמליזציה ישראלית (והבית הלבן מבהיר שזה לא יקרה), סין וקטאר מחזקות את הקשרים בתחום הגז הטבעי ומי מפחד מבית הדין הפלילי הבינלאומי?
צרפת מנצלת את החולשה של רוסיה ואת השיתוק הפוליטי בארה״ב כדי לחזק את השפעתה באיחוד האירופי. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מקומן של המעצמות האירופיות באסטרטגיה הכוללת שלה.
הודעה: לא יתפרסמו בשבוע הבא סקירה שבועית וניתוח שבועי לרגל חופשת הפסח. נשוב לפרסומים הרגילים ב-05.05. חג שמח!
ישראל תקפה באיראן, טורקיה מחזרת אחרי חמאס ומצרים לא עומדת בביקוש של עצמה לגז.
התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.
מה המשמעות של המתקפה האיראנית על ישראל? ומה מכאן?
הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.
חיל האוויר תוקף בסוריה, האיחוד האירופי ממשיך לייבא גז רוסי ומה המשמעות של נסיגת כוחות צה״ל מרוב רצועת עזה?
ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.
ארה״ב ויפן מתכוננות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן, רוסיה מפרה סנקציות של האו״ם (בעודה יושבת כחברה קבועה במועצת הביטחון) והאמריקנים עוזרים לסינים לפתח את תעשיית השבבים שלהם.
בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.
האיחוד האירופי הכריז על השקעה משמעותית במצרים, הבנק של יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 2007 והאם העתיד של שוק התעסוקה בצל בינה מלאכותית הוא זה של אבטלה גואה – או שמא שפע?
מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.
איראן וחיזבאללה דנות במלחמה אפשרית בצפון, מצרים שוב מושכת משקיעים ואוקראינה הכריזה מלחמה על נפט רוסי.
ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.
האיחוד האירופי חושף תוכניות לחיזוק תעשיית הביטחון ביבשת, אזרבייג׳ן ואיראן דנות במצב בקווקז וסין מתקשה להחליף מודל כלכלי (אבל מבטיחה שהפעם זה יהיה אחרת).
המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.
איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם קניה, איראן ממשיכה לאגור אורניום מעושר והודו עוקפת את סין כיעד השקעה.
אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.
ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, איראן ממשיכה להתקרב למוסקבה וסין וארה״ב מתחרות על הגישה לנחושת וקובלט במרכז אפריקה.
מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.
רוסיה וצפון קוריאה משפרות את הלוגיסטיקה ביניהן, גרמניה ואוקראינה מחזקות את הקשרים הביטחוניים וסין ממשיכה לחוות דפלציה.
מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.
הפיליפינים מחזקת את הנוכחות הצבאית ליד טאיוואן, צרפת הפכה ליעד הייצוא המוביל של גט״ן אמריקאי ואירופה חושבת מחדש על נשק גרעיני.
מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.
יפן וגרמניה מחזקות את שיתוף הפעולה הצבאי, סין וארה״ב מתחרות על השפעה במזרח התיכון והגברת קארמה באה לבקר את דרום אפריקה.
היחס של הציבור האמריקאי לאבדות הוא לא מה שאנו חושבים. בזמן שדעת הקהל רגישה לאבדות, היא מוכנה לתמוך בפעולות צבאיות יקרות בחיי אדם אם היא חושבת שהיעד מצדיק את המחיר. הבעיה היא פחות בציבור ויותר בהנהגה שלא יודעת איך לגייס אותו.
הזהרנו שזה יקרה וזה אכן קרה – 3 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה של פרוקסי איראני. איך ממשל ביידן יגיב?
ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.
איראן מאיצה את העשרת האורניום, סין ומצרים מתקרבות ונאט״ו מזהירה מפני מלחמה מול רוסיה.
בדלנות אמריקאית היא מיתוס שאנשים נהנים לספר. מעולם לא הייתה בדלנות כזו, ארה״ב מעולם לא ״התבודדה״ מהעולם. את התגובה הרפה של ממשל ביידן לחות׳ים, ואת מדיניות החוץ העתידית של טראמפ, צריך להסביר לפי מה שמעניין – ומפחיד – את האמריקאים.
שי ג׳ינפינג מכריז על קמפיין חדש נגד שחיתות, איראן מנסה להשיג עסקה טובה יותר למכירת נפט לסין וכמה מחשבות על האיש שעיצב אימפריות.
הממסד הביטחוני של סין נמצא תחת קמפיין חדש נגד שחיתות, בדיוק בזמן שטאיוואן הולכת לבחירות, עם השלכות נפיצות על המצר.
דרוש שינוי – דמוקרטיה! אבל למי? – חלוקה מוזרה – תיאטרון פוליטי – כולם שותפים – תנו את הכוח לכנסת – וירטו אזרחי.
צפון קוריאה מסלימה, מועדון BRICS מתרחב ואתיופיה משיגה נמל חדש בים האדום.
יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.
איראן וטורקיה עובדות על קו רכבת חדש למרכז אסיה, יפן משנה את הכללים לייצוא נשק והביקוש לבנזין לא מוכן לדעוך.
האלה הנבזית פורטונה – יהיה בסדר – אל תכנס לחדר הדיונים עם נשק – מה הסיכוי לגשם? – זו מפלצת! או שמא זה אני? – מוסר פנטסטי לפנטזיות – להיות טוב, גם ברע
המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
בנקים אומדים את ההפסדים מהשקעה בסין, יפן ומלזיה מהדקות יחסים, ומה על ישראל לעשות מול דוקטרינת ההתנגדות של חמאס ושות׳.
החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.
הסחר בין טורקיה לישראל הצטמצם בחצי, רוסיה עדיין מחוייבת לפירוז אוקראינה, והחות׳ים משחקים בהסלמה מחושבת נגד ישראל וארה״ב.
האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.
ארה״ב ומדינות נוספות מתחייבות לשלש את קיבולת האנרגיה הגרעינית שלהן, ניז׳ר ממשיכה להתרחק מהאיחוד האירופי, ויפן שוקדת על יכולות התקיפה לטווח ארוך שלה.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
