סקירה שבועית: 08.05-14.05.2022
15 במאי 2022
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
בואו להבין את עתיד הזירה הבינלאומית, ועכשיו-
תקופת היכרות חינם
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.
במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסין
העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.
התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.
אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת להפליא, שכוללת מספר רב של שחקנים שווי כוח, כל אחד עם אינטרסים לאומיים שונים ויעדים שונים בזירה. בפרק המבוא לזירה נכיר את המאפיינים הגיאוגרפים והכלכלים שלה ונסקור בקצרה את השחקנים השונים בה.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
יוון מחזקת את הקשרים הביטחונים עם ארה״ב. הייצוא והייצור בסין מתכווצים בעקבות סגרים הקורונה. ובצורות ברחבי העולם פוגעות ביבול החיטה העולמי.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.
במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסין
העולם שלנו נמצא בשינוי עמוק, עם הסדר האמריקני בשינוי מהותי. מדינות המפרץ מתמודדות עם נפילה במחירי הנפט וחוסר עניין אמריקני. במזרח הים התיכון, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית חדשה אך נתקלת במציאות הקשה של היעדר כלכלה שתוכל לתמוך בשאיפותיה. האיחוד האירופי ממשיך להתקשות להתנהל כגוף אחד, משוסע ע״י החברות השונות בו. וארה״ב וסין פועלות לנתק את התלות ההדדית ביניהן, עם וושינגטון מפתחת את היכולת להשתמש בסחר ככלי גיאו-כלכלי חדש. תעשיית השבבים כנראה תהיה הראשונה להתפצל לבסיס אמריקני וסיני, אך היא לא תהיה האחרונה.
התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.
אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת להפליא, שכוללת מספר רב של שחקנים שווי כוח, כל אחד עם אינטרסים לאומיים שונים ויעדים שונים בזירה. בפרק המבוא לזירה נכיר את המאפיינים הגיאוגרפים והכלכלים שלה ונסקור בקצרה את השחקנים השונים בה.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
