מה טורקיה בונה (324)
12 בנובמבר 2026
המערך האזורי שטורקיה בונה לא צריך לירות על ישראל. הוא רק צריך לשים אותה בקופסה. על האיום האסטרטגי שצומח סביבנו – ומדוע הוא שביר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
המערך האזורי שטורקיה בונה לא צריך לירות על ישראל. הוא רק צריך לשים אותה בקופסה. על האיום האסטרטגי שצומח סביבנו – ומדוע הוא שביר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
איך להפיל יריב בלי לירות כדור אחד, המפלגה הקומוניסטית ממשיכה ב״משמעת עצמית״ ואלג׳יריה מעמיקה את ההתערבות בניז׳ר.
יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ״ (משלי, ט״ז י״ח) – סיימנו את הפרק הקודם בנקודת השיא של הרגע החד-קוטבי האמריקני: ארה״ב, בטוחה בעצמה ובערכיה, האמינה שההיסטוריה הגיעה לקיצה. את החישובים הגיאופוליטיים והלוגיקה של מאזני הכוח היא החליפה בתיאוריית הקשתות המוזהבות של תומאס פרידמן: שבין שתי מדינות עם סניפי מקדונלדס לא תהיה מלחמה. תחרות כלכלית תחליף את התחרות הצבאית והעולם ינוהל ע״י דמוקרטיות ליבראליות עם שוק חופשי. שגשוג כלכלי יביא לשלום עולמי.
זה לא קרה. אנחנו יודעים שזה לא קרה משום שאנו חיים בעולם שנשלט עדיין ע״י מלחמה, ע״י תחרות לכוח בין וושינגטון ובייג׳ין. מדוע העולם של קץ ההיסטוריה לא התממש? משום שדווקא כאשר איומים חדשים הופיעו נגד הסדר האמריקני, ארה״ב קיבלה על עצמה אימפריום שני נגד אויב מרושע אך משני בחשיבותו לסדר העולמי: הטרור האיסלאמי. בפרק היום נכיר את האימפריום השני של ארה״ב, ואיך פיגועי ה-11 בספטמבר באמת שינו את מהלך העולם.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ״ (משלי, ט״ז י״ח) – סיימנו את הפרק הקודם בנקודת השיא של הרגע החד-קוטבי האמריקני: ארה״ב, בטוחה בעצמה ובערכיה, האמינה שההיסטוריה הגיעה לקיצה. את החישובים הגיאופוליטיים והלוגיקה של מאזני הכוח היא החליפה בתיאוריית הקשתות המוזהבות של תומאס פרידמן: שבין שתי מדינות עם סניפי מקדונלדס לא תהיה מלחמה. תחרות כלכלית תחליף את התחרות הצבאית והעולם ינוהל ע״י דמוקרטיות ליבראליות עם שוק חופשי. שגשוג כלכלי יביא לשלום עולמי.
זה לא קרה. אנחנו יודעים שזה לא קרה משום שאנו חיים בעולם שנשלט עדיין ע״י מלחמה, ע״י תחרות לכוח בין וושינגטון ובייג׳ין. מדוע העולם של קץ ההיסטוריה לא התממש? משום שדווקא כאשר איומים חדשים הופיעו נגד הסדר האמריקני, ארה״ב קיבלה על עצמה אימפריום שני נגד אויב מרושע אך משני בחשיבותו לסדר העולמי: הטרור האיסלאמי. בפרק היום נכיר את האימפריום השני של ארה״ב, ואיך פיגועי ה-11 בספטמבר באמת שינו את מהלך העולם.
שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
