התחרות בין סין וארה״ב להגמוניה עולמית מעצבת מחדש את הסדר העולמי שלנו. אם זה באירופה, במזרח אסיה, או בחצר האחורית של ארה״ב – דרום ומרכז אמריקה – שתי המעצמות מתחרות זו עם זו לכוח וגישה למשאבים.
ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
האובססיה האמריקנית ל״דרך המשי החדשה״ מתעלמת מהצורך של העולם המתפתח בטריליוני דולרים לפיתוח תשתיות. לא סין ולא ארה״ב ימלאו לבדן את הצורך.
אנשים קוראים לסכסוך החדש בין סין וארה״ב ״מלחמה קרה״, אך האם באמת נכון להשוות אותו לסכסוך שהיה בין ארה״ב ובריה״מ? מה הדמיון ומה השוני בין הסינים והסובייטים? ולמה הבדלים גיאוגרפים עלולים להביא את הסכסוך הנוכחי לכדי עימות צבאי?
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.
ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
האובססיה האמריקנית ל״דרך המשי החדשה״ מתעלמת מהצורך של העולם המתפתח בטריליוני דולרים לפיתוח תשתיות. לא סין ולא ארה״ב ימלאו לבדן את הצורך.
אנשים קוראים לסכסוך החדש בין סין וארה״ב ״מלחמה קרה״, אך האם באמת נכון להשוות אותו לסכסוך שהיה בין ארה״ב ובריה״מ? מה הדמיון ומה השוני בין הסינים והסובייטים? ולמה הבדלים גיאוגרפים עלולים להביא את הסכסוך הנוכחי לכדי עימות צבאי?
איך תראה מדיניות החוץ של ממשל ביידן, ומה יהיו ההשפעות שלו על הזירה הבינלאומית? ביידן רץ תחת הקריאה שארה״ב חייבת להנהיג שוב את העולם, ורואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם להתגונן מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין. ביידן רוצה לתת לארה״ב שליחות חדשה, לתת לה ״אימפריום״ חדש כמגנת הדמוקרטיה. יש רק שתי בעיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקנית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. הנשיאות של ביידן תתחיל בהכרזות על חזרתה של ארה״ב למנהיגות העולמית – אך הן כנראה לא יחזיקו עד סוף הכהונה הראשונה שלו.
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
החדשות הטובות הן שיש היגיון בשיגעון של ארה״ב ב-30 השנים האחרונות. החדשות הרעות שהוא הולך נגד כל רעיון של גלובליזציה וליברליזם בין-לאומי. ברוכים הבאים למאבק לכוח.
בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.
ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
