המאמר התפרסם לראשונה ב״גלובס״ ב-23/06/2020
הגל הראשון של הקורונה הביא את רוב העולם המתועש לסגור את הכלכלות שלו בשביל למנוע את התפשטות הווירוס, מוות המוני וקריסה של מערכות הבריאות. מספר מדינות בחרו שלא ללכת בכיוון של סגירה כללית של המשק, בוחרות במקום להסתמך על ״חיסון עדרי״ או שהווירוס הוא פשוט שפעת חדשה ולא יותר מזה.
ההבדל בצעדים הביא להבדל בתוצאות: במדינות כמו גרמניה, איטליה וספרד, סגירת המשק הביאה לירידה במספר החולים החדשים והיום המדינות האלו החלו בפתיחה הדרגתית של המשק. בברזיל ובמקסיקו התעלמות מהמגפה בשלביה הראשונים והיעדר פעילות תקיפה מצד הממשלה הביאה לכך שהמדינות היום נמצאות עדיין בשיא המשבר, עם מספר חולים יומי שרק עולה. בארה״ב משום אופי הממשל שלה התגובה למחלה הייתה שונה בין מדינה למדינה, חלקן ממהרות לסגור וחלקן איטיות בתגובה. עכשיו כשניו-יורק וניו-ג׳רזי רואות ירידה במספר המקרים ומתחילות לפתוח את הכלכלה שלהן מחדש, קליפורניה, נבדה ופלורידה רואות עלייה חדשה במספר המקרים היומיים. ההפגנות הנוכחיות ברחבי ארה״ב כנראה רק יתרמו לקפיצה נוספת במספר המקרים במדינה.
גם מדינות שהשתלטו על הגל הראשון של המגפה צריכות עכשיו להתמודד עם התפרצויות חדשות. בסין צפון מזרח המדינה נמצא בעוצר מזה שבועיים. בסופ״ש של ה-12 ביוני מרכז בייג׳ין נכנס גם הוא לעוצר, אחרי התפרצות של מקרים. בסיאול חודשה מדיניות ההרחקה החברתית עד להודעה חדשה עקב התפרצות המחלה. לא יהיה מוגזם לומר שגלובאלית גל שני כבר התחיל, כאשר עוצמת ההתפרצות שלו משתנה בין מדינות שונות.
מה ההשלכות של מצב כזה? עבור מדינות שהצליחו להשתלט על ההתפרצויות שלהם הדבר החשוב ביותר יהיה למנוע ייבוא של מקרים חדשים מן החוץ. הניסיון של סין מראה שהדבר כמעט ובלתי אפשרי, כשמקרים חדשים החלו להגיע לסין מחו״ל, בעיקר ממקומות כמו רוסיה ואיראן. מדינות האיחוד לדוגמה יצטרכו להגביל את הטיסות אליהן מחוץ לאיחוד ולאכוף נהלים מדוקדקים של טיהור מטוסים, רישום ומעקב אחר נוסעים לכל מי שעלול להיות נשא של הווירוס.
מדינות כמו ארה״ב, ברזיל ומקסיקו ימשיכו לנסות ולשמור על הכלכלה פתוחה גם כשמספר החולים והמתים יעלה. כאן חשוב להבחין בטעות שרבים עושים: עצם העובדה שהכלכלה תישאר ״פתוחה״ לא אומרת שהמדינות האלו ימנעו מעצמן נזק כלכלי. למרות ששבדיה שמרה על עסקים כרגיל הצריכה הפרטית בה צנחה, משום שאנשים נוטים שלא להתקהל כשיש ווירוס שמסתובב בחוץ. מקסיקו, ברזיל וארה״ב יחווה גם הן ירידה בצריכה ללא קשר להאם הכלכלה ״פתוחה״ או לא. המשמעות היא המשל ירידה בהכנסות לחברות מסעדנות, מלונאות ותיירות.
השאלה המעניינת וזו שתבחן בחודשים הקרובים כשהמדינות הללו ינסו לשמור על ״עסקים כרגיל״ היא האם היקף התחלואה יעלה עד כדי יצירת משבר בריאותי שיביא לקריסה של מערכת הבריאות. זה היה החשש המרכזי שהביא לסגירה מלכתחילה של הכלכלות בעקבות הגל הראשון. אם ניתן לפתוח את הכלכלה ולהגן על בתי אבות כך שמערכת הבריאות אינה קורסת, אפשר ומדינות נוספות יעדיפו לשמור על הכלכלה פתוחה תוך צמצום החשיפה לאוכלוסיות בסיכון. הפתיחה לא תעלים את הנזק הכלכלי מהווירוס, אך הנזק כנראה יהיה פחות חמור מסגירה כוללת של המשק. אם לעומת זאת יתגלה שהמודל של ״עסקים כרגיל״ הוא טעות, ארה״ב תהיה הכלכלה המשמעותית ביותר לסבול מהנזק ומשום המרכזיות שלה לכלכלה הגלובאלית – הנזק שלה יקרין גם על כלכלות אחרות.
בקיץ הקרוב אנחנו נראה איך המדינות שבחרו לשמור על העוצר שלהן מתמודדות עם עולם בו חלק מהמדינות עדיין חוות התפרצויות חוזרות של המחלה ואיך מדינות אחרות מתמידות ב״עסקים כרגיל״ גם עם עלייה בשיעור התחלואה. הווירוס ימשיך לפגוע בהכנסות של חברות משום צריכה פרטית נמוכה יותר וידחוף את ארה״ב להמשיך ולהפעיל לחץ על סין להגדיל את הייבוא של סחורה אמריקנית, בעוד היא תביא את הסינים להגביר את מאמציהם לעידוד צריכה מקומית (או לכל הפחות צמיחה מקומית ע״י הקמת תשתיות והלוואות לעסקים). המתיחות בין סין לארה״ב מביאה אתה בשורות מעורבות לחברות אמריקניות: חלקן ירוויחו מן המתיחות, בעוד אחרות יפסידו ממנה. שתי דוגמאות מובהקות לדואליות הזו הן בואינג ולוקהיד-מרטין. חברות סיניות ביטלו באפריל הזמנות למטוסי 737 Maxשל בואינג, חוזים בשווי כולל של לפחות 2.9 מיליארד דולר. באותו חודש לוקהיד-מרטין זכתה בחוזה ל-78 מטוסי F-35 ממשרד ההגנה האמריקני, הזמנה בשווי 4.7 מיליארד דולר. כאחת מהספקים הגדולים ביותר של משרד ההגנה, לוקהיד קרוב לוודאי תראה עלייה בהזמנות ככל שארה״ב תמשיך ותעצים את נוכחותה במזרח אסיה במטרתה להרתיע את סין.
ההבנה שצריכה להיות היא שאנו איננו אחרי משבר הקורונה, אלא פשוט בשלב הבא שלו – אחרי שלב ההלם הראשוני, מגיע עכשיו שלב ההסתגלות והעיכול. מדינות יבחרו דרכים שונות להתמודד עם הנוכחות של הווירוס והכלכלה הגלובאלית תמשיך לסחוב את משקל הווירוס עד להגעתו של חיסון יעיל למחלה.
