הצעות לקריאה, צפייה ושמיעה לשנת הלימודים ה׳תשפ״א

לאור העובדה ששנת הלימודים הקרובה הולכת להיות כנראה כאוטית, החלטתי להציע לצעירים (בגילם או רוחם) עוקבי ״המשחק הגדול״ רשימה של ספרים, אתרים, מאמרים, סרטים והאזנות, ששירתו אותי בחיים. אני לא כותב את הרשימה הזו ממקום של מורה או מישהו שיודע יותר טוב, אלא פשוט מרצון לעזור למי שרוצה לדעת יותר, לחלוק את מה שעזר לי ואולי יעזור לכם. תסתכלו על ההצעות כאן לא כרשימה מחייבת, אלא כאפשרויות – אני מאמין, מניסיון אישי, שהלמידה הטובה ביותר היא זו שנובעת מתוך העניין שלנו. לכל אחד מאתנו יש מסלול למידה אחר, אין שום צורך שתתקבעו דווקא לרשימה שכאן לפניכם.

בנוסף, אבהיר: חלק מהקישורים שולחים לחנויות בהם ניתן לרכוש את הספרים. אני לא מקבל שקל על כניסתכם לקישורים, או בכלל על פרסום הרשימה הזו. אין כאן שום קידום מכירות נסתר.

אז, אחרי שהבהרתי מה המטרה, מספר מילים על מידע וידע ולאחריה רשימת ההצעות.

בין מידע לידע

מידע הוא רשימה מכולת – הוא יכול להיות רשימה של מלחמות, דמויות מעניינות באיטליה של ימי הביניים או הצעדים לפתרון משוואה דיפרנציאלית. מידע היום זמין בהיקף חסר תקדים, מה שהופך אותו לכמעט חסר ערך.

אתם לא צריכים לחפש אחר מידע כי אם ידע. ידע הוא מה שאנו בונים מתוך המרכיבים של רשימת המכולת – מה החשיבות של המלחמות הנפוליאוניות לאירופה במפנה המאה ה-19? למה יש דמיון בין נזירים בודהיסטים ונזירים נוצרים? מה הניע את האימפריה הבריטית להתרחב? ידע עונה על שאלות שקשורות לכוונה וסיבה, נותן לנו להציץ ללוגיקה הפנימית של דברים. מידע עונה על מקום, זמן ואישיות, עונה לנו על מי עשה מה ומתי.

רוב מה שאתם צורכים לידע הוא בעצם ספק של מידע, הייתי אפילו אומר מידע טריוויה – בעידן המידע שלנו אנחנו אוהבים לדעת עובדות מעניינות, מעמיסים את עצמנו במידע מבלי להפיק ידע. רוב הפודקסטים והדפים הפופולארים בנושאי מדע והיסטוריה הם דפי מידע – מספרים לכם על אירועים מעניינים או תגליות חשובות, אך מבלי לתרום לידע שלכם. אתם יודעים לספר על חיילים אמיצים במלחמת החורף של פינלנד, אך לא לספר למה בכלל בריה״מ פלשה לשם ואיך זה מתקשר למשחק האסטרטגי הגדול יותר מול גרמניה.

לפני שאתם מתחילים לקרוא ואולי לעקוב אחר ההמלצות כאן, הבקשה היחידה שלי היא שלא תחשבו עליהן כמידע, אלא כדרך לידע – תשאלו שאלות כשאתם קוראים או מאזינים, תתהו איך דברים קשורים זה לזה, האם משהו שאתם לומדים רלוונטי לחיים שלכם וחפשו לא רק לאסוף עוד מידע, אלא באמת לדעת את העולם, להבין טיפה את ההיגיון שבפעולתו והחוקים שמנהלים את עולמנו. אני לא חושב שההמלצות האלו יחשפו בפניכם את סתרי הבריאה, אני וודאי לא חושב שגיליתי אותם, אך אני חושב שהדרך היחידה ללמידה עצמית אמיתית ואפקטיבית היא לא רק לאסוף רשימות מכולת – אלא גם לתהות איך דברים קשורים זה לזה ואיך הם רלוונטים אלינו.

אז אחרי ההערה הזו, רשימת ההמלצה. היא מחולקת בגדול לפי נושאים, כשהמספור לא מעיד לא על דרוג ולא על סדר קדימויות (למעט כשזה מצוין). תהנו.

פילוסופיה

רגע! לפני שאתם מדלגים על החלק הזה! פילוסופיה היא אולי אחד הדברים הכי חשובים שאתם צריכים להכיר, אולי חוץ מהיסטוריה. למה? אני חושב שהסצנה הזו מ״השטן לובש פראדה״ (אחלה סרט) מסבירה זאת הכי טוב:

הבנתם? אתם העוזרת האישית שלובשת סוודר תכול וחושבת שתעשיית האופנה לא קשורה אליה. אנחנו כולנו לובשים, חושבים ומדברים ברעיונות פילוסופיים שאנחנו אולי לא מכירים, אולי מעולם לא פתחנו ספר פילוסופיה אחד, ובכל זאת הם מעצבים את כל כולנו – מאיך אנחנו חושבים על עצמנו, לאיך אנחנו חושבים על מקומנו בחברה, למוסר העבודה שלנו, האתיקה האישית שלנו, היחס שלנו לאלוקים וכו׳ וכו׳ וכו׳. אנחנו חיים היום בעולם שמוגדר ע״י פוסט-מודרניזם ובמידה הולכת וגדלה פוסט-הומוניזם. אם הדברים האלו לא אומרים לכם כלום – ברכותיי, אתם עדיין בשלב הבערות. הגיע הזמן שתתחילו להכיר את הרעיונות שמעצבים אתכם.

1. בעיות בפילוסופיה של המוסר – לקורס החביב הזה של האוניברסיטה הפתוחה יש ספר קורס שקראתי לראשונה לפני עשור והוא עדיין מבוא מעולה לפילוסופיה של המוסר. לצערי אני לא מצליח למצוא עותק שלו, אך כאן תוכלו למצוא סיכומים של הקורס. הוא עושה עבודה של להציג את האסכולות השונים וההוגים החשובים בפילוסופיה של המוסר, ולעזור לכם להתחיל להבין מי נגד מי.
2. הפילוסופים הגדולים – מדובר באוסף של 20 ספרים דקים שנותנים מבוא דרך עבודות של 20 הוגים חשובים, מסוקרטס עד פופר. אם יש לכם גישה לספרייה ציבורית – מומלץ בחום. אם אתם מוצאים אותם בחנויות ספרים – גם מאוד מומלץ. אני יודע ש-20 נראים הרבה, ולכן אם הייתי צריך להמליץ את מי חייבים לקרוא, הרי שאלו: סוקרטס, אפלטון, אריסטו, דקרט, קאנט, הגל, ניטשה, ויטגנשטיין ופופר.
3. על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי – *לקרוא אחרי שקראתם את 1 או 2* הטקסט הקטן והנבזי הזה הוא דוגמה נפלאה לביקורת הקטלנית של ניטשה הרציונאליות, ההומניזם, ועל כל מי שמדבר על ״אמת״ כערך. ניטשה מציב שאלה פשוטה: בעולם בו אלוקים מת, האם יש עוד משמעות לאמת ושקר? היכן הם עומדים לא כמושגים מוסריים – כלומר אמת כטוב ושקר כרע – אלא ככלים בידיהם של החיים? האם בהכרח אמת היא טובה יותר מהשקר לחיים? לא בהכרח.
4. מעבר לטוב ולרוע, לגניאלוגיה של המוסר – *לקרוא אחרי שקראתם את 1 או 2* המסה הכי מזוקקת והכי חריפה של ניטשה, המכילה את עיקרי התקפתו נגד המוסר הצבוע, הנצרות והניהיליזם המודרני. ספר פתיחה מצוין לכל ההגות של ניטשה וספר שבאמת מעורר שאלות מוסריות נוקבות על מקומנו בעולם ומה המשמעות שאנו יוצרים לחיינו. את כל הספרים של ניטשה אני ממליץ לקרוא בתרגום הנפלא של ד״ר ישראל אלדד ז״ל.
5. אדם וטכניקה – העבודה הקצרה הזו של אוסוולד שפנגלר היא אולי העבודה היחידה שאני מכיר שעוסקת בפילוסופיה של הטכנולוגיה, כלומר בקשר האינטימי שיש לאדם בין מה שמגדיר אותו כאדם ובין הטכניקה שלו.
6. Network – סרט נפלא מ-1976 שעוסק בהשפעה של הטלוויזיה (אם תרצו, תקשורת ההמונים) על היחיד והחברה. הסרט מראה כיצד הטלוויזיה עוקרת אותנו מהחיים, הופכת את הרגשות, היחסים והפוליטיקה שלנו לחלולים. מומלץ מאוד.
7. The Last Psychiatrist – בלוג אינטרנטי ע״י פסכיאטר אנונימי, העוסק בתרבות ההמונים, פסיכיאטריה וחברה, והפתולוגיה של העידן שלנו – נרקיסיזם. הוא מראה איך פרסומות עובדות עלינו, איך מנצלים את הזעם שלנו כדי לנווט אותנו ומה הדפוסים ההרסניים שאנו משתמשים כדי לשמור את עצמנו מתוסכלים ולא מצליחים.
8. מסדר הניהיליסטים – ספר מרתק של ד״ר דוד אוחנה על הזרם המחשבתי הטוטליטרי והאנטי-הומניסטי שפעל מסוף המאה ה-19 באירופה והביא לנו את הנאציזם והקומוניזם. מדובר במאסה פילוסופית והיסטורית מרתקת (ומאסיבית) שעוקבת אחר התגלגלות הרעיונות מהניהילזם של ניטשה עד לפולחן המלחמה של הנאצים והפאשיסטים.
9. התשוקה הפרומיתאית – ספר נוסף של ד״ר דוד אוחנה, על הצד האפל של הנאורות – בעולם ללא אלוקים ועם האדם מוגבל רק ע״י שכלו, התפתחה בתוך הנאורות תשוקה אפלה לבנות מחדש את האדם, להנדס אותו – בספר המעולה ד״ר אוחנה מראה איך התשוקה הפרומיתאית לידע הביאה לא פעם לטוטליטריות והרס המוני.
10. דלדולה של הרוח באמריקה – דלדולה של הרוח באמריקה (The Closing of the American Mind) הוא ספר מסעיר דווקא מפני שהוא ספר כל-כך… שליו. פרופ׳ אלן בלום, אז מרצה אנונימי לפילוסופיה, מציג בספרו כתב ביקורת חריף על החינוך האמריקני שבמובנים רבים רלוונטי גם לחינוך כאן בארץ – איך הרתיעה שלנו מ״קיצונים״, איך הפיכת ״סובלנות״ למידה טובה, הורסים את הרצון לידע והורסים את האופי המוסרי של האזרח הדמוקרטי.
11. ביטול האדם – ספר קטן ומרתק על איך הרלטיביזם המוסרי מאיים למחוק את האדם עצמו. ק.ס לאויס (כן, מי שכתב את נרניה), מציג כאן בניתוח חד וברור איך ביטול אמות מידה מוסריות מוחלטות מביאות בהכרח גם לביטולו של האדם.
12. מדיטציות – מדיטציות הוא אוסף של מחשבות ורשמים שכתב הקיסר מרקוס אורליוס בזמן המערכה נגד הגרמאנים באמצע המאה ה-2 לספירה. ספר מרתק משום שהוא נותן הצצה לא רק לפילוסופיה הסטואית, אלא גם לרשמי רוחו של אחד הקיסרים הטובים של רומא. אולי הרעיון הכי חזק שלקחתי מהספר הוא ״נסה להיות כמו אש – כל מכשול שנמצא בדרכה היא מעכלת והופכת חזקה יותר הודות לכך״.
13. תעתועי האקראיות, אנטי-שביר, חשיפה לסיכון – טאלב הוא מבחינתי ניטשה מודרני, מהבחינה הזו שהוא חושף את הנאיביות בה אנשים משתמשים ב״מדע״ כדי להצדיק התערבות במערכות מורכבות ומקבלים תחושה שהם מבינים את המציאות המורכבת שלנו כי יש להם ״מודל״ ו״נתונים״. אדם מבריק, עבודה מהפכנית.
14. האדם מחפש משמעות – ספר שהציטוט שלו של ניטשה הפך קלישאה, אך באמת אחד הספרים החזקים על משמעות אל מול הסבל הבלתי נתפס של השואה. סיפור אנושי מעורר השראה ועיסוק בסוגייה של מציאת משמעות גם בסביבה שמטרתה לשלול את המשמעות והאנושיות.
15. ההמון והכוח – ספר… אפל. אין לי הגדרה אחרת: הוא נכתב כאילו צופה מחוץ לכדור הארץ מתאר את התופעה של ההמון בחברה האנושית, מנתח את הדינמיקה של ההמון, כיצד הוא נוצר ומתנהג. קריאה מרתקת.
16. V for Vendetta – הרומן הגרפי, לא הסרט (גם הסרט חביב). טיפול בנושאים של בחירה חופשית, אנרכיזם ופאשיזם, דרך הסיפור המרתק של ״וי״ ואיבי. פשוט מבריק, ואני אומר זאת כמישהו שלא יכול לסבול את “Watchmen”.

היסטוריה

מפני שיש לי אהבה לספרים ישנים, הרבה מהספרים שלי בהיסטוריה כנראה לא ניתנים להשגה. אני אציין לכן רשימה של נושאים שעזר לי מאוד להכיר, ואתן לקורא למצוא את החומרים בעצמו. בנוסף ארשום ספרים ומקורות אחרים שנראה לי שנמצאים בקלות בהישג יד:

1. הרפובליקה והאימפריה הרומית – קשה להאמין אך גם 1,600 שנה אחרי נפילת רומא, הסיפור של רומא הוא אוצר בלום של ידע על פוליטיקה, ממשל ומלחמה. הרומאים לא רק נלחמו בנו – האם כבשו את כל אגן הים התיכון, מקימים אימפריה שהחקיקה שלה מלווה אותנו עד היום. רומא הקיסרית היא אחלה מבוא.
2. הרנסאנס – הרנסאנס הוא דוגמה נפלאה איך תאווה להון וכוח יוצרת את אחת התקופות הכי עשירות מבחינה תרבותית שהיו לנו. הסקירה הכי טובה שהאזנתי אליה הייתה “The Italian Renaissance” של J. H. Plumb.
3. הרפורמציה – היכרות עם הרפורמציה מלמדת שני דברים: א׳ שאירופה במאה ה-16 וה-17 נראתה כמו המזרח התיכון, מלאה מלחמות דת ומלחמות אזרחים. ב׳ שהחלוקה בין דת ומדינה לא נוצרה מטעמים אידיאולוגים, כי אם מטעמים היסטוריים – המדינה הלאומית קמה מתוך הקריעה בנצרות עצמה. הרפורמציה חיסלה את החלום של מלכות נוצרית אחת ונתנה למדינות הלאומיות של אירופה לקום.
4. מלחמת שלושים השנים והקרדינל רישלייה – כן, הקרדינל רישלייה הוא לא רק דמות בסרטים, אלא במידה רבה אבי המדינה הריכוזית הצרפתית. מלחמת שלושים השנים היא דוגמה מרתקת לעלייתו של האינטרס הלאומי ואיך מדינה קתולית (צרפת) מחליטה לתמוך בפרוטסטנטים נגד הקתולים. מאמר מבוא מצוין על החשיבה האסטרטגית של רישלייה – קישור.
5. המהפכה הצרפתית – אם כל המהפכות, המהפכה הצרפתית היא הדוגמה הראשונה איך הרצון לשוויון ונאורות הופך למשטר טרור קטלני. למי שנהנה להאזין, הפודקסט Revolutions עשה סדרה שלמה רק על המהפכה הצרפתית – קישור.
6. מלחמות נפוליאון – מלחמת העולם שלא קוראים לה כך, למרות שהייתה קריטית להפצת רעיונות הנאורות ועיצוב אירופה המודרנית.
7. חייו והגותו של יוהאן וולפנג גתה – איש היסטורי ולא תקופה, גתה הוא דוגמה מרתקת לשילוב של איש מעשה ואיש רוח, סופר, משורר, הוגה ומדען, שעיצב לא רק את התרבות הגרמנית אלא גם נתן תרומה חשובה לתרבות המערבית בכלל. מאוד מומלץ לקרוא על האיש.
8. דיפלומטיה – ספר מדהים, ומדהים שכתב אותו הנרי קיסינג׳ר, לא אדם שהייתי מניח יודע לכתוב. במסה היסטורית של מעל 800 עמ׳ קיסינג׳ר מגולל את סיפורה של הדיפלומטיה המערבית מרישלייה עד סוף המלחמה הקרה. הצגה מרתקת של הדרמה שהביאה למלחמת העולם הראשונה והמהלכים האסטרטגים שעיצבו את מלחמת העולם השנייה. מומלץ מומלץ מומלץ.
9. שקיעת המערב – שקיעת המערב הוא ספר שעוסק בהיסטוריה גם אם הוא לא ספר היסטורי בדיוק – יש כאן ניסיון להציג תיאוריה חדשה לחלוטין של ההיסטוריה, במקום ע״י ניתוח לוגי כי אם ע״י השוואה מורפולוגית – אוסוולד שפנגלר משווה בין תרבויות שונות, מראה שההיסטוריה אינה הסיפור היחיד של תרבות יחידה, אלא הסיפור של כמה תרבויות גבוהות, כל אחת נולדת, מתבגרת ומתה בטווח של בערך 1,000 שנה. אזהיר מראש שהניתוח של שפנגלר אינו מקובל בעולם האקדמי ושפנגלר עצמו היה פסמיסט, גזען ותומך של הנאצים. ובכל זאת – הקריאה בשקיעת המערב מרתקת ומפרה, נותנת מודלים חדשים לחשיבה על תרבות והיסטוריה.
10. פולמוס החורבן ולקחיו/ ד״ר ישראל אלדד – הצעה לנרטיב נגדי לנרטיב הרואה בחורבן את אשמתם של מספר קיצונים יהודים. ניתוח של החורבן על בסיס היסטורי-ריאלי, תוך עמידה על כך שדווקא ההססנות של העם היהודי היא שהביאה לחורבן הבית.
11. סמבטיון – הביוגרפיה של ד״ר ישראל אלדד ז״ל. ד״ר ישראל אלדד ז״ל, אביו של פרופ׳ אריה אלדד הי״ו, הוא מבחינתי אחד ההוגים הכי חשובים של היהודות והציונות ואחד האנשים הכי פחות ידועים היום בישראל. ד״ר אלדד הוא הוגה מרתק, חריף ופולמוסי, ששווה להכיר את חייו והגותו רק כדי להפרות את החשיבה שלנו.
12. אלטנוילנד/ זאב הרצל – הרומן הציוני הראשון הוא ספר מפתיע בתכנים שלו. לא תמצאו שם רק את התיאור של מדינת ישראל כמדינה ללא צבא, אלא גם בית המקדש השלישי העומד ליד אל-אקצא. טוב לקרוא את ספר המקור כדי שלא יבלבלו אתכם עם מה הרצל כתב או לא כתב בו.

פוליטיקה וגיאופוליטיקה

1. The Revenge of Geography – ספר היסוד לדעתי בגיאופוליטיקה, סקירה מעולה של התחום, מבוא מעולה ועם רעיונות שימושיים גם להיום.
2. הדמוקרטיה באמריקה – המסה המפורסמת של טוקוויל היא ניתוח מרתק של הצדדים הטובים והרעים בדמוקרטיה, מה הבסיס הדרוש לה להצליח ומה המתח המובנה בה.
3. מרד ההמונים – אני שם את מרד ההמונים כאן ולא בפוליטיקה משום שהוא כל-כך רלוונטי לימינו, לימינו של החברה ההמונית. בניתוח שלו אורטגה עומד על השינוי המשמעותי שהביאה המהפכה התעשייתית ועל הופעתו של ״האדם ההמוני״ בפוליטיקה האירופית, כיצד הוא פועל, מה הוא רוצה ומה השפעתו על התרבות.
4. הנסיך/ ניקולו מקיאוולי – לנסיך יצא שם רע, אך אני חושב שהעבודה של מקיאוולי היא חשובה מהעובדה הפשוטה שהוא לא מנסה להסתיר את המציאות של כוח – כוח אינו מושג ע״י מילים יפות והוא לא מוחזק ע״י עקרונות נעלים. לכוח יש את ההיגיון שלו, ואתם צריכים לעקוב אחריו אם אתם רוצים להבין ולהצליח בפוליטיקה – ופוליטיקה אגב נמצאת בכל מקום, לא רק בכנסת.
5. הגיונות ישראל/ ד״ר ישראל אלדד – מקבץ מאמרים על נושאי השעה פרטי של ד״ר אלדד המנוח. מרתק לראות איך הנושאים שאנו עוסקים בהם היום היו קיימים גם לפני 30 שנה, ואת הביקורת הקולעת של אלדד לצביעות ולעיוורון של חלק מהנהגת המדינה.
6. אבני יסוד/ישראל אלדד – מובא בתוך קובץ על הפולמוס הציוני בימינו, אבני יסוד הם ניתוח עומק של התנועה הציונית, הסתירות הלוגיות בה, טעויות היסוד והצעה לרוויזיה מוחלטת במה שאלדד רואה כ״מהפכה הציונית״.

שיפור עצמי

1. לגרום לדברים לקרות (GTD)
2. שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיבים במיוחד – קלאסיקה ובצדק.
3. Lead the Field – מבחינתי אולי תוכנית השיפור העצמי הטובה ביותר, lead the field היא הת׳כלס הכי ברור והכי עמוק של איך להצליח תחת קושי ואיך להשיג את מה שאתם רוצים. הייתי שומע את הפרקים בלופים ועד היום הם חלק מדפוס החשיבה שלי.
4. Maker’s Schedule, Manager’s Schedule
5. 10 Habits of Highly unsuccessful people
6. Deep Work – בעולם שלנו העבודה החשובה ביותר היא ״עבודה עמוקה״, שדורשת מאתנו, ד׳ ישמור, להתרכז. Deep Work מסביר מדוע עבודה עמוקה הופכת יותר ויותר חשובה ואיך להשיג אותה.
7. On Writing Well
8. How to Win Friends and Influence People – חושבים שאתם יודעים איך לדבר עם אנשים? תחשבו שוב. אחת הבעיות הכי קשות שאני רואה היא שאנשים מאוד טובים בלדעת מה הם רוצים, אך אין להם מושג איך להשיג את זה מאנשים אחרים. זה אולי נשמע מניפולטיבי, אך העובדה שרוב האנשים לא יודעים לתקשר את הצרכים שלהם באופן אפקטיבי היא בעיה. זה שאתם רוצים משהו לא מעניין אף אחד – איך אתם גורמים לי לרצות לתת לכם את מה שאתם רוצים? ספר מעולה, קליל וברור, עם טיפים חשובים.
9. Measure What Matters – איך לנהל בצורה אפקטיבית פרויקטים ומשימות, ע״י התמקדות במדידת מה שחשוב באמת – הגדרת מטרות מוגדרות, הצבת יעדים ושאיפה אליהם.

יהדות

אם נרצה ואם לא, היהדות היא הרקע שלנו והיא בסיס הזהות שלנו. גם אם אנו בוחרים לברוח ממנה – הרי שאנו מגדירים את עצמנו ע״י שלילה, ע״י בריחה. כיהודי מאמין אני וודאי חושב שהיהדות היא המערכת הטובה ביותר עם הרעיונות הנעלים ביותר, אך לא צריך להיות מאמין כדי להעריך אותה. מספר המלצות למקורות להכיר את התנ״ך, סוגיות חשובות ולהתחיל לפגוש את היהדות מזווית אולי אחרת ממה שאתם רגילים:

1. פירוש הרש״ר הירש לתורה – רבנו שמשון בן רפאל הירש פעל במאה ה-19 בגרמניה והתמודד בצורה מוצלחת עם תנועת הרפורמה שהתחילה את צעדיה באשכנז דאז. הרש״ר עשה זאת ע״י הסברה של ערכי היהדות ורעיונותיה בשפה רציונאלית ופילוסופית, לא מתפשר אבל על קוצו של יו״ד בפירוש או בהלכה. הדוגמה הכי נפלאה לשיטתו של הרש״ר הוא פירושו לתורה, אשר לצערי עדיין לא זמין באופן מקוון אך זמין בספריות וניתן לרכישה. בפירושו הרש״ר מפרש בשפה מודרנית, רציונאלית וברורה את התורה, מגלה נסתרות, משתמש בכלים בלשניים להסביר מילים ומציג הסבר מוסרי ופסיכולוגי מרתק לתורת הקורבנות בתורה. לכל מי שמחפש שער לתורה – זה השער.
2. הרב אורי שרקי – אינני יודע אם אני יכול לקרוא לעצמי תלמיד של הרב שרקי, אך אני עוקב בריתוק אחר הגותו. הרב שרקי מציג מיזוג נדיר של ידענות כללית יחד עם אמונה עמוקה. הפירושים שלו בתורה, לימודו של תורת הרב קוק, המאמצים שלו לקדם את תורת בני נוח – הם כולם מרתקים ומלמדים מאוד. מזמין אתכם להיכנס לאתר, לעיין בנושאים, להאזין ולקרוא שיעורים, להתרשם וללמוד.
3. הגיונות מקרא/ ד״ר ישראל אלדד – מאמרים של ד״ר אלדד המנוח על פרשות השבוע, מבוססים על הגותו הייחודית ביהדות. אלדד תופס דיאלקטיקה עמוקה בתורה, המתח בין שמיים וארץ, ונותן נקודת מבט חדשה על היהדות, נקודת מבט שהיא מאוד ניטשאנית.
4. הגיונות יהודה/ ד״ר ישראל אלדד – מאמרים של ד״ר אלדד המנוח על יהדות, כולל המאמרים המרתקים שלו על סגנונות הנביאים השונים ומשמעותם.
5. הכוזרי/ ר׳ יהודה הלוי – אחד מספרי האמונה החשובים של היהדות, בכוזרי ר׳ יהודה הלוי מדגיש את ההבדל בין היהדות לפילוסופיה, הנצרות והמוסלמית ומסביר את עיקריה. הפירוש של הרב אורי שרקי לספר מומלץ.
6. איש ההלכה/ ר׳ סולובייצ׳יק – ר׳ יוסף דוב הלוי סלובייצ׳יק הוא אחד ההוגים המעניינים והמקוריים שעמדו לעם ישראל בדורות האחרונים. בחיבורו ״איש ההלכה״ ר׳ סולובייצ׳יק עומד על הייחודיות של ההלכה היהודית מול האמפיריות המדעית מצד אחד ומול הדתיות הרוחנית מצד שני, מראה כיצד ההלכה ואיש ההלכה מכילים מאפיינים של שתי המערכות אך גם שונים מהם לחלוטין.

סרטים

הסרטים שנכנסו לרשימה הזו הם לא בהכרח בעלי ערך לימודי – הם לעיתים קלאסיקות מעולות או פשוט סרטים ממש טובים, שאני נהנתי מהם מאוד.

1. The Big Lebowski – אחד הסרטים ההזויים של האחים כהן, משעשע מאוד.
2. Memento
3. Dr. Stangelove or: How I learned to stop Worrying and Love the Bomb
4. Leon: The Professional
5. The Shawshank Redemption
6. Lucky Number Slevin
7. The Usual Suspects
8. American History X
9. Yojimbo
10. American Psycho – תיאור מרתק של איך נרקיסיזם מסתיר ניהיליזם, ואיך הניהיליזם הזה הופך לדחף רצחני. חשוב חשוב חשוב – אם אתם עדיין לא בני 21, אנא – אל תצפו בסרט. אני יודע אני יודע – למה שתקשיבו למישהו שאתם לא מכירים. אני אבל מבקש מכם בכל לשון של בקשה – אם יש לכם טיפה הערכה לרשימה הזו, טיפה הערכה לשיקול הדעת שלי – בבקשה הימנעו מהסרט. ברור לי שבמונחים של ימינו הוא כנראה לא הדבר הכי מזוויע שהופיע, ועדיין מדובר בסרט מזוויע לא רק בתיאורים הגרפיים אלא גם בעלילה שלו. אם עדיין לא הגעתם לגיל 21, יש מספיק דברים אחרים לראות – תודה.
11. The Blues Brothers

רומנים וסיפורת

רומנים הם הצצה לנפשו של האדם. רומן גדול הוא לא פחות מלמד מספר עיון גדול.

1. פאוסט/ גתה
2. 1984/ ג׳ורג׳ אורוול
3. עולם חדש מופלא/ אלדוס האקסלי – התאום הדיסאוטופי של 1984, עולם חדש מופלא עוסק בעולם טוטליטרי ודכאני הדומה במהותו ל-1984 של אורוול, אך העולם שהאקסלי מתאר שונה מזה של אורוול ובאופן מזעזע דומה יותר לזה שלנו – בעולמו של האקסלי המנגנון הטוטלרי אינו שולט ע״י עינוי וטרור, כי אם ע״י הנאה וטמטום. האוליגרכיה השולטת שומרת את ההמונים שמחים ומטומטמים, אטומים לכל דבר גבוה יותר בחיים – אומנות, אהבה, אמונה. ספר עמוק מאוד, מטריד מאוד.
4. האמן ומרגריטה/ מיכאיל בולגקוב
5. מוות בוונציה/ תומס מאן
6. לב האפילה/ ג׳וזף קונרד
7. כתבים מן המרתף/ פיודור דוסטויבסקי
8. החטא ועונשו/ פיודור דוסטויבסק
9. הקומדיה האלוקית – הגיהנום/ דנטה אליגיירי