בעית הים הכספי (פלג 130)
18 באוגוסט 2022
הים הכספי יכול לספק לבדו את כל צרכי האנרגיה של האיחוד האירופי. אולם הדרך אליו עוברת או דרך מוסקבה, או דרך טהרן.
הים הכספי יכול לספק לבדו את כל צרכי האנרגיה של האיחוד האירופי. אולם הדרך אליו עוברת או דרך מוסקבה, או דרך טהרן.
ארה״ב מציגה אסטרטגיה חדשה לאפריקה שמתחת לסהרה. אזרבייג׳ן, איראן ורוסיה בוחנות נתיבי מסחר חדשים לקשר בין רוסיה והודו. ובנורווגיה בצורת מאיימת על משק החשמל האירופי.
בואו להבין את עתיד הזירה הבינלאומית, ועכשיו-
תקופת היכרות חינם
מנוי לפל״ג – קישור.
ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!
מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.
קישור לספינר – קישור
אחד הפודקסטים האהובים עליי הוא הספינר, שמופק ע״י חגי אלקיים שלם. בספינר חגי עושה לפוליטיקה הפנימית בישראל את מה שאני עושה לזירה הבינלאומית – מסתכל מעבר לספינים לאינטרסים של המפלגות והאישים ומסביר למה בדיוק כל שחקן פוליטי מתנהג כפי שהוא מתנהג. בפרק ״ספין עולמי״ אני וחגי מדברים על איך ספינים מופיעים בזירה הבינלאומית, מדוע מדינות צריכות ספינים, איך ספין מוצלח יכול למנוע מלחמה ואיך ספין גרוע יכול לערער את הזירה הבינלאומית. נהנתי מאוד להקליט את הפרק עם חגי ומקווה שתהנו לא רק מהפרק, אלא גם מהפודקסט המעולה שלו. האזנה נעימה!
קישור להורדת ״אפליקצית מגן״ לאפל ולאנדרואיד
ההלם הכלכלי שנגרם ממשבר הקורונה מחולק לארבע תגובות הלם: הלם ייצור, הלם צריכה, הלם אשראי ולבסוף הלם חדלות פירעון. ממשלות כעת נאבקות למנוע את ההלם השלישי, בלא יודעין מגדילות את הפוטנציאל של ההלם הרביעי.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
מנוי לפל״ג – קישור.
עם הגעת הקורונה לארץ הקודש, צריך לעשות סדר לא רק בעץ התרחישים שיוביל את החלטות הממשלה אלא גם מה עלינו לעשות בתקופה כזו עם כל-כך הרבה אי-וודאות.
מנוי לפל״ג – קישור.
בתקופה של כל-כך הרבה אי-וודאות, אתם צריכים מקור אחד שיעשה לכם סדר בזירה הבינלאומית – פל״ג, מועדון המנויים של ״המשחק הגדול״. פל״ג נועד למי שרוצה יותר – יותר תוכן, יותר מידע ויותר הבנה של העולם. עם פרק שבועי וקבוצת פייסבוק סגורה פל״ג הוא ההשקעה הכי טובה שלכם ב-2020.
קופון 5% הנחה – firstpeleg, מנוי לפל״ג – קישור.
משבר הקורונה באיטליה מבשר על משבר חריף יותר בגוש האירו. איטליה, שכמעט לא זוכה לכותרות בארץ, היא פצצת זמן ביסודות האיחוד עקב חוב ציבורי עצום. משבר הקורונה עלול להיות הניצוץ שיפיל את כל המבנה.
משבר הקורונה בסין הוא הזדמנות מצוינת לחזור לתיאוריה של ברבורים שחורים ולהסביר מדוע עדיף להגיב בפאניקה מוקדם מדי ממאוחר מדי, איך המפלגה שוב נכשלה לענות למשבר בזמן ואיך השילוב של חוב גבוה מדי ואינפלציה גבוהה מדי עלולים להפגיש אותה מול סערה מושלמת של זעם חברתי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.
התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.
שנה חדשה, סדרה חדשה – פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית.
מי שלא יכול לחכות לפרק הראשון, מוזמן לקבל סקירה של הסדרה במסגרת ההרצאה ״(אי) סדר עולמי חדש״. הזמנת כרטיסים כאן – קישור
כשהנפט והגז מצויים בשפע, הון לא חסר, וגם לא כוח צבאי יוקרתי ועצום: כך הפכה איחוד האמירויות לכוח עולה במפרץ הפרסי.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
בפרק היום אנחנו מפנים את מבטנו לזירה שמעטים מדברים עליה, למרות שהיא מתחממת כל הזמן – הקוטב הצפוני. מה הסינים מחפשים בקוטב הצפוני? ולמה הקוטב עתיד להיות זירה חדשה למאבקים בין מעצמות?
ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.
*חדש* הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
״דרך המשי החדשה״ היא ממש לא היוזמה האסטרטגית שמוכרים לכם. בפרק היום נראה את הטעות בגישה הנפוצה וננתח את האינטרסים האמיתים שעומדים מאחוריה ומעצבים אותה.
בפרק הקודם בניתי את החשיבה האסטרטגית של סין כלפי מזרח אסיה והעולם, על בסיס ההבנה שלנו את החשיבה של שי ג׳ינפינג וההנהגה הקומוניסטית. בפרק היום נראה מדוע סין כל כך רוצה לשלוט בטאיוואן ולמה פלישה אליה תהיה הסוף של סין הקומוניסטית, לא טאיוואן.
אני שמח להודיע על הצטרפותי כאנליסט גיאופוליטי בכיר בבית ההשקעות ״אינפיניטי״ בראשות רו”ח אמיר איל, מבתי ההשקעות הגדולים והאיכותיים בארץ.
מה הניע את ״אינפיניטי״ להחלטה? ומה בדיוק עושה אנליסט גיאו-פוליטי? בהכרזה הקצרה.
העלייה של סין אחרי ״מאה שנות השפלה״ היא לא ״עוד עלייה״ – היא שינוי יסודי בסדר העולמי. בפרק היום נראה איך עצם משקלה של סין משנה את הסדר העולמי, מה הפחד שלה מפני ארה״ב ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האיום מפני מעצמת העל היחידה של העולם.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
הקפיצה הטכנולוגית הגדולה של סין פחות קשורה לרצון בקדמה טכנולוגית ויותר לניסיון של המפלגה להפוך את סין למדינת עולם ראשון לפני שהיא קמלה. אדבר על החסכנות הסינית, עתיד הפנסיה בסין ואיך תעשיית היי-טק בסין היא עדיין – למרות כל ההייפ – פרויקט ממשלתי.
בפרק הקודם ראינו איך התערבות ממשלתית במשק הסיני ב-2008 יצרה בועת חוב שהיקפה ורעילותה אין איש יודע. בפרק היום נראה כיצד שי והנהגת המפלגה ניסו לפתור את הבועה ואיך סכסוך הסחר עם טראמפ שיבש הכול.
בפרק הקודם פירקנו את הכלכלה הסינית לארבעת השחקנים המרכזיים בה. אם אתם לא ממש זוכרים, אל דאגה – נעשה סקירה קצרה היום. בפרק היום נראה איך הדינמיקה בין השחקנים הללו יצרה את אחת מבועות האשראי הגדולות בהיסטוריה, בועה שמעתיקה כמעט אחד לאחד את כל הטעויות שהיו בבסיס משבר הסאב-פריים של 2008.
שי ג’ינפינג הצהיר שלמפלגה הקומוניסטית שתי מטרות: התחייה הלאומית של האומה הסינית והרווחה החומרית של העם הסיני. ראינו בפרק הקודם שהמפלגה הקומוניסטית מצדיקה את הדיכוי הפוליטי והאזרחי של תושבי סין בטענה שהיא דואגת לרווחה הכלכלית שלהם. לכאורה נראה שהיא עומדת לפחות בחלק הזה של העסקה – מאז שנות ה-80′ הכלכלה הסינית נמצאת בצמיחה מהירה, והמפלגה זוכה להערכה רבה בעולם הודות להישגים המרשימים שלה בכלכלה. אך האם באמת הסינים פיצחו את המודל לשגשוג כלכלי? לא בטוח. בואו נתחיל.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
ד”ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת – הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.
כיום ד”ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג “הינשוף“. חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של “המשחק הגדול”.
המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.
למה זה מעניין?
א’ צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד”ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.
ב’ כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של “המשחק הגדול”, ש”מדינה” היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.
ג’ כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ’ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב”מאה שנות השפלה”. זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.
אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
בפרק הקודם הכרנו את המערכת הפוליטית של סין ואת האדם החזק ביותר בה היום – שי ג’ינפינג. שי והמהפכה שחולל הם המפתח להבין את מעשיה של סין בעולם ולשרטט את העתיד של הרפובליקה העממית של סין. אך לפני שנתקדם אל העתיד, עלינו קודם להכיר את העבר, להכיר את הרעיונות הפילוסופים והגיאוגרפיה שעיצבו את התרבות והמנטאליות הסינית. בפרק היום נדבר על העמקים הפוריים של הנהר הצהוב, על הרמות הצחיחות של מרכז אסיה ולמה הסינים מתכוונים כשהם מדברים על “מנדט השמיים”.
כולם מדברים על סין, על איך היא תכבוש את העולם או תתפוצץ כמו בועה. אבל אף אחד לא מדבר על מה באמת סין רוצה או עושה, והאם היא בכלל רוצה לכבוש את העולם? בסדרה החדשה, “קיסר אדום”, נצלול למעמקים של סין, נלמד את ההיסטוריה והגיאו-אסטרטגיה שלה וננסה לענות על השאלה שמנקרת בראש של כולנו – מה סין רוצה?
הפרק היום ישנה לחלוטין את איך אתם חושבים על ניהול סיכון ותחזיות, אם בחיים האישיים שלכם, בניהול הפיננסי שלכם או בדיונים הפוליטיים שלכם. אחרי שהכרנו בפרק הקודם את העולם המופלא של כאוס, בפרק היום נכיר תופעה שמתחבאת בכל מערכת מורכבת, כמו פצצה שממתינה לרגע שלה – ברבור שחור. בואו נתחיל.
כאוס. רובנו שמענו על “תורת הכאוס”, על “אפקט הפרפר”, אולי אפילו על “דינמיקה כאוטית”. אך מה כל זה אומר? ואיך זה משפיע לא רק על תנועת הכוכבים, אלא גם יכול לעזור לנו להבין מלחמות, את הזירה הבינלאומית ומזג האוויר? בפרקים הקרובים נדבר על כאוס, על מערכות שלא ניתנות לחיזוי ואיך הקונספטים האלה צריכים להשפיע כל חשיבה שלנו על מערכות מורכבות.
היי!
בפרק האחרון הזהרתי שהאנרכיה שמביאים הקרטלים במקסיקו עלולה לשמש ארגוני טרור. בפרק היום, פרק הסיום, אנו פוגשים אויב וותיק, אויב שחשבנו שאנו מכירים: חיזבאללה. איך הפך ארגון הטרור הלבנוני לאימפרית פשע? ומהן ההשלכות האסטרטגיות של הפעילות הפלילית שלו עלינו ועל ארה”ב? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הקרטלים נמצאים בנדל”ן הכי רגיש לביטחון הלאומי של ארה”ב: מרכז אמריקה. הם מפוררים את המדינה המקסיקנית בעוד היא מצליחה רק לפצל אותם לעוד ועוד ארגונים קטנים יותר ויותר. בפרק היום נלמד מדוע מרכז אמריקה כה חשובה לארה”ב וננסה לראות כיצד הקרטלים עלולים לפגוע בה.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
בפרק היום אנו הולכים דרומה יותר, למשולש הצפוני של מרכז אמריקה. שם נראה איך פשע משתולל והתפוררות שלטון החוק, ביחד עם עוני חריף, דחפו מאות אלפים לעזוב את בתיהם ולחפש חיים טובים יותר בארה”ב. אדבר על המחיר האנושי והפוליטי שהנדידה ההמונית הזו הביאה על מקסיקו וארה”ב ומה האיום שנוצר עם עלייתו של אנדראס מנואל לופז אוברדור כנשיא הנבחר של מקסיקו.
אני שמח להגיש בפניכם את הסדרה החדשה: “הקרטלים”, שתעסוק בסיפור עלייתם של הקרטלים של מקסיקו, בתהליך ההתפתחות שלהם ובהשפעה הגיאופוליטית שלהם על מקסיקו בפרט והאמריקות בכלל. נדבר על קוקאין, על אבולוציה והשוק החופשי. בואו נתחיל.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
רק גאון אסטרטגי כמו פוטין יצליח להוציא את מדינת היהודים – פרייארית. בפרק היום אחשוף את המשחק שרוסיה משחקת איתנו ועם האיראנים, על האפשרויות שלנו בסוריה ולמה ייעוץ חקלאי הוא מה שצריך לשלוח לכורדים במזרח המדינה.
אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?
בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?
איך צרכנות סינית עומדת לשנות את העולם, וכיצד היא כבר עשתה זאת באפריקה.
איך כוח הפך להיות מילת המפתח בפוליטיקה המודרנית, גם הפנימית וגם זו של מדיניות החוץ? בפרק הלא ענייני היום נדבר על הפילוסופיה של בית הקלפים ומה אפשר ללמוד על הפוליטיקה של ימינו דרך המראה שמעמידה הסדרה מולנו.
הפרק היום היה אמור להיות על המלחמה בסוריה ולאן אני חוזה שתתקדם. אבל מפעם לפעם קורה שלא אני כותב את הפרק, אלא הפרק כותב את עצמו. בפרק היום לא נדבר על סוריה, אלא על השחקנית הכי חשובה במזרח התיכון – איראן. ונדבר לא על היכולות הצבאיות שלה, או קמפיין הטרור שלה, אלא על משהו הרבה יותר מהותי – על העובדה שאין איראן אחת, אלא שתיים. בואו נתחיל.
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
לכבוד הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו החודש, הפרק יוקדש לדמוקרטיה הגדולה בעולם – הודו. מהי המציאות הגיאופוליטית של הודו? מה החשיבות שלה במשחק הגדול? מה האתגרים איתם היא מתמודדות? ואיך מדינת ישראל יכולה לעזור בהן? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הפרק היום מוקדש לאחת המדינות המוזרות בתבל: יפן. נדבר על חוקת יפן, האיזון הדרוש במזרח אסיה ואיך טראמפ יכול להיות מתנה לראש ממשלת יפן שינזו אבה.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
מדוע המזרח התיכון קורס? ומה ישראל יכולה לעשות בנידון? הסתכלות היסטורית-גיאוגרפית, בשביל לשרטט את עתיד המזרח התיכון.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
להורדת
אילוסטרציה
ים סין הדרומי הוא ״הים הקריבי״ של סין. אם תצליח לשלוט בו, הוא יפתח את דרכה להפוך להגמון אירו-אסיאתי.
מנוי לפל״ג – קישור.
ב-16/04 התקיים אירוע הלייב הראשון של פל״ג. פתחתי את האירוע בסקירת מצב הקורונה בעולם, המאמצים להשיג חיסון ולאחר מכן פתחתי את הבמה לשאלות מחברי פל״ג. דיברתי על מצב הנפט, משבר כלכלי אפשרי בהמשך ואפילו ניתוח גיאו-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מפני שאני חושב שהנושאים האלו רלוונטים לכולנו, החלטתי לפרסם את ההקלטה לכל ״המשחק הגדול״. אם אתם רוצים להשתתף באירועי לייב עתידיים, אתם מוזמנים להצטרף כמנוי לפל״ג בקישור הבא – קישור. האזנה נעימה!
מלחמת הנפט היא לא הכרזת מלחמה על חברות הפצלים, היא התפכחות רוסית מאופ״ק והסירוב הסעודי להשתחרר מהאשליה שהיא עדיין שולטת בשוק הנפט.
קישור לספינר – קישור
אחד הפודקסטים האהובים עליי הוא הספינר, שמופק ע״י חגי אלקיים שלם. בספינר חגי עושה לפוליטיקה הפנימית בישראל את מה שאני עושה לזירה הבינלאומית – מסתכל מעבר לספינים לאינטרסים של המפלגות והאישים ומסביר למה בדיוק כל שחקן פוליטי מתנהג כפי שהוא מתנהג. בפרק ״ספין עולמי״ אני וחגי מדברים על איך ספינים מופיעים בזירה הבינלאומית, מדוע מדינות צריכות ספינים, איך ספין מוצלח יכול למנוע מלחמה ואיך ספין גרוע יכול לערער את הזירה הבינלאומית. נהנתי מאוד להקליט את הפרק עם חגי ומקווה שתהנו לא רק מהפרק, אלא גם מהפודקסט המעולה שלו. האזנה נעימה!
קישור להורדת ״אפליקצית מגן״ לאפל ולאנדרואיד
ההלם הכלכלי שנגרם ממשבר הקורונה מחולק לארבע תגובות הלם: הלם ייצור, הלם צריכה, הלם אשראי ולבסוף הלם חדלות פירעון. ממשלות כעת נאבקות למנוע את ההלם השלישי, בלא יודעין מגדילות את הפוטנציאל של ההלם הרביעי.
מנוי לפל״ג – קישור.
מעטים הרעיונות שרודפים את התיאוריה של יחסים בינלאומיים כמו ״מאזן הכוח״. בפרק היום נראה מדוע מאזן כוח ללא בסיס ערכי אינו אפשרי, ואיך דווקא מה שהיה אמור למנוע מלחמה הביא את אירופה להשמיד עצמה בשתי מלחמות עולם.
הערה – יש שגיאת הגייה בפרק, הנהר הגרמני הוא אֶלְבֶּה ולא אֶלְבָּה שהוא אי.
מנוי לפל״ג – קישור.
עם הגעת הקורונה לארץ הקודש, צריך לעשות סדר לא רק בעץ התרחישים שיוביל את החלטות הממשלה אלא גם מה עלינו לעשות בתקופה כזו עם כל-כך הרבה אי-וודאות.
מנוי לפל״ג – קישור.
בתקופה של כל-כך הרבה אי-וודאות, אתם צריכים מקור אחד שיעשה לכם סדר בזירה הבינלאומית – פל״ג, מועדון המנויים של ״המשחק הגדול״. פל״ג נועד למי שרוצה יותר – יותר תוכן, יותר מידע ויותר הבנה של העולם. עם פרק שבועי וקבוצת פייסבוק סגורה פל״ג הוא ההשקעה הכי טובה שלכם ב-2020.
קופון 5% הנחה – firstpeleg, מנוי לפל״ג – קישור.
משבר הקורונה באיטליה מבשר על משבר חריף יותר בגוש האירו. איטליה, שכמעט לא זוכה לכותרות בארץ, היא פצצת זמן ביסודות האיחוד עקב חוב ציבורי עצום. משבר הקורונה עלול להיות הניצוץ שיפיל את כל המבנה.
משבר הקורונה בסין הוא הזדמנות מצוינת לחזור לתיאוריה של ברבורים שחורים ולהסביר מדוע עדיף להגיב בפאניקה מוקדם מדי ממאוחר מדי, איך המפלגה שוב נכשלה לענות למשבר בזמן ואיך השילוב של חוב גבוה מדי ואינפלציה גבוהה מדי עלולים להפגיש אותה מול סערה מושלמת של זעם חברתי.
קישור לפרק באתר – קישור.
עם הברקזיט, המתיחות במפרץ והבחירות לנשיאות בארה״ב, 2020 עלולה להסיח את דעתנו ממה שחשוב באמת – השינוי ביחס של ארה״ב לסדר העולמי שהיא עזרה להקים. ברוכים הבאים לסדרה החדשה ״פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית״.
רוצים לדעת איך ״פוסט-אימפריום״ ישפיע על המזרח התיכון? מוזמנים להרצאה ב-26.2 ב-Think&Drink, כרטיסים כאן – קישור.
בשביל להבין את סכסוכי הסחר של ארה״ב צריך להכיר את האיש שמוביל את המאבק בממשל טראמפ ומי שמעוניין לשנות מהיסוד את מערכת הסחר הבינלאומית: רוברט ״בוב״ לייטהייזר. אתם חיים בעולם שלו עכשיו.
התבשרנו בתחילת שנת 2020 שישראל החלה להזרים גז למצרים והפכה ל״מעצמה אנרגטית״. אולם מי שבאמת הופכת למרכז האנרגטי של האזור בתמיכה אירופית היא מצרים. מה האיחוד האירופי מחפש בים התיכון? ואיך בשורת הגז היא גם הבשורה של יחסים חדשים בין ישראל לאיחוד? הכול בפרק היום.
שנה חדשה, סדרה חדשה – פוסט-אימפריום: ארה״ב ומשבר ההנהגה העולמית.
מי שלא יכול לחכות לפרק הראשון, מוזמן לקבל סקירה של הסדרה במסגרת ההרצאה ״(אי) סדר עולמי חדש״. הזמנת כרטיסים כאן – קישור
כשהנפט והגז מצויים בשפע, הון לא חסר, וגם לא כוח צבאי יוקרתי ועצום: כך הפכה איחוד האמירויות לכוח עולה במפרץ הפרסי.
הזמנת כרטיסים להרצאה ״אי-סדר עולמי חדש״ – קישור
מול מתחים בבית, איומים מבחוץ, כלכלה מדשדשת ועבר של אנרכיה, למפלגה הקומוניסטית של סין לא תהיה ברירה אלא – להדק את אחיזתה בחברה. ברוכים הבאים לסין החדשה.
הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
אתם אולי לא מתעניינים במפלגה, אך המפלגה מתעניינת בכם. בפרק היום נראה למה המחשבות שלכם על סין הן לא שלכם, מה המפלגה עושה בשביל לקנות לבבות ולמה אף פעם אל תקבלו הזמנה לארוחת ערב בסין.
בפרק היום אנחנו מפנים את מבטנו לזירה שמעטים מדברים עליה, למרות שהיא מתחממת כל הזמן – הקוטב הצפוני. מה הסינים מחפשים בקוטב הצפוני? ולמה הקוטב עתיד להיות זירה חדשה למאבקים בין מעצמות?
ההכרזה האחרונה של טראמפ על ״שלב 1 של הסכם הסחר״ היא ספין. היא ספין שנותן לו עליה בבורסה, בעוד שלא ברור אם נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הסחר.
*חדש* הזמנת ״המשחק הגדול״ אליכם – קישור
״דרך המשי החדשה״ היא ממש לא היוזמה האסטרטגית שמוכרים לכם. בפרק היום נראה את הטעות בגישה הנפוצה וננתח את האינטרסים האמיתים שעומדים מאחוריה ומעצבים אותה.
בפרק הקודם בניתי את החשיבה האסטרטגית של סין כלפי מזרח אסיה והעולם, על בסיס ההבנה שלנו את החשיבה של שי ג׳ינפינג וההנהגה הקומוניסטית. בפרק היום נראה מדוע סין כל כך רוצה לשלוט בטאיוואן ולמה פלישה אליה תהיה הסוף של סין הקומוניסטית, לא טאיוואן.
אני שמח להודיע על הצטרפותי כאנליסט גיאופוליטי בכיר בבית ההשקעות ״אינפיניטי״ בראשות רו”ח אמיר איל, מבתי ההשקעות הגדולים והאיכותיים בארץ.
מה הניע את ״אינפיניטי״ להחלטה? ומה בדיוק עושה אנליסט גיאו-פוליטי? בהכרזה הקצרה.
העלייה של סין אחרי ״מאה שנות השפלה״ היא לא ״עוד עלייה״ – היא שינוי יסודי בסדר העולמי. בפרק היום נראה איך עצם משקלה של סין משנה את הסדר העולמי, מה הפחד שלה מפני ארה״ב ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האיום מפני מעצמת העל היחידה של העולם.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
הקפיצה הטכנולוגית הגדולה של סין פחות קשורה לרצון בקדמה טכנולוגית ויותר לניסיון של המפלגה להפוך את סין למדינת עולם ראשון לפני שהיא קמלה. אדבר על החסכנות הסינית, עתיד הפנסיה בסין ואיך תעשיית היי-טק בסין היא עדיין – למרות כל ההייפ – פרויקט ממשלתי.
בפרק הקודם ראינו איך התערבות ממשלתית במשק הסיני ב-2008 יצרה בועת חוב שהיקפה ורעילותה אין איש יודע. בפרק היום נראה כיצד שי והנהגת המפלגה ניסו לפתור את הבועה ואיך סכסוך הסחר עם טראמפ שיבש הכול.
בפרק הקודם פירקנו את הכלכלה הסינית לארבעת השחקנים המרכזיים בה. אם אתם לא ממש זוכרים, אל דאגה – נעשה סקירה קצרה היום. בפרק היום נראה איך הדינמיקה בין השחקנים הללו יצרה את אחת מבועות האשראי הגדולות בהיסטוריה, בועה שמעתיקה כמעט אחד לאחד את כל הטעויות שהיו בבסיס משבר הסאב-פריים של 2008.
שי ג’ינפינג הצהיר שלמפלגה הקומוניסטית שתי מטרות: התחייה הלאומית של האומה הסינית והרווחה החומרית של העם הסיני. ראינו בפרק הקודם שהמפלגה הקומוניסטית מצדיקה את הדיכוי הפוליטי והאזרחי של תושבי סין בטענה שהיא דואגת לרווחה הכלכלית שלהם. לכאורה נראה שהיא עומדת לפחות בחלק הזה של העסקה – מאז שנות ה-80′ הכלכלה הסינית נמצאת בצמיחה מהירה, והמפלגה זוכה להערכה רבה בעולם הודות להישגים המרשימים שלה בכלכלה. אך האם באמת הסינים פיצחו את המודל לשגשוג כלכלי? לא בטוח. בואו נתחיל.
***חשוב*** – סקר המשחק הגדול – קישור.
“פוליטיקה כמקצוע”/מקס וובר – קישור.
“המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו”ם”/מכון ברוקינגס – קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג’יאנג או במערכת “האשראי החברתי”, אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.
באוקטובר 2017 שי ג’ינפינג הציג בפני הקונגרס המפלגתי את דו”ח העבודה שלו לשנים 2012-2017. בשלוש וחצי שעות של נאום שי הציג את ההישגים הגדולים של המפלגה בחמש השנים שהיו ושרטט את החזון של המפלגה לחמש השנים הבאות ואף לעתיד הרחוק. בפרק היום נזקק את השקפתו של שי ג’ינפינג מתוך הנאום. אל תדאגו – הפרק לא יהיה באורך של שלוש וחצי שעות. הודות להיכרות שלנו עם מושגי מפתח בחשיבה המדינית הסינית, עם “מאה שנות השפלה“, עם מאבקי הכוח במפלגה הסינית (חלק א’ וחלק ב’) ועם הביוגרפיה האישית של שי, יהיה לנו קל להוציא מהנאום של שי את השקפת העולם שלו, השקפת עולם שהיא תנחה אותנו בסקירת הפעילות של סין בעולם היום, אם בכלכלה, בטכנולוגיה או ב”דרך המשי החדשה”.
ד”ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת – הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.
כיום ד”ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג “הינשוף“. חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של “המשחק הגדול”.
המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.
למה זה מעניין?
א’ צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד”ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.
ב’ כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של “המשחק הגדול”, ש”מדינה” היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.
ג’ כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ’ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב”מאה שנות השפלה”. זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.
אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.
ב-2012 שי ג’ינפינג היה מוכן לתפקיד הגדול הבא שלו – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הנסיך האפור מפוג’יאן עמד לשבת בקודקוד הכוח של סין. אף אחד לא ניחש שעם ישיבתו על הכס הוא יפתח בטיהור כמוהו לא ראתה המפלגה מאז המהפכה התרבותית של מאו.
עריכה והלחנת מוסיקה – גיא שילה
התחלנו את “קיסר אדום” לפני חודשיים, במבוא לפוליטיקה הסינית. סקרנו ב-4 פרקים את ההיסטוריה והתרבות הסינית עד כמעט ימינו אנו, בדגש על הדינמיקה הפוליטית בה. דיברנו על נפילתה של שושלת צ’ינג, על המהפכה הפרטית של מאו והמחנות בצמרת המפלגה הקומוניסטית. רק עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את סין, את המפלגה הקומוניסטית, אנחנו יכולים לפנות ולטפל בנושא המרכזי שלנו – “הקיסר האדום”, שי ג’ינפינג. בואו נתחיל.
חלק ב’ של מורשת של כוח מספר על המאבק שהתחולל על נשמתה של סין בין הרפורמים לשמרנים, על הפגנות כיכר טיאננמן ומה ההחלטה שדנג שיאו-פינג קיבל ששינתה את הכול.
1949 סימנה שלב חדש בהיסטוריה הסינית: לא עוד קיסרות, כי אם רפובליקה קומוניסטית. מה שלא השתנה הם מאבקים הכוח: כמו בחצר הקיסרית של המאות הקודמות, המפלגה הקומוניסטית רחשה מאבקי כוח בקרב צמרת המפלגה. בחלק הראשון של “מורשת של כוח” נכיר את המאבק שהפך לטראומה למפלגה: המהפכה התרבותית של מאו ואיך אדם אחד כמעט הצליח להשמיד את המפלגה כולה.
במשך אלפיים שנה הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם, הממלכה התיכונה, הלב של הסדר העולמי. הם היו בטוחים שהם-הם התרבות העליונה על כל השאר. ואז באו האירופאים. בפרק היום נדבר על “100 שנות השפלה לאומית”, הנרטיב מרכזי של המפלגה הקומוניסטית ונראה איך סין הפכה במספר כה מועט של שנים מאימפריה משגשגת למדינה מוכה ומושפלת.
בפרק הקודם הכרנו את המערכת הפוליטית של סין ואת האדם החזק ביותר בה היום – שי ג’ינפינג. שי והמהפכה שחולל הם המפתח להבין את מעשיה של סין בעולם ולשרטט את העתיד של הרפובליקה העממית של סין. אך לפני שנתקדם אל העתיד, עלינו קודם להכיר את העבר, להכיר את הרעיונות הפילוסופים והגיאוגרפיה שעיצבו את התרבות והמנטאליות הסינית. בפרק היום נדבר על העמקים הפוריים של הנהר הצהוב, על הרמות הצחיחות של מרכז אסיה ולמה הסינים מתכוונים כשהם מדברים על “מנדט השמיים”.
כולם מדברים על סין, על איך היא תכבוש את העולם או תתפוצץ כמו בועה. אבל אף אחד לא מדבר על מה באמת סין רוצה או עושה, והאם היא בכלל רוצה לכבוש את העולם? בסדרה החדשה, “קיסר אדום”, נצלול למעמקים של סין, נלמד את ההיסטוריה והגיאו-אסטרטגיה שלה וננסה לענות על השאלה שמנקרת בראש של כולנו – מה סין רוצה?
הפרק היום ישנה לחלוטין את איך אתם חושבים על ניהול סיכון ותחזיות, אם בחיים האישיים שלכם, בניהול הפיננסי שלכם או בדיונים הפוליטיים שלכם. אחרי שהכרנו בפרק הקודם את העולם המופלא של כאוס, בפרק היום נכיר תופעה שמתחבאת בכל מערכת מורכבת, כמו פצצה שממתינה לרגע שלה – ברבור שחור. בואו נתחיל.
כאוס. רובנו שמענו על “תורת הכאוס”, על “אפקט הפרפר”, אולי אפילו על “דינמיקה כאוטית”. אך מה כל זה אומר? ואיך זה משפיע לא רק על תנועת הכוכבים, אלא גם יכול לעזור לנו להבין מלחמות, את הזירה הבינלאומית ומזג האוויר? בפרקים הקרובים נדבר על כאוס, על מערכות שלא ניתנות לחיזוי ואיך הקונספטים האלה צריכים להשפיע כל חשיבה שלנו על מערכות מורכבות.
בפרק האחרון הזהרתי שהאנרכיה שמביאים הקרטלים במקסיקו עלולה לשמש ארגוני טרור. בפרק היום, פרק הסיום, אנו פוגשים אויב וותיק, אויב שחשבנו שאנו מכירים: חיזבאללה. איך הפך ארגון הטרור הלבנוני לאימפרית פשע? ומהן ההשלכות האסטרטגיות של הפעילות הפלילית שלו עלינו ועל ארה”ב? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הקרטלים נמצאים בנדל”ן הכי רגיש לביטחון הלאומי של ארה”ב: מרכז אמריקה. הם מפוררים את המדינה המקסיקנית בעוד היא מצליחה רק לפצל אותם לעוד ועוד ארגונים קטנים יותר ויותר. בפרק היום נלמד מדוע מרכז אמריקה כה חשובה לארה”ב וננסה לראות כיצד הקרטלים עלולים לפגוע בה.
גרעון הסחר של ארה״ב מאפשר לכלכלה הגלובאלית לפעול. סין והאיחוד האירופי תלויות בייצוא לאמריקנים. טראמפ יודע זאת.
בפרק היום אנו הולכים דרומה יותר, למשולש הצפוני של מרכז אמריקה. שם נראה איך פשע משתולל והתפוררות שלטון החוק, ביחד עם עוני חריף, דחפו מאות אלפים לעזוב את בתיהם ולחפש חיים טובים יותר בארה”ב. אדבר על המחיר האנושי והפוליטי שהנדידה ההמונית הזו הביאה על מקסיקו וארה”ב ומה האיום שנוצר עם עלייתו של אנדראס מנואל לופז אוברדור כנשיא הנבחר של מקסיקו.
אני שמח להגיש בפניכם את הסדרה החדשה: “הקרטלים”, שתעסוק בסיפור עלייתם של הקרטלים של מקסיקו, בתהליך ההתפתחות שלהם ובהשפעה הגיאופוליטית שלהם על מקסיקו בפרט והאמריקות בכלל. נדבר על קוקאין, על אבולוציה והשוק החופשי. בואו נתחיל.
הקלחת הבלקנית היא הבטן הרכה של האיחוד האירופי. רוסיה וטורקיה שמחות לנצל זאת.
רק גאון אסטרטגי כמו פוטין יצליח להוציא את מדינת היהודים – פרייארית. בפרק היום אחשוף את המשחק שרוסיה משחקת איתנו ועם האיראנים, על האפשרויות שלנו בסוריה ולמה ייעוץ חקלאי הוא מה שצריך לשלוח לכורדים במזרח המדינה.
אנו מגיעים לסיומה של הסדרה “העולם על-פי מוסקבה” ובפרק האחרון נאזין למנהיג הבלתי מעורער של המעצמה הרוסית: ולדימיר פוטין. מהי הביקורת של פוטין על הסדר העולמי? מהם הפגמים החמורים בו? וכיצד ניתן לתקן אותם?
בפרק היום של המשחק הגדול נדבר על איך רוסיה הפכה מהאיום הקונבנציונאלי הכי גדול על אירופה, לאיום ההיברידי הכי גדול עליה. נדבר על איך היא משתמשת ברשתות חברתיות, במדיה, בכוחות מיוחדים ושכירי חרב בשביל לנהל את המלחמה שלה נגד המערב.
מאז 1946, ארה”ב ביצעה 81 מבצעים לשינוי שלטון במדינות מסביב לעולם. בפרק היום נחדור ללב הפרנויה הרוסית – מדוע פוטין חושב שכל מפגין הוא סוכן אמריקאי, שכל מהומה היא מזימה אמריקאית?
בפרקים הקרובים אנו צוללים לעולם של הגיאוסטרטגיה הרוסית ומעלים משם אוצרות חבויים. ובפרק היום – האם ארה”ב היא לא הגולם החביב שכולנו חושבים שהיא?
איך צרכנות סינית עומדת לשנות את העולם, וכיצד היא כבר עשתה זאת באפריקה.
איך כוח הפך להיות מילת המפתח בפוליטיקה המודרנית, גם הפנימית וגם זו של מדיניות החוץ? בפרק הלא ענייני היום נדבר על הפילוסופיה של בית הקלפים ומה אפשר ללמוד על הפוליטיקה של ימינו דרך המראה שמעמידה הסדרה מולנו.
הפרק היום היה אמור להיות על המלחמה בסוריה ולאן אני חוזה שתתקדם. אבל מפעם לפעם קורה שלא אני כותב את הפרק, אלא הפרק כותב את עצמו. בפרק היום לא נדבר על סוריה, אלא על השחקנית הכי חשובה במזרח התיכון – איראן. ונדבר לא על היכולות הצבאיות שלה, או קמפיין הטרור שלה, אלא על משהו הרבה יותר מהותי – על העובדה שאין איראן אחת, אלא שתיים. בואו נתחיל.
בפרק היום נעסוק במלחמה הארוכה ביותר של ארה”ב, נדבר על מכרות נחושת שוממים ואיך הטאליבן – מארגוני הטרור המושמצים בעולם – זוכה לבעלי ברית באסלאמאבאד, טהרן ואפילו מוסקבה.
לכבוד הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו החודש, הפרק יוקדש לדמוקרטיה הגדולה בעולם – הודו. מהי המציאות הגיאופוליטית של הודו? מה החשיבות שלה במשחק הגדול? מה האתגרים איתם היא מתמודדות? ואיך מדינת ישראל יכולה לעזור בהן? כל זאת ועוד בפרק היום. בואו נתחיל.
הפרק היום מוקדש לאחת המדינות המוזרות בתבל: יפן. נדבר על חוקת יפן, האיזון הדרוש במזרח אסיה ואיך טראמפ יכול להיות מתנה לראש ממשלת יפן שינזו אבה.
האביב הגיע, הטבע פורח, טראמפ מצייץ והגיע הזמן לבחון את התרומה שיכולה להיות לו במשחק הגדול. בפרק היום נעסוק בדרישה שלו שבעלות הברית של ארה”ב “צריכות לשלם”, נתהה למה אירופה הפכה למדינת חסות ונבין מה הקשר בין הסדר הליבראלי והעצמות בגוף שלנו.
היסטורית, רוסיה אוימה ע״י מערב אירופה חזקה. האיחוד האירופי אפשר מצב של שלום יציב במערב היבשת, דבר רצוי, אך שהוביל גם להיחלשות צבאית. רוסיה היום יכולה לפעול בחופשיות במזרח אירופה, משום החולשה האירופית.
מדוע המזרח התיכון קורס? ומה ישראל יכולה לעשות בנידון? הסתכלות היסטורית-גיאוגרפית, בשביל לשרטט את עתיד המזרח התיכון.
הפרק היום מוקדש כולו לגיאו-אסטרטגיה ולאחד המודלים החשובים בגיאופוליטיקה – האי העולמי.
ביחד נצלול למשחק בין גיאוגרפיה ופוליטיקה (הבסיס לגיאופוליטיקה) ומשם נעלה ונביט על העולם כולו כמערכת גיאופוליטית אחת. נבין מדוע האמריקאים ניהלו מלחמות נגד בריה”מ בוויטנאם ונשרטט את הקווים לסדר העולמי החדש שמתחיל להופיע.
ים סין הדרומי הוא ״הים הקריבי״ של סין. אם תצליח לשלוט בו, הוא יפתח את דרכה להפוך להגמון אירו-אסיאתי.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
