מחבר: ניצן דוד פוקס

חלק ב' של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.

1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של "מורשת של כוח" נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.

במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על "100 שנות השפלה לאומית", הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.

בפרק הקודם הכרנו את המערכת הפוליטית של סין ואת האדם החזק ביותר בה היום – שי ג'ינפינג. שי והמהפכה שחולל הם המפתח להבין את מעשיה של סין בעולם ולשרטט את העתיד של הרפובליקה העממית של סין. אך לפני שנתקדם אל העתיד, עלינו קודם להכיר את העבר, להכיר את הרעיונות הפילוסופים והגיאוגרפיה שעיצבו את התרבות והמנטאליות הסינית. בפרק היום נדבר על העמקים הפוריים של הנהר הצהוב, על הרמות הצחיחות של מרכז אסיה ולמה הסינים מתכוונים כשהם מדברים על "מנדט השמיים".

כולם מדברים על סין, על איך היא תכבוש את העולם או תתפוצץ כמו בועה. אבל אף אחד לא מדבר על מה באמת סין רוצה או עושה, והאם היא בכלל רוצה לכבוש את העולם? בסדרה החדשה, "קיסר אדום", נצלול למעמקים של סין, נלמד את ההיסטוריה והגיאו-אסטרטגיה שלה וננסה לענות על השאלה שמנקרת בראש של כולנו – מה סין רוצה?

כאוס. רובנו שמענו על "תורת הכאוס", על "אפקט הפרפר", אולי אפילו על "דינמיקה כאוטית". אך מה כל זה אומר? ואיך זה משפיע לא רק על תנועת הכוכבים, אלא גם יכול לעזור לנו להבין מלחמות, את הזירה הבינלאומית ומזג האוויר? בפרקים הקרובים נדבר על כאוס, על מערכות שלא ניתנות לחיזוי ואיך הקונספטים האלה צריכים להשפיע כל חשיבה שלנו על מערכות מורכבות.