מה קורה בבלקנים?

"יום אחד מלחמה אירופאית גדולה תתחיל בגלל משהו מטופש בבלקנים" – אוטו פון ביסמרק, 1888.

אחד העוקבים שאל אם אוכל לשפוך מעט אור על סוגיות אקטואליות בבלקנים. וכמו שכולכם כבר יודעים, המקום הראשון שאני הולך אליו הן מפות טופוגרפיות. אם אתם רוצים לדעת איך נראה אזור מועד לפורענות, הנה:

balkans_topographic_map.jpg

הבלקנים הם אזור הררי ברובו, מה שאומר שהוא מוכוון ליחידות אתניות ולאומיות קטנות. זה הסיפור בכל מקום שיש בו הרים: ערי המדינה של יוון, איטליה, השבטים של יפן או המדינות השונות של ספרד והקווקז. הבלקן הוא גם אזור שמוקף מים משלוש צדדיו: הים האדריטי ממערב, הים התיכון מדרום והים השחור ממזרח. הוא לכן חשוף להשפעה ממרכז אירופה, מאסיה הקטנה ומרוסיה, שלושה גושים גיאוגרפים שהתחרו ומתחרים אחד עם השני. התוצאה? ערב רב של קבוצות אתניות, שמעורבבות אחת עם השנייה:

96vv7x9e3j8y

(לתמונה גדולה יותר, לחצו כאן – קישור).

הערב-רב של קבוצות אתניות הופך את הבלקנים לרגישים להשפעה פוליטית מחוץ להם. ומשום שהם מהווים את המחסום הדרומי למרכז ומערב אירופה דרך אסיה, שליטה בהם הייתה ונותרה סוגיה אסטרטגית לאירופה.

כיצד זה מתבטא היום?

ראשית, הפליטים. זרם הפליטים שהציף את אירופה עבר דרך הבלקנים המערביים לאיטליה ואוסטריה. הם אגב עוקבים אחר אותו מסלול בו צעדו העות'מאנים כשהם פלשו לראשונה לאירופה. הבלקנים זכו לכן לתשומת לב מיוחדת בכנס מנהיגי האיחוד האחרון, שהחליטו לתמוך במדינות הבלקניות בטיפול ועצירת פליטים.

שנית, טורקיה ורוסיה גם היום מנסות לזכות בהשפעה בבלקנים, כבטן הרכה של אירופה. טורקיה השקיעה ומשקיעה כספים רבים בהקמת מסגדים, תוכניות לימוד ופרויקטי תשתית בבלקנים המערביים. כך טורקיה זכתה להשפעה לא רק במדינות בעלות רוב מוסלמי, דוגמת אלבניה, אלא גם במדינות שפעם התנגדו לטורקים, כמו סרביה. השגת השפעה בבלקנים תתן לטורקיה עוד מנוף כוח מול האיחוד האירופאי.

רוסיה גם היא מעמיקה את הקשרים שלה בבלקנים. לרוסיה יש קשר היסטורי לסלבים של אזור הבלקן והיא מתבססת על הקשרים האלו בשביל ליצור מחלוקות בין הקבוצות השונות ולעורר סנטימנטים אנטי-מערביים באזור. רוסיה מוכרת נשק בהיקפים גדלים והולכים לסרביה וחשודה במעורבות בניסיון הפיכה במונטנגרו.

מה אירופה עושה בתגובה? כרגיל, היא חלוקה מה לעשות. גרמניה מעוניינת לצרף את מדינות הבלקן לאיחוד בשביל לחסום את ההשפעה של רוסיה וטורקיה. צרפת לעומתה אינה מעוניינת בצירופן, מחשש שמהגרים בלקנים יציפו את שוק העבודה במערב אירופה ויביאו לעליית מפלגות פופוליסטיות, כמו מה שקרה בבריטניה. בתווך נמצאות המדיניות הבלקניות כמו מקדוניה או אלבניה, שמשתדלות לענות לקריטריונים של האיחוד האירופאי אך מרגישות שמשחקים איתן במקום באמת לשקול את הצטרפותן לאיחוד.

מקדוניה במיוחד: ראש ממשלת מקדוניה הגיע להסכם עם יוון לשינוי שם המדינה ל"רפובליקה של מקדוניה הצפונית", בשביל לפתור סכסוך של שנים בין שתי המדינות. עם פתרון הסכסוך עם יוון, מקדוניה קיוותה שהנה נפתחת בפניה הדלת להצטרפות לנאט"ו ולאיחוד האירופאי. אך כעת, עם התגובה הקרה מהאיחוד האירופאי, אפשר וההסכם לא יעבור את ההצבעה המתוכננת ומקדוניה תעדיף לחפש בעלי ברית אחרים, רוסיה לדוגמה, במקום האיחוד האירופאי.

מודעות פרסומת

דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s