להורדת הפרק – קישור.
להורדת עותק pdf – קישור.
איראן מאיימת לסגור את מצרי הורמוז, ברז הנפט של העולם: כ-20% מייצוא הנפט העולמי עוברים דרך המצר. לכאורה – סיבה לפאניקה. אבל בואו נעצור ונחשוב: האם איראן באמת יכולה לעשות את זה? והחשוב יותר – האם היא תעז?
מצרי הורמוז הם בעצם צוואר בקבוק: פס מים צר ברוחב 55 ק״מ בלבד בנקודה הצרה ביותר. דרכו עוברים 20% מהנפט בעולם ו-20% מהגז הטבעי הנוזלי. רוב הנפט מסעודיה כווית, עיראק, איחוד האמירויות וכמובן איראן עצמה – כולו חייב לעבור דרך המעבר הצר הזה כדי להגיע לשווקים העולמיים.
עכשיו, יש צינורות שיכולים לעקוף במידת מה את המצרים, כמו הצינור הסעודי לים האדום, אך הקיבולת שלהם אינה מספיקה. מה גם שאם האיראנים החליטו לסגור את המצר, יתכן שבשלב הבא הם ינסו גם לתקוף את הצינורות שעוקפים אותו.
מה יקרה אם האיראנים יסגרו את המצר? מחיר הנפט יקפוץ ל-120-130$ לחבית, מה שיכול להביא למיתון עולמי. סגירת המצרים לאורך זמן תסב כאב אמיתי לכלכלה העולמית.
אז כשאיראן מאיימת לסגור את המצרים, היא מחזיקה אקדח לרקה של הכלכלה העולמית.
השאלה היא – האם יש כדור באקדח?
התשובה מתחלקת לשני חלקים: יכולות, והיגיון אסטרטגי.
לאיראן יש מעל 300 סירות מהירות חמושות בטילים. ואלה לא סתם סירות – חלקן מגיעות למהירות של 180 קילומטר לשעה. יש להם טילים חוף-ים מתקדמים, צוללות קטנות וכמובן כטב״מים וכלי שיט בלתי מאוישים.
היכולות הימיות הללו מאפשרות לאיראן לאיים על המצרים באחד משלושה תרחישים:
חסימה. חסימה משמעותה שהצי האיראני מציב ספינות שעוצרות את התנועה במצרים. זו הדרך הכי פשוטה לעצור את תנועת הנפט וזו הדרך הכי מסוכנת לאיראן. כי היא תזמין פעולה מהירה ונחרצת של הצי האמריקני.
מיקוש. דרך פחות מסוכנת לאיראן, אך גם פחות אפקטיבית, היא מיקוש. האיראנים יכולים לפזר מוקשים לרוחב המצר. רק שכאן יש שתי בעיות: א׳ ארה״ב, או מדינה אחרת, יכולה לשלוח שולי מוקשים כדי לנקות את המצר. ב׳ המצר הוא כנראה רצועת המים הכי מנוטרת בעולם כרגע. ספק רב אם האיראנים יוכלו לבצע מיקוש מבלי שיפלילו אותם והאמריקנים יגיבו – שוב – באלימות.
שיבוש. התרחיש השלישי הוא לא חסימה, הוא שיבוש. האיראנים לא עוצרים אף ספינה. הם לא מציבים מוקשים. הם פשוט מתחילים להטריד ספינות, הם או הפרוקסי שלהם. בתרחיש של שיבוש האיראנים יחקו את החות׳ים ויתקפו ספינות שעוברות במצר באמצעות טילים, כטב״מים וכלי שיט בלתי מאוישים. התקיפות יביאו לעלייה במחיר הביטוח, מה שירתיע חברות מביצוע משלוחים ויעלה את מחיר הנפט.
האם זה יעצור את התנועה במצר? כנראה שלא. בהחלט יוריד אותה, אך לא יעצור אותה. האמריקנים יוכלו אז להחליט אם לשלוח ספינות לשמור על המכליות, או פשוט לתקוף את האיראנים כדי שיפסיקו.
עכשיו אני אומר ״האמריקנים״ כי לארה״ב יש אינטרס ברור בשמירת זרימת הנפט דרך המצרים. שיבוש בהם יעלה את מחיר הדלק בארה״ב ויפגע בכלכלה העולמית. אי-אפשר להשיג צמיחה כלכלית בבית כשהמשק העולמי מתמודד עם מחיר חבית ב-120 דולר.
והאמריקנים לא יהיו היחידים עם עניין ברור לפתוח את המצרים.
בואו ננסה לעמוד על ההיגיון – או חוסר ההיגיון – באיום האיראני.
מה איראן כנראה רוצה להשיג? איראן כנראה רוצה להפוך את הסכסוך המקומי שלה עם ישראל לבעיה גלובלית. הרעיון הוא פשוט: אם איראן תאיים על אספקת הנפט העולמית, כל העולם ילחץ על ישראל להפסיק לתקוף את איראן. טהרן תסחוט את העולם בשביל שהעולם יגרום לישראל להפסיק.
נשמע הגיוני? ובכן, יש כאן כמה בעיות קטנות.
ראשית, סין.
סין תלויה בנפט מהמפרץ הפרסי – כ-40% מכל הנפט של סין מגיע משם. מה יקרה אם איראן תשבש את התנועה במצרים? סין תכעס. מאוד. את בייג׳ינג לא יעניין מי תוקף את איראן או מה טהרן רוצה. בייג׳ינג תרצה מעבר בטוח למכליות שלה. וברגע שנפט יעבור בבטחה לסין, המחיר כבר יתחיל לרדת, כי סוחרים סינים ימכרו אותו במחיר נמוך יותר ממחיר השוק.
שנית, ארצות הברית כבר נמצאת באזור.
טראמפ הוכיח שהוא מוכן לתקוף מטרות בשטח איראן כדי להגן על אינטרסים אמריקנים. מחיר נפט מתחת ל-100$ לחבית הוא אינטרס אמריקני. אז ארה״ב יכולה ללחוץ על ישראל שתפסיק, או שהיא יכולה ללחוץ על איראן שתפסיק. נחשו מה יותר קל, פוליטית? שלא לדבר על כך שבעוד כשבוע וחצי יהיו לארה״ב שתי נושאות מטוסים באזור, די ויותר כוח אש כדי להסב אבדות כבדות לצי האיראני ולאיראן עצמה.
שלישית, ואולי הכי אירוני – איראן עצמה תלויה במצרים.
רוב הנפט של איראן עובר דרך המצרים. אז האיראנים יחנקו את עצמם ויאיימו על העולם, כדי שישראל תפסיק לתקוף. למה שישראל תעשה את זה? למה שישראל לא פשוט תמתין עד שאיראן תיחנק למוות?
אז בואו ננסה להעריך מה יקרה, ומה אנחנו מקווים שיקרה.
אני מקווה שהאיראנים מספיק טיפשים כדי לסגור את המצרים. זה יביא את ארה״ב למלחמה ישירה נגדם, זה יגדיל את הלחץ עליהם מצד סין. זה מהלך מטופש להפליא ואני מקווה שאיראן תעשה אותו.
בהנחה שטהרן גם מבינה את הסכנות, מה סביר שיקרה? איראן לא תסגור את המצרים אלא תשבש את התנועה. היא תירה עם כטב״מים, טילים, תאיים על ספינות. אם ישירות, אם דרך פרוקסי.
כאן ארה״ב תהיה בדילמה אם להיגרר עוד אל תוך המערכה, או לבחור בדרך של אבטחת שיירות. לאור הפעולה הנחרצת של ממשל טראמפ נגד החות׳ים, האיראנים לוקחים כאן הימור גדול – יתכן שהממשל יחליט ללכת לעימות כולל עם טהרן, או לכל הפחות לשלול מאיראן את היכולת לאיים על השיט.
אז אחרי מה כדאי לעקוב?
ראשית, פעילות של הצי האיראני, או פגיעה בספינות. אם ע״י מוקשים, טילים, כטב״מים. האם אנחנו רואים את הצי האיראני יוצא אל המצר ומטריד ספינות?
שנית, מה סין אומרת ומה סין עושה. האם הגינויים של משרד החוץ הסיני הופכים לפתע מאוזנים יותר, קוראים לשני הצדדים להגיע לרגיעה? האם הסינים שולחים ספינות קרב כדי לאבטח את המכליות שלהם?
שלישית, מה האמריקנים עושים. הם ריכזו כאן כוח אש עצום. למה להיגרר למערכה ארוכה של אבטחה על שיירות, כשאפשר פשוט להכות שוב באיראן כדי שתפסיק?
אבל החשוב מכל – תזכרו שאיומים הם לא תמיד מה שהם נראים. לפעמים, איום הוא סימן של חולשה. כשאין לך אופציות, כל מה שנשאר זה לאיים.
רגע לפני סיום רציתי להזכיר שכל הפעילות כאן במשחק הגדול היא הודות למנויי מועדון המשחק הגדול.
מועדון המשחק הגדול הוא פודקסט הפרימיום היחיד בעברית על גיאופוליטיקה. עם ניתוחים שבועיים, סקירות שבועיות וקהילות טלגרם ופייסבוק סגורות המועדון הוא ה-מקום לכל מי שמתעניין בגיאופוליטיקה ורוצה לראות את התמונה הגדולה.
מעל 260 ניתוחים, כ-130 שעות האזנה, מערכת שאלות ותשובות – ועוד ועוד. והכול בהשקעה קטנה – פחות משקל וחצי ליום. והמנוי השנתי? אפילו זול יותר. אז בואו והצטרפו. קישור בהערות פרק.
מועדון המשחק הגדול – כי ידע הוא כוח.
