הבעיה הגרמנית (פלג 144)
1 בדצמבר 2022
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הסכסוך בצפון אירלנד מאיים לפרוץ מחדש בעקבות הברקזיט. אם לונדון ובריסל לא ישכילו לעבוד יחד, אירופה עלולה לראות מוקד אי-יציבות חדש.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
השותפות האסטרטגית החדשה בין אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה עומדת לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח אסיה לטובת ארה״ב.
מה החשיבות של צוללות הגרעין בזירה הזו, ואיך השותפות מתקשרת לאנגלוספרה ולקוואד?
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
מנוי לפל״ג – קישור.
השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
הסכסוך בצפון אירלנד מאיים לפרוץ מחדש בעקבות הברקזיט. אם לונדון ובריסל לא ישכילו לעבוד יחד, אירופה עלולה לראות מוקד אי-יציבות חדש.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
עסקנו בפרק הקודם ב״התעוררות האמריקנית״ מהרגע החד-קוטבי: ממשל טראמפ הביא את ארה״ב להפנים שהרגע החד קוטבי הסתיים ושהיא נמצאת בתחרות לכוח עם סין ורוסיה. התחרות הגיאופוליטית לא מתה, אלא קיימת ובועטת במלוא העוצמה. כעת אנו מפנים את מבטנו לעולם בכלל: איך הוא ישתנה בעקבות התחרות בין ארה״ב וסין? מה המשמעות של חזרתה של המערכת הבינלאומית למצב רב-קוטבי?
השותפות האסטרטגית החדשה בין אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה עומדת לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח אסיה לטובת ארה״ב.
מה החשיבות של צוללות הגרעין בזירה הזו, ואיך השותפות מתקשרת לאנגלוספרה ולקוואד?
הספר ״החובה להגן״ – קישור
גרמניה עומדת בפני בחירות היסטוריות, שיסמנו לא רק את הסוף של עידן מרקל, אלא גם את הכיוון אותו תקח גרמניה בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו. מה מצפה לגרמניה ולעולם בעקבות הבחירות במדינה?
גיאופוליטיקה באופן מסורתי התמקדה במדינות גדולות ומעצמות באסטרטגיה שלהן להשיג כוח. אולם בימינו, עם כל-כך הרבה מעצמות מתחרות ומדינות קטנות שגם הן הפכו מעצמות אזוריות, הגיאופוליטיקה המסורתית חייבת עדכון. מה ההבדלים בין מעצמות קטנות וגדולות? ומה האסטרטגיה הנכונה למדינות קטנות כמו בישראל בעולם התחרותי שלנו?
אחרי הברקזיט, בריטניה מבקשת למצב את עצמה מחדש ככוח גלובאלי בעולם בלתי-יציב. החזון של ״בריטניה גלובאלית״ הוא חזרה של בריטניה לקרקע של הגיאו-אסטרטגיה, והזדמנות אסטרטגית עבור ישראל.
הסקירה העולמית היום, באופן לא מכוון, עוסקת בנושאים מגוונים אך בעלי מכנה משותף אחד: השינוי של המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי מלא, עולם בו מדינות רבות מנהלות מדיניות חוץ עצמאית מארה״ב ומתחרות זו עם זו על כוח והשפעה. בפרק היום נראה איך יוון ואיחוד האמירויות מגבשות ציר אנטי-טורקי, כחלק מההיערכות מחדש של כוחות במזרח התיכון; נראה את בריטניה מתחילה להתוות את חזרתה לזירה העולמית ככוח צבאי משמעותי; נבין את המשמעויות של הסכם שביתת הנשק בנגורנו-קרבאך; ונראה איך דרום-מזרח אסיה מנסה לנהל משחק מורכב בסביבה של יריבות הולכת וגדלה בין סין, יפן, הודו וארה״ב.
הערה – בהקלטה טעיתי בהגייה של ASEAN, ואני מבטא אותו כ-ASAYAN. התנצלותי.
מנוי לפל״ג – קישור.
השלום האמריקני (״הפקס אמריקנה״) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם הפקס התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך הפקס נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?
משבר הקורונה הנוכחי מאיץ את מאזן הכוח החדש נגד סין. במקום לנסות ולמתן את הנזק של הגיאוגרפיה שלה, סין באסרטיביות שלה רק מעודדת את האזור לצאת נגדה. וושינגטון, גם אם לא בממשל הזה, עתידה לנצל זאת.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
