להורדת הפרק – קישור.
להורדת עותק pdf – קישור.
להצטרפות למועדון המשחק הגדול – קישור.
מבוא
הפרק היום הוא פרק מיוחד. הוא תשובה לשאלה שקיבלתי מאחד החברים במועדון המנויים שלנו, שאלה שלדעתי רלוונטית לכל מי שעוקב אחר ״המשחק הגדול״. אחת ההטבות שבאה עם המועדון היא גישה למערכת השאלות שלנו, בה אפשר להעלות שאלות שאני עונה עליהן בפרק שאלות ותשובות מיוחד אחת לחודש. לרוב השאלות עוסקות בגיאופוליטיקה ואסטרטגיה – מה דעתי על יחסי ישראל טורקיה, או מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית לכורדים בסוריה.
אבל השאלה הבאה היא יותר מעיסוק בסוגיה כזו או אחרת – היא נוגעת לעצם העיסוק שלנו כאן במשחק הגדול, לאנליזה.
שאלה
עקרונות לניתוח עצמאי
שלום ניצן, אני מנוי ומאזין לך כבר כשנתיים ומשתדל גם לקבל מידע ממקורות נוספים כגון ספרים, פודקסטים ומכוני מחקר שונים.
אני נהנה להאזין למידע, אך בעיקר לאופן ההסתכלות לתובנות ולניתוחים. ראיתי גם שיש לך סדנה להכשרת אנליסטים גיאופוליטיים.
השאלה שלי – אם אני רוצה להתפתח בתחום ולהיות מסוגל לסגל חשיבה נכונה וגישה מתאימה לניתוח באופן עצמאי, מתוך עניין אישי וגם מתוך הבנה שקבלת ההחלטות בישראל חסרה מבט כזה, כיצד אוכל לעשות זאת?
מהיכן להשיג מידע מהימן ועדכני?
כיצד לגשת לניתוח המצב?
באילו כלי ניתוח להשתמש?
איך לסגל הסתכלות רחבה על הפרטים באופן שגם אומר משהו קונקרטי?
אני נהנה מאוד מהמשחק הגדול, תודה רבה!
מהי אנליזה?
בואו נפרק את השאלה. יש כאן כמה שאלות: שאלה אחת היא כיצד לגשת למצב, כלומר מה המנטליות שצריך לסגל. בהכרח שהמנטליות הזו תכלול הסתכלות רחבה על הפרטים. שאלה אחרת היא מה הכלים שאנו משתמשים בהם באנליזה. שאלה שלישית היא איך להגיע לתובנות קונקרטיות. ושאלה רביעית היא מהיכן להשיג מידע אמין ועדכני.
שמתם לב מה עשיתי? עשיתי עכשיו אנליזה. אנליזה מגיעה מיוונית ומשמעותה ״לפרק״ או ״להתיר״. הפעולה האנליטית מבקשת לפרק תופעה לרכיביה כדי להבין אותה.
כדי להבין זאת טוב יותר ננסה להבדיל בין האנליסט ובין הפרשן. הפרשן מנסה לתת משמעות לתופעה. אפשר לתת משמעות לתופעה ללא קשר לתופעה. למשל, רב יתן משמעות דתית להסכמי אברהם, כהתקרבות מחדש של יצחק וישמעאל. פרופ׳ למגדר תראה בהסכם ברית פטריארכלית של גברים שדוחקת הצידה נשים מתהליך השלום, וכך מבטיחה את המשך האלימות באזור (זו אינה בדיחה). בשני המקרים הפרשנות לוקחת את התופעה ומכניסה אותה לתוך מסגרת משמעות קיימת.
אנליזה עושה משהו שהוא דומה בצורה, אך שונה במהות. גם באנליזה יש לנו מסגרות תיאורטיות קודמות אליהן אנו ״מכניסים״ את התופעה. כפי שלרב יש את התנ״ך והגמרא, או לפרופ׳ את התיאוריות הקריטיות שלה, כן לאנליסט יש תיאוריות של איך העולם עובד, מה היחסים בין רכיבים שונים בו, כיצד תהליכים פועלים ועוד. אבל האנליסט לא מנסה ״למצוא״ משמעות בתופעה בהתאם למסגרת, אלא – הוא מנסה להבין את התופעה באמצעות המסגרת. הוא מפרק את התופעה לרכיביה, באמצעות הכלים שיש לו, אך הוא זאת כל הזמן עם עין לתופעה עצמה. הוא מנסה להבין אותה, איך היא פועלת, ממה היא נובעת, מה המטרה שלה.
אז אם לחזור להסכמי אברהם, אם אני רוצה להבין מה הגורם להסכמים אני אחפש – כאנליסט גיאופוליטי – את האינטרסים של הצדדים השונים. אני אחפש אותם ברמת המדינה, במה ישראל, איחוד האמירויות וארה״ב מרוויחות. אם ארצה לדעת מה ההשלכות של ההסכמים, ארצה להבין איך הם משפיעים על הזירה הגיאופוליטית העולמית. למשל, באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני, או השקעות, או תיאום מדיני. המטרה שלי אינה לתת ״משמעות גיאופוליטית״ להסכם, אלא להבין אותו. המסגרת הגיאופוליטית היא זו בה אני בוחר לא רק בזכות היכולת של להסביר, אלא גם לחזות – איך יראו היחסים עכשיו כשיש נרמול? אילו עוד מדינות יצטרפו להסכמי אברהם?
חוזקה נוספת של המסגרת הגיאופוליטית שהיא מכריחה אותי להסתכל באופן רחב על תופעות. וזה כבר היתרון שלה ככלי. הנחת יסוד בגיאופוליטיקה שגיאוגרפיה משפיעה על ההתנהגות של קהילות אנושיות. אז אם אני ממקם את התופעה במרחב הגיאוגרפי, באופן טבעי המיקום הזה מצביע לי על קשרים חדשים. יכול להיות שהם משמעותיים ויכול להיות שלא, אבל עצם המיקום של תופעה במרחב כבר עוזר לי לחשוב באופן רחב יותר.
משום שהאנליזה מפרקת את התופעה, בהכרח שיסוד חשוב בה הן הגדרות ברורות. אני לא יכול לפרק תופעה לרכיביה אם אין לי הגדרה טובה מהם הרכיבים. אם אני רוצה להבין את הדינמיקה של יחסי ארה״ב-סין, אני לא יכול להסתפק ב״מתח צבאי״, או ״תחרות טכנולוגית״. מהו המתח הצבאי? כיצד הוא מתבטא במציאות? האם הוא מתבטא בהתעצמות של הצי הסיני? בגידול בארסנל הגרעיני הסיני? כל אחת מהתופעות הללו בתורה אפשר לפרק לרכיבים נוספים. אני יכול לנוע, באמצעות מהלך לוגי רציף, מתחרות להגמוניה בין המעצמות, למתח צבאי, להתעצמות של הצי הסיני, למצב הגרוע של המספנות האמריקניות, לתחזית שארה״ב תרצה לשקם את המספנות שלה ותחפש שיתוף פעולה עם יפן ודרום קוריאה, שתי המדינות היחידות שמתקרבות לסין במונחים של יכולת בניית ספינות.
בכלל, הגדרות ברורות הן היסוד של חשיבה ברורה. אם אינני יודע להגדיר בבירור במה אני עוסק, ההבנה שלי תהיה חלקית במקרה הטוב, או שגויה לחלוטין במקרה הרע. הגדרות הן הכרחיות משום שבמציאות אובייקטיבים נבדלים זה מזה. חתול אינו כלב, ולחץ כלכלי אינו לחץ פוליטי. רק באמצעות הגדרות ברורות אנחנו יכולים להבין את המציאות סביבנו.
כלים
הצורך להגדיר הוא אם כן היסוד של החשיבה האנליטית. כדי לעשות זאת, ולהתחיל לפרק תופעה לרכיביה, אנחנו יכולים להשתמש בשתי מסגרות חשיבה: שלוש הרמות להבנה, ו-5W1H, או 5 המ״מים.
שלוש רמות ההבנה הן האופן בו אנחנו יוצרים ידע והוא האופן בו אנחנו בונים אנליזה. זו מסגרת חשיבה עוצמתית מאוד לא רק כדי להנחות את החשיבה שלנו, אלא גם כדי לפרק תופעות.
הרמה הראשונה במודל היא רמת העובדות. מהי התצפית שלנו? תצפית, עובדה, אינן עניין של פרשנות. אדם נשך כלב היא עובדה. אדם נשך כלב כי האדם משוגע היא פרשנות, שאפשר להפוך לעובדה באמצעות אבחון פסיכולוגי. רוב האנשים מבלבלים בין עובדה ובין פרשנות, מה שהופך את החשיבה שלהם למבולבלת ומסורבלת. הם לא יודעים מה הם יודעים בוודאות, ומה הם חושבים על מה שהם יודעים.
הרמה השנייה היא רמת הפרשנות. צבא סין ביצע תרגיל ימי סביב טאיוואן היא עובדה. צבא סין ביצע תרגיל ימי שמדמה מצור – זו פרשנות. אלא אם צבא סין הצהיר זאת, מה שהוא כנראה לא יעשה. קולות באיראן קוראים להשגת נשק גרעיני היא עובדה. הקולות הללו הם סימן שאיראן מתכוונת לפרוץ לפצצה היא פרשנות.
הרמה האחרונה היא רמת הסינתזה. אחרי שפירקנו את התופעה או המידע לעובדות, הפרדנו בין עובדות ופרשנות, עכשיו הזמן להרכיב אותם מחדש כדי ליצור תובנה שהיא רחבה יותר מן התופעה. אז:
קולות באיראן קוראים להשגת נשק גרעיני – זו עובדה.
הקולות הללו הם סימן שאיראן מתכוונת לפרוץ לפצצה – זו פרשנות.
ארה״ב וישראל יתכוננו לפעולה צבאית נגד איראן בטווח הזמן הקרוב, אולי השנה. זו סינתזה. אנחנו מסתכלים מעבר לאיראן, כדי להבין איך ההתנהגות שלה משפיעה על שחקנים אחרים.
מסגרת חשיבה אחרת, שמשתלבת בקלות עם 3 הרמות, היא חמשת המ״מים:
מה קרה?
מי מעורב?
מתי זה קרה?
מקום – היכן זה קרה?
מדוע זה קרה?
ולבסוף, אפשר להוסיף – כיצד?
כאשר אנחנו רוצים להבין תופעה, חמשת המ״מים היא מסגרת עוצמתית כדי לבנות שאלות. היא גם מסגרת עוצמתית לזיהוי פערים בידע. נציגים בכירים של ארה״ב ורוסיה נפגשו – יש לנו מי, ויש לנו מה. איפה? בריאד, ערב הסעודית. למה? הסעודים משמשים כמתווכים. אבל האמריקנים דיברו ישירות עם הרוסים. אז… הסעודים הם חלק מהדיון? אם כן – על מה הם מדברים? שינוי הסדר האזורי במזרח התיכון? אז הדיון הוא כבר לא רק על אוקראינה, יתכן שאוקראינה היא רק סוגיה אחת בדיון.
עכשיו, כמובן שאלו לא הכלים היחידים שיש לנו בניתוח הגיאופוליטי, אך הם לבדם יכולים להיות הבסיס לגישה שיטתית ומעמיקה. אם אתם יודעים להגדיר במדויק על מה אתם מדברים, אם אתם יודעים להפריד בין עובדות לפרשנות, אתם כבר נמצאים ברמה אחרת מרוב האנשים.
חשיבה רחבה
אז עניתי על איך לחשוב כמו אנליסט, עם שתי מסגרות חשיבה עוצמתיות. אני רוצה להתעמק ולפרט מעט יותר איך לגשת לסוגיה, ואיך אפשר להשיג מבט רחב. אמרתי שזה קשור לגיאוגרפיה, בואו ננסה לפרט ולהדגים זאת.
כאשר אנחנו באים לנתח תופעה בזירה הבינלאומית אנחנו יכולים להבחין בין שלושה דברים: שחקנים, גורמים וכוחות. ההבדל בין שחקן לגורם הוא האם יש לו סוכנות, האם הוא מודע ויכול לשנות את התנהלותו. ארה״ב היא סוכן. זאת משום שהיא מורכבת מאנשים שיכולים לחזות את המסלול שלהם ולשנות אותו. מבנה פוליטי הוא גורם. הוא אינו יכול להשתנות בעצמו. מבנה פוליטי של מדינה יוצר אילוצים עליה שמשפיעים על האסטרטגיה שלה. סין וארה״ב מתייחסות באופן שונה למהומות ואי-שקט אזרחי משום המבנה הפוליטי שלהן.
שחקנים וגורמים מפעילים כוח זה על זה. שחקנים מפעילים כוח על שחקנים אחרים והסביבה שלהם כדי לשנות אותם ולהשיג את המטרות שלהם. גורמים מפעילים כוח מעצם טבעם. שינוי דמוגרפי מפעיל כוח על הכלכלה, הצבא ועל דרג קבלת ההחלטות. כך גם אינפלציה.
כאשר אנחנו באים לנתח תופעה אנחנו רוצים לזהות את השחקנים, את הגורמים, את הכוחות ואת הקשרים ביניהם.
בעולם המורכב שלנו לא חסרים קשרים. על רובם אנחנו אפילו לא מודעים. קחו לדוגמה את הטלפון הנייד שלכם – הוא התוצאה של שרשרות ערך שנפרשות על פני הגלובוס. הוא מכיל שבבים מטאיוואן שתוכננו בקליפורניה, עם חומרים שנחצבו בקונגו, פלסטיק שכנראה הופק בסין וההרכבה בכלל בהודו. לכל שרשרת אספקה כזו יש צמתים קריטיים, ששליטה בהם נותנת כוח לשחקן שמחזיק בהם. הפעולות של רואנדה בקונגו משפיעות על זרימת הקובלט והטנטלום לשווקים העולמיים. יצרנים יפנים מייצרים את רוב החומצות המשמשות בייצור שבבים. ככל שהטכנולוגיה שלנו מורכבת יותר, כן יש לה יותר צמתים. והודות לגלובליזציה, הצמתים הללו פזורים ברחבי העולם.
אבל המניע של שחקן אינו מסתכם רק בכוח. אנחנו יכולים לזהות שלוש קטגוריות יסודיות למניעים של שחקנים, בעקבות תוקידידס – פחד, אינטרס וכבוד.
שחקן יכול לפעול מפני שהוא מפחד ממשהו. רומא פלשה ליוון מחשש שזו תשמש כבסיס פלישה לאיטליה.
שחקן גם יכול לפעול מפני שהוא רוצה להרוויח משהו, זה האינטרס. רואנדה פועלת במזרח קונגו לא רק מחשש שארגוני הוטו יפעלו נגדה, אלא גם כדי להשיג שליטה על המשאבים היקרים של האזור.
ושחקן גם יכול לפעול משום כבוד. הכבוד אצל תוקידידס הוא מה שאנו מתכוונים אליו היום ב״מוניטין״. מדינה, ודאי מעצמה, צריכה לשמור על המוניטין שלה אם היא רוצה להגן על האינטרסים שלה במינימום מחיר. אם כולם בעולם ידעו שתקיפה על ספינות אמריקניות תענה בפלישה צבאית, אף אחד לא יעז לעשות זאת. אם זה לא יקרה, אם המוניטין האמריקני יפגע, אז המתקפות נגדה יגברו.
שחקן יכול להיות מונע ע״י מספר מניעים שונים. הוא יכול לפעול גם משום פחד, גם משום כבוד וגם משום אינטרס. הם לא סותרים זה את זה.
והמניעים הללו לא נקבעים באופן אובייקטיבי ומוחלט. האינטרס של שחקן, הכבוד והפחד שלו מעוצבים ע״י הרעיונות בהם הוא מחזיק. גרמניה הנאצית שאפה למרחב מחייה ומלחמה נגד הקומוניזם משום הרעיונות שלה. הצורך במשאבים וכוח עבודה זהה ברייך השלישי כמו בגרמניה היום. אבל הרייך השלישי תרגם את הצורך באינטרס של כיבוש יבשתי. גרמניה הליברלית תרגמה אותו באינטגרציה כלכלית ותמיכה בסחר חופשי.
רעיונות הם חיונים בהבנה של שחקנים. בלעדיהם, יש לנו רק את האילוצים על השחקן. הם יכולים לתת לנו מסגרת טובה מה האופציות שלו וקווים כלליים איך הוא יתנהג. רעיונות יעזרו לנו לחזות טוב יותר כיצד הוא יתנהג במקרה ספציפי, לעיתים בניגוד למה שהיינו מצפים מניתוח ״רציונלי״ בלבד, של מחיר מול תועלת.
מידע
הנקודה האחרונה שאני רוצה לעסוק בה היא מידע. מידע טוב עולה כסף. ואין שום סיבה שלא נשלם על מידע – וידע – טוב, בדיוק כפי שאנחנו משלמים על מזון, מים או חשמל. זה ברור לאנשים שאם הם רוצים אוכל איכותי הם צריכים לשלם מחיר גבוה, וזה ברור להם שהבריאות שלהם תלויה בטיב האוכל שהם צורכים. מאיזו סיבה, לא ברור להם שגם טיב המידע שהם צורכים משפיע על הבריאות שלהם, הבריאות הנפשית שלהם.
אם השנה האחרונה הוכיחה משהו הוא שגיאופוליטיקה משפיעה על כל אחד מאיתנו. היו לנו מתקפות מאיראן, מתימן, תמרון בלבנון והתמוטטות משטר אסד בסוריה. עכשיו אנחנו עומדים בפני 4 שנים של טראמפ, שנראה שבא לארגן מחדש את הסדר הבינלאומי.
תקופה כזו של שינוי יוצרת אי-ודאות רבה, מה שיכול לעורר בנו לחץ, בלבול ושיתוק. אם אין לנו מושג איך יראה העתיד, אם אין לנו אפילו תחושת בטן איך יראה העתיד, קשה לנו לקבל החלטות. אם אנחנו מרגישים שהעולם מתפרק, שהוא נמצא בכאוס, אז מצב הרוח שלנו יהיה נמוך, אנחנו נהיה פסימים בנוגע לעתיד ובנוגע להצלחה שלנו.
אבל זה לא חייב להיות כך. מידע טוב, ידע טוב, עוזרים לנו להבין את המציאות, מפרידים אות מרעש ומסבירים לנו מה קורה. דווקא בתקופה של אי-ודאות, אישית ולאומית, כדאי להשקיע במידע וידע טוב. כמו מועדון המשחק הגדול.
אז מאיפה אני צורך את המידע שלי? בראש ובראשונה בלומברג, שהמנוי להם יקר – 415$ דולר מנוי שנתי – אך הם מספקים סיקור תקשורתי מקצועי, מהיר ואיכותי.
רויטרס לא דורשים מנוי וגם שם הסיקור מקצועי.
המקור העיקרי שלי היום לחדשות הוא פידלי, שנותן לי לעקוב אחר תכני חדשות ממאות אתרים שונים, תוך שהוא ממנף בינה מלאכותית.
יהיה אשר יהיה המקור שתבחרו, חשוב שתבחרו מקור שיודע להפריד בין עובדות לפרשנות, ואם הוא יודע גם לתת לכם סינתזה – מה טוב. עיתונות שיודעת לעשות זאת שווה זהב.
כמובן, יש גם אתרים שעיקר עיסוקם הוא סינתזה. כאן אפשר למנות את Foreign Affairs, את Foreign Policy, את Geopolitical Futures ואת Geopolitical monitor. הדרך הכי קלה להיות חכם יותר היא לקרוא אנשים חכמים וללמוד מהם. האתרים הללו מספקים סינתזה של מומחים שונים, ונותנים לכם הרבה חומר לחשוב עליו וליצור סינתזה משלכם.
