סקירה שבועית: 19-25.03.2023
26 במרץ 2023
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
קזחסטן וטורקיה מתיישרות עם הסנקציות נגד רוסיה. סוריה וערב הסעודית מתכוונת לנרמל יחסים. ואיפה ביטקוין משתלב בתחרות הגיאופוליטית?
המרוץ הגרעיני החדש יהיה בין שלושה קטבים: רוסיה, סין וארה״ב. כל שלוש המעצמות שואפות להשיג או לשמור על מעמד של מעצמה גרעינית. אך האם רוסיה תצליח מול הענק הסיני והענק האמריקני?
חברות עליהן דיברנו בפרק: ג׳נרל דיינמיקס (GD) ונורת׳רופ גראמן (NOC).
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
ניקולו מקיאוולי מוכר בעולם כהוגה פוליטי חשוב, אך הערך שלו הוא לא רק כהוגה. מקיאוולי יעזור לנו להבין טוב יותר את ה״פוליטיקה״ ב״גיאופוליטיקה״.
מנוי בפל״ג – קישור.
לא קמה בהיסטוריה אומה יותר חזקה ומשפיעה מארה״ב. גיאוגרפיה וחירות הם מקור כוחה של אמריקה והם גם מקור הפכפכות שלה – האם אמריקה צריכה להיות מגדלור רחוק לעולם, או שמא לעצב אותו בדמותה?
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
ד”ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת – הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.
כיום ד”ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג “הינשוף“. חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של “המשחק הגדול”.
המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.
למה זה מעניין?
א’ צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד”ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.
ב’ כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של “המשחק הגדול”, ש”מדינה” היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.
ג’ כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ’ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב”מאה שנות השפלה”. זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.
אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
ניקולו מקיאוולי מוכר בעולם כהוגה פוליטי חשוב, אך הערך שלו הוא לא רק כהוגה. מקיאוולי יעזור לנו להבין טוב יותר את ה״פוליטיקה״ ב״גיאופוליטיקה״.
מנוי בפל״ג – קישור.
לא קמה בהיסטוריה אומה יותר חזקה ומשפיעה מארה״ב. גיאוגרפיה וחירות הם מקור כוחה של אמריקה והם גם מקור הפכפכות שלה – האם אמריקה צריכה להיות מגדלור רחוק לעולם, או שמא לעצב אותו בדמותה?
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
ד”ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת – הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.
כיום ד”ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג “הינשוף“. חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של “המשחק הגדול”.
המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.
למה זה מעניין?
א’ צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד”ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.
ב’ כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של “המשחק הגדול”, ש”מדינה” היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.
ג’ כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ’ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב”מאה שנות השפלה”. זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.
אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
