הרחוב הצרפתי סוער, אך זו הבעיה הכי קטנה של הרפובליקה החמישית: חוב תופח, אינפלציה עולה ומערכת פוליטית בלתי יציבה. המשבר בצרפת עדיין לא הגיע לנקודת השיא שלו.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

שלושה משברים בים האדום מאיימים להפוך למשבר אחד חוצה יבשות. מה ישראל צריכה, אם בכלל, לעשות בנידון? פרק אסטרטגי-מדיני.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

האם המנצח במירוץ הבינה המלאכותית יהיה זה עם המודל הכי מתקדם, או שמא זה שאימץ באופן הרחב ביותר את הטכנולוגיה? מודל חדש לעשות סדר במרוץ ה-AI.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

בינה מלאכותית הופכת מסוכנת יותר, אך המעצמות מאותתות שאין להן שום כוונה להאט.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

שאלות ותשובות! והפעם – דיקטטורות ו-AI, מדוע בייג׳ינג מסרבת להמרצה פיסקלית, מי ישלוט בכוכבים והאם המשחק הגדול צפוי לפרסם פודקאסט וידיאו בקרוב (לא). יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

במשך עשורים גרמניה הייתה הקבוע הגדול של האיחוד האירופי. עם ההתחזקות של אלטרנטיבה, גרמניה הופכת מקבוע – למשתנה. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

לסעודים יש בעיה אסטרטגית, הסינים שולחים את הבינה המלאכותית לכפר (רגע, זה נשמע מוכר…) ומה עושים בעולם ללא חוקים? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

המדינה הסינית החזקה בהיסטוריה עדיין מפחדת לעצם קיומה. וזה הופך יותר מסוכנת. ניתוח אסטרטגי-היסטורי. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

כשהמדינה נכשלת, למה לא להביא מדינה אחרת במקומה? על רואנדה במוזמביק, ויציבות כשירות למכירה. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

רוסיה מאיימת כבר 4 וחצי שנים שתלחץ על ההדק. אך האם עצם האיום הוא המטרה? כשתורת המשחקים פוגשת נשק גרעיני. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

איראן שותקת, מחיר החיטה בזינוק, והאם פוטין ילחץ על הכפתור האדום?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

קהילות אפיסטמיות הן לא רק שם מגניב – הן גם שדה הקרב על עתיד הצמיחה הכלכלית של ישראל. ניתוח על האקדמי האמריקנית, קטאר ומה על ישראל לעשות. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

יש ברית הגנה חדשה במזרח התיכון, רוסיה מייבאת דלק בלארוסי, ומה קולין פאוול היה אומר על המלחמה באיראן. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

התחרות הטכנולוגית בין סין וארה״ב היא לא רק שאלה של יוקרה לאומית עבור בייג׳ינג. היא המפתח לפתרון בעית החוב שלה והתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

ציר חדש קם בעולם, סין מנסה להשתלט על הזמן, ברוסיה כמות הדלק בצלילה חופשית והאם החות׳ים יוצאים למלחמה נגד סעודיה בשביל איראן – או בשביל עצמם? יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

רוב הדיון על סין שואל באיזה צד ישראל צריכה לעמוד. זו השאלה הלא נכונה. השאלה היא איזה סדר עולמי עדיף לנו. ובסדר סיני, השגשוג של ישראל ועצם קיומה יהיו על בלימה. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

מה יותר מסוכן מכריש? כריש שפצעת אותו. אם וושינגטון רוצה להתמקד בסין, הדרך עכשיו – אחרי ״שאגת הארי״ – עוברת באיראן. יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן – קישור

רוסיה ואוקראינה מנהלות מלחמת שחיקה סביב ציר עתיק — שחיקה מול תמרון. איך מדינה לא-גרעינית שוחקת מעצמה גרעינית, ומה ישראל יכולה ללמוד מזה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מזכר ההבנות בין איראן וארה״ב הוא הישג איראני: חבל הצלה כלכלי שיכול להושיע את המשטר מקריסה. אך האם טהרן תחתוך אותו כדי להציל את חיזבאללה?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הטמפרטורה עולה במזרח אסיה: יפן מתעצמת צבאית, וסין חוששת מעוגן חדש לקואליציה האזורית נגדה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סופר אל-ניניו של 2027 לא יחזיר אותנו ל-1877. אבל דווקא משום שאנחנו תלויים פחות בגשם ויותר בנפט, המפגש שלו עם משבר הורמוז הוא מה שצריך להטריד אותנו.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק מיוחד! ישבתי לשיחה עם איל השקס על ספרו החדש ״חרבות כלכלה״. השקס הוא בוגר חבצלות ואחד הקולות הכי מעניינים על גיאו-כלכלה בישראל.

על מה דיברנו? מהי גיאו-כלכלה, איך תרבות משפיעה על נחישות, סנקציות חכמות וסלק (באמת!).

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הפסגה בין טראמפ ושי ג׳ינפינג יכולה להיות היסטורית – בה סוף-סוף ארה״ב מקבלת את סין כפי שהיא, ומנסה להפיק מכך את המירב.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ארה״ב רעבה לטילים – והבסיס התעשייתי שלה יתקשה לספק. סיפור על ניוון, פיצוץ והזדמנות אסטרטגית לישראל.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

אבו-דאבי רוצה לשרטט סדר נפט חדש במפרץ הפרסי, בעוד טראמפ צריך להחליט אם להסלים או לקוות שהזמן משחק לטובתו מול האיראנים.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

המצור הימי של טראמפ הוא רק עוד שלב במשא ומתן.

המלחמה לפני צומת החלטה – נסיגה או פלישה?

איך סגירת מצר הורמוז תשפיע על שוק האנרגיה העולמי?

לראשונה מתחילת המלחמה, נראה יותר סביר שהמשטר האיראני יקרוס מאשר שישרוד.

האם ממשל טראמפ מתכונן לכיבוש האיים במצר הורמוז?

לשוק הנפט יש בעיה: הוא לא יודע אם הוא בפני משבר של חצי מאה, או שיבוש שיסתיים בתוך חודש.

עדכוני חדשות המשחק הגדול –

עדכון #3 לשאגת הארי – הממשל הפדרלי נכנס לשוק הביטוח, הכורדים מקבלים נשק ומה קורה כשאף אחד לא בא להחליף את האייתוללות.

עדכון #2 לשאגת הארי – טראמפ מכין לעצמו אופציות, השווקים לא מתרשמים, וחיזבאללה במטח זיכרון לח׳אמנאי.

העדכון לא הוקלט כפרק פודקאסט עקב אילוצי לו״ז, עמכם הסליחה.

עדכון #1 לשאגת הארי – ח׳אמנאי מת, ישראל וארה״ב רוצות שינוי משטר, אך האם העם יתקומם?

דונלד טראמפ עומד בפני החלטה גורלית שתעצב את נשיאותו: לתקוף או לא לתקוף באיראן? אולם, לא משנה כמה ההחלטה גורלית לטראמפ – הוא רק שחקן משנה בדרמה על עתיד איראן.

הטרור בסאהל מאיים להפוך בעיה גלובלית. על מה שקורה במערב אפריקה, החזרה של האמריקנים ואפילו – הזווית הישראלית.

טראמפ הוא אסון לכל מה שהמחנה האמריקני הוקם עליו. אלו חדשות מעולות לעתיד מערכת הבריתות האמריקנית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

עבור ממשל טראמפ, האויב האידיאולוגי נמצא דווקא באירופה ולא בבייג׳ינג – שנתפסת כיריב עסקי בלבד. אבל המפלגה הקומוניסטית רואה במאבק עניין של חיים ומוות. הפער הזה מסוכן, ולישראל יש מה ללמוד מאירופה שאיבדה צד שלם של אמריקה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

אלפים נהרגו, עשרות אלפים נעצרו – אך האם המשטר באיראן באמת ניצח מול ההפגנות? ניתוח משווה לסוריה וסין חושף: דיכוי הפגנות בלי לטפל בסיבות להן רק דוחה את ההתפרצות הבאה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ההכרה הישראלית בסומלילנד היא כנראה חלק ממשחק רחב יותר על עתיד מפרץ עדן והים האדום. הסעודים והאמירתים מקיזים דם בתימן, טורקיה בסומליה, וכעת ישראל במפרץ עדן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נתניהו רוצה אור ירוק לסבב ב׳ נגד איראן. אבל בשביל מה? יכולות אפשר לשקם. איך שוברים את הרצון של האויב להילחם?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ הכריז על נספח חדש לדוקטרינת מונרו. האם המיקוד באמריקות מסמן את סוף התחרות עם סין, או שמא רק שיפור עמדות?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ מבקש לעצב מחדש את הסדר האמריקני לגוש כלכלי-ביטחוני חדש: ״המערב החדש״. במרכזו עומד יעד אחד: השגשוג הכלכלי ארוך-טווח של ארה"ב. איפה ישראל בחזון הזה?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

המשבר בין סין ויפן הוא לא עוד תקרית דיפלומטית. יפן עומדת על הריבונות שלה, וסין מנסה למנוע שינוי דרמטי לרעתה במאזן הכוח במזרח אסיה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

השאלה על אירופה והאיסלאם חוזרת כל חודש. התשובה מורכבת מהצפוי. בין הכותרות למספרים יש פער מסקרן, והאיום האמיתי על היבשת מגיע ממקום אחר לגמרי.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

בין הצהרות טראמפ על פירוק חמאס לסירובה העיקש של התנועה להתפרק, מתגבש משא ומתן דיפלומטי מורכב. שלוש אסטרטגיות עומדות בפני חמאס, ומשולש אינטרסים בין וושינגטון, קטאר וירושלים יקבע את העתיד.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות!
מי השפיע יותר על האסטרטגיה של מוסקבה – פוטין או הגיאוגרפיה של רוסיה? האם טראמפ טעה במכסים על הודו? מה היתרון בנורמליזציה עם מאוריטניה? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

תוכנית טראמפ היא הזדמנות – וסיכון. ישראל צריכה לתפוס את ההזדמנות כדי להבטיח שעזה לעולם לא תהיה שוב איום.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האם טראמפ בדרך למלחמה עם ונצואלה? הלחץ הצבאי שנבנה בים הקריבי מצביע על רצון בבית הלבן לשנות מן היסוד את התנהגות השכנה מדרום.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

התקיפה הישראלית בקטאר יוצרת סיכון: האם מבצע צבאי נועז שנועד לשבור את חמאס עלול דווקא לחזק את אויבי ישראל?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

כולם מצפים למלחמת עולם אם סין תפלוש לטאיוואן. אבל מה אם אנחנו טועים? ניתוח מפתיע מצביע על מרחב של ריסון הדדי, ונותן כלי חדש לחשוב על מלחמות בכלל.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פוטין מנסה לנצל את נשיאות טראמפ כדי לפלג בין ארה"ב ואירופה, אך גורם לאירופה להתחמש בעצמה. ההתחמשות הגרמנית מובילה את היבשת לעצמאות צבאית – בדיוק מה שהסובייטים חששו ממנו.

לא יהיו פרסומים בשבוע הבא עקב חופשת קיץ. קיץ נעים!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

בתאילנד קורה משהו מדהים: כבר 20 שנה הצבא והמלוכה מוחקים תוצאות בחירות שלא מוצאות חן בעיניהם. עכשיו השעו את ראש הממשלה כי העזה לנסות למנוע מלחמה. המוסדות החזקים הפכו לאיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

יש משבר ביחסים בין אזרבייג׳ן ורוסיה, ואלו חדשות רעות למוסקבה. סיפור על ציפורים, שקרים וחיות אחרות.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ישראל והדרוזים, אזרבייג׳ן נותנת כתף קרה לרוסיה, אוסטרליה מסרבת להתחייב וטראמפ מכריז על הסכם סחר – עם אינדונזיה. הידד?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצעים מיוחדים חוזרים להיות נשק אסטרטגי במאבק בין מדינות. מאוקראינה לאיראן, מישראל לטאיוואן. התחייה של מבצעים מיוחדים ככלי אסטרטגי רק התחילה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איך תשפיע איראן פרו-מערבית? האם בינה מלאכותית היא איום על מדינות מתפתחות? מה הסיבה למירוץ הגרעיני של סין מול ארה״ב? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האמירויות הפלסטיניות, ישראל וסוריה עובדות על נורמליזציה, ארה״ב עוצרת אספקת נשק לאוקראינה, יחסי רוסיה אזרבייג׳ן בנפילה חופשית – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סיום מבצע עם כלביא חושף דילמה אסטרטגית שחוזרת לאורך ההיסטוריה: כיצד לכופף אויב שמסרב להיכנע למרות לחץ צבאי עצום? מסע היסטורי ממקיאוולי, ליפן הקיסרית ועד איראן של ימינו.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סין מנסה לפתות עם חומץ, ויטקוף רומז על הרחבת הסכמי אברהם, איראן חוסמת את הסוכנות לאנרגיה אטומית ורוסיה שוקלת מכסים – נגד סין.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מבצע ״עם כלביא״ הסתיים. מה מגיע עכשיו?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית למערכה באיראן?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

והפעם – מה החישוב האסטרטגי של סין סביב טאיוואן? כיצד טראמפ משפיע על עתיד יחסי ארה״ב-קנדה? האם זה רעיון טוב לעקוץ את האיראנים? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מידע כמשאב אסטרטגי, קזחסטן נותנת כתף קרה לרוסיה, אוקראינה רוצה ייצור בחו״ל, טורקיה מודה שהיא תומכת בצבא הסורי – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן זנחה את המרגלים המקצועים לטובת נערים ופושעים. 600 משימות ריגול בחיפה, רימונים בשטוקהולם, הצתות בפריז. המודל החדש של טהרן הופך כל אזרח למרגל פוטנציאלי – ומערכות הביטחון במערב מתחילות להבין שהמשחק השתנה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איך ישראל בנתה כלי שהפך אותה לכלי.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שלושה אירועים בשלושה חודשים שינו את מפת הכוחות במזרח התיכון. ארדואן כבר לא מרים טלפון לטראמפ – הוא פשוט עונה לו. המעבר של טורקיה מבעיה לפתרון יוצר הזדמנות היסטורית, אבל גם סכנה אסטרטגית לישראל. איך נרכב על הגל במקום להיסחף?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הסינים מתחרים על שבבים ישנים, טורקיה וישראל מגיעות להסכמות, וסין מתכוננת למאבק ממושך עם ארה״ב.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שלוש מעבדות מלחמה: אוקראינה ולוחמת שחיקה, תימן והאיום לצי, הודו-פקיסטן והמבחן לנשק סיני מול מערבי.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

המזרח התיכון של טראמפ, צרפת מוכנה להרחיב את המטריה הגרעינית שלה, סומליה מהדקת קשרים עם ערב הסעודית וישראל מדברת עם דמשק.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הישרדות ישראל בטווח הארוך, האם פוליטיקאים חכמים יותר מן האדם הממוצע, מה צופן חקר העתיד, אוטונומית חימושים – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

כטב״מים מורידי חיכוך, סין מורידה ריביות, ואופ״ק מעלה את תפוקת ייצור הנפט.

המחויבות להגנת הדרוזים בסוריה מעמידה את ירושלים בפני דילמה אסטרטגית. כיצד לאזן בין הרתעה אמינה לבין סיכון הסלמה אזורית?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

איראן וארה״ב משעות את השיחות, רוסיה מרחיבה את הבסיסים על גבול פינלנד, הודו סוגרת עסקת נשק חדשה עם צרפת והבנקים הסינים מוצאים עצמם תחת לחץ פיננסי גובר.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

במהלך אסטרטגי אחד, הודו ממנפת טרגדיה מקומית ליתרון במשק המים של ההימליה. מהלך מחושב לשחרור פוטנציאל כלכלי שנשאר כבול שישה עשורים. מה תעשה פקיסטן?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האם אזרבייג׳ן תוכל להחליף את קטאר כמתווכת של כולם? יפן מספקת מודיעין לוויני לאוקראינה, רוסיה רואה גרעון מעמיק והודו ופקיסטן מחליפות האשמות (וכדורים) בקו המגע.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

כיצד הגבלה עצמית יכולה להעצים יותר מכפייה ישירה? דרך מקרי הבוחן של מוסדות פיננסיים והרתעה גרעינית, מתגלה המטבע הסמוי שבו נסחרת עוצמה – אמון.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ מנהל משא ומתן במספר זירות במקביל, מבקש להגיע להישגים גדולים בזמן קצר. לא ברור אם המטרה היא תוכן ההישג או עצם ההישג.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ההיגיון האסטרטגי מאחורי שגעון המכסים של טראמפ: הכנסה, הגנה וקלף מיקוח לארגון מחדש של מערכת הסחר הבינלאומית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל טראמפ מפעיל קמפיין לחץ לא מתפשר על איראן – במישור הצבאי, במישור הכלכלי ובמישור הדיפלומטי. הממשל רוצה הסכם; האם הוא מוכן למלחמה?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האיחוד האירופי אימץ תפיסה פוסט-מודרנית שדחתה מאזני כוח צבאיים לטובת "עוצמה רכה" ושיתוף פעולה בינלאומי. על בסיס הפרדיגמה הזו אירופה פנתה לקצץ בכוחה הצבאי ולהתקרב ליריבה הגדולה – רוסיה. את התוצאות אירופה כעת קוצרת.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סין מבטיחה שינוי כלכלי, גרמניה מתקשה למצוא חיילים, ארה״ב מחמירה את הסנקציות על רוסיה ופולין קוראת לאמריקנים להציב בשטחה גרעין.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

האם מלחמה בין ארה"ב לסין בלתי נמנעת? מה מסביר את חולשת אירופה מול רוסיה? כיצד ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית קוהרנטית? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

למה כדאי באי-ודאות *להאט* את צריכת החדשות שלנו, חוואווי מעמיקה את אחיזתה במצרים, צרפת מעוניינת להרחיב את המטריה הגרעינית, וסין מנסה לרתום מרכזי נתונים לפיתוח הפריפריה שלה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

אירופה ניצבת מול מציאות חדשה לאחר התקרית בין טראמפ לזלנסקי. התקרית הפכה דחופה את הבעיה האסטרטגית של תלות אירופית באמריקה. התחמשות אירופית היא צו השעה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

טראמפ מנסה לחזור על "מהלך ניקסון" בכיוון הפוך – לנתק את רוסיה מסין במקום להפריד בין סין מברה"מ. פוטין עשוי לנצל זאת כדי לשפר עמדות מול וושינגטון ובייג'ינג, בעוד אוקראינה חוששת שתהפוך לקלף מיקוח בעסקה גדולה יותר.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שלוש הטעויות של ארה״ב והאפשרויות של טראמפ, ערב הסעודית בונה בסיסי טילים, רוסיה מהדקת את החגורה, וכלי אחר להתמודד עם הסבסוד הסיני של יצרנים.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות! חלק ב׳!

מה קורה ביפן? איך הרוסים ״מעכלים״ את מספר ההרוגים הגבוה באוקראינה? למה מקסיקו מעורבת בהסכמי סחר בין ארה״ב וקנדה? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האמריקנים צריכים ללמוד סינית, ישראל רוצה החרגה ממגבלות השבבים של ביידן, ופוטין מקווה לקנות זמן עד לקריסת אוקראינה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות!

למה ישראל לא מיישמת את "תכנית אבו עלי" בעזה? כיצד ישראל יכולה להתמודד עם איראן? מה היחס של המעצמות לגרעין האיראני? ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

יפן מהדקת את הפיקוח על השקעות זרות, האיום הסיני בפנמה לא נעצר בתשתיות, ניגריה רוצה להגדיל את תפוקת הנפט וסוריה מנסה להתגונן מישראל – הפעם עם עזרה טורקית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נפילת העיר גומה למורדי M23 בינואר 2025 מסמנת שיא בהתערבות רואנדה במזרח קונגו. המלחמה בקונגו חושפת כיצד מדינה קטנה הפכה לכוח אזורי המשפיע על זמינות מינרלים קריטיים לכלכלה העולמית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

עתיד הסיוע הביטחוני בין ישראל וארה״ב, סין בונה מתחם פיקוד עצום, אירופה שוקלת מכסים על דשנים מרוסיה והחשיבות המינרלית של מזרח קונגו.

הדו״ח של ד״ר רפאל בן לוי – קישור.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ועדת נגל זיהתה נכונה את אתגרי הביטחון הלאומי – עצמאות חימושית, שיקום כוח היבשתי ופיתוח אמל"ח זול. אך בהמלצותיה, הוועדה משמרת את אותו סדר עדיפויות שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר. קריאה ביקורתית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שיעור אישי מטראמפ, ותקציר ההחלטות הנשיאותיות החשובות (לדעתי) מתוך מבול ההחלטות של הנשיא ה-47.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

האיש שהפך את הדיפלומטיה לעסקי נדל״ן חוזר לכהונה שנייה. איך ישראל צריכה להתכונן לסבב השני של אומנות העסקה של טראמפ?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

ממשל ביידן מותיר מתנת פרידה לעולם, רואנדה מתחפרת בקונגו, איראן מנסה לחמש את הכורדים וסין בונה מסילות חדשות במרכז אסיה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פרק שאלות ותשובות חדש!

מה בפרק? דמוגרפיה ועוצמה לאומית, האם ישראל השיגה ניצחון, מה המטרה של צה״ל בצפון רצועת עזה, אנחנו והכורדים – ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

״אין דבר בלתי נמנע בפוליטיקה העולמית״, כתב היועץ לביטחון לאומי של ביידן ימים לפני ה-7 באוקטובר. מניתוח מדיניות הממשל עולה שאולי יש דבר אחד בלתי נמנע: דרך אמצע ללא סיכון. מאוקראינה ועד המזרח התיכון.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

סין (אולי) מתכוונת לעשות סוף-סוף המרצה פיסקלית, הקרטלים במקסיקו משתכללים, וסוריה מתחילה לשלם את המחיר על התרחקות מאיראן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

שאלות ותשובות! והפעם – על המגבלות בדרום לבנון, מה טאיוואן עושה מול סין ואילו טעויות אני עשיתי בשנה האחרונה. ועוד!

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

נפילת אסד מדגימה את פרדוקס היין והיאנג: רוסיה ואיראן מחפשות הזדמנות בתוך ההפסד, טורקיה מגלה סכנות בתוך הניצחון, וה-HTS צריך להמציא את עצמו מחדש – מארגון מורדים לממשלה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מה עלים יכולים לספר לנו על עתיד סוריה, סין מהדקת את השליטה בחברה, אוסטרליה משקיעה בהפקת יסודות נדירים וביידן מכריז על מימון קו רכבת באנגולה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשלב חדש עם מתקפת פתע של המורדים, מערעת את תהליך הנורמליזציה של אסד עם העולם הערבי ופותחת הזדמנות לטורקיה להרחיב את השפעתה באזור. מה ישראל צריכה לעשות בנידון?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הסכם הפסקת האש בלבנון משקף היעדר חזון אסטרטגי: במקום לגבש מטרות מדיניות ולחתור להחלשת חיזבאללה דרך לחץ על המדינה הלבנונית, ישראל מסתפקת בהרחבת המב"ם – כלי טקטי שהפך למטרה בפני עצמה, תוך ויתור על חשיבה יצירתית ארוכת טווח.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

קשה לחשוב על תזמון יותר אומלל עבור ה-ICC לפרסם את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. וגם – אזרבייג׳ן ואיראן משתפות פעולה בתחום הביטחון, סין רוצה את הנתונים שלכם וארה״ב פורסת טילים ביפן עם עין על טאיוואן.

זהירות במסגור של הקבינט החדש של טראמפ, ביידן מסיר את הרסן לאוקראינה, ומהי ההזדמנות האירופית לישראל בממשל טראמפ חדש.

פרק שאלות ותשובות! מה בפרק?
איראן וסין, הקשר בין משברים כלכלים ואגרסיביות במדיניות חוץ, איך ארה״ב מתכוונת להתמודד עם משבר במזרח התיכון – ובמקביל עם אחד במזרח אסיה, למה צרפת לא תומכת בנו נגד חיזבאללה ואיך אפשר להפוך מלחמה לרווחית.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

טראמפ חזר – הגיע הזמן לפאניקה או אופוריה? בחלק המאמרים: ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית, סין מתרגלת את הצבא למצור על טאיוואן, והמפלגה הקומוניסטית מכינה את העם למלחמה.

מלחמת האזרחים בסודאן מדגימה את קריסת הסדר העולמי. המאבק בין צבא סודאן למיליציית ה-RSF הפך לזירת התגוששות בין כוחות בינלאומיים ואזוריים, כולל רוסיה, אוקראינה, איראן ומצרים, המנצלים את חולשת המדינה לקידום האינטרסים שלהם.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

פורמט חדש לסקירה השבועית.

והפעם: איראן מתכוננת לתקוף את ישראל, צפון קוריאה באה לעזרת חבר, וארה״ב מסמנת את התחום של בינה מלאכותית כקריטי לביטחון הלאומי שלה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

השינוי העולמי שאנו חווים נובע לא רק מעלייתן של מעצמות לא-מערביות, אלא גם משחיקה במוניטין של ארה״ב. עם ההגמון של הסדר הליברלי מהוסס, הסדר מתפרק לטובת סדר עולמי דינמי יותר.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

יחסי ישראל וצרפת ידעו תהפוכות, מברית אסטרטגית לעוינות גלויה. מה מניע את היחס הצרפתי לישראל? וכיצד ירושלים יכולה למנף זאת?

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

רוסיה מתקרבת לטליבאן, סין מנסה להמריץ (שוב) את הכלכלה, ולארה״ב יש מחסור בעובדים שרק צפוי לגדול.

פרק שאלות ותשובות הראשון שלנו!
על מה דיברנו: צרפת ולבנון, ארה״ב ואיראן, ציר פילדלפי וקומוניזם באמריקה הלטינית.

*הפרק הוקלט לפני המתקפה האיראנית על ישראל*

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

כיצד חיסול נסראללה צפוי להשפיע על האזור?

ניתוח מדיניות החוץ הצפויה של קמלה האריס מצביע על גישה פרגמטית בדומה למסורת הג׳פרסונית: העדפת דיפלומטיה וסנקציות על פני שימוש בכוח, וניסיון להוריד להבות במזה״ת מבלי לחתור להסדרים כוללים.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

"ריאליזם ג׳קסוני" צפוי לצבוע את הכהונה השנייה של טראמפ: הגנה על האינטרס והכבוד האמריקני, מדיניות "דלת פתוחה" בסחר, ויחס לבעלות ברית לפי נאמנותן ועצמאותן. עולם חדש-ישן.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

הייצוא הסיני מתחזק – חדשות רעות לבייג׳ינג, רוסיה מתקרבת לחות׳ים, וטורקיה רוצה לשגר טילים מסומליה.

בארה״ב שולטת גישה חדשה במדינאות: ״פופוליזם נאור״. שילוב של ריאליזם מסחרי ופופוליזם לאומני. רפובליקני או דמוקרטי – הנשיא הבא צפוי להיות בדמותה. ברוכים לעולם חדש.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

המשבר בקרן אפריקה מדגים איך סכסוך מקומי יכול להפוך למאבק אזורי. הסכם בין אתיופיה וסומלילנד מושך את מצרים וטורקיה לזירה, ומאיים להצית מלחמה.

יש לכם שאלה על הפרק? מוזמנים לשאול אותה כאן –
קישור

קטר וטורקיה מקימות טייסת חדשה, איראן מאותת על מוכנות לחידוש המשא ומתן הגרעיני, מצרים שולחת נשק לסומליה וסטודנטים סינים רוצים להיות פקידים.

איראן מתקדמת במהירות לעבר יכולת גרעין צבאית תוך הפרת הסכם הגרעין מ-2015. המשחק האיראני: למנוע החזרת סנקציות בינלאומיות ע"י משא ומתן עד תפוגת מנגנון ההחזרה האוטומטית ב-2025. על ישראל לפעול כעת מול המערב להשבת הסנקציות ולסיכול התוכנית.

שימו לב: לא יהיה פרק בשבוע הבא לרגל חופשת הקיץ. נשוב לשידורינו הרגילים בשבוע שלאחר מכן.

הפלישה האוקראינית לקורסק ברוסיה טורפת את הקלפים. היא מאלצת את רוסיה להגיב, פוגעת ביציבות המשטר הרוסי ומעמידה את פוטין בפני החלטות קשות.

החיסול של הנייה שובר את משוואת ההרתעה המסורתית של ישראל ואולי מעיד על כוונה לגרור את איראן למלחמה ישירה. האזור על סף בלימה, עם הכול תלוי לא רק באינטרסים של השחקנים – אלא גם איך הם תופסים את הכוונות זה של זה.

וגנר נפגע במאלי, הודו תומכת בוויטנאם, המזרח התיכון מתכונן לתגובה איראנית ומערכות קוונטיות מנסות לדבר עם מחשבים קלאסים.

גישת הביטחון של ישראל עברה מהפכה: ההתגוננות הפכה למרכזית, אך האם זה מספיק נוכח האיומים החדשים? ניתוח מעמיק חושף את הכשלים והאתגרים, ומציע כיוונים לחיזוק היוזמה ההתקפית ולהתאמת האסטרטגיה הישראלית למציאות המשתנה.

סין חותכת את הריבית (שוב), מרוקו קונה לוויני ריגול מישראל, ואיחוד האמירויות שואבת מיליונרים מכל העולם.

החות׳ים חוטפים, האיראנים והרוסים (שוב) מתקרבים, והאזרים חותרים תחת הצרפתים.

טראמפ חוזר? כך בעלות ברית של ארה"ב במזרח אסיה מתכוננות ליום שאחרי. בזמן שאירופה מגששת באפלה, יפן ודרום קוריאה מובילות מהפכה צבאית שקטה, שיכולה לשנות את מאזן הכוח העולמי – וללמד את ישראל שיעור באסטרטגיה.

ארה״ב וסין מתחרות על היתוך גרעיני, טורקיה מתקרבת לסין ורוסיה, ואיחוד האמירויות משקיעה באנגולה.

מדיניות תעשיתית שבה לחיינו, אך רובנו אפילו לא ידענו שהיא הלכה. מהי מדיניות תעשייתית? וכיצד היא יכולה לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית?

החונטה במאלי מתקרבת לרוסיה, ניצחון מפתיע למועמד הרפורמי באיראן, ואתרי ריגול סינים בקובה.

ירדן נתונה תחת איום משולש: מצד איראן, מצד חמאס, ומצד סחר הסמים של סוריה. בזמן שירדן פרו-איראנית היא תרחיש בלהות, הסכנה בתרחיש כזה דווקא יכולה לשרת את ישראל.

ישראל וארה״ב דנות בתוכנית הגרעין האיראנית, איראן דנה בסיוע לחיזבאללה במקרה של מלחמה, ועשירי סין עוזבים בהמוניהם את המדינה.

אנרגיה גיאותרמית יכולה לספק שפע של חשמל זול, נקי ואמין לארה״ב ולעולם. אם תצליח לפתור את הקשיים הטכנים, מהפכת האנרגיה הבאה תהיה מבטן האדמה.

צפון קוריאה ורוסיה מתקרבות, קפריסין פוגעת בלבנון, ודרך חדשה לפיתוח בינה מלאכותית יוצאת לדרך.

רוברט בוב לייטהייזר, נציב הסחר של ארה״ב בעבר ואולי מזכיר האוצר בעתיד, רוצה דולר חלש יותר בשביל ארה״ב חזקה יותר.

האירופים מפעילים לחץ על איראן בתחום הגרעין, רוסיה ובלארוס מתאמנות על הפעלת נשק גרעיני, ואיך הווטו האמריקני תורם לעוינות נגדנו במועצת הביטחון.

מלחמת הסחר בין סין והמערב נכנסה לשלב חדש ואלים. מכסים מצד ארה״ב והאיחוד האירופי נגד תעשיית הרכב הסינית הם כנראה רק ההתחלה.

רוסיה הופכת מושבה סינית, מודי מקבל מכה בכנף, והימין עולה באיחוד האירופי.

הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית היא אירוע עם פוטנציאל נפיץ. אבל לא רק לישראל. הבנה נכונה של מה הרשות מנסה להשיג, יכולה לעזור לישראל לנסח מהלכי נגד.

הסעודים ממנים שגריר חדש לסוריה, סין ממשיכה לשפוך כסף לתעשיית השבבים ואיך ירדן מנסה לשרוד במזרח תיכון לא-יציב.

פלישה סינית לטאיוואן בעת הזו תחלץ את ארה״ב מהתסבוכת האסטרטגית בה היא נמצאת. עדיף לבייג׳ינג להמתין – עד הזמן הנכון לתקוף.

ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, ה-ICJ מורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח וארה״ב ממשיכה להיות מס׳ 1.

נשיא איראן מת והמדינה מתכוננת לבחירות חדשות. תוצאות הבחירות ילמדו אותנו רבות על מאבקי הכוח בתוך המשטר, מאבקים שיעצבו את עתידו.

נשיא איראן התרסק, הצרפתים מתמודדים עם מהומות והקרמלין מתכונן למלחמה ארוכה באוקראינה.

מרכיב מרכזי בלחץ הבינלאומי על ישראל היא מערכת של מדינות, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות בינלאומיים. ישראל צריכה לבנות מערכת מקבילה ולנהל דיאלוג עם מדינות ידידותיות.

סעודיה מאותת שהיא רוצה עסקה אמריקנית ללא נורמליזציה ישראלית (והבית הלבן מבהיר שזה לא יקרה), סין וקטאר מחזקות את הקשרים בתחום הגז הטבעי ומי מפחד מבית הדין הפלילי הבינלאומי?

צרפת מנצלת את החולשה של רוסיה ואת השיתוק הפוליטי בארה״ב כדי לחזק את השפעתה באיחוד האירופי. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מקומן של המעצמות האירופיות באסטרטגיה הכוללת שלה.

הודעה: לא יתפרסמו בשבוע הבא סקירה שבועית וניתוח שבועי לרגל חופשת הפסח. נשוב לפרסומים הרגילים ב-05.05. חג שמח!

ישראל תקפה באיראן, טורקיה מחזרת אחרי חמאס ומצרים לא עומדת בביקוש של עצמה לגז.

התקיפה האיראנית היא הצלחה אדירה עבור טהרן: גם הפגנת עוצמה, גם מסר מאיים למפרץ וללא חשש מתגובה משמעותית מצד ארה״ב. ישראל להבהיר לטהרן שהביטחון העצמי שלה אינו מוצדק.

מה המשמעות של המתקפה האיראנית על ישראל? ומה מכאן?

הבנה כיצד הזירה הבינלאומית משתלבת במלחמה המקומית, נותנת לנו להבין לא רק את מקור הלחץ הבינלאומי עלינו אלא גם כיצד להגיב לו.

חיל האוויר תוקף בסוריה, האיחוד האירופי ממשיך לייבא גז רוסי ומה המשמעות של נסיגת כוחות צה״ל מרוב רצועת עזה?

ישראל היא מדינה קטנה, אבל מסיבה כלשהי זה לא מתבטא באסטרטגיה שלנו. במקום לחפש קשרים עם מדינות גדולות – כמו טורקיה או סעודיה – ישראל צריכה להעצים את הקשרים שלה עם מדינות קטנות.

ארה״ב ויפן מתכוננות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן, רוסיה מפרה סנקציות של האו״ם (בעודה יושבת כחברה קבועה במועצת הביטחון) והאמריקנים עוזרים לסינים לפתח את תעשיית השבבים שלהם.

בדיון על האם יש לכבוש את רפיח אל מול הלחץ הבינלאומי המתגבר, כדאי לזכור את הניסיון המר של ארה״ב עם סיטואציה דומה: אזורי המקלט של הטליבאן בפקיסטן.

האיחוד האירופי הכריז על השקעה משמעותית במצרים, הבנק של יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 2007 והאם העתיד של שוק התעסוקה בצל בינה מלאכותית הוא זה של אבטלה גואה – או שמא שפע?

מדוע ארה״ב תומכת בישראל? מקור התמיכה האמריקנית נמצא לא בערך האסטרטגי של ישראל, אלא בזהות האמריקנית. כעם נבחר אחד שעוזר לעם נבחר אחר.

איראן וחיזבאללה דנות במלחמה אפשרית בצפון, מצרים שוב מושכת משקיעים ואוקראינה הכריזה מלחמה על נפט רוסי.

ביטחון וכלכלה אינם נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של הביטחון הלאומי. סדר עדיפויות שמקריב את האחד בשביל האחר, מנסה להשיג הישרדות ובמקום מסתכן באבדון.

האיחוד האירופי חושף תוכניות לחיזוק תעשיית הביטחון ביבשת, אזרבייג׳ן ואיראן דנות במצב בקווקז וסין מתקשה להחליף מודל כלכלי (אבל מבטיחה שהפעם זה יהיה אחרת).

המשא ומתן בין ישראל לחמאס מתנהל בנקודת המפגש בין שלוש מפות אינטרסים שונות: זו של חמאס, זו של ישראל וזו של ארה״ב. הסוגייה ההומניטרית היא כרגע הכוח הדוחף את הדינמיקה של המשא ומתן.

איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם קניה, איראן ממשיכה לאגור אורניום מעושר והודו עוקפת את סין כיעד השקעה.

אסטרטגיה אינה רק אוסף פעולות ישירות כדי להשיג מטרה. לעיתים דווקא פעולה עקיפה, המשנה את הסדר של היריב, יכולה להביא תוצאות דרמטיות יותר מפעולה ישירה.

ארמניה ממשיכה להתרחק מרוסיה, איראן ממשיכה להתקרב למוסקבה וסין וארה״ב מתחרות על הגישה לנחושת וקובלט במרכז אפריקה.

מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור. אך צבא הוא לא רק הציוד שלו, הוא קודם כל האנשים שלו. והצבא המצרי, מאז ייסוד הרפובליקה, מתקשה לפעול.

רוסיה וצפון קוריאה משפרות את הלוגיסטיקה ביניהן, גרמניה ואוקראינה מחזקות את הקשרים הביטחוניים וסין ממשיכה לחוות דפלציה.

מוסקבה וקייב ממהרות לשלב בינה מלאכותית בשדה הקרב באוקראינה. אבל השימוש המהפכני בבינה מלאכותית לא יעצר שם. אם ישראל לא תתכונן, הוא במהרה יופיע גם על סף דלתה.

הפיליפינים מחזקת את הנוכחות הצבאית ליד טאיוואן, צרפת הפכה ליעד הייצוא המוביל של גט״ן אמריקאי ואירופה חושבת מחדש על נשק גרעיני.

מזה שני עשורים איראן שוקדת על פיתוח רשת הפרוקסי שלה. מלחמת חרבות ברזל חשפה למה הפכה הרשת – אימפריה פרסית חדשה.

יפן וגרמניה מחזקות את שיתוף הפעולה הצבאי, סין וארה״ב מתחרות על השפעה במזרח התיכון והגברת קארמה באה לבקר את דרום אפריקה.

הזהרנו שזה יקרה וזה אכן קרה – 3 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה של פרוקסי איראני. איך ממשל ביידן יגיב?

ממשל ביידן עובד על עסקה לסיום המלחמה בעזה. ברגע שתגובש, ישראל כנראה תמצא עצמה תחת לחץ ממספר כיוונים לסיים את המלחמה. לא בטוח שסיום ההסלמה באזור משרתת את האינטרס הישראלי.

איראן מאיצה את העשרת האורניום, סין ומצרים מתקרבות ונאט״ו מזהירה מפני מלחמה מול רוסיה.

בדלנות אמריקאית היא מיתוס שאנשים נהנים לספר. מעולם לא הייתה בדלנות כזו, ארה״ב מעולם לא ״התבודדה״ מהעולם. את התגובה הרפה של ממשל ביידן לחות׳ים, ואת מדיניות החוץ העתידית של טראמפ, צריך להסביר לפי מה שמעניין – ומפחיד – את האמריקאים.

שי ג׳ינפינג מכריז על קמפיין חדש נגד שחיתות, איראן מנסה להשיג עסקה טובה יותר למכירת נפט לסין וכמה מחשבות על האיש שעיצב אימפריות.

צפון קוריאה מסלימה, מועדון BRICS מתרחב ואתיופיה משיגה נמל חדש בים האדום.

יש צרות באופק של ישראל: היעדר אסטרטגיה מדינית מול האיום המקיפים אותה ואין עדיין תשובה ברורה ליום שאחרי בעזה – ובישראל. זמנים קשים דורשים החלטות קשות.

המערכת הבינלאומית עוברת שלושה שינויים גדולים: פוליטי, טכנולוגי, ואקלים-אנרגטי. המלחמה בעזה מושפעת ומשפיעה על שלושת השינויים, עם השלכות מרחיקות לכת על ישראל.

בנקים אומדים את ההפסדים מהשקעה בסין, יפן ומלזיה מהדקות יחסים, ומה על ישראל לעשות מול דוקטרינת ההתנגדות של חמאס ושות׳.

החות׳ים מסלימים במצב באב אל-מנדב והאמריקאים נאלצים לשקול איך להגיב: האם רק להגן על השיט, או שמא להפעיל את הכוח הימי האדיר שלהם כדי להרתיע את החות׳ים מהתקפות נוספות.

הסחר בין טורקיה לישראל הצטמצם בחצי, רוסיה עדיין מחוייבת לפירוז אוקראינה, והחות׳ים משחקים בהסלמה מחושבת נגד ישראל וארה״ב.

האסטרטגיה של ישראל נגד חיזבאללה מבוססת על אכיפת החלטת מועצת הביטחון 1701, הדורשת את פירוז דרום לבנון ופירוק חיזבאללה. שימוש חכם בכוח צבאי ולחץ דיפלומטי יאפשרו לישראל לעצב מחדש את המציאות בדרום לבנון תוך רתימת בעלות בריתה של ישראל למהלך.

ישראל ניצבת בפני איום מורכב מצד התנועה החות'ית בתימן, קבוצה שיעית מיומנת עם כוח פוליטי גובר והיסטוריה של לחימה ותמרון אסטרטגי.

דילמת "היום שאחרי" בעזה מעוררת דאגה כבר שנים. היא שיתקה את קבלת ההחלטות שלנו, דוחפת אותנו להשלים עם מדינת הטרור בעזה. לא עוד. במוקדם או במאוחר שלטון חמאס ימוטט ואנו נצטרך לעסוק ביום שאחרי. זו הצעה אחת כיצד הוא צריך לראות.

צפון קוריאה מעלה את המתיחות בגבול עם הדרום, סין וערב הסעודית מגדילות את המסחר במטבעות מקומיים ומלחמת השבבים מתרחבת לחזית חדשה.

חמאס יכולה לנצח את ישראל ע״י התשה שלה. לא יכולה להביס את צה״ל בשדה הקרב, חמאס כנראה תנסה להתיש את ישראל באמצעות לחץ בינלאומי, אבדות וייאוש הציבור וההנהגה.

שי וביידן נפגשו לראשונה מאז סוף 2022, איראן ממשיכה להעשיר אורניום, בצורות משבשות את השיט בתעלת פנמה ואוקראינה מנסה להשמיד את יכולות הייצור של רוסיה.

מלחמה נגד חיזבאללה היא נחוצה, אך לא הכרחית. תמרון אסטרטגי מוצלח של ישראל, באמצעות חזית דיפלומטית וצבאית, יכול לכפות על חיזבאללה לסגת מדרום לבנון מבלי לצאת למלחמה כוללת נגד הארגון.

הגרסה באנגלית של הניתוח הקודם – קישור.

בכירים אמריקאים ואירופים דנו עם אוקראינה על שיחות שלום עם רוסיה, משמרות המהפכה ממשיכות את התיאום עם חיזבאללה וביידן ושי צפויים להיפגש לראשונה מאז פסגת ה-G20 בשנה שעברה.

מלחמת עזה יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארה"ב, נותנת לה להגדיל את השפעתה באזור, לפגוע קשות ברשת ההשפעה האיראנית ולקדם יציבות ושלום במזרח התיכון.

גרמניה פועלת נגד חמאס, המלחמה באוקראינה קפאה, סין ממשיכה לחזר אחר אירופה ומה האופציות עבור ישראל ביום שאחרי ברצועה?

המלחמה בעזה משגרת גלי הדף, אך לא באופן בו אנו חושבים. אין כאן ״מלחמה קרה חדשה״, אלא משחק סבוך של אינטרסים. בניתוח הזה ננסה להבין איך המלחמה משפיעה על סין, רוסיה ואיראן.

ארה״ב מהדקת את הגבלות הייצוא על שבבים. חמאס, איראן ורוסיה דנות בעתיד המלחמה בעזה. והאמירתים מחזקים את הנוכחות שלהם במזרח אפריקה.

המלחמה שהתלקחה בעזה יכולה להתרחב למלחמה אזורית במזרח התיכון. אבל גם בתרחיש כזה, סביר ששחקנים חיצוניים (למעט ארה״ב) יעדיפו להישאר בחוץ. זו כנראה לא יריית הפתיחה של מלחמת עולם שלישית.

אתיופיה מאיימת במלחמה חדשה נגד אריתריאה, רוסיה כנראה מתכננת שת״פ חדש עם איראן בתחום הטילים הבליסטיים, סין מכה שוב בבטן הרכה של ארה״ב – חומרי גלם – ומה חושב הממסד המדיני בארה״ב על המלחמה בעזה?

כדי להבין יותר טוב את המערכה בעזה ואת העתיד הצפוי לה, צריך להבין יותר טוב את המלחמה כתופעה. מה שולט בדינמיקה של מלחמה? וכיצד יש לנתח את המלחמה מול חמאס?

המערכה בדרום רק התחילה, אך יש מערכה גדולה יותר – נגד ציר ההתנגדות האיראני. שלוש מחשבות: מה צה״ל כנראה מנסה לעשות (ולמה זו טעות); חיסול חמאס לא יסיים את הטרור; ומה האמריקאים יכולים להרוויח ולהפסיד מהרחבת המלחמה לזירות נוספות.

ישראל חוותה ברבור שחור. הרעיון שניתן לחיות לצד חמאס הוכח כקטלני. עכשיו עלינו לשנות את המציאות בעזה, כדי להבטיח שאירוע כזה לא יחזור.

אזרבייג'ן רוצה את מסדרון זנגזור כדי להעצים את עצמה, אבל ארמניה, איראן וטורקיה מוסיפות שכבות של מורכבות. הצלחת המסדרון תלויה ביותר מאשר רק כוח צבאי. לא כל מה שאפשר לקחת, אפשר גם להחזיק.

* חג שמח! נחזור אחרי חופשת הסוכות *

כדי לנצח את סין ארה״ב צריכה – מסה. היא צריכה מספר רב של פלטפורמות שיהיו אפקטיביות בלחימה ויהיה ניתן לספוג שחיקה מאסיבית שלהן. חברת אנדוריל רוצה לייצר ולמכור את המסה הזו.

מקסיקו עוקפת את סין בייצוא לארה״ב, האיחוד האירופי פותח חזית חדשה במלחמת הסחר עם סין וישראל חותמת על הסכם חיטה עם אזרבייג׳ן.

ישראל צריכה לכייל מחדש בדחיפות את האסטרטגיה האיראנית שלה, לאור נכונותה של ארה"ב לקבל את איראן כמדינת סף גרעינית והיחלשות הבידוד הבינלאומי של טהרן. שתי דרכים מעשיות: היערכות לפריצה איראנית לפצצה והגברת שיתוף הפעולה האזורי.

חוואווי הסינית משיקה מכשיר נייד חדש על-אף הסנקציות האמריקאיות. ארמניה מארחת כוחות אמריקאים גדולים. סין מתכוונת לאסור שימוש באייפונים במשרדים רגישים. ואיך הונג קונג הצילה את סין מעצמה.

מזרח הים התיכון יכול להפוך למסדרון אסטרטגי שיגדיר מחדש את הגיאופוליטיקה של אירו-אסיה. או שהוא יכול להיות גרורה טורקית. ישראל צריכה לדעת כיצד לשחק נכון את הקלפים האסטרטגים שלה.

רוסיה משתלטת על הפעילות של וגנר באפריקה. (עוד) הפיכה במערב אפריקה. יפן מחזקת את תעשיית הביטחון שלה. והרשת סביב סין מתהדקת.

ה-BRICS מסתמן כמשקל נגד ל-G7 וכמתחרה פוטנציאלית ל-G20, מה שמאותת על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית. היוזמות הפיננסיות שלו, כמו הבנק לפיתוח החדש, מציעות ערוצים כלכליים חלופיים, במיוחד למדינות שהוטלו עליהן סנקציות. בשקט ובהתמדה, ה-BRICS עוד עלול לשנות את המערכת הכלכלית הגלובאלית.

הודו אוסרת על יצוא סוכר עקב בצורת. מועדון ה-BRICS מתרחב. שיא ברכש נפט איראני ע״י סין. וטורקיה ממשיכה בדרך הארוכה לאורתודוקסיה כלכלית.

מה צפוי בפסגת ה-BRICS השבוע, חיל החלל האמריקני מפעיל יחידהה מבצעית ראשונה, הבנק המרכזי של סין מנסה להתניע את הכלכלה ואיך יפן התמודדה עם המונופול של סין בהפקת יסודות נדירים.

מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין, שעדיין נמשכת, היא רק תוצאה של כשל עמוק במערכת המשילות הגלובאלית. במקום שארגון הסחר יגדיר את עתיד הסחר הגלובאלי, מדינות נאלצות לעשות זאת, הסכם אחד בכל פעם.

ארה״ב שוקלת להציב שומרים חמושים על ספינות במצר הורמוז. סין תקים מפעל סוללות חדש בהונגריה. והקשר בין עליית הרובוטים ודעיכה דמוגרפית.

ההפיכה בניז׳ר מאיימת לא רק על יציבות המדינה, אלא על כל מערב אפריקה ואפילו אירופה. התמוטטות מדינות הסאהל תשלח גלי טרור והגירה לניגריה, צפון אפריקה ואירופה.

בוליביה מתעניינת במל״טים איראנים. ההנהגה הסינית מתחייבת לתמוך בכלכלה (אך נמנעת מתוכנית המרצה כרגע). והפיכה בניז׳ר מאיימת על הנוכחות המערבית במערב אפריקה.

הדמוקרטיה הישראלית דורשת תיקונים, אך הבעיה העקרונית אינה נעוצה בצורה הדמוקרטית שלה, אלא בחסרונותיה כרפובליקה. רפובליקה היא שלטון כל האזרחים עבור כל האזרחים, עם ריסון יעיל של כוחם של השליטים.

צבא בלארוס התחיל תרגילים ליד הגבול הפולני עם כוח ואגנר. פוטין לא יגיע לפסגת ה-BRICS בדרום אפריקה. ויפן מחזקת את הקשרים שלה במזרח התיכון.

הרחפנים של DJI נותנים לנו הצצה מרתקת אל עתיד מלחמת הטכנולוגיה בין ארצות הברית לסין, ולמציאות בה חברות אזרחיות מוצאות עצמן גם כחברות נשק.

טורקיה נתנה אור ירוק לצירוף שבדיה לנאט״ו. פוקסקון יוצאת מפרויקט שבבים בהודו. והאם הגיע הזמן לברית ביוטכנולוגיה דמוקרטית?

כלכלת סין נתונה בצרות, עם צריכה פרטית חלשה, האטה בשוק הנדל״ן וביקוש בינלאומי חלש. המהלך החכם מצד בייג׳ין הוא לחזק את משקי הבית, גם במחיר התנגדות פוליטית. המהלך הסביר הוא תמיכה ביצרנים, דבר שעלול להחריף את מלחמת הסחר.

סין הגבילה את ייצוא הגליום לארה״ב. טורקיה העלתה בחדות מיסים כדי לסגור את הגירעון בתקציב. ורומניה מתכוננת לייצוא שיא של דגנים מאוקראינה.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לנהל את היחסים עם סין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האתגר הישראלי הוא לוודא שהיחסים עם בייג׳ין אינם פוגעים ביחסים עם וושינגטון.

ארה״ב שולחת את הצוללת הגרעינית הכי גדולה של לדרום קוריאה. סין וקטאר חותמות על הסכם גט״ן נוסף. וגרמניה מציבה כוחות קבע בליטא.

תקרית כוח וגנר ברוסיה נתנה לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בתוך רוסיה. וגנר אינו כוח צבאי פרטי רגיל, משמש כזרוע הלא רשמית של רוסיה ועד לא מזמן כצבא הפרטי של פריגוז׳ין.

המפרץ הפרסי היה ועודנו אזור אסטרטגי חשוב לארה״ב. אולם הניסיון האמריקני להגדיר מחדש את התחיבויות הביטחון למדינות האזור, מוביל להתרחקות שלהן מוושינגטון ולחיקן של בייג׳ין וטהרן.

פקיסטן מקבלת משלוח נפט ראשון מרוסיה. סין שוקלת צעדי המרצה נוספים לכלכלה. והעולם הופך קצת יותר מסוכן עם עוד נשק גרעיני.

ארה״ב צריכה הגירה של כוח אדם מיומן וחוקרים מוכשרים כדי להבטיח את היתרון הטכנולוגי שלה מול סין. אולם מדיניות הגירה מיושנת מונעת זאת. האם ארה״ב תתעורר בזמן?

הודו וגרמניה בוחנות שיתוף פעולה בתחום הצוללות. ארה״ב מכחישה שהיא קרובה לעסקה חלקית עם איראן. וגוש האירו מחליק למיתון טכני.

רוסיה ומוזמביק מחדשות את שיתוף הפעולה הצבאי (חדשות רעות לביטחון הגז של אירופה). האינפלציה בגוש האירו מפתיעה לטובה. והודו בתוך עשור שילשה את הייצוא הצבאי שלה.

הניסיון להפחית סיכונים ביחסי הסחר של סין וארה״ב באופן פרדוקסלי רק מגבירים אותם. מלחמת הסחר ממשיכה, גם אם לא זו כוונתו של ממשל ביידן.

סין מטילה איסור להשתמש במוצרים של Micron מטעמי ביטחון לאומי. ניגריה חונכת בית זיקוק חדש. וגרמניה מחליקה למיתון טכני.

התחרות על בינה מלאכותית בין ארה"ב וסין חייבת לתת עדיפות לשקיפות ויציבות אסטרטגית, ולקבוע אמצעי בקרה כדי למנוע משגיאות בבינה מלאכותית להביא להסלמה לא מכוונת.

מונטנה חסמה את TikTok. יפן מושכת השקעות חדשות בתעשיית השבבים שלה. ולהנרי קיסינג׳ר יש מספר עצות (כנראה לא מועילות) למנוע מלחמת עולם שלישית.

כיצד הבחירות הקרובות בטורקיה עשויות להשפיע על עתידה של האומה? גם אם ארדואן יפסיד בבחירות, נראה שהמורשת שלו תמשיך לרדוף את המדינה עוד שנים קדימה.

פקיסטן מעוניינת להשתמש ביואן לרכישת נפט רוסי. ארה״ב מאשימה את דרום אפריקה בסיוע צבאי לרוסיה. וטורקיה הולכת לבחירות.

דרום קוריאה שוקלת פיתוח נשק גרעיני. וושינגטון, מודאגת, מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה. איך פצצה קוריאנית (אחרת) תטלטל את העולם?

הודו ורוסיה השעות את התוכניות למנגנון הסדרת תשלומים ברופי. ארה״ב והפיליפינים מהדקות את היחסים הביטחונים מול סין. ואוזבקיסטן מרחיבה את הקשרים הכלכלים עם גרמניה.

ההתחזקות של שי ג׳ינפינג במנגנון המפלגתי והמדיני מעלה את הסיכוי לרפורמות כלכליות משמעותיות בסין. לעיתים דווקא ככל שאליטה הופכת מבוססת יותר, כן גדלה המוכנות לרפורמות.

אוסטרליה מתכוונת להרחיב את כוח הטילים שלה. סין מנווטת סערה דיפלומטית באירופה. ותקרית אחת במפעל בלואיזיאנה מדגימה עד כמה ארה״ב לא מוכנה למלחמה תעשייתית.

החזית הכלכלית החדשה של סין היא המערכת הפיננסית שלה. בייג׳ין רוצה לטפל ברמות חוב גבוהות ולהגן מפני משבר פיננסי. אולם מדיניות לא זהירה עלולה לטלטל את הכלכלה.

יפן מחזקת את הקשרים עם אפריקה, נתונים כלכלים מעודדים מסין, ואיך ערים מעצבות את הזירה הבינלאומית שלנו.

סין מדמה תקיפת מטרות בטאיוואן. מצרים וטורקיה מהדקות קשרים. וערב הסעודית והחות׳ים מתקדמים להסכם שלום.

החשיבות של הדולר לסחר הבינלאומי היא פועל יוצא של חשיבות גירעון הסחר האמריקני למערכת. ארה״ב מספקת ביקוש לעולם, וזה מספק לה ביקוש לדולרים.

הודו ומדינות אפריקה מהדקות קשרים ביטחוניים. יפן, הפיליפינים וארה״ב עובדות על מסגרת משותפת נגד סין. והמירוץ לבינה מלאכותית רק מתחיל להתחמם.

ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.

קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?

המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?

חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).

יוון וישראל חתמו על תוכנית שיתוף פעולה ביטחונית לשנת 2023. אוסטרליה מקבלת צוללות חדשות. והסיוט הדמוגרפי של רוסיה רק מחמיר.

ערב הסעודית מנרמלת יחסים, אך לא עם המדינה הנכונה: נרמול היחסים עם איראן כנראה נועד לאותת לאמריקנים את התסכול הגובר של הסעודים מהם. עבור ישראל נרמול עם סעודיה אפשרי, אך לא בכל מחיר.

הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.

ישראל וארה״ב חותמות על הסכם ביטחון חדש. איראן מתקרבת לסף ההעשרה לפצצה. והאם הבסיס התעשייתי של ארה״ב יכול לתמוך בה במלחמה?

סין ויפן מסכימות שלא להסכים. רוסיה מנסה (שוב) להפחיד את המערב עם נשק גרעיני. וביידן מגיע לביקור פתע באוקראינה.

*תזכורת* – בדקו אם המנוי השנתי שלכם עומד להסתיים. נדרש לבצע חידוש ידני של המנוי. לבדיקה וחידוש –

כאן

רעידת האדמה בטורקיה מאיימת לטלטל את המדינה פוליטית. בעוד פחות מ-4 חודשים טורקיה תצא לבחירות, וארדואן לא יכול להפסיד בבחירות שיכריעו אם יהיה לו עוד עשור בשלטון.

סין מנסה לאתחל את היחסים עם אירופה. נאט״ו מתחילה להשלים עם העובדה ששבדיה אולי לא תצטרף יחד עם פינלנד לברית. וסימנים ראשונים שהאינפלציה לא תתקרר השנה לפחות.

ה-TTP, ״הטליבאן הפקיסטני״, מחוייב לג׳יהאד נגד מדינת פקיסטן. מטרתו לסלק את המדינה הפקיסטנית מאזורי השבטים במערב המדינה, ובטווח הארוך להקים ח׳ליפות בפקיסטן עצמה. מה תעשה איסלמבאד, כעת כשארה״ב כבר לא לצידה?

פרטים חדשים נחשפו בנוגע לבלון הריגול הסיני. תאילנד מקבלת בחום את התיירים הראשונים מסין לאחר ״אפס קורונה״. ורוסיה חותכת את תפוקת הנפט שלה.

ארה״ב היא מעצמה רוויזיוניסטית, המעוניינת לעצב סדר עולמי חדש. יחד עם סין, היא פירקה את הסדר הליבראלי הישן. השינויים הכלכלים שאנו רואים הם הניסיונות של שתי המעצמות לעצב סדר עבורן.

מזכיר המדינה בלינקן מבטל את הביקור בסין עקב בלון ריגול. ארה״ב מקבלת בסיסים חדשים בפיליפינים. ונשיא טורקיה מנסה לפצל בין פינלנד ושבדיה.

בית הנבחרים האמריקני החדש מנסה להגדיל את המתיחות בין ארה״ב וסין. רוסיה בונה קשרים חדשים עם דרום אסיה. וגרמניה שולחת טנקים לאוקראינה.

שנת 2023 צפויה להיות שנת אי-וודאות גבוהה. באוקראינה הרוסים כנראה מתכוננים למתקפה חדשה. סין נפתחת מחדש לעולם. ומשבר חדש כנראה יווצר במפרץ הפרסי.

נשיא קונגו לא מרוצה מעסקה עם סין של קובלט תמורת תשתיות. דרום קוריאה מחזקת את הנוכחות שלה במפרץ הפרסי. וסין החלה לדעוך דמוגרפית.

סין ב-2023 תתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הממשל בכלכלה ובזירה הבינלאומית. בייג׳ינג מחוייבת לפצות על הצמיחה האנמית ב-2022 ולמנוע בידוד של סין בקרב מדינות המערב.

חברות בניתוח: HURC, HLT, MAR, BABA

סין עצרה מתן וויזות לאזרחי יפן ודרום קוריאה. הלירה המצרית צללה לנקודת שפל חדשה. והבית הלבן מתכונן להסלמה חדשה במלחמת הטכנולוגיה עם סין.

אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.

המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.

הקרמלין מכין את התשתית הארגונית לגיוסים נוספים. tsmc החלה בייצור המוני של שבבים בארכיטקטורת 3 ננו-מטר. ובישראל הושבעה ממשלה חדשה.

בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.

סין מתמודדת עם גל תחלואה עוצמתי. יפן תגדיל את הפקת האנרגיה מכורים גרעינים. ולבייג׳ינג יש אויב חדש: דאע״ש באפגניסטן.

ערב הסעודית מנסה לגבש עמדת ביטחון עצמאית כשהיחסים עם ארה״ב מדרדרים וסין מסרבת להחליף אותם. אולם במקום להגביר את ביטחונה, סעודיה מסכנת את עצמה ואת האזור.

סין מכינה חבילת סיוע חדשה לתעשיית השבבים שלה. פרו נתונה במשבר פוליטי מעמיק. ובאוקראינה מצפים למתקפה רוסית חדשה סביבות ינואר-מרץ 2023.

קוסובו נתונה מזה יותר ממאה שנה במאבק בין תושביה. לרוסיה אינטרס ללבות את אש הסכסוך. האיחוד האירופי צריך למהר ולשלב אותו בתוכו כדי למנוע זאת.

ארה״ב חשפה את המפציץ האסטרטגי החדש שלה. סין הכריזה על הקלות נוספות בתחום הקורונה. והאם לתעשיית השבבים צפוי עתיד יציב יותר עם הגידול בביקוש מצד חוות שרתים ומחשבי על?

האינפלציה בגוש האירו מתקררת. הקלות מקומיות במדיניות אפס קורונה בסין. ובוץ כחומר הבנייה החדש מול שינוי האקלים.

הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.

הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.

גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.

בחירות האמצע של 2022 מותירות בארה״ב ממשל מפוצל. אלו לא בהכרח חדשות רעות – הלחץ על סין והסיוע לאוקראינה כנראה ימשכו. ולפד יהיה קל יותר לרסן את האינפלציה.

משלוח גט״ן ראשון יוצא ממוזמביק לאירופה. יפן שוקלת לרכוש טילי טומהוק אמריקנים. ורוסיה מתחילה לחשוש מבעיה חדשה בפריפריה שלה – השפעה איראנית.

הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?

קרן המטבע הבינלאומית הוקמה כדי לעזור למדינות במצוקת חוב לייצב את כלכלתן. אז מדוע דווקא כשהדרום העולמי במצוקת חוב גדלה, הוא נרתע לפנות לקרן?

קנדה מורה לחברות סיניות לצאת מעסקאות לכריית ליתיום בשטחה. חצי האי הקוריאני (ממשיך) להתחמם. ובורסות ההימורים מצפות להפסד דמוקרטי בבחירות הקרובות.

הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.

ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.

שי ג׳ינפינג יוצא מהקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חזק מתמיד. הוא השתלט על מוקד הכוח של המפלגה, והוא מביא איתו אג׳נדה רדיקלית לחברה ולכלכלה.

שי ג׳ינפינג נבחר למזכיר הכללי של המפלגה בפעם השלישית בניצחון מוחץ לו. טורקיה ממשיכה לחתוך את הריבית על אף אינפלציה גבוהה. ורוסיה רודפת אחר שבבים.

מלחמה היא תופעה מורכבת בה הדינמיקה של התופעה נקבעת על-ידי עצמה. מדינות שאינן נזהרות עלולות למצוא עצמן נשאבות למלחמה שהן התחילו.

גרמניה מחזרת אחר נפט במפרץ הפרסי. בועת החוב בסין הופכת מורכבת יותר. ויפן תסבסד הקמת מפעל שבבים חדש ע״י יצרן אמריקני.

אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?

הפגנות מטלטלות את איראן, אך מוקדם להעריך אם מדובר בגל דרמטי מזה של 2009. ברוסיה החל גיוס חלקי. ובסרי לנקה השושלת ששדדה את המדינה ממשיכה להינות מפופולאריות.

הסכסוך הימי בין ישראל ולבנון נמשך כבר מעל עשור. בשנתיים האחרונות, עקב משבר כלכלי מבית, לבנון מעוניינת בהסכם. האם ביירות וירושלים יצליחו להשיג אותו?

חברות שהוזכרו בניתוח: אנרג׳יאן.

ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.

הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.

חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power

לבריטניה ראש ממשלה חדשה ומלך חדש. במזרח אסיה יפן והודו מחזקות את הקשרים ביניהן. ודו״ח פנימי של הקרמלין מזהיר מפני הנזקים החמורים של הסנקציות המערביות.

הסכסוך בצפון אירלנד מאיים לפרוץ מחדש בעקבות הברקזיט. אם לונדון ובריסל לא ישכילו לעבוד יחד, אירופה עלולה לראות מוקד אי-יציבות חדש.

יפן מתכוונת לפתח נשק ארוך טווח נגד איומים מסין ורוסיה. גזפרום ניתקה את הצינור נורד סטרים 1. ובאתיופיה סבב חדש של מלחמת האזרחים החל.

הכשל המערכתי במשק האנרגיה מתבטא עכשיו כהפסקות חשמל בסין וזינוק מטאורי במחיר החשמל באיחוד. ממה הוא נגרם? ומה ההשלכות ארוכות הטווח שלו?

טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.

החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.

סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.

ארה״ב מציגה אסטרטגיה חדשה לאפריקה שמתחת לסהרה. אזרבייג׳ן, איראן ורוסיה בוחנות נתיבי מסחר חדשים לקשר בין רוסיה והודו. ובנורווגיה בצורת מאיימת על משק החשמל האירופי.

הצטרפות לפל״ג – קישור.

ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.

ננסי פלוסי ביקרה בטאיוואן והביאה למשבר חדש במצר. אוסטרליה מאיימת לצמצם את ייצוא הגז הטבעי ממנה ברבעון האחרון של השנה. ואיך ערים מצליחות להתמודד עם גלי החום הקיצוניים שפוקדים אותנו?

כשממשלת בנט רק קמה סימנו 4 מוקשים שעומדים לפתחה. עכשיו כשהיא סיכמה שנה, הגיע הזמן לראות אם הצליחה הממשלה להימנע מן המוקשים.

יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.

חרם המשכנתאות בסין הוא שלב חדש ומדאיג במשבר הנדל״ן. החרם לוקח את הסקטור הבנקאי כבן ערובה, ולוחץ את בייג׳ינג לקיר – האם תחלץ את יזמי הנדל״ן?

מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.

המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.

שינזו אבה הותיר מורשת אסטרטגית שיכולה לשרטט את עתידו של הסדר הליבראלי. אבה מינף את כוחה של הדמוקרטיה הליבראלית – משתמש בפתיחות שלה כחוזק.

מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.

למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.

העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.

גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.

המעצמות האירופיות מחפשות נפט במפרץ הפרסי. בכירים סינים משגרים אמירות נגד טאיוואן. ואוקראינה מחפשת איפה לאחסן את כל החיטה שלה (צרות של עשירים?).

הגירעון האסטרטגי של האיחוד האירופי באפריקה מונע מבריסל להפוך את היבשת למקור אנרגיה חדש לאירופה. המעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפתור את הבעיה.

רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.

המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.

ממשלת קנדה חוסמת את חוואווי ו-ZTE מתשתית ה-5G שלה. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נחת במזרח אסיה בשביל לחזק את הקשרים עם בעלות ברית. ורמטכ״ל איראן בביקור מעניין בטג׳יקיסטן.

הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.

הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.

ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.

המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.

השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.

דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.

טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.

הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.

איך הדולר הפך כה חזק? ומה מאיים עליו?

הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.

קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.

ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).

הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?

הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.

בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.

הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.

הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.

רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.

עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?

ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.

ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.

האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.

עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.

רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.

איך אירועי ספורט המוניים, כמו האולימפיאדה או המונדיאל, משתלבים בתחרות לכוח בין מדינות?

רק חברי מועדון יכולים לראות את התוכן. עדיין לא חברים? מוזמנים להצטרף – קישור. כבר נרשמתם? הנה טופס להתחברות מהירה: Username or E-mail Password Remember

ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?

שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.

בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?

וריאנט חדש בא לעולם – האם עלינו להיות מודאגים ממנו? בניתוח החדש נראה למה מודאגים מאומיקרון, ומדוע בטווח הארוך וריאנטים חדשים לא כל-כך משנים את התמונה הגדולה.

עסקנו בהרצאה בחשיבות של מרכז אסיה באירו-אסיה, סקרנו את המעצמות המתחרות עליה ושתי מגמות חשובות להמשך: התחרות הסינית-רוסית-טורקית והפיתוח של מרכז אסיה כמרכז כלכלי חשוב באירו-אסיה.

האירועים שאנו עוקבים אחריהם בפל״ג כולם נובעים ומשקפים את המצב הנוכחי של הזירה הבינלאומית – קריסת הסדר החד-קוטבי.
איך סדר עולמי קורס? ואילו בעיות הוא יוצר לישראל?

מה מקומם של תאגידים בזירה הבינלאומית שלנו? האם הם שחקנים גיאופוליטים בעלי משקל, היכולים לכופף מעצמות, או שמא גם הם כפופים לתחרות ההולכת וגדלה בין סין וארה״ב?

סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 ונכון להסתכל אחורה על האירועים הגדולים (והקטנים) שהיו. בניתוח היום נעסוק בקורונה שעדיין איתנו, ההשלכות ארוכות הטווח של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וגם – איך להבחין בין אירועים בעלי משמעות, וכאלה שלא.

השותפות האסטרטגית החדשה בין אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה עומדת לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח אסיה לטובת ארה״ב.
מה החשיבות של צוללות הגרעין בזירה הזו, ואיך השותפות מתקשרת לאנגלוספרה ולקוואד?

הקשיים של Evergrande אינם אירוע ההכחדה של המשק הסיני. הם בסך הכול סימפטומים של הבעיות העמוקות יותר של המשק: השקעה לא פרודקטיבית של הון, מינוף גבוה מדי, וצריכה פרטית נמוכה מדי. בייג׳ין לא תחלץ את Evergrande ישירות, אך היא תמשיך לקיים את המערכת שנתנה לבעיה כמו Evergrande להיווצר מלכתחילה.

קישור לפרק באתר – קישור.

אנחנו מדברים הרבה בשבועות האחרונים על מלחמות אזרחים, מדינות לא יציבות, טרור, מהגרים וסמים. האם אנחנו יכולים להציע איזושהי מסגרת גיאו-פוליטית שתחבר את הנקודות השונות של חוסר היציבות יחד?
בניתוח היום נכיר את ההיררכיה המרחבית של העולם, ונכיר את אזורי האי-יציבות שלו: חגורות השבר של המזרח התיכון ושל אפריקה שמתחת לסהרה.

לפני כמעט שנה עסקנו במלחמה באתיופיה. מאז קרו דברים רבים – צבא אתיופיה כבש את תיגראי ונסוג, והחזית לשחרור תיגראי הצליחה לפרוץ לתוך אתיופיה, אך מתקשה לגייס בעלי ברית.
לאן תתקדם המלחמה במדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה?

הספר ״החובה להגן״ – קישור

גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?

בחודשים האחרונים אנו רואים מתקפה חסרת תקדים של המדינה הסינית נגד ענקי הטכנולוגיה שלה, עם רגולציה וחקירות חדשות.
מה עומד מאחורי הפעולות של הממשל? ואיך הן קשורות לאתגרים הכלכלים הגדולים יותר של סין?

בשבוע שעבר הטאליבאן השתלט על קאבול וממשלת אפגניסטן קרסה. מה הלאה עבור הטאליבאן ואפגניסטן?
אנחנו יכולים לצפות שהטאליבאן ינסה לשמור על זרימה של סיוע זר למדינה, בעודו מנסה לייצב אותה ביטחונית. אם יצליח, אולי אפגניסטן תהפוך מדינה יציבה. אם יכשל, האנרכיה תתפשט לכל עבר.

הניתוחים בפל״ג מתמקדים במספר מצומצם של מדינות במזרח אסיה – סין ויפן כמעט לחלוטין. לאיפה נעלמה הודו? מה המקום שלה בעולם הרב-קוטבי המתפתח שלנו, ואיפה סביר שנראה (ואיפה לא) את הכוח ההודי.

המהומות בקובה ביולי הן הזדמנות טובה להתעכב על אזור שכמעט ולא זוכה להתייחסות בפל״ג: דרום אמריקה.
למה אחד האזורים העשירים במשאבים בעולם, הוא גם אחד האזורים החלשים בו? מה מעכב את הצמיחה של מעצמה גדולה באמריקה הלטינית?

גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?

אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.

אנשים קוראים לסכסוך החדש בין סין וארה״ב ״מלחמה קרה״, אך האם באמת נכון להשוות אותו לסכסוך שהיה בין ארה״ב ובריה״מ? מה הדמיון ומה השוני בין הסינים והסובייטים? ולמה הבדלים גיאוגרפים עלולים להביא את הסכסוך הנוכחי לכדי עימות צבאי?

העולם נמצא בשינוי. יש לחץ על משאבי המים ויש לחץ על משאבי מזון. הלחץ הזה מונע היום בעיקר ע״י שינוי אקלים, עם בצורות ושיטפונות. אבל גם אם האקלים בשנים הבאות יהיה פתאום אידיאלי, הגידול באוכלוסיית העולם ימשיך ללחוץ על אספקת המזון והמים הגלובאלית. הלחצים האלו גורמים חוסר יציבות במדינות מפותחות ומתפתחות, שמחפשות דרכים איך להקל אותם, ואיך להתמודד עם הפוטנציאל של זעם ציבורי. וכל הדברים האלה – מים, חקלאות, ביטחון פנים, ביטחון גבולות – הן הזדמנויות עסקיות, והזדמנויות טכנולוגיות.

ממשל ביידן עומד לסגת מאפגניסטן ואלו חדשות רעות מאוד – ליריבות של ארה״ב. בניתוח היום נראה איך דווקא היציאה מאפגניסטן משפרת את העמדה האמריקנית מול רוסיה, סין ואיראן, ואיך היא יכולה לעזור לנו מול טהרן בסוריה.

מדוע לבנון מתמוטטת? משום שהאליטות שלה חטפו אותה. המשבר ההומניטרי בלבנון נובע מהיפר-אינפלציה, שנובעת מקריסה של המטבע. ולמה המטבע קורס? משום שתרמית הפונזי של הבנק המרכזי של לבנון קרסה.

הרצאת אורח מיוחדת של רותם אורג מוושינגטון אקספרס, על ממשל ביידן החדש. הכרנו את המבנה של המערכת הפוליטית האמריקנית, הנפשות הפועלות בממשל ומה צפוי לנו תחת הממשל החדש.

דיברנו בשבוע שעבר על הסכנה בתפוצת נשק גרעיני, ואיך בכלל מדינות משיגות אותו. הכרנו את הפיזיקה מאחורי תגובה גרעינית, הבנו מה הקשר בין כורי גרעין ופצצות גרעין, וראינו שהדרך לנשק גרעיני היא מורכבת וארוכה – לא משהו שעושים ביום.
בפרק היום נבין את הרעיונות שעומדים מאחורי אסטרטגיה גרעינית, ואיך מעצמות העל ארה״ב ובריה״מ תכננו לנהל את סוף העולם. כולנו ודאי שמענו על ״הרתעה גרעינית״, ״יכולת מכה שנייה״, ואולי אפילו על ״נשק גרעיני טקטי״. בפרק היום נכיר את כל המושגים האלו ונסביר אותם. עם הבנה טובה של אסטרטגיה גרעינית, נוכל גם להבין את העתיד של מלחמה גרעינית, מה המגמות שמעצבות ויעצבו אותה ומה הטכנולוגיות שעלולות, חלילה, לגרום לה להתממש.

דיברנו לפני שבועיים על דילמת הגרעין האיראנית בראיית ארה״ב, ולמה וושינגטון מעוניינת להקפיא את התוכנית בהסכם, גם אם ההסכם הזה לא יעצור אותה לחלוטין.

בפרק היום אני רוצה לעסוק בסוגיה האיראנית דרך הסתכלות בסוגיה גדולה יותר, זו של תפוצת נשק גרעיני: אם ההתפשטות של אנרגיה גרעינית בהכרח אומרת עוד מדינות עם נשק גרעיני? איך העולם יכול למנוע את תפוצת הנשק הגרעיני? ומה התפקיד הקריטי שארה״ב משחקת במאבק נגד תפוצת נשק גרעיני? הכול בניתוח היום.

הדחיפות בה ממשל ביידן פועל בשביל לחזור להסכם הגרעין האיראני מעלה את השאלה מה הוא בדיוק מבקש להשיג עם ההסכם, ולמה הוא מתעלם מהפעילות האזורית של איראן בעודו פועל להסכם עמה.
בניתוח היום נכיר את החישוב האסטרטגי שעומד מאחורי הפעילות האמריקנית מול איראן ונראה כיצד ישראל יכולה לנצל אותו.

הסקירה העולמית היום נוגעת ב-4 במדינות לאורך ״חוג הנזר״ של אירו-אסיה: יפן, שהופכת לכוח חשוב במזרח אסיה; טאיוואן, שנמצאת במוקד משבר השבבים שנראה שרק יחמיר השנה; איראן, שמהווה ציר גיאוגרפי חשוב ולכן גם יעד תמידי לתחרות בין המעצמות; וטורקיה, שהיא שחקן מפתח במאבק של ארה״ב עם סין ורוסיה, אך שממשל ביידן מתעקש להרחיק אותה.

האם ישראל צריכה לספוג כל פעולה ירדנית הפוגעת בנו? האם ירדן באמת כל-כך לא יציבה שיש לנהוג בה בכפפות משי?
הניתוח היום מבקש לבחון את השאלות האלו ולעזור לנו להבין טוב יותר – מה החשיבות של ירדן, איך אנחנו משפיעים עליה ואיך עלינו להתנהל מולה. אני חושב שהגישה שרואה חשיבות עליונה לייצוב ירדן מתעלמת מהעובדה שירדן יציבה יותר ממה שאנו חושבים, ומה שעלול להפיל אותה נמצא במערכת שלה עצמה, לא בנו. ירושלים כנראה לא תהיה מה שיבעיר את עמאן.

עם סיום הרבעון הראשון, הגיע הזמן לחזור אחורה לתחזית השנתית ולראות האם המגמות הגדולות שצפינו מתגשמות, ומה קרה או לא קרה ברבעון הראשון.

מפגש בחיכוך גבוה בין ארה״ב וסין באלסקה, ושני הכינוסים של בייג׳ין מתחילת מרץ, מצביעים על-כך ששי ג׳ינפינג והמפלגה הקומוניסטית לא מתכוונים להוריד הילוך בדחיפה של סין להיות כוח עולמי מתחרה לאמריקנים.

הפיגוע במפרץ עומאן, והגילוי על המערכה הימית הסודית של ישראל נגד טהרן, הן הזדמנות לעסוק בבעיה אסטרטגית לישראל שעדיין לא זכתה למלוא ההתייחסות כאן בארץ, למרות ההשלכות שלה על הביטחון והשגשוג שלנו כאן בציון: אבטחת נתיבי השיט שלנו. מה על ישראל לעשות כדי להבטיח את שלום צי הסוחר שלה, ולמה הגישה המסורתית שלנו לבעיות ביטחון, של לסמוך רק על עצמנו, לא תצליח מול הבעיה החדשה.

חידוש המנוי לפל״ג: לחיצה על הקישור ובחירת renew – קישור.

אנחנו חיים בבועה בה אנחנו לא מרגישים ופחות מודעים למאבק הגלובאלי שיש היום לחיסונים. בפרק היום נסקור את התחרות לחיסונים, את הגיאופוליטיקה של חלוקת החיסונים, ומה המשמעות של מלחמות החיסונים לעתיד הגלובליזציה.

ממשל ביידן רודף אחר חיזיון תעתועים – יציבות במזרח התיכון, עם מינימום מאמץ. החיזיון כבר הוביל את ממשל אובמה לחזק את איראן, ולראות כיצד ערב הסעודית שוקעת בבוץ התימני. האם הממשל החדש בדרך למשבר אזורי?

ההפיכה בבורמה היא לא רק מבחן לדמוקרטיה השברירית שקמה שם לאחר 50 שנות שלטון צבאי, אלא גם המבחן הרציני הראשון של ביידן בזירת החוץ.

בינואר 2021 הודיעה רוסיה על הקמתו של תאגיד פיתוח לאזור המזרח הרחוק של רוסיה והחוג הארקטי. איך הידיעה הצנועה הזו קשורה להתחממות הגלובאלית, שינוי האקלים בסיביר ועתידה של רוסיה?

קישור לפרק באתר – קישור.

התחזית השנתית של ״המשחק הגדול״ לשנת 2021, בחלוקה לפי מגמות גדולות (מבצע חיסונים, אי-שקט אזרחי ומתיחות גיאופוליטית) ורבעונים.

בייג׳ין נתונה כרגע במגננה, אך זה לא אומר שהיא הפסידה במערכה: הסכם ההשקעות שהוסכם עליו בעיקרון עם האיחוד האירופי בסוף דצמבר 2020 מראה שלפחות מדינה מערבית חשובה אחת, גרמניה, עדיין לא עברה למחנה האנטי-סיני. הלחץ הצבאי שבייג׳ין מפעילה על טאיוואן והרדיפה של פעילים דמוקרטים בהונג קונג מראה שהמפלגה לא איבדה את הנחישות לפעול כדי להגן על עצמה. השנה היא תציג את תוכנית החומש הבאה שלה, והיא תמשיך להדק את אחיזתה בזירה הפנימית וללחוץ על היריבות שלה באזור. הברירה של ממשל ביידן האם לבחור במדיניות ברורה ותקיפה מול סין, או לנסות ולהתקשר עמה ולתת לה את החופש לקדם את האינטרסים שלה.

2020 הייתה שנה רעה למפלגה ולסין, עם משבר הקורונה, סגרים בערים, דעת קהל עוינת בעולם והתאגדות של היריבות נגדה. רגע לפני שמתחילים את 2021, בואו נבין מה בדיוק עבר על הקיסר האדום וסין החדשה ב-2020.

קישור לניתוח באתר – קישור.

העוינות בינינו לבין העולם הערבי אינה מחוייבת המציאות.
היום כשמדינות האזור מתמודדות עם שלל אתגרים בכוחות עצמן, הן מתחילות להבין את הערך ביחסים עימנו ואת חוסר הטעם בחרם עלינו. אנחנו יכולים לעזור לקדם את האזור, לקדם את השגשוג בו, לקדם את הביטחון בו. ישראל יכולה להיות כוח משפיע במזרח התיכון, אם נשכיל להמשיך את המומנטום של הנורמליזציה ובאמת לעזור למדינות סביבנו.

שנת 2020 הייתה שנה סוערת. משבר הקורונה האיץ את המעבר לעולם הרב-קוטבי, ואנו נראה ב-2021 את המשך המגמות שעיצבו את התגובה הבינלאומית לווירוס השנה: תחרות לכוח בין מדינות, לאומנות כלכלית והדעיכה של ארגונים רב-לאומיים.

כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.

לפני 300 שנה מוסקבה הסתערה אל תוך משחקי הכוח של אירופה עם התבוסה של שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה. לפני עשור, מוסקבה שבה אל משחקי הכוח העולמיים עם בלימת ההתפשטות של נאט״ו לפריפריה. לפני חמש שנים, בעוד אובמה מחפש לצמצם את המחויבויות של ארה״ב בעולם, רוסיה החדירה את עצמה לסוריה והוכיחה את היכולת שלה לעזור לבעלי בריתה. רוסיה אינה כוח דועך, והיא אינה מונעת רק ע״י תאוות כבוד וכוח – ע״י משחק עדין בכמה חזיתות, היא בונה לעצמה השפעה אסטרטגית שמקיפה כחצי מאירו-אסיה. טוב שנלמד מהרוסים, ונחפש דרכים למנוע מהם לצמצם את מרחב הפעולה שלנו באזורנו שלנו.

הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.

הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.

אתיופיה נמצאת במצב רגיש, אך היא עדיין לא נמצאת בקריסה. הסיכון למלחמת אזרחים קיים, אך סביר שנראה את אדיס אבבה משתלטת על מדינת תיגראי ומנהלת מלחמת התשה מול חזית השחרור, בעודה ממשיכה בפיתוח הכלכלי של המדינה. ההתנהגות של אריתריאה וסודן יקבעו האם המאמצים של אדיס אבבה יצליחו, והאם אתיופיה בסכנה של מלחמת אזרחים כוללת. אם אבי יצליח במשימתו להשתלט על תיגראי, אם הוא יצליח להביס את היריבים המרכזיים שלו לחזון הפדרציה הלאומית, אתיופיה תהיה בדרך להפוך לא רק למדינה יציבה ומשגשגת יותר, אלא גם בדרך להיות מעצמה אזורית במזרח אפריקה.

מזרח אפריקה היא לא עוד אזור בעולם – היא קשורה אלינו, היסטורית, כלכלית וביטחונית. עם משאבי טבע רבים, עם מיקום מרכזי קרוב לעורקי הסחר של אירו-אסיה, עם אוכלוסייה צעירה וצומחת, מזרח אפריקה תהיה המוקד של התחרות החדשה לכוח בין המעצמות השונות – רוסיה ויפן וסין וערב הסעודית והאמירויות, כולן יאבקו להשפעה, כולן יאבקו לגישה לשווקים, כולן יאבקו לנוכחות במזרח אפריקה.

סקירה עולמית 2: השינוי האסטרטגי של סודן; סירקולציה כפולה בסין; המאבק על 5G; התרחבות הקוואד; עדכונים על נגורנו קרבך.

למה אנחנו יכולים לצפות עם עוד 4 שנים של טראמפ? המשך המאבק עם סין, עם הסלמה אפשרית במצרי טאיוואן; הסלמה בסכסוך הסחר עם האיחוד האירופי; פיצול של האיחוד בין מזרח אירופה בראשות פולין למערב אירופה בראשות גרמניה וצרפת; מרוץ חימוש במפרץ הפרסי; ולבסוף, הספקולטיבי – גם אם לא ממש ספקולטיבי: התקרבות של רוסיה לארה״ב והתרחקות שלה מסין. זה שינוי שיטלטל לא רק את הדינמיקה האסטרטגית באירופה, אלא גם ילחץ את טורקיה ואיראן. איך? הכול בניתוח היום.

ההתכתשות הנוכחית בין אזרבייג׳ן וארמניה היא חלק ממשחקי כוח גדולים יותר בין רוסיה, טורקיה ובמידה פחותה יותר איראן להשפעה על הקווקז. כציר גיאוגרפי חשוב וכמקור אנרגטי חלופי לאיחוד האירופי, השפעה על הקווקז נתפסת בטהרן, מוסקבה ואנקרה כאבן דרך להשגה או ביסוס של המעמד שלהן כמעצמה אזורית.

הדרדרות היחסים בין סין למערב באה במקביל להתחממות ביחסים בין המערב לטאיוואן, במיוחד בין ארה״ב והאי. הסינים מאותתים שהם רואים בחומרה את ההתקרבות האמריקנית, ואסור לוושינגטון או לנו לפטור את האיומים של בייג׳ין כאיומים ריקים.

קישור לפרק – קישור.

בלרוס מהווה ציר אסטרטגי חשוב במזרח אירופה, חשוב לרוסיה ופולין. בעוד המפגינים ברחובות מינסק קוראים לשלטון חופשי וליכולת להכריע בעצמם את גורלם, מעל ראשם מתנהל מאבק גיאופוליטי בין רוסיה לפולין על עתיד המדינה.

הנרמול הרשמי של היחסים בינינו לבין איחוד האמירויות פותח אפשרויות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות לנו ולהם. ספרטה הקטנה במפרץ הפרסי תוכל להשתמש בידע כחול לבן בשביל לחזק את כוחה הצבאי ולקדם את הכלכלה המפותחת שלה לעבר כלכלת ידע מתקדמת. עבור ישראל איחוד האמירויות פותחת גישה חדשה לשווקים הערבים וגישה לשווקים הפיננסים של אירופה ואסיה. כן, עוד לפני כן היו יחסים – אך כעת כל ישראלי וכל חברה ישראלית יוכלו להגיע לאמירויות, להשתתף בתערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהן, לפגוש לקוחות חדשים, שותפים חדשים ולממש הזדמנויות עסקיות חדשות. היחסים בינינו לבין האמירויות יתבססו על העוינות המשותפת לציר הקיצוני במזרח התיכון, הרצון לשמור על שיט חופשי ומשגשג והקידום של כלכלה חופשית.

הפיצוץ בביירות אינו יריית הפתיחה לסופו של חיזבאללה, אלא עוד חוליה בשרשרת ההידרדרות של לבנון כמדינה נחשלת. עם הממשלה הלבנונית בהתמוטטות, עם מפגינים זועמים ברחובות, המדינה אינה יכולה להימלט מהמשבר הכלכלי העמוק בה או לפתור את השיתוק הפוליטי בה. חיזבאללה הוא היחיד שימשיך לתפקד גם בתוך אי-הסדר הזה, יעמיק את אחיזתו במדינה הלבנונית וימשיך בהתחמשות נגד ישראל. ההתמוטטות של לבנון אינה בשורה של תקווה עבורנו, ואין לנו דרך אחרת לחנוק את חיזבאללה אלא ע״י פעילות ארוכה ועיקשת להפוך אותו למצורע בעולם.

יציאת שליש מהכוחות האמריקנים בגרמניה יכולה להיתפס כצעד שבא לפגוע בברית האטלנטית – אני מאמין שצריך לתפוס אותה כסימן אזהרה לברלין: או שהיא תשנה את דרכה, או שהיא תמצא עצמה מבודדת.

התחרות בים התיכון מהווה אתגר והזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל להפוך לציר מרכזי באזור הים התיכון. האתגר עצום – אך כך גם הרווח אם נדע להפוך את עצמנו ל״יהודה הימית״.

מאז 1945 הרפובליקה הצרפתית אינה מפחדת לשלוח את חייליה להגן על האינטרסים שלה, לעצב את הזירה הבינלאומית לרצונה ואם צריך – גם ללכת ראש בראש עם האמריקנים. דיוקן של המעצמה העולמית הפחות מוכרת.

יצירת מנוי לפל״ג – קישור.

אם בסוריה, אם בלוב, אם במזרח הים התיכון מול יוון – טורקיה בשנים האחרונות הפכה לכוח משמעותי באגן הים התיכון. הסולטן הטורקי צועד ברחבי האזור, אך לאיזו מטרה? היום נראה שגם הוא לא בדיוק יודע.

אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת להפליא, שכוללת מספר רב של שחקנים שווי כוח, כל אחד עם אינטרסים לאומיים שונים ויעדים שונים בזירה. בפרק המבוא לזירה נכיר את המאפיינים הגיאוגרפים והכלכלים שלה ונסקור בקצרה את השחקנים השונים בה.

המתיחות בהימליה בין סין להודו קשורה למשחק אסטרטגי גדול יותר להשפעה על טיבט והנהרות של מזרח אסיה. איך? ומה העתיד צופן לטיבט? הכול בניתוח היום.

“The Revenge of Geography” של רוברט קפלן [זמין באמזון כאן]

הניתוח הגיאופוליטי הוא עיסוקו של המשחק הגדול ופל״ג, אך איך בדיוק עובד הניתוח הגיאופוליטי? מה הבסיס שלו? ומה התוצרים שלו? הכול בפרק היום.

המהומות הנוכחיות בארה״ב הן לא הדבר המפחיד בקיץ הקרוב. חדלות פרעון וגל שני הן הסכנות המרכזיות שממתינות לנו ביולי-אוגוסט.

למען הגילוי הנאות – הניתוח כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסוי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, לרבות אלו שהוזכרו כאן או הצעה או התחייבות כלשהי ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הניתוח משקף את הדעות המובעות בו נכון למועד כתיבתו וכפוף לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת. כל העושה שימוש במידע הנ"ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית, והכותב אינו נותן ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישא בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.

המשבר של האיחוד נובע מסיבה אחת מרכזית: הסירוב הגרמני להנהיג את הפרויקט שהיא עצמה צריכה. החסכנות הגרמנית הביאה את ה-ECB להפוך לממשלה דה-פקטו של האיחוד, ובית המשפט החוקתי של גרמניה בפסיקתו מה-5 במאי מאיים לא רק לפגוע ביכולת של ה-ECB לאזן את האיחוד, אלא בתפקוד של האיחוד כולו. הערה – חל בלבול בפרק: הכוונה ב״מועצה האירופית״ ל״נציבות האירופית״. עמכם הסליחה.

The Dao of Capital – קישור

כולנו שומעים שהבנק הפדראלי של ארה״ב מזרים כמויות אינסופיות למעשה של כסף לשווקים הפיננסים, בעוד הוא מחזיק את הריבית על אפס. למה הוא עושה זאת? בשביל לעודד את הצריכה וההשקעה לכאורה. אך מה שהוא לא מבין ומה שאנחנו הולכים לראות הוא שדווקא הצעדים של ה-FED שנועדו למנוע קריסה של הכלכלה, הורגים אותה – גם אם לאט.

מחירי נפט שליליים הם לא ״באג״, הם הצצה לעתיד – שוק הנפט מוצף בסחורה זולה, והוא עומד לעבור טלטלה שתשפיע על התעשיה משדות הנפט של סיביר עד הבארות של וונצואלה.

קישור להורדת ״אפליקצית מגן״ לאפל ולאנדרואיד

ההלם הכלכלי שנגרם ממשבר הקורונה מחולק לארבע תגובות הלם: הלם ייצור, הלם צריכה, הלם אשראי ולבסוף הלם חדלות פירעון. ממשלות כעת נאבקות למנוע את ההלם השלישי, בלא יודעין מגדילות את הפוטנציאל של ההלם הרביעי.

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של פל״ג דרך הקישור הזה – קישור

קישור לפרק באתר – קישור

אם אתם רוצים לדעת מה חשוב לארה״ב, הסתכלו איפה היא מציבה חיילים. ספויילר: המזרח התיכון נמצא בתחתית הרשימה, גם כשאיראן יורה טילים לצד השני של המפרץ.

משבר הקורונה באיטליה מבשר על משבר חריף יותר בגוש האירו. איטליה, שכמעט לא זוכה לכותרות בארץ, היא פצצת זמן ביסודות האיחוד עקב חוב ציבורי עצום. משבר הקורונה עלול להיות הניצוץ שיפיל את כל המבנה.

משבר הקורונה בסין הוא הזדמנות מצוינת לחזור לתיאוריה של ברבורים שחורים ולהסביר מדוע עדיף להגיב בפאניקה מוקדם מדי ממאוחר מדי, איך המפלגה שוב נכשלה לענות למשבר בזמן ואיך השילוב של חוב גבוה מדי ואינפלציה גבוהה מדי עלולים להפגיש אותה מול סערה מושלמת של זעם חברתי.

בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.

התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.