היתרון של טראמפ במלחמות הסחר

ארצות הברית של אמריקה לכאורה צריכה להיות טרודה בחובות שלה ובמאזן המסחר השלילי שלה, שהגיע בשנת 2016 לכמעט טריליון דולר (מינוס). רק שלא ארה"ב צריכה להיות טרודה מהמאזן הזה, אלא העולם.

בדיחה ישנה מספרת שאשתו של הרשל'ה מתעוררת באמצע הלילה ורואה את בעלה הולך טרוד במעגלים באמצע חדר השינה.

"הרשל'ה!" היא אומרת "למה אתה כה טרוד?".

"יש לי חוב לבנק שעליי לשלם עד מחר ואינני יודע מאיפה אשלם לו".

"כמה אתה חייב לבנק?".

"10 מיליון שקלים!".

"הרשל'ה מותק, בכזה סכום מנהל הבנק צריך להיות טרוד מאיפה תביא את הכסף, לא אתה".

ארה"ב בשנת 2016 ייבאה סחורות ושירותים בהיקף של 2.12 טריליון דולר, מה שהפך אותה לכלכלה הראשונה בעולם בהיקף ייבוא, כשהכלכלה השנייה אחריה הייתה סין עם ייבוא בסך 1.23 טריליון דולר.

מה שמעניין אבל הוא לא הסכום המוחלט שארה"ב מייבאת, אלא המשקל של הייצוא לארה"ב בכל אחת מהכלכלות המייצאות לה. בחינה מעמיקה של הנתון הזה מעלה שארה"ב היא יעד הייצוא מספר אחד של רוב הכלכלות המייצאות אליה, עובדה שיכולה לתת לארה"ב מינוף רב בכל מה שקשור למכסים והסכמי סחר.

בטבלה הבאה נמצאות 15 הכלכלות הגדולות בעולם (לא כולל ארה"ב) והאחוז מהייצוא של כל כלכלה שהולך לארה"ב. בעמודה השלישית נמצא האחוז של המדינה הראשונה (אם זו לא ארה"ב) או השנייה (אחרי ארה"ב):

 טבלה דומיננטיות

מתוך 15 הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב היא במקום הראשון כיעד ייצוא ב-8 מהן. סין נמצאת במקום הראשון רק ב-3 מהן ובמקום השני בעוד 3 מהן. גרמניה משמעותית כיעד לייצוא לכלכלות הגדולות של אירופה, מה שכנראה מסביר חלקית את הדומיננטיות שיש לה בתוך האיחוד האירופאי.

אם מחר בבוקר ארה"ב תחליט להטיל מכסים על כל הייבוא מהמדינות האלו, לא תהיה להן יותר מדי ברירות לאיפה לפנות. למרות שסין קרובה יחסית (הפרש של 900 מיליארד דולר) להיקף הייבוא של ארה"ב, פרופיל הייבוא שלהן שונה.

ארה"ב מייבאת המון מוצרים מוגמרים, בעיקר בתחום המכונות, הרכבים והרפואה:

en_visualize_explore_tree_map_hs92_import_usa_all_show_2016

לעומתה, סין בעיקר מייבאת חומרי גלם:

en_visualize_explore_tree_map_hs92_import_chn_all_show_2016

אם ארה"ב תחליט להשתמש ביתרון הכמותי האדיר הזה, לעולם לא יהיו הרבה ברירות. סין לא תוכל להמציא יש מאין מעמד ביניים מספיק גדול בשביל לצרוך כמו האמריקאים, יפן וגרמניה הן מדינות שבעיקר חוסכות ולא צורכות והודו עדיין לא הגיעה אפילו לבשלות הכלכלית להיות כלכלה מייבאת.

טראמפ לא מודאג ממלחמת הסחר, העולם הוא שצריך לדאוג.

כלל הנתונים בפוסט הזה מגיעים מה-OEC, שאני מאוד ממליץ לכם ללכת ולשחק איתו בשביל לגלות מי בדיוק מייצא למי ומה – קישור.


הערה –

אם תסתכלו על הטבלה שצירפתי למעלה, תוכלו ללמוד עוד כמה דברים מגניבים:

1. מקסיקו וקנדה תלויות כמעט לחלוטין בצריכה האמריקאית. NAFTA זו דרך יפה להסדיר את השליטה של ארה"ב בשתי הכלכלות מצפונה ומדרומה. קנדה לא תוכל להתנתק מארה"ב, גם אם תרצה.

2. למרות שהכלכלה העולמית היא גלובאלית, נראה שמדינות יסחרו בעיקר עם מדינות קרובות להן – דרום קוריאה עם סין, יפן עם סין, איטליה, צרפת ובריטניה עם גרמניה.

3. אפרופו גרמניה – גרמניה בעיקר מייצאת (65%) ומייבאת (67%) לאירופה ומאירופה. בהזדמנות אציץ יותר עמוק לנתונים, אך תחושת הבטן שלי אומרת שהגרמנים דואגים לשמור על האיחוד האירופאי בשביל לשמור על הכלכלה שלהם (קלות לייצא ולייבא).

4. רוסיה הופכת להיות יותר ויותר תלויה בסין כלכלית, מה שאומר שלסין תהיה יותר ויותר יכולת השפעה פוליטית על הקרמלין. כרגע הדוב והדרקון בעיקר עסוקים בלנסות ולסלק את ארה"ב מהאי העולמי, אך אתם יכולים להיות בטוחים שהסינים יפעילו את הלחץ הזה כשיגיע הרגע לחלק אזורי השפעה במרכז אסיה ובסיביר.

נהנתם מהפרק? מוזמנים להזמין אותי לקפה (תרומה של 6 שקלים) – קישור

דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s