סקירה שבועית: 19-25.03.2023
26 במרץ 2023
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.
2020 הייתה שנה רעה למפלגה ולסין, עם משבר הקורונה, סגרים בערים, דעת קהל עוינת בעולם והתאגדות של היריבות נגדה. רגע לפני שמתחילים את 2021, בואו נבין מה בדיוק עבר על הקיסר האדום וסין החדשה ב-2020.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
כולם מדברים על סין, על איך היא תכבוש את העולם או תתפוצץ כמו בועה. אבל אף אחד לא מדבר על מה באמת סין רוצה או עושה, והאם היא בכלל רוצה לכבוש את העולם? בסדרה החדשה, “קיסר אדום”, נצלול למעמקים של סין, נלמד את ההיסטוריה והגיאו-אסטרטגיה שלה וננסה לענות על השאלה שמנקרת בראש של כולנו – מה סין רוצה?
בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.
2020 הייתה שנה רעה למפלגה ולסין, עם משבר הקורונה, סגרים בערים, דעת קהל עוינת בעולם והתאגדות של היריבות נגדה. רגע לפני שמתחילים את 2021, בואו נבין מה בדיוק עבר על הקיסר האדום וסין החדשה ב-2020.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
כולם מדברים על סין, על איך היא תכבוש את העולם או תתפוצץ כמו בועה. אבל אף אחד לא מדבר על מה באמת סין רוצה או עושה, והאם היא בכלל רוצה לכבוש את העולם? בסדרה החדשה, “קיסר אדום”, נצלול למעמקים של סין, נלמד את ההיסטוריה והגיאו-אסטרטגיה שלה וננסה לענות על השאלה שמנקרת בראש של כולנו – מה סין רוצה?
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
