להאזנה ב-itunes – קישור.

להורדת הפרק – קישור.

האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה"ב "צריכות לשלם", נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו. בואו נתחיל.

טראמפ ערער על הרבה פרות קדושות של הממסד המדיני בארה"ב. הוא ערער על חשיבות סחר חופשי. על הצורך להתערב בסכסוכים שלא קשורים ישירות לאמריקה. אבל הערעור שעורר את התגובה החריפה ביותר, היה על מערכת הבריתות של ארה"ב. טראמפ העז לטעון שלא רק שחלק מהבריתות לא רלוונטיות יותר – כמו נאט"ו – אלא גם מרמים את ארה"ב. איך? אמריקה משלמת על הגנתן של מדינות עשירות ומבוססות מבלי שהן ישקיעו דבר בביטחון שלהן. יפן, ד. קוריאה, גרמניה, איטליה ועוד ועוד – כולם נהנות מהברית עם ארה"ב, מהכוח הצבאי והגרעיני שלה, בו בזמן שהן מקצצות בתקציב הביטחון שלהן. מדוע שארה"ב תשלם על הגנתן של מדינות אחרות?

הממסד המדיני באמריקה התפלץ כששמע את זה. מומחים מימין ומשמאל טענו שטראמפ פוגע במעמדה של ארה"ב כמעצמת על. שהוא אינו מבין את החשיבות במערכת הבריתות הקיימת לביטחון המדינה. שהוא מציג תמונה מעוותת של הרווחים וההפסדים. מעטים אם בכלל התייחסו לעובדה שהוא – צודק: החלוקה בעומס במערכת הבריתות של אמריקה אינה מאוזנת. אמריקה סופגת את מחיר הביטחון של בעלות ברית, בנוסף על משימות השיטור העולמי שלה. ויש לכך השלכות חמורות.

שיווי-משקל שלדי

לפני שאפרט בדיוק מה הן ההשלכות, אני רוצה להכיר לכם תופעה מעולם האנטומיה האנושית. התופעה תעזור לנו להבין מה הבעיה בסדר הליבראלי הנוכחי ומה יהיו ההשלכות. מהי התופעה? העיצוב מחדש של העצמות שלנו. העצמות שלנו נמצאות תמיד בשיווי משקל בין שתי קבוצות תאים: אוסטאובלסטים, שבונים עצם ואוסטאוקלסטים שמפרקים עצם. בהתאם למשטר העומסים על השלד, או בעקבות פגיעה בעצם – לדוגמה שבר – התאים מפרקים או בונים עצם. במקרה של עומס, אוסטאובלסטים יעבו את העצמות שסופגות יותר עומס בו בזמן שאוסטאוקלסטים ידקקו את העצמות שחוות פחות עומס. לאורך זמן, הגוף יעבה או ידקק אזורים בשלד בשביל לעמוד באופן יעיל יותר בעומס שמופעל עליו. התופעה הזו היא הסיבה לעצמות החלשות של אסטרונאוטים בתחילת עידן החלל. השהות הארוכה בסביבה ללא כבידה אותתה לגוף שניתן לדקק את כלל השלד. כשהאסטרונאוטים חזרו לכדור הארץ, הם התקשו להתמודד עם העומס שהפעילה הכבידה עליהם. כיום בשהות ארוכה בחלל אסטרונאוטים נדרשים לבצע אימוני כוח בשביל למנוע הידללות של העצם.

חלוקה לא הוגנת

את מערכת הבריתות של ארה"ב ניתן לדמות לשלד אנושי. השלד כולו נושא בעומס – טרור במזרח התיכון, תוקפנות רוסית, התחזקות סינית – אך החלוקה של העומס אינה שווה בין מרכיבי השלד. כלומר, חלק מהמדינות נושאות ביותר עומס בעוד אחרות נושאות בפחות ממנו. ככל שחוסר השוויון גדל, חלק מהמדינות נחלשות מהיעדר עומס בעוד אחרות נשברות מעומס חריג מדי – בדיוק כמו בשלד אנושי.

ארה"ב נושאת כמעט לבדה את ביטחון העולם. בעלות הברית שלה אינן יכולות – ולפעמים גם לא רוצות – להציע לה תמיכה צבאית משמעותית. ארה"ב נאלצת לשאת יותר עומס, מפני שהיא אינה יכולה לחלק אותו עם אף מדינה אחרת. אבל ככל שהיא נושאת יותר עומס, כן גדל חוסר האיזון. בעלות הברית שלה חשות בפחות עומס ונחלשות. היא אז צריכה לשאת ביותר עומס והתהליך חוזר חלילה, עד שיקרה אחד משניים: או שארה"ב תשבר, או שהשלד ישבר. אנחנו לא רוצים להגיע לנקודה הזו. לא כשהחלופות הן רוסיה, סין והגמוניה איראנית במזרח הקרוב.

אז מה עושים? טוב, קודם צריך להבין לעומק איך מתרחש תהליך ההיחלשות של מדינה. המטאפורה לעצמות נותנת מודל מחשבתי, אך היא לא מסבירה את התהליך בפועל. ישנן שתי קבוצות מרכזיות בשלד הבריתות האמריקאי: מדינות אירופה, העיקריות בהן הן גרמניה, צרפת ובריטיניה ומדינות מזרח אסיה, העיקריות בהן הן יפן וד. קוריאה. את הניתוח היום אייחד למדינות אירופה.

יבשת בדעיכה

איך נחלשו מדינות אירופה? טוב, קודם אני צריך להוכיח שהן באמת נחלשו. נתחיל בחידה: מה לדעתכם אחוז המטוסים השמישים בחיל האוויר הגרמני? הכוונה מטוסים שחיל האוויר יכול לשלוח למשימה, נגיד מול דאע"ש בסוריה או – לא עלינו – נגד רוסיה במקרה של פלישה לאסטוניה? 80%? 90%? בכל זאת, גרמניה – סמל של מצוינות הנדסית וארגון נכון. אז כמה ניחשתם? אם ניחשתם 50% – צדקתם. מפתיע לא? רק מחצית מכוח האוויר של גרמניה יכול לצאת למשימות מבצעיות. השאר תקוע בבסיסים עקב מחסור בחלקי חילוף או בעיות במבנה המטוס. במספרים מוחלטים מדובר בבערך 200 מטוסים, שליש מגודלו של חיל האוויר שלנו ועשירית מחיל האוויר הרוסי.

תמונת מצב דומה יש כמעט בכל מדינה אירופאית. הצי הבריטי צומצם ל-77 כלי שיט, ללא שום נושאות מטוסים. מה שפעם היה הכוח הימי הכי חזק בשבעת הימים לא יכול לנהל מערכה אפילו באזור קריטי כמו המפרץ הפרסי. צרפת, מקום לידתו של גיוס החובה, לא רק ביטלה אותו אלא גם קיצצה בכוח הצבאי שלה. צבא צרפת היום מונה 200 אלף איש ו-241 טנקים. צה"ל מונה 176 אלף איש ו-1,300 טנקים. הסיבה שאני מדגיש את הטנקים היא מפני שבכל קרב מול צבא סדיר, לטנקים יש חשיבות מכרעת בהשגת ניצחון. רוצים לנחש כמה טנקים פעילים יש לרוסים? 2,700. גם אם נוסיף לכוח השריון הצרפתי את זה הגרמני והבריטי, לא נגיע למחצית המספר הרוסי. ואותו הדבר בגודל הכוח היבשתי. מבחינת כוח קונבנציונאלי, אירופה חלשה יותר מרוסיה, סין או ארה"ב. למען האמת כנראה שאפילו צה"ל יכול להגיע להישגים משמעותיים נגדה. מישהו רוצה לספח את כרתים?

וברצינות – מצב הכוחות המזויינים באירופה הוא בכי רע. למי שרוצה להתעמק בנושא, אני ממליץ על הניתוח המצוין של ד"ר יגאל הנקין במאמרו "לאן נעלמו צבאות אירופה" באתר מידה. אני אעצור פה – הראתי שאירופה חלשה. צבאית היא איננה קרובה אפילו לכוחה של ארה"ב. לאמריקאים אין ברירה אלא לפצות על החולשה האירופאית ע"י שליחת כוחות ליבשת, מה שגורם לרוסים להגדיל את הכוחות שלהם בגבול – כי הם רואים בנוכחות של מעצמה זרה איום עליהם. הגדלת הכוחות הרוסים מגדילה את האיום, מה שמחייב שליחת עוד כוחות אמריקאים ושוב יש לנו מעגל קסמים מסוכן לביטחון אירופה והעולם.

נאט"ו והמהפך ההיסטורי

איך קרה שאירופה הפכה לנטל ביטחוני במקום נכס? היסטורית, המעצמות האירופאיות היו המובילות לא רק ברמת תיעוש והון כלכלי, אלא גם בעוצמת האש וגודל צבאן. רוסיה לא הייתה איום על אירופה אלא להיפך, אירופה הייתה האיום על רוסיה. והנה אנחנו עכשיו מסתכלים על מצב שבו הצבא הרוסי הוא החזק יותר, שבו רוסיה יכולה בקלות לאיים על היבשת כולה. ואירופה, שפעם חילקה את העולם לפי האינטרסים שלה, מסתכלת באימה על התמוטטות צפון אפריקה והמזרח הקרוב מבלי יכולת לעשות דבר. היא תלויה בארה"ב, רוסיה וטורקיה שיעצרו את האנרכיה מלהגיע לשעריה. איך זה קרה?

בקצרה: נאט"ו. טיפה יותר בהרחבה: חוסר האיזון בנאט"ו. כשמערב אירופה הצטרפה לנאט"ו בשנת 1949 המטרה הייתה הגנה מפני פלישה סובייטית. האיום מבריה"מ היה אמיתי וברור ומערב אירופה השקיעה משאבים משמעותיים בכוחות המזויינים שלה. אולם, ככל שהמלחמה הקרה התקרבה לסיום, האירופאים החלו להקטין את ההוצאה הביטחונית שלהם. ממשלות אירופה הבינו שבין אם יהיה להן צבא גדול או לא, ההרתעה המשמעותית מול בריה"מ הוא הגרעין האמריקאי. וכיצד זוכים להגנת הטילים הגרעינים של ארה"ב? פשוט נשארים בנאט"ו. האירופאים צמצמו הכוח הצבאי מתוך ראייה שהאיום היחיד הוא הסובייטים והם לא יפלשו תודות להגנה הגרעינית האמריקאית.

עם התפרקות בריה"מ הקיצוץ בתקציב הביטחון עלה הילוך. המעצמות האירופאיות חשו שהנה הגיע קץ ההיסטוריה ואין עוד צורך בצבאות גדולים. הקיצוצים בצבא ביטאו גם הלך רוח פצפיסטי שהסתובב בבירות האירופאיות. הן האמינו שאין עוד צורך בכוח קשה בשביל להשיג מטרות מדיניות. די בכוח הרך של אירופה כמעצמת תרבות, כמרכז תעשייתי, בשביל להשיג את היעדים המדיניים של היבשת. ושוב, הן יכלו להרשות לעצמן לשקוע באשליות פצפיסטיות הודות למגן שאמריקה סיפקה.

30 שנה אחרי תחילת הקיצוצים, נאט"ו הפך להיות מופע של מדינה אחת: ארה"ב. שתי דוגמאות יספיקו להבהיר זאת:

הראשונה היא המשימה של נאט"ו באפגניסטן. למי שלא מכיר, המלחמה באפגניסטן הייתה הפעם הראשונה בה נאט"ו כברית צבאית פלשה למדינה אחרת. זאת בתגובה למתקפה על אחת השותפות בברית –  ארה"ב בפיגועי ה-11 בספטמבר. על הנייר, נאט"ו אמורה לעזור לארה"ב להילחם באיומים על הסדר הליבראלי. ובאמת על הנייר 20 מדינות שלחו כוחות לאפגניסטן לתמוך במאמץ האמריקאי נגד אל-קאעידה. אבל בפועל רובן שלחו קבוצות קטנות של בערך 100 חיילים, או רק צוותי אוויר ומטוסים. מי שהרכיבה את רוב הכוח של נאט"ו הייתה ארה"ב, שהחזיקה 90 אלף חיילים במדינה. היחידה שהתקרבה למספר הזה הייתה בריטניה, עם 9,500 חיילים – כוח קטן פי עשר מהאמריקאי.

הדוגמה השניה היא ההוצאה הצבאית של חברות נאט"ו. מבט חטוף בהוצאות הצבאיות של הברית לשנת 2016 מראה שארה"ב מוציאה פי 3 מכל שאר חברות נאט"ו באירופה ביחד. וההפרש לא נובע מהבדל בכוח הכלכלי. במשותף, לאירופה יש תמ"ג גדול מארה"ב. אז איך היא מוציא שליש ממנה? מפני שהתעדוף שלה שונה. אירופה מעדיפה להוציא כסף על תוכניות רווחה ויוזמות לקידום השלום. שאמריקה תשלם את החשבון על הגנת החלום האירופאי.

הקללה של אירופה

וזה מה שמרתיח את טראמפ והציבור  האמריקאי. בעוד שהתשתיות בבית זקוקות בדחיפות לתיקון או שיפוץ ומאות אלפים מאבדים את עבודתם, ארה"ב שולחת טנקים ומערכות נ"מ לאירופה. אירופה, שעסוקה בללעוג לתרבות האמריקאית ולהתנשא על ארה"ב. למה שארה"ב לא תנטוש את אירופה ותתן לה להתמודד בעצמה מול הדוב הרוסי ודאע"ש? את הכסף שאמריקה תחסוך היא תוכל להשקיע בגשרים העומדים להתמוטט אצלה, או במערכת החשמל המתפוררת.

טוב, למזלה של אירופה, היא חוליה חשובה בחוג הנזר. מרכז אירופה מחובר למישור הרוסי הגדול, הלב של הענק האסיאתי הרוסי. היא גובלת במספר גופי מים חשובים – האוקיינוס האטלנטי, הים התיכון, הים הבלטי והים הצפוני. והיא בסיס לוגיסטי מצוין לפעילות במזרח הקרוב ובצפון אפריקה. לא סביר, בכל תרחיש בו ארה"ב רוצה להמשיך ולהשפיע על האי העולמי, שהיא תעזוב את אירופה. אבל זה לא אמור לנחם את אירופה, או להצדיק את המשך הרפיסות שלה. להיפך לחלוטין: בגלל החשיבות של אירופה, אמריקה תהיה מוכנה להמשיך ולשלוח כוחות צבא ליבשת, בשביל לאזן את האיום הרוסי. אך כל שליחה של כוח קונבנציונאלי רק מעודדת את הרוסים להגדיל את כמות הכוחות שלהם. כך קרה שלראשונה מאז המלחמה הקרה, רוסיה הציבה טילים בליסטים בעלי יכולת נשיאה של ראש נפץ גרעיני בקלינינגרד, מובלעה רוסית בין פולין וליטא. הרוסים טוענים שהם הציבו את הטילים בשביל לאזן מול פריסת מערכות יירוט טילים של האמריקאים ברומניה ופולין. כעת האמריקאים יצטרכו לאזן את הטילים הרוסים, מה שיצריך את הרוסים לאזן את האיזון האמריקאי וכן הלאה וכן הלאה, עד שמתישהו או שאחת תפשוט את הרגל או שתתחיל מלחמה. מרוץ חימוש דומה הכין את הקרקע למלחמת העולם הראשונה.

חזרה לימי התהילה

אז מה הפתרון? מה הפתרון למרוץ החימוש האמריקאי-רוסי, לעומס יתר על ארה"ב, למגמות הבדלנות באמריקה? שינוי בסדרי העדיפויות של אירופה. אירופה צריכה להבין שעליה לשלם על הביטחון של עצמה. שמדינת רווחה ללא הגנה היא אוטופיה, המסתכנת בפלישה.

הגדלת תקציב הביטחון והגדלת הכוחות הסדירים תאפשר לאירופה לשאת יותר מהעומס בהגנה על היבשת. ארה"ב תוכל להקטין את טביעת הרגל הקונבנציונאלית ולהותיר רק את ההרתעה הגרעינית. המדינות האירופאיות יקחו את האחראיות להגן על השלמות הטריטוריאלית שלהן. המדינות הבלטיות, שבדיה, אוקראינה – המדינות היושבות על הגבול הרוסי – יגדילו את כוחן הצבאי להרתיע את הרוסים מביצוע מחטף דוגמת קרים. הן יוכלו להישען על מדינות במעגל השני – גרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה – שיתגברו אותן במקרה של הסלמה.

והחיזוק של אירופה יעזור לכל השלד של הסדר הליבראלי לשאת טוב יותר את העומס המופעל עליו. ארה"ב לא תצטרך לפעול לבד במזרח התיכון ובמזרח אסיה, אלא תוכל להסתייע בבעלות הברית שלה. לדוגמה, הצי הבריטי יסייר בים סין הדרומי, בעוד הצבא הצרפתי יתמוך במדינות אפריקה במאבקן בארגוני טרור כמו בוקו חראם. נאט"ו יחזור להיות ארגון משמעותי, שיאפשר תיאום וחלוקה בעול של השיטור העולמי.

ויש עוד משמעות אחת אחרונה. בשנים האחרונות אירואסיה הפכה להיות המגרש בו רוסיה וסין בעיקר יוזמות, בעוד ארה"ב מנסה להגיב. התחזקות של אירופה ושיבתה למגרש המשחקים יפעיל על סין ורוסיה לחץ מכיוון חדש.

כמובן שתרחיש כזה הוא התרחיש האופטימי. לא התייחסתי לאתגרים המשמעותיים שעומדים מול אירופה דמוגרפית – אוכלוסיה מזדקנת וגדילת אחוז המוסלמים בתוכה. מצד שני, אלו גורמים איתם מתמודדת אירופה מפני המנטאליות הפייסנית שלה. מי יודע כיצד תראה היבשת חמש או עשר שנים אחרי תחילת תהליך ההתעצמות מחדש? אם אירופה תחליט להיענות לקריאתו של טראמפ ולשאת בעומס ביחד, אפשר ונחזה ברנסאנס חדש.

דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s