פרק 55 – פוסט אימפריום: מאזן הכוח

מנוי לפל״ג - קישור. מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם. הערה - יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.

פרק 54 – פוסט אימפריום: העולם הרב-קוטבי

קישור לפרק באתר - קישור. מחפשים אפליקצית פודקסטים להאזין דרכה? נסו את האפליקציה של רשת עושים היסטוריה לאנדרואיד - קישור. העולם שלפני הסדר האמריקני היה עולם של מאבקי כוח בין המעצמות האירופיות ותחרות מסחרית חסרת פשרות. הגיע הזמן לשוב ולהכיר עולם בו ספינות סחר נתפסו לא כהבטחה לשפע אלא כמטרה לגטימית.

פרק 53 – פוסט אימפריום: העולם המוזר שלנו

קישור לפרק באתר - קישור. עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״. רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן - קישור.

המשחק הגדול מארח את: ד"ר דני אורבך בעקבות ההרפתקנים היפנים

ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת - הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.

כיום ד"ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג "הינשוף". חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של "המשחק הגדול".

המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.

למה זה מעניין?

א' צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד"ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.

ב' כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של "המשחק הגדול", ש"מדינה" היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.

ג' כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ'ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב"מאה שנות השפלה". זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.

אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.

פרק 33 – קיסר אדום: 100 שנות השפלה לאומית

במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על "100 שנות השפלה לאומית", הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.

מה עומד מאחורי יחסי ארמניה-טורקיה-אזרבייג'ן? סיפור בתמונות

אחד העוקבים שאל אם אוכל לשפוך מעט אור על היחסים העכורים בין ארמניה לטורקיה ואזרבייג'ן. לא הכרתי את הנושא ולכן המקום הראשון אליו פניתי היו מפות. כשאני מתחיל ללמוד סוגיה חדשה ביחסים בינלאומיים, אני קודם כל מחפש מפות - טופוגרפיות, דמוגרפיות, היסטוריות. מפות כאלה יגלו לי מה הן נקודות החיכוך האפשריות, מהם קווי המחלוקת הגיאוגרפים…

פרק 6 – על רומאים וחשמונאים

להורדה ישירה - קישור. בפרק הקודם דיברנו על שלושת כללי הכוח של יחסים בינלאומיים: א' כוח קשה ערכו גדול יותר מכוח רך, ב' מי שיש לו מוכנות להשתמש בו ינצח ו-ג' מה שאינו משפיע על מאזן הכוח הוא לא מעניין. יישמנו את הכללים לאירועים אקטואליים וראינו כיצד לפשט מצב בעזרת מאזן הכוח הקשה. בפרק היום…

פרק 5 – שלושת כללי הכוח של המשחק הגדול

להורדת הפרק - קישור. מאמר מלווה: חברים. חם. ולא רק מבחינת הטמפרטורות: ניסיון ההפיכה בטורקיה, הטרור באירופה והסכסוך בים סין הדרומי הן כולן סוגיות בוערות. אבל דווקא כשהחום עולה, כדאי לקחת צעד אחורה ולנסות ולהבין את התמונה הגדולה. מהם העקרונות השולטים ביחסים בינלאומיים? אלו שיקולים עושות מדינות במדיניות החוץ שלהן? ולמה כדאי להקדיש תשומת לב…

צווחת הברבור, או מדוע נתניהו "שקרן"

ב-1933 גרמניה קיבלה, בשעתה הגורלית ביותר, מוקיון ועדר חולמניים בעלי פטיש למגפי עור ומסדרים צבאיים כמנהיגיה. במקום פוליטיקאי ברזל כמו ביסמרק, עלה לשלטון שרלטן עם חלומות גדולים מדי וחוש מציאות קטן מדי. נכון, הצורר הנאצי היה דמגוג נהדר, אך לא זה קריטריון למנהיג, אהבת העם אליו. שפנגלר קבע שגרמניה צריכה "גיבור, לא סתם טנור הירואי".…

הסולם/ ד"ר ישראל אלדד

מתוך "הגיונות מקרא". כל הזכויות שמורות לילדיו של אלדד. מאז ירדה ההיסטוריוסופיה לעולם רבו הניסיונות לתפוס את התהליכים ההיסטוריים תפיסה מושגית כשרשרת הגיונית, רבו השיטות שהעלו חוקיות כדי להשחיל עליה את חוליות המאורעות המוחשיים ואין לך שיטה שלא נאלצה לאנוס עובדות כדי להתאימם לשיטה ולחוק, אם על דרך מיטת סדום אם על דרך העלמה של…