״כדי להבין לאן הולכים הכלכלה והשווקים בימינו, צריך להבין גם בגיאופוליטיקה.״ את זה לא אני אמרתי – אמרו בפרק החדש של הצוללת, הפודקסט של גלובס. אז למה בפרק שאמור לעסוק בגיאופוליטיקה, מדברים כל-כך מעט *על* גיאופוליטיקה? פוסט קצר על שינוי עולמי ואיך אני יכול לעזור לכם.
עולם בשינוי
פודקסט ״הצוללת״ של גלובס יצא בפרק חדש על ״עולם בטלטלה״, ויש בו משפט שאני מסכים עמו מאוד: ״במילים אחרות, כדי להבין לאן הולכים הכלכלה והשווקים בימינו, צריך להבין גם בגיאופוליטיקה.״ אז למה לא מדברים בפאנל על גיאופוליטיקה על… גיאופוליטיקה?
הפרק מביא הקלטה של פאנל מומחים שמדברים על איך ״הגיאופוליטיקה משפיעה על הכלכלה״. כל המומחים מעולים. הנושאים מצויינים. מדברים על המלחמה באוקראינה, על ביקור ביידן הקרוב פה, משבר האנרגיה, שרשרות אספקה – you name it. אבל הדיון לא ממש מדבר על גיאופוליטיקה, אלא לקט אירועים.
אם אני משקיע, או מנכ״ל או פשוט מאזין סקרן שמנסה להבין את העולם, אני יוצא עם הרבה פרטים אבל לא תמונה גדולה ברורה. יש כמה דקות במהלך הדיון שמנסים לדבר על מה קורה למערכת הבינלאומית ברמת המאקרו, אך רוב הדיון הוא ברמת המיקרו – המלחמה באוקראינה, למה ביידן מגיע לפה, מתי סין תסיים עם מדיניות אפס קורונה וכד׳. שאלות חשובות, אבל אלו הרבה פרטים קטנים שלא נותנים את התמונה המלאה.
אי-סדר עולמי חדש
אם גלובס היו מזמינים אותי לדבר, זה מה שאני הייתי אומר:
המערכת הבינלאומית נמצאת כעת במעבר בין שווי משקל ישן לשווי משקל חדש. כאשר המערכת תגיע לשווי המשקל החדש אנחנו נקבל סדר עולמי חדש. עד אז אנחנו ב״אנרכיה גלובאלית״, או במינוח יותר מדויק ב-אי-סדר עולמי חדש.
היציאה משווי משקל התרחשה הרבה לפני המלחמה באוקראינה או הקורונה. הרגע החד קוטבי של ארה״ב הסתיים ב-2008, ומאז אנחנו רואים את התפרקות הסדר האמריקני. משבר האנרגיה התחיל כבר בקיץ 2021. מחירי המזון העולים הסתמנו כאיום כבר באמצע אותה שנה.
מאפיינים
לתקופה של אי-סדר עולמי יש שלושה מאפיינים חשובים:
א׳ תחרות גיאופוליטית גוברת, שמביאה לניתוב מחדש של הכלכלה העולמית וחשש גדל מהתנגשות בין מעצמתית ישירה. אנחנו רואים ״לאומנות כלכלית״, בה מדינות מעוניינות להבטיח ששרשרות האספקה הקריטיות שלהן נמצאות אצלן או אצל מדינות ידידותיות.
אנחנו רואים השקעה גדלה בצבא ובטכנולוגיות שנחשבות אסטרטגיות, אם זו אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה מתקדמת, רשתות תקשורת, שבבים ועוד. ארה״ב לדוגמה דוחפת להגדיל את המימון הממשלתי לחדשנות בשביל להתחרות עם הסינים.
ב׳ תנודתיות גבוהה בזירה הבינלאומית, שמתבטאת בתדירות גבוהה יותר של מלחמות מקומיות, מלחמות אזרחים, משברים הומניטרים וכלכלים. התחרות הבין-מעצמתית מאפשרת לשחקנים המקומיים לקבל סיוע ביתר קלות, והמעצמות מתקשות לשתף פעולה במשברים, במקום תומכות באחד הצדדים.
ג׳ חוסר יכולת או רצון של המעצמות לקדם פעולות משותפות מול נושאים גלובאלים כמו שינוי האקלים, תפוצה של נשק גרעיני, מחלות מדבקות, ועוד. זה לא בהכרח רע. כנראה שהמאבק בשינוי האקלים עומד להיות הרבה יותר אינטנסיבי הודות לתחרות הגיאופוליטית.
אם אני צריך לתמצת את זה, המערכת הבינלאומית שלנו נמצאת כרגע במצב בו כל מדינה מתחרה לשמור על האינטרסים שלה, ויש מעט מאוד רסנים על התחרות. זה לא אומר שמדינות נמצאות על סף מלחמת הכול בכול. אנחנו באי-סדר עולמי, אך הוא לא חייב להסתיים במלחמת עולם נוספת.
לכאורה זה מצב מדאיג. שיבושים בשרשרות אספקה, מלחמה כלכלית, עימותים תכופים יותר – כולם יוצרים סביבת מקרו עוינת לעסקים, שפוגעת בצמיחה העולמית. בזמן שזה בהחלט נכון, יש גם צדדים חיובים לאי-סדר עולמי.
הוא מביא הזדמנויות מדיניות חדשות, כמו הנורמליזציה של ישראל עם המרחב הערבי. דוחף להשקעה מאסיבית בטכנולוגיות חדשות. מגדיל את החסינות של שרשרות האספקה שלנו, ומעודד חברות לשדרג את הבסיס הטכנולוגי שלהן כדרך להתמודד עם עלויות גדלות.
הערך של גיאופוליטיקה
מה שאתם צריכים בסביבה כל-כך תנודתית ומורכבת היא נקודת מבט שיודעת לטפל במורכבות מבלי לשטח אותה, לתת הקשר רחב יותר לאירועים ספציפיים, ולעזור לכם להבין את המגמות הגדולות שמעצבות את העולם, ואת ההשלכות הקונקרטיות שלהם על החיים שלנו (ולעיתים גם על הפורטפוליו שלנו).
אתם צריכים ניתוח גיאופוליטי ולא רק פרק פה פרק שם על טלטלה עולמית, אלא ניתוח עקבי שמנסה לקחת אתכם יד ביד בעולם המשתנה שלנו. מזה שנתיים אני מוציא כל שבוע ניתוח גיאופוליטי כטקסט ופודקסט למועדון המנויים שלי (פל״ג). הנה כל הניתוחים הפתוחים לקהל הרחב.
״כדי להבין לאן הולכים הכלכלה והשווקים בימינו, צריך להבין גם בגיאופוליטיקה״. ואם אתם רוצים להבין בגיאופוליטיקה, אתם רוצים מנוי לפל״ג. מוזמנים להצטרף למועדון.
