סקירה שבועית: 26.06-02.07.2022
3 ביולי 2022
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מז 2013.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מז 2013.
העולם נמצא בטלטלה שמשנה אותו. בשביל לנווט בעולם כזה דרושה נקודת מבט רחבה מספיק שיכולה לתפוס את כל השינויים בתמונה אחת. גיאופוילטיקה עושה זאת.
בואו להבין את עתיד הזירה הבינלאומית, ועכשיו-
תקופת היכרות חינם
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
כרטיסים להרצאה קיסר אדום – קישור.
מנוי לפל״ג – קישור.
הכרנו את השחקנים. הכנו את הבמה. אחרי שסקרנו את הדינמיקה האלימה של העולם הרב-קוטבי, את כישלון מאזן הכוח באירופה ואת העלייה של האיום האדום במזרח, אנחנו יכולים סוף-סוף לפתוח את הסיפור של הפוסט-אימפריום בתחילתו: למה ואיך קיבלה על עצמה ארה״ב את הנהגת העולם החופשי? הכול בפרק היום.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
הצטרפות לפל״ג – קישור.
במשך 25 שנה וושינגטון והעולם היו במישורים אחרים: וושינגטון, חוגי המדיניות בה, היו שבויים של החלום החד-קוטבי. העולם לעומת זאת התאושש מהר מנפילת בריה״מ ומעצמות מתחרות לאמריקנים עלו – בראשן סין ורוסיה. במשך 25 שנה וושינגטון סיפרה לעצמה שקץ ההיסטוריה הגיע, ושההתפשטות של הדמוקרטיה בעולם היא בלתי נמנעת. עם טראמפ סוף-סוף הגיעה ההבנה שקץ ההיסטוריה לא הגיע, ושמה שמחכה לארה״ב היא תחרות חדשה לכוח עם המעצמות של אירו-אסיה.
מנוי לפל״ג – קישור.
לכל דבר טוב יש סוף, גם לאימפריום. במשך 45 שנה האמריקנים הנהיגו את העולם החופשי, שומרים עליו מפני תוקפנות סובייטית ומקדמים בו את הרעיונות של שוק חופשי, סחר חופשי ושלטון החוק. האסטרטגים בוושינגטון קיוו ליום בו בריה״מ תבין את הטעות האידיאולוגית שלה ותתחיל בדיאלוג עם המערב. הם התכוננו ליום בו בריה״מ תשלח את טורי הטנקים שלה דרך גרמניה המערבית לכבוש את אירופה. הם היו מוכנים לשוחח עם בריה״מ, הם היו מוכנים למלחמה גרעינית עם בריה״מ – הם לא היו מוכנים להיעלמות של בריה״מ.
יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.
כרטיסים להרצאה קיסר אדום – קישור.
מנוי לפל״ג – קישור.
הכרנו את השחקנים. הכנו את הבמה. אחרי שסקרנו את הדינמיקה האלימה של העולם הרב-קוטבי, את כישלון מאזן הכוח באירופה ואת העלייה של האיום האדום במזרח, אנחנו יכולים סוף-סוף לפתוח את הסיפור של הפוסט-אימפריום בתחילתו: למה ואיך קיבלה על עצמה ארה״ב את הנהגת העולם החופשי? הכול בפרק היום.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
