בכיר במשטרת סרי-לנקה טוען שב-11 באפריל שלח מכתב המזהיר מפני מתקפת טרור אפשרית על כנסיות באי מצד קיצונים איסלמיים [מקור]. עכשיו שאותם קיצונים אכן תקפו את הכנסיות, מישהו בממשלה עומד לאבד את הכסא משום שהתעלם מ”אזהרות קונקרטיות”.
בהמשך כנראה ימצאו עוד מכתבים כאלה, דו”חות מסווגים, אזהרות של מודיעים, חיזויים בהורוסקופ ועוד ועוד שיראו “שהכתובת הייתה על הקיר”. התקשורת תצעק, העם יזעם והממשלה תמנה וועידות חקירה שיכתבו קילומטרים על קילומטרים של דו”חות ופרוטוקולים בשביל למנוע את “מחדל המודיעין הבא”.
ואף אחד לא ילמד דבר מהתקרית הזו.
למה תמיד בדיעבד ידיעה מודיעינית הופכת ל”אזהרה קונקרטית”? הרי לכתוב שיש איום על כנסיות קתוליות מצד קיצונים מוסלמים גם אני יכול לכתוב. לא צריך סיווג ביטחוני או אינטליגנציה גבוהה בשביל להעריך שיש סיכון מצד ארגוני טרור מוסלמיים נגד כנסיות. זה חלק מהטבע, זה כמו לכתוב ש”מים עלולים להיות רטובים”. אני מוכן אפילו להמר שמכתב דומה נכתב לפני הפסחא בשנה שעברה ובשנה שלפניה. ששירותי המודיעין של סרי לנקה קיבלו ידיעות גם ב-2015 על מתקפות טרור פוטנציאליות ושום דבר לא קרה.
הטמטום – ותסלחו לי על המילה – נובע מחוסר הבנה של עובדה מאוד פשוטה: “ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועי העתיד”.
מכירים את המשפט הזה? הוא תמיד מופיע בתחתית של כל פרסומת של קופת גמל או קרן פנסיה שמתהדרות בתשואה שנתית של 7 או 10 אחוזים. למה הוא מופיע שם? מפני שזו עובדה שגם אם קרן עשתה 20% בממוצע כל שנה ב-10 השנים האחרונות, יש סיכויי שהשנה היא תפשוט את הרגל. למה? כי ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועי העתיד.
אירוע כזה, אירוע נדיר בעל השפעה משמעותית, נקרא “ברבור שחור”. הברבור השחור קיים מפני שאנחנו טועים להניח שמשהו שהוא לא סביר (פשיטת רגל, מגה-פיגוע) לא יקרה.
תסתכלו על היסטוגרמה של תקריות טרור בסרי לנקה (1975-2017) בהתאם למספר ההרוגים הכולל בתקרית:
נכון לכתיבת שורות אלה מספר ההרוגים בסרי-לנקה עומד על כ-290 הרוגים. בהיסטוגרמה, התקרית נמצאת בקצה הימני של זנב ההתפלגות, כלומר הסיכויי למגה-פיגוע הוא קטן עד מאוד. מגה פיגוע הוא “אירוע נדיר”. כשהבכיר במשטרה פרסם את המכתב שלו, אלו שמעליו כנראה נפנפו בו פשוט מפני ש”מה הסיכויי שבאמת יהיה פיגוע ענק?”.
גם הרקורד ההיסטורי היה לטובתם. הסתכלו על הגרף של מספר אירועי הטרור ומספר ההרוגים בסרי-לנקה בין 1975 ל-2017:
מאז 2009, אז הובסו הנמרים הטמילים, מספר תקריות הטרור ומספר ההרוגים ירד לבודדים. הקפיצה שאתם רואים ב-2017 במספר אירועי הטרור נובעת מעלייה במספר אירועי הטרור שבוצעו ע”י בודהיסטים נגד מוסלמים. כלומר אם הייתי מקבל את המכתב המזהיר אותי מפני טרוריסטים איסלמיים, הייתי צריך לאור נתוני העבר לזרוק אותו לפח. האיום הוא לא מוסלמים, אלא בודהיסטים! רק תסתכלו על הנתונים!
עכשיו הדבר המטומטם לעשות הוא להקים ועידת חקירה אחרי הברבור השחור. אחרי הברבור השחור הכול פתאום ברור, הכתובת הייתה על הקיר וכולם ידעו שזה עומד לקרות. הם פשוט לא ידעו מתי, איפה ואיך זה יקרה עד שזה קרה.
הדבר החכם לעשות הוא להפנים את המסקנות הבאות:
א. ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועי העתיד. אני ארשום את זה שוב ובבקשה תקראו את זה בקול – ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועי העתיד! אם אתם מנסים להיערך לעתיד, אל תסתמכו על העבר בשביל להעריך את הסיכונים שלכם. העובדה שעד היום תודה לאל לא היה בישראל מגה-פיגוע עם מאות הרוגים לא אומר שלא יהיה. מה שמביא אותי למסקנה ב’ –
ב. הדרך לנהל סיכונים היא לקחת בחשבון את הסיכוי לאירוע+ההשפעה של האירוע. הסיכוי למגה פיגוע הוא קטן, ההשפעה שלו עצומה. הסיכוי שקרן הפנסיה שלכם תפשוט את הרגל היא קטנה, ההשפעה של זה תהיה עצומה. אל תזניחו אירוע מפני שהוא “לא סביר”, תתכוננו אליו.
לכן –
ג. דאגו שיש לכם תוכנית חלופית למקרה של ברבור שחור או צמצמו את הסיכויי שלו. אל תסמכו רק על קרן הפנסיה שלכם – דאגו שיש לכם עוד אפיק השקעה לטווח ארוך שיוכל לתמוך בכם אם הקרן תפשוט את הרגל. בדרך כלל ההשקעה שנדרשת בשביל לצמצם את ההשפעה של ברבור שחור היא קטנה יחסית לנזק. אני משתדל להגיע לכל אירוע חשוב (פגישה, הרצאה) כחצי שעה לפני, בשביל לספוג “הפתעות” בדרך ואני תמיד מגיע עם עותק של הקבצים שאני צריך בלפטופ ועותק נוסף ב-disk on key. סרי-לנקה אולי הייתה יכולה למנוע את הפיגועים אם הייתה מעבה את מערכי האבטחה בעיר הבירה. זה היה עולה עוד למה מאות אלפי דולרים, אך חוסך לה נזק של מיליונים.
לקריאה נוספת על ברבור שחור, אתם מוזמנים לקרוא/להאזין לפרק בנושא – קישור.
