1

פלג 80: אפגניסטן – מה הלאה?

תקציר

  1. בפני אפגניסטן עומדים שני תרחישים: כמדינה יציבה אך נחשלת, או כמוקד אי-יציבות שיפיץ טרור, פליטים וסמים לאזור.
  2. הטאליבאן צריך לבצע שלושה דברים בשביל לייצב את המדינה: להבטיח שאפגניסטן לא הופכת מדינה מצורעת; לייצב ביטחונית את המדינה, כשהדרך המועדפת היא ע״י ממשלת קואליציה עם שחקנים פוליטים אחרים בה; למשוך הון זר למדינה.
  3. אם יכשל, אפגניסטן צפויה להדרדר למלחמת אזרחים ואנרכיה. פליטים ינועו לעבר מרכז אסיה ואיראן, ופקיסטן כנראה תחווה גל טרור חדש. סין, רוסיה ואיראן ינסו לייצב את המדינה, אך למעט איראן לא צפוי שהן יכנסו צבאית אליה.

להורדת הפרק – קישור.

בשבוע שעבר הטאליבאן נכנס לקאבול ועכשיו השאלה שכולם רוצים לדעת היא: מה הצעד הבא של הטאליבאן ומה הלאה לאפגניסטן?

לפני כחודש בערך עסקנו בעתיד של אפגניסטן [ראו כאן]. עסקנו במשמעויות האסטרטגיות של היציאה האמריקנית מאפגניסטן וראינו שיש שני תרחישים לעתיד המדינה: בתרחיש אחד אפגניסטן תהפוך למדינה יציבה גם אם עדיין נחשלת. אמרנו שתרחיש כזה יכול להתממש אם על ידי הסכם שלום בין הממשלה האפגנית ובין הטאליבאן, ואם על ידי כיבוש כל המדינה תחת הטאליבאן והחלת שלטונו בצורה אפקטיבית.

התרחיש השני הוא של אפגניסטן כמוקד אי יציבות. אפגניסטן תתערער עקב מלחמות בין השחקנים השונים במדינה, והיא תהפוך למוקד אי-יציבות: היא תפיץ טרור, פליטים וסמים, בעיקר הרואין ואופיום, למדינות שסובבות אותה.

ראינו בניתוח הקודם שמוקד אי יציבות אפגני יאיים על רוסיה, על איראן והכי הרבה על סין. קבענו את זה על בסיס כך שאפגניסטן היא צומת יבשתי חשוב שמחבר בין איראן, סין, תת היבשת ההודית ומרכז אסיה. משום שמרכז אסיה היא מישור שמשתלב בצפונו עם המישור הרוסי הגדול, גם רוסיה במידת מה מחוברת לאפגניסטן ומושפעת ממה שקורה בה.

לכן אפגניסטן כמוקד של אי יציבות תהיה איום על כל אחת מהמדינות האלו. איראן תהיה מוטרדת מכניסה של פליטים וסמים אליה דרך הגבול מאפגניסטן. רוסיה תהיה מודאגת מתנועה של ג'יהאדיסטים גם למרכז אסיה וגם לצפון הקווקז. יש כיום בקרב שורות הטאליבאן לוחמים שהגיעו מצפון הקווקז וסביר שעכשיו עם ניצחון הטאליבאן יחזרו לביתם כדי לנסות ולהמשיך את הניצחון של הכוחות הג'יהאדיסטים [מקור]. הפעם במקום נגד הממשלה בקאבול, נגד הממשלה במוסקבה.

אבל מי שהכי יכולה להיפגע מחוסר יציבות באפגניסטן היא סין משתי סיבות מרכזיות. ראשית, סין מודאגת מהפעילות של בדלנים אויגורים בקרב הטאליבאן. כפי שראינו בניתוח הקודם, התנועה האיסלמית של מזרח טורקסטן עובדת עם הטאליבאן. מדובר בתנועה של בדלנים אויגורים המעוניינים לשחרר את שינג׳יאנג משליטת בייג׳ין. הסינים מוטרדים שהתנועה תפעיל בסיסים באפגניסטן שמהם היא תוכל לפעול בשינג'יאנג שבמערב סין [מקור].

שנית, סין חוששת להשקעות שלה בפקיסטן. מאז 2013 סין השקיע כ-14 מיליארד דולר בפרויקטים שונים בפקיסטן, עובדת ליצור מסדרון כלכלי שיחבר את פקיסטן אליה, וייתן לה גישה ישירה לים הערבי והמפרץ הפרסי [מקור].

פקיסטן מושפעת ממה שקורה באפגניסטן משום הדמיון האתני בין העמים, ומשום הגבול החדיר ביניהן. גם בפקיסטן יש ג'יהאדיסטים. יש אפילו ארגון שקורא לעצמו ״תנועת הטאליבאן בפקיסטן״ [מקור]. עם הניצחונות של הטאליבאן באפגניסטן אנחנו רואים עליה במספר התקפות הטרור בפקיסטן ובמיוחד עליה במתקפות הטרור נגד יעדים סינים כמו תשתיות סיניות, פרויקטי בנייה סינים וכמובן אישים סינים. סביר שככל שאפגניסטן יותר תתערער, כן הטרור במדינה יגדל בהיקפו ובמספר המתקפות, מאיים על היציבות של פקיסטן ופוגע בהשקעות הסיניות במדינה.

בנוסף, דיברנו על כך שארה"ב לא תיפגע מהנסיגה הזו, לא בטווח הארוך. ארה"ב מוציאה את כוחותיה ממדינה נעולה יבשתית ומפסיקה להשקיע כוח אדם וכסף במשימה שהיא מעולם לא הייתה יכולה לנצח בה, של להקים מדינה מערבית מודרנית באפגניסטן. אי אפשר לכפות דמוקרטיה. אי אפשר לכפות חברה ליברלית על מדינה שבמשך רוב שנותיה הייתה במלחמת אזרחים. אז האמריקנים יוצאים מאפגניסטן, מפסיקים להשקיע במשימה שאי-אפשר לנצח ומותירים בעיה משמעותית ליריבות הגדולות שלהם באירו-אסיה: סין, איראן ורוסיה.

עד כאן על מה דיברנו. על מה אנחנו הולכים לדבר היום?

למרות כל הדרמה סביב מה שקרה וקורה בקאבול בעקבות השתלטות הטאליבאן על העיר, ההשתלטות עצמה עדיין לא מספרת לנו איזה משני התרחישים שדיברנו עליהם יתממש. היא כן עוזרת לנו לצייר בצורה יותר מדויקת את הנתיבים שיכולים להוביל את אפגניסטן לאחד משני התרחישים, של או מדינה יציבה או מוקד אי יציבות. איך? הכול בניתוח היום. בואו נתחיל.

הדרך לייצוב אפגניסטן

אני רוצה להתחיל דווקא באיך אפגניסטן יכולה להפוך למדינה יציבה, מפני שדווקא התרחיש הזה נראה בעיני רבים כתרחיש הבלתי-אפשרי. אנשים מסתכלים על הטאליבאן כעוד ארגון טרור קיצוני שהולך להכניס את אפגניסטן לעידן האבן עם הלקאות, הוצאות להורג, הרס של טכנולוגיה, של מדע, וכמובן רדיפת נשים ומיעוטים דתיים.

אם תשימו לב, הטאליבאן בשבועות האחרונים נמצא בקמפיין יח"צ בינלאומי שנועד לשדר שני מסרים מרכזיים: ראשית, השתנינו. אנחנו לא פה בשביל להכניס את אפגניסטן לעידן האבן, אנחנו לא פה בשביל להקים שוב מדינת מחסה לארגוני טרור זרים, אנחנו לא מתכוונים לרדוף נשים ומיעוטים [מקור].

שנית, אנחנו רוצים לעבוד עם העולם. אנחנו רוצים למשוך השקעות, אנחנו רוצים לקדם את אפגניסטן, אנחנו רוצים יחסים טובים עם השכנות שלנו. בניגוד לשנות ה-90׳ הטאליבאן נמצא במגעים עם סין, רוסיה ואיראן, והוא ניסה להתקרב למיעוט השיעי במדינה [מקור]. הוא מנסה ליצור תמונה שלו כארגון מתון ופחות אלים ממה שהיה בשנות ה-90׳.

למה הטאליבאן עושה את זה? בואו נשים רגע בצד את השאלה אם אנחנו יכולים לבטוח בהבטחות של הטאליבאן. כנראה שלא, לא עד שהוא יוכיח את עצמו. אבל זו השאלה הפחות מעניינת. השאלה המעניינת היא למה הטאליבאן מנהל את קמפיין היח"צ הזה? למה הוא הולך לבייג'ין? למה הוא הולך למוסקבה? למה הוא הולך לטהרן? למה יש מגעים אפילו עם ניו דלהי? למה הוא משקיע אנרגיה ביחסי חוץ, ובשיווק תדמית חדשה שלו?

בשביל לענות על השאלה הזו, בואו ונסתכל על המצב מנקודת המבט של הטאליבאן. הוא עכשיו כבש את קאבול והפך להיות דה פקטו הממשלה החדשה באפגניסטן. יש הבדל עצום בין להיות ארגון גרילה שמנהל מלחמה נגד ממשלה ובין להיות הממשלה. עכשיו הטאליבאן צריך לדאוג ללגיטימיות שלו לשלוט. הוא צריך להצדיק בעיני העם האפגני למה הם צריכים לתת לו לשלוט. והדבר הכי בסיסי שהוא צריך לדאוג לשם כך הוא לספק שירותים לעם האפגני. אם זה חינוך, אם זה בריאות במיוחד בזמן משבר הקורונה, אם זה בפינוי של אשפה, אם זה במים, אם זה בחשמל. הטאליבאן עכשיו עבר ממצב שבו הוא מתעסק בעיקר בקמפיין צבאי לניהול אדמיניסטרטיבי אזרחי של המדינה. ומה שהוא צריך בשביל לנהל את המדינה הוא קודם כל תקציב.

ההוצאה הציבורית באפגניסטן עמדה ב-2019 סביב ה-11 מיליארד דולר [מקור]. כ-75% ממנה מומן ע"י סיוע זר, ע"י מענקים, ע"י תרומות של מדינות העולם. מתוך ההוצאה הציבורית, כ-6 מיליארד דולר הייתה רק הוצאה אזרחית, על שירותים ותוכניות שונות לרווחת העם האפגני. השאר, כ-5 מיליארד דולר, הועבר לצבא. איך הטאליבן עכשיו יממן את תקציב המדינה, אם לא תהיה לו יותר גישה לסיוע זר?

לטאליבאן יש מקורות הכנסה משל עצמו, אך אינם מספיקים. ב-20 השנים מאז הפלישה האמריקנית הטאליבאן פיתח אימפריה עסקית, הכוללת כריה ומכירה של מחצבים כמו שיש או זהב [מקור], מיסוי של אזורים תחת שליטתו וסחר בסמים, כמו אופיום, הרואין ומתאמפטמין. האימפריה העסקית שלו הרוויחה סכומים נאים, עם הערכות נעות בין 300 מיליון לעד 1.6 מיליארד דולר בשנה [מקור]. מדובר בתקציב מכובד לארגון טרור, אך לא מספיק בשביל לנהל מדינה. גם אם נניח שהוא יחתוך חצי מההוצאה הציבורית ע"י פירוק צבא אפגניסטן, עדיין הוא יצטרך לממן כ-6 מיליארד דולר של הוצאות אזרחיות.

חמור מהגרעון התקציבי, הטאליבן כבר בטווח הזמן המיידי עומד בפני משבר הומניטרי משמעותי: כ-40% מהיבול במדינה נהרס ע״י בצורת [מקור]. אפגניסטן תלויה בייבוא מזון בשביל להאכיל את האוכלוסייה שלה, ובעקבות השתלטות הטאליבן המטבע האפגני עבר פיחות מול הדולר. אם הטאליבן לא ימצא דרך לייצב את הכלכלה במהירות, ולהאכיל את העם האפגני, הוא יראה התפרצות של זעם ציבורי שיכולה להתדרדר במהירות למלחמת אזרחים חדשה.

הבעיה של הטאליבאן היא שהסיוע הבינלאומי מתחיל להיעצר בגלל הניצחון שלו. רוב התורמים הגדולים לאפגניסטן הן מדינות מערביות ובמיוחד ארה"ב. ממשל ביידן הקפיא את הנכסים של ממשלת אפגניסטן כדי למנוע מהטאליבאן גישה אליהם [מקור]. ממשל ביידן גם עצר את הסיוע לאפגניסטן.

הטאליבאן צריך להחזיר את הסיוע הזר למדינה, והוא צריך למשוך עוד הון זר לאפגניסטן כדי שהוא יוכל לממן את תקציב המדינה. אם הוא לא יוכל לממן את ההוצאה הציבורית של המדינה, הוא לא יוכל לספק שירותים לעם האפגני. רמת החיים שלהם תפגע, והדבר יצור תסכול בקרב האזרחים, מה שעלול להתבטא בפעילות אלימה נגד הטאליבאן. אז הטאליבאן חייב להשיג הון זר.

איך הוא יכול לעשות זאת? איך הוא יכול להשיג את ההון הזר? יש שלושה דברים מרכזיים שהטאליבאן צריך לעשות בשביל למשוך את ההון הזר שדרוש לו:

קודם כל, הוא צריך לוודא שאפגניסטן לא הופכת שוב למדינה מצורעת בעולם, כפי שהיה בשנות ה-90׳ כאשר הוא השתלט בפעם הראשונה על המדינה. לכן הוא נמצא במגעים עם סין ועם רוסיה ועם איראן ומבצע קמפיין יחסי ציבור מול הקהילה הבינלאומית. הוא חייב להשיג תדמית חיובית, בשביל לעודד מדינות ליצור קשרים עם אפגניסטן תחת שלטונו ולהימנע עד כמה שאפשר מסנקציות חדשות נגדה. הוא גם חייב לשפר את הקשרים שלו עם מדינות האזור, במיוחד רוסיה וסין, בשביל להבטיח תמיכה כלכלית.

שנית, הוא חייב לייצב ביטחונית את אפגניסטן, בשביל למשוך הון זר למדינה. חברות זרות, אפילו חברות סיניות, לא אוהבות לעבוד בסביבה בה תוקפים את העובדים שלהן. לדוגמה כבר עשור שפרויקט סיני להקמת מכרה נחושת גדול במדינה לא מתממש, בין השאר משום שיקולי ביטחון [מקור].

נכון, הטאליבאן כבש את קאבול, הממשלה האפגנית התפרקה, אבל אנשים עדיין לא מכירים בו כשליט הלגיטימי של אפגניסטן. בימים האחרונים ראינו הפגנות במספר ערים באפגניסטן [מקור]. אנחנו גם רואים את ההתגבשות של חזית התנגדות לאומית בצפון מזרח המדינה, ארגון גג של שבטים וקבוצות שמתנגדים והתנגדו לשלטון הטאליבאן עוד בשנות ה-90׳ [מקור]. חזית ההתנגדות החדשה, יחד עם ההפגנות, מאיימים לדרדר את המצב הביטחוני במדינה. הטאליבאן יכול לנסות ולפעול באלימות נגדם, אך הדבר עלול לפגוע בתדמית הבינלאומית שלו. תגובה אלימה גם תדרדר את המצב הביטחוני באפגניסטן, בדיוק מה שהוא לא רוצה. עדיף לו להשיג לגיטימיות פוליטית, במקום להתחיל ולירות באזרחים.

איך עושים את זה? ע"י הקמה של קואליציה רחבה עם שחקנים פוליטיים אחרים והקמת ממשלה שתזכה ללגיטימיות בין לאומית. הטאליבאן נמצא היום במשא ומתן עם שחקנים פוליטיים שונים באפגניסטן בדיוק בשביל להשיג קואליציה וממשלה כזו [מקור]. יכול להיות שהמגעים יכשלו, אם הטאליבאן יאמין שהדרישות של הצדדים האחרים מוגזמות או שהוא יוכל בכוח הזרוע לכפות את שלטונו. אולם הוא יסתכן בפגיעה ביחסים הבינלאומיים שלו, ובבידוד שלו בזירה הבינלאומית. המהלך החכם הוא להשיג ממשלה שאינה מורכבת רק מחברי טאליבאן.

שלישית, אחרי שהוא ווידא שאפגניסטן לא הופכת מדינה מצורעת, ואחרי שהוא הצליח לייצב פוליטית את המדינה, הוא יצטרך למשוך בפועל הון זר לאפגניסטן. אם השקעות ממש, אם סיוע זר. הוא יצטרך להציע מכרזים, הוא יצטרך לשפר את הרגולציה, והוא יצטרך לאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים להמשיך ולפעול במדינה, לפחות בטווח הזמן המיידי.

אז לטאליבאן יש שלושה דברים שהוא צריך לעשות. הוא צריך לשפר את יחסי החוץ שלו ולגבש תדמית בינלאומית חיובית. הוא צריך להשיג לגיטימיות פוליטית שתביא ליציבות ביטחונית, כנראה ע"י קואליציה עם עוד שחקנים פוליטיים באפגניסטן, ולבסוף הוא צריך למשוך הון זר לאפגניסטן.

מה שסביר שנראה בטווח המיידי הוא את הטאליבאן מנסה כמה שיותר להציג תמונה חיובית של עצמו, עם הימנעות מאלימות המונית ושיחות להקמת ממשלה חדשה. סין אותתה שהיא תהיה מוכנה להכיר בממשלת הטאליבאן [מקור], ורוסיה מתכוננת לעבוד עם הטאליבאן, גם אם לא להכיר בו, לפחות לא כרגע [מקור]. האיחוד האירופי ובריטניה הודיעו שהם מגדילים את הסיוע ההומניטרי במדינה, למרות שאינם מכירים בטאליבן [מקור]. אלו אינדיקציות טובות בשביל הטאליבאן, שיעזרו להקל ממנו את הלחץ הכלכלי בטווח הזמן המיידי של החודשים הקרובים.

השאלה המרכזית לטווח הארוך היא האם הטאליבאן יצליח לשמור על תדמית בינלאומית טובה, ולייצב ביטחונית את אפגניסטן. חלק מזה קשור לעד כמה הוא יצליח לשלוט בפלגים הקיצוניים יותר בו, ויצליח להימנע מפגיעה בוטה בזכויות אדם בשטחו. אני אומר ״פגיעה בוטה״ משום שהעולם נע לפעולה בנושא זכויות אדם רק אם יש תמונות שמזעזעות את דעת הקהל העולמית. איראן תלתה אנשים ממנופים ועדיין האיחוד האירופי שמח לעשות עמה עסקים. מידה מסוימת של פגיעה בזכויות אדם תתקבל ע״י הקהילה הבינלאומית בשתיקה. השאלה היא מה יהיה היקף הפגיעה.

הדרך לאנרכיה

כמובן, יש לנו גם את הנתיב של אפגניסטן לאנרכיה, שהוא הנתיב שכולם מדברים עליו וכולם צופים אותו. הנתיב לאנרכיה הוא לא נתיב אחד, אלא כמה נתיבים: יכול להיות שיהיה לנו רעב המוני שיוביל לעלייתן של מליציות מקומיות שיובילו למלחמת אזרחים. יכול להיות שהטאליבאן ינסה להשתלט בכוח הזרוע על מחוזות שמתנגדים לו ויגרום למליציות לפעול נגדו. יש מספר נתיבים שבסופו של יום מביאים את אפגניסטן למלחמת אזרחים.

מה שמשותף לכל הנתיבים האלו הוא שהם מבוססים על כישלון של הטאליבאן באחד משלושת השלבים שהגדרנו קודם: לוודא שאפגניסטן אינה מדינה מצורעת, ייצוב בטחוני ומשיכת הון זר. יכול להיות שגם אחרי שהטאליבאן יקים ממשלה עם עוד שחקנים, לא תהיה מעצמה גדולה שתסכים להכיר בו. סין לא תיתן לו הכרה בשביל לשמור על ההכרה הזו כמנוף לחץ. רוסיה גם תסרב, מעדיפה לשמור על היחסים עם הטאליבאן לא רשמיים.

לחילופין, הטאליבאן יהפוך מתוסכל מהניסיון להקים קואליציה ויחליט לכפות את שלטונו בכוח הזרוע. הוא יכלא משתפי פעולה לשעבר עם ארה״ב, ירה על מפגינים ויצא למלחמה על המליציות והשבטים שאינם מכירים בשלטונו. במקרה כזה סיוע הומניטרי לאפגניסטן ייעצר, ומדינות מערביות אולי ינסו לתמוך במליציות הפועלות נגד הטאליבאן. בתרחיש כזה היחידה שתוכל לבוא לעזרתו תהיה סין, והיא תירתע מהמלחמה החדשה באפגניסטן.

ויכול להיות שהוא יצליח לקבל הכרה בינלאומית ולהשיג יציבות ביטחונית והון זר פשוט לא יגיע למדינה. יש משטר סנקציות נרחב על הטאליבאן [מקור], ואין לארה״ב תמריץ לשנות את המצב. חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים דורשים לחקור את הנסיגה של ממשל ביידן מאפגניסטן [מקור], ואם הממשל ינסה להסיר את הסנקציות מהטאליבאן הוא רק יזמין לעצמו עוד לחץ פוליטי. הכלכלה העולמית עדיין חווה משבר כלכלי עקב הקורונה ושיבושים בשרשרות האספקה הגלובאליות, וחברות זרות יהססו להשקיע במדינה מתפתחת וחלשה כמו אפגניסטן.

בעקבות כל אחד מהמצבים האלו המצב באפגניסטן ידרדר. אם לא יגיע הון זר, הטאליבאן ימצא עצמו מול גרעון תופח ויצטרך לקצץ בשירותים, מה שיוביל לזעם עממי נגדו. אם לא תהיה לגיטימיות פוליטית, מליציות ילחמו נגדו. אפגניסטן תהפוך למוקד של אי יציבות ותייצא לאזור פעילי טרור, ג'יהאדיסטים שירצו לפעול בסין, ברפובליקות של מרכז אסיה ובפקיסטן. היא תייצא פליטים שינסו לברוח למרכז אסיה ולרוסיה, או שינסו לעבור דרך איראן לטורקיה ומשם לאירופה.

לבסוף, אנחנו נראה גל חדש של ייצוא סמים מאפגניסטן כשכל אחת מהמליציות, כשכל אחד מהשחקנים הלוחמים במדינה ינסה להבטיח לעצמו הכנסה. אנחנו נראה עלייה ביצוא של הרואין, ביצוא של אופיום, ביצוא של מתאמפטמין. עלייה בייצוא הסמים תגרום לבעיות חברתיות קשות במדינות בהן הם יעברו, במיוחד איראן ורוסיה.

מה יעשו השחקנים האזוריים מול תרחיש כזה? איראן מפעילה כיום בסוריה מיליציה שחבריה מגיעים מהמיעוט השיעי באפגניסטן [מקור]. בתרחיש של מלחמת אזרחים באפגניסטן, האיראנים יוכלו להתערב בסכסוך עם כוח שיעי משלהם, שיוכל להגדיל את ההשפעה שלהם במדינה. יכול להיות שהמיליציה תופעל בשיתוף פעולה עם הטאליבאן, שכיום הוא ביחסים ידידותיים עם איראן.

רוסיה תגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במרכז אסיה ובמיוחד ברפובליקות של קירגיזסטן וטג׳יקיסטן. הרוסים כבר מנהלים תרגילים צבאיים באזור, והם ינסו עד כמה שאפשר להגביל את תנועת הפליטים והג׳יהדיסטים לאזור.

יש כאן פוטנציאל לחברות ביטחון ישראליות שמחפשות לחדור לשוק של מרכז אסיה. חברות ישראליות יכולות לספק מל״טים וחיישנים בשביל ניטור רציף של הגבול, ולעזור בייעוץ, הכשרה וציוד של כוחות לוחמה בטרור של הרפובליקות השונות של מרכז אסיה. חברות ביטחון ישראליות יכולות לצפות לעלייה בביקוש גם במזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין ולטביה מודאגות מחדירה של פליטים אליהן דרך בלארוס [מקור].

סין קרוב לודאי תבטיח השקעות חדשות באפגניסטן בשביל לנסות ולחזק את הטאליבאן, וכנראה תכריז על פרויקטים חדשים במדינה עד סוף השנה. הסינים רוצים את אפגניסטן יציבה, וישמחו לשחרר הצהרות התומכות בטאליבאן. יחד עם זאת, הסינים לא ירצו להתערב צבאית במדינה, ולא בטוח שהם אפילו יתערבו כלכלית: ללא ייצוב ביטחוני שלה, השקעות סיניות לא יזרמו. יכול להיות גם שבייג׳ין תבקש ערבויות מהטאליבאן שהוא יפעל נגד בדלנים אויגורים בשטחו.

סיכום

ההשתלטות של הטאליבאן על קאבול היא לא סוף פסוק באפגניסטן. למען האמת, היא רק הסוף של ההתחלה. עכשיו אנחנו יכולים לצייר בצורה ברורה יותר את הנתיבים של אפגניסטן אם ליציבות ואם לאנרכיה. ואנחנו נראה בשבועות הקרובים, בחודשים הקרובים את הטאליבאן מנסה לייצב את המדינה ואת סין, רוסיה, ואיראן מנסות להתמודד עם המצב החדש שנוצר בגבולן. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות.