ניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית
המתקפה האחרונה על סעודיה – אולי ע״י החות׳ים, אולי ע״י האיראנים – היא עוד דוגמה לעולם החדש שאנחנו חיים בו. מבלי ששמנו לב, בשקט-בשקט, העולם השתנה בצורה מהותית. חלקנו עוד חושבים שאנחנו חיים בעולם בו ארה״ב תלויה בנפט במזרח התיכון ושמחירי הנפט מושפעים בעיקר מהיציבות במפרץ הפרסי. עולם בו אופ״ק הוא הארגון הקובע את מחיר…
אני שמח להודיע על הצטרפותי כאנליסט גיאופוליטי בכיר בבית ההשקעות ״אינפיניטי״ בראשות רו"ח אמיר איל, מבתי ההשקעות הגדולים והאיכותיים בארץ. מה הניע את ״אינפיניטי״ להחלטה? ומה בדיוק עושה אנליסט גיאו-פוליטי? בהכרזה הקצרה.
העלייה של סין אחרי ״מאה שנות השפלה״ היא לא ״עוד עלייה״ - היא שינוי יסודי בסדר העולמי. בפרק היום נראה איך עצם משקלה של סין משנה את הסדר העולמי, מה הפחד שלה מפני ארה״ב ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האיום מפני מעצמת העל היחידה של העולם.
כולנו שמענו מה קורה בשינג׳יאנג, אך אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה קורה. בפרק היום של קיסר אדום נכיר את הרקע ליצירתה של מדינת משטרה שמשלבת דיכוי חברתי ורדיפה אישית עם טכנולוגית עילית של המאה ה-21.
הקפיצה הטכנולוגית הגדולה של סין קדימה פחות קשורה לרצון בקדמה טכנולוגית ויותר לניסיון של המפלגה להפוך את סין למדינת עולם ראשון לפני שהיא קמלה ומתה. אדבר על החסכנות הסינית, עתיד הפנסיה בסין ואיך תעשיית היי-טק בסין היא עדיין - למרות כל ההייפ - פרויקט ממשלתי.
בעקבות פניות חוזרות של עוקבים, החלטתי לפרסם רשימה של פודקסטים שאני עוקב אחריהם. אם אתם קוראים את זה וכבר נובמבר 2019, שלחו הודעה שאוציא את מהדורת החורף (בהנחה ומשהו השתנה ברשימה): Monocle 24: The Foreign Desk - סקירה מעולה של סוגיות בינלאומיות בוערות, עם מומחים מכל העולם. Planet Money - נחמד, טיפה שטחי בסיקור אך…
בפרק הקודם ראינו איך התערבות ממשלתית במשק הסיני ב-2008 יצרה בועת חוב שהיקפה ורעילותה אין איש יודע. בפרק היום נראה כיצד שי והנהגת המפלגה ניסו לפתור את הבועה ואיך סכסוך הסחר עם טראמפ שיבש הכול.
בפרק הקודם פירקנו את הכלכלה הסינית לארבעת השחקנים המרכזיים בה. אם אתם לא ממש זוכרים, אל דאגה – נעשה סקירה קצרה היום. בפרק היום נראה איך הדינמיקה בין השחקנים הללו יצרה את אחת מבועות האשראי הגדולות בהיסטוריה, בועה שמעתיקה כמעט אחד לאחד את כל הטעויות שהיו בבסיס משבר הסאב-פריים של 2008.
שי ג'ינפינג הצהיר שלמפלגה הקומוניסטית שתי מטרות: התחייה הלאומית של האומה הסינית והרווחה החומרית של העם הסיני. ראינו בפרק הקודם שהמפלגה הקומוניסטית מצדיקה את הדיכוי הפוליטי והאזרחי של תושבי סין בטענה שהיא דואגת לרווחה הכלכלית שלהם. לכאורה נראה שהיא עומדת לפחות בחלק הזה של העסקה – מאז שנות ה-80' הכלכלה הסינית נמצאת בצמיחה מהירה, והמפלגה זוכה להערכה רבה בעולם הודות להישגים המרשימים שלה בכלכלה. אך האם באמת הסינים פיצחו את המודל לשגשוג כלכלי? לא בטוח. בואו נתחיל.
***חשוב*** - סקר המשחק הגדול - קישור. "פוליטיקה כמקצוע"/מקס וובר - קישור. "המשחק ארוך הטווח של סין בנוגע לזכויות אדם באו"ם"/מכון ברוקינגס - קישור.
כולם מדווחים על זכויות האדם בסין, אך אף אחד לא מדבר על מה חושבת המפלגה הקומוניסטית עליהן. הסכנה מסין אינה נמצאת במחנות לחינוך מחדש בשינג'יאנג או במערכת "האשראי החברתי", אלא בעמדת המפלגה הקומוניסטית שעדיף למדינה להקריב את זכויות האזרח של יחידים, בשביל השגשוג של החברה. נשמע אבסורדי? לא בעיני הסינים ובעיני מחנה הולך וגדל של מדינות בעולם.