המלחמה באוקראינה נפתחה ב-24.2.2022 בהפצצות רוסיות. רוסיה מעוניינת לגרור את אוקראינה חזרה לאזור ההשפעה שלה. אוקראינה, והמערב, מעוניינים לשמור על עצמאותה.
ישראל נמצאת במשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה עשור. עם זאת, משבר יכול להיות גם הזדמנות וגם איום: הזדמנות לשכתב את האמנה החברתית שלנו ואיום על הדמוקרטיה הליברלית שלנו בשל הייאוש שעלול להשתלט על אחד הצדדים. בתקווה אנו לפני לשיח אזרחי חדש, ולא לבחירות חדשות.
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
מלחמה היא תופעה מורכבת בה הדינמיקה של התופעה נקבעת על-ידי עצמה. מדינות שאינן נזהרות עלולות למצוא עצמן נשאבות למלחמה שהן התחילו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.
בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.
קישור לפרק באתר – קישור.
התחזית השנתית של ״המשחק הגדול״ לשנת 2021, בחלוקה לפי מגמות גדולות (מבצע חיסונים, אי-שקט אזרחי ומתיחות גיאופוליטית) ורבעונים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
הודו מעוניינת למנף את התסכול הגובר של הדרום העולמי מהמערכת הבינלאומית הנוכחית לטובתה. אם תצליח לשנות את המערכת הנוכחית או שמא תצטרך לפצל אותה – את זאת עוד נראה.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
עסקת המל״טים בין איראן ורוסיה נובעת מצרכים טקטים של מוסקבה, אך משקפת שינוי גיאופוליטי גדול יותר: התפוצה של כלים בלתי מאויישים.
רוסיה צריכה שבבים מערביים בשביל להניע את הנשק המתקדם שלה. עקב הסנקציות המערביות היא החלה לנסות ולהבריח אותם.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
מלחמה היא תופעה מורכבת בה הדינמיקה של התופעה נקבעת על-ידי עצמה. מדינות שאינן נזהרות עלולות למצוא עצמן נשאבות למלחמה שהן התחילו.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק היום נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
המלחמה באוקראינה החלה. כוחות רוסים פלשו, תוקפים עם טנקים, מטוסים וטילי שיוט. איך הגענו לנקודה בה פוטין מכניס כוחות לאוקראינה? ומה ההשלכות?
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
בזמן שהתמקדנו בנובמבר בסין וטאיוואן, במזרח אירופה שני משברים הופיעו: משבר מהגרים בגבול בלארוס-פולין, וחשש מפלישה רוסית לאוקראינה.
האם יש קשר בין שני המשברים? איך הם משרתים את פוטין ולוקשנקו? ומה צפוי להתרחש בזירה המזרחית של אירופה?
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הזמנת הרצאה של המשחק הגדול – קישור.
ראינו בפרק הקודם איך ממשל בוש הבן לקח את הרגע החד-קוטבי ובזבז אותו במדבריות של המזרח התיכון. בעקבות פיגועי ה-11/9 ארה״ב יצאה לגאול את העולם מהטרור, מאפשרת לרוסיה וסין להתחזק בפריפריה של הסדר האמריקני. בפרק היום נכיר את הנשיא שהתחיל את המפנה מהמנטאליות של הרגע החד-קוטבי. נשיא שהיה חכם מספיק להבין מה לא עובד, אך לא היה מסוגל להגדיר מה כן – ברק אובמה.
בשבועות האחרונים קורה משהו שלא מבשר טובות לא לאוקראינה, לא לאירופה ולא לביטחון הגלובאלי כולו: רוסיה מגייסת כוחות רבים, כולל כוחות ארטילריה ושריון, ושולחת אותם לגבול שלה עם אוקראינה ולחצי האי קרים.
האם הרוסים מתכוננים לכבוש את אוקראינה? קרוב לודאי שלא. הם כנראה מתכוננים להתניע מחדש את התהליך הפוליטי לפתרון הסכסוך בדונבאס.
קישור לפרק באתר – קישור.
התחזית השנתית של ״המשחק הגדול״ לשנת 2021, בחלוקה לפי מגמות גדולות (מבצע חיסונים, אי-שקט אזרחי ומתיחות גיאופוליטית) ורבעונים.
כולם צריכים חברים – גם מדינות. בפרק היום נכיר 4 מערכות חברויות, שמלמדות אותנו על הדינמיקה החדשה בעולם הרב-קוטבי שלנו: עיראק-ירדן-מצרים, טורקיה-אוקראינה, מרוקו-איחוד האמירויות ומשולש ההתנגדות של איראן-צפון קוריאה-וונצואלה.
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
