להורדת עותק pdf – קישור.
אירועים וידיעות
06/08 – סגירה אפשרית של אחד ממפעלי השבבים היחידים בבריטניה עלולה לפגוע בתוכניות של הממשלה: חברת הטכנולוגיה האמריקאית Coherent הפסיקה לקבל הזמנות במפעל שלה בבריטניה לאחר ש-Apple הודיעה שתפסיק להשתמש בו כספק. המפעל סיפק גם שבבים לחברה הביטחונית האיטלקית לאונרדו ולצבא הבריטי, מה שעורר חששות לגבי עתיד הפרויקטים הביטחוניים בבריטניה ויכולות ייצור השבבים של המדינה.
07/08 – פחות ממחצית מפרויקטי הכרייה המאושרים בנמיביה פועלים, מה שהביא לפעולה ממשלתית: רק 68 מתוך 162 רישיונות הכרייה שהונפקו פעילים, לדברי שר המכרות והאנרגיה טום אלוונדו. בנמיביה, יצרנית האורניום השלישית בגודלה בעולם, יש גם מרבצי ליתיום ומינרלים נדירים. הממשלה תנפיק מעתה היתרים רק לחברות העומדות בדרישות העבודה המינימליות ומפגינות יכולות פיננסיות וטכניות מתאימות.
07/08 – המתקפה העיקרית של רוסיה באוקראינה תסתיים בתוך חודשיים, אומר ראש המודיעין האוקראיני: קירילו בודאנוב הצהיר כי המתקפה הרוסית באזור צפון חרקוב, שהחלה במאי, איבדה מומנטום. מוסקבה דוחפת גם בדונייצק. הרגיעה הצפויה תלווה במתקפה נוספת, שקייב נערכת אליה. יכול להיות שהפלישה למחוז קורסק נועדה למנוע מראש את המתקפה הנוספת (ראו עוד בהערת מחקר בהמשך).
08/08 – אזרבייג’ן וארמניה הסכימו להחריג את מסדרון זנגזור מהמשא ומתן על הסכם השלום ביניהן: המסדרון אמור לחבר את אזרבייג’ן למובלעת נחיצ’באן דרך השטח הארמני. הנציג המיוחד של אזרבייג’ן הזכיר כי החרגת המסדרון מהעסקה נועדה למנוע את הפיכתו לאבן נגף, וכי נמצאה “אפשרות מקובלת על שני הצדדים” כדי לענות על חששות הקישוריות של אזרבייג’ן.
08/08 – טורקיה מעוניינת לשלב את מערכת ההגנ״א S-400 מתוצרת רוסיה במערכת ההגנה האווירית הלאומית שלה: הנושא עלה בפגישה בראשות הנשיא ארדואן. מערכת ההגנה הלאומית החדשה מתוכננת להיקרא ״כיפת פלדה״ (ברצינות). היא תכלול רכיבים מערביים ורוסים, מה שיחייב תקשורת בין המערכות. טורקיה רכשה את המערכת תמורת 2.5 מיליארד דולר ב-2017, מה שהוביל לסנקציות מערביות ולהרחקתה מתוכנית ה-F-35. השילוב של ה-S-400 במערכת ההגנה הלאומית של טורקיה רק יכביד עוד על הקשרים שלה עם נאט״ו, זאת משום חשש של בעלות הברית שכל שילוב פלטפורמות מערביות יעביר מידע רב-ערך לרוסים דרך החיבור עם ה-S-400.
מאמרים, סקירות ומגמות
החזון של הודו לשבבים: הודו משקיעה 15 מיליארד דולר בהקמת תעשיית שבבים, עם תוכניות למפעלי אריזה ומפעל ייצור השבבים (fab) הראשון שלה. בהנחיית חלוץ המוליכים למחצה ראו טומאלה, המדינה מתמקדת בפיתוח תחומי מחקר מרכזיים ברחבי המכונים המובילים שלה. למרות האתגרים בידע ובתשתיות הייצור, מערכת החינוך החזקה של הודו וההצלחה הקיימת בתחום התכנון והתוכנה ממצבים אותה להיות שחקנית משמעותית בתחום השבבים העולמי.
קשת המשבר של אירואסיה מאיימת על היציבות העולמית: “קשת המשבר” בדרום אירו-אסיה, המשתרעת ממיאנמר עד תימן, היא אזור של חוסר יציבות הולך ומחריף עם השלכות גיאופוליטיות חמורות. אזורי מפתח כמו פקיסטן, איראן ואפגניסטן חווים סכסוכים עמוקים ותהפוכות פוליטיות, המונעות על ידי התקוממויות, משברים כלכליים ומאבקי כוח. חוסר היציבות מאיים לא רק על הביטחון האזורי, אלא גם מציב אתגרים משמעותיים בפני המעצמות, כולל ארה”ב, רוסיה וסין, שמנסות לייצב את הקשת ולמנוע דליפה שלה לאזורים נוספים.
הערות מחקר
הפלישה האוקראינית לרוסיה
כל ניתוח טוב חייב להתחיל במה שאנחנו יודעים שהוא נכון בוודאות גבוהה, להמשיך למה שאנחנו מעריכים שהוא נכון, ולסיים במה שאנו מאמינים שקרה או חושבים שיקרה. כך היסודות של הניתוח יציבים, ותהליך החשיבה הוא כזה שניתן בקלות להתייחס לממצאים חדשים – פשוט צריך להכניס אותם לבסיס, ולחשוב מחדש ממנו.
אין הרבה שאנחנו יודעים בוודאות בנוגע לפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה. אנחנו יודעים שב-6 באוגוסט 2024, כוחות אוקראינים פתחו במתקפת פתע על המחוז, ותוך ימים ספורים כבשו שטחים בגודל של כ-600 קמ”ר, שבו עשרות חיילים רוסים והשמידו עשרות כלי רכב צבאיים ופריטי ציוד. זו הייתה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שכוחות זרים פלשו לשטח רוסיה, מה שהדהים את הקרמלין וזעזע את דעת הקהל ברחבי המדינה.
מבצע בהיקף כזה דורש מאמץ לוגיסטי ניכר, מה שאומר שהוא היה חייב להיות בתכנון לפחות מספר שבועות מראש, אם לא חודשים. למשל נדרשו לפחות 50-60 טנקים וכ-200 כלי רכב קרביים כדי לבצע מתקפה בסדר גודל כזה, מה שמצביע על תכנון מוקדם מקיף מצד אוקראינה. הפלישה גם ניצלה חולשות משמעותיות במערך ההגנה הרוסי, כולל כשלי מודיעין והיערכות לקויה. אוקראינה הפתיעה את רוסיה, עם מתקפה מתואמת. לפי תמונות משדה הקרב האוקראינים כעת גם אורבים לכוחות תגבור רוסים, תוקפים טורי שריון ומשאיות.
מה שאנחנו לא יודעים היא מה המטרה האסטרטגית של הפלישה, או אפילו המטרה המבצעית: עד לאן אוקראינה מתכוונת להגיע? האם היא מתכוונת לכבוש ולהחזיק בשטח, או לסגת? אם היא מתכוונת לכבוש את השטח – האם היא רוצה להשתמש בו כקלף מיקוח נגד רוסיה בכל משא ומתן עתידי? מה קייב חושבת שתהיה התגובה של רוסיה לכיבוש כזה? מה התגובה שהיא רוצה?
ההתפתחויות האחרונות מעמידות את פוטין במצב מביך. רק שבועות לפני הפלישה, הוא דרש מאוקראינה לסגת משטחים במחוזות דונצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז’יה כתנאי לפתיחה במשא ומתן. נשיא אוקראינה זלנסקי, כינה את הצעתו של פוטין “אולטימטום בסגנון היטלר” והבהיר כי לא יחל במשא ומתן עד שרוסיה תפנה את כל השטחים הכבושים, כולל חצי האי קרים. עכשיו, המציאות בשטח מעמידה את התביעות של פוטין באור מגוחך, ומוכיחה כי אוקראינה מסוגלת לא רק להתגונן אלא אף לכבוש שטחים רוסיים. על בסיס מה הנשיא הרוסי מציב תנאים למשא ומתן לשלום?
השאלה הגדולה היא מה אוקראינה מתכוונת לעשות עם השטח שכבשה. ישנן שתי השערות עיקריות בנושא:
ההשערה הראשונה היא שאוקראינה שואפת לשמור על עמדות בשטח הרוסי לאורך זמן. אם תצליח לעשות זאת, רוסיה תיאלץ לרתק כוחות משמעותיים כדי להגן על גבולה, במקום להשתמש בהם להתקפות בשטח האוקראיני. היא גם תצטרך להפנות את המאמץ הצבאי העיקרי כדי לשחרר את קורסק, מה שעלול לחשוף אותה לפגיעות נוספות במזרח אוקראינה.
ההשערה השנייה היא שמטרת הפשיטה לקורסק היא יותר סמלית ופסיכולוגית מאשר צבאית. אוקראינה ביקשה להוכיח לרוסיה ולעולם כי היא מסוגלת להשיב מלחמה שערה גם בלב שטחה של רוסיה. הדבר נועד להמם את הרוסים, לערער את ביטחונם, ולספק לאוקראינים מינוף במשא ומתן עתידי, מבלי בהכרח לשאוף לספח שטח לצמיתות.
כדוגמה לאפקטיביות של מתקפות סמליות על הלך הרוח, ניתן להזכיר את פשיטת וושינגטון על נהר דלאוור בדצמבר 1776. למרות שלא הביאה לשינוי פיזי מיידי במפת הקרב, היא הפיחה רוח חדשה בכוחות האמריקנים המדוכאים והמחישה את נחישותם ויכולתם הטקטית. ייתכן שאוקראינה שואפת להשיג אפקט דומה.
