פניני עיתונות: נפט בארץ הקודש והכלכלה העזתית

נפתח בידיעה מעניינת, מאת הפייננשייל פוסט, על תגליות אחרונות בנוגע למאגר פצלי השמן בישראל (פצלי שמן הם משקע אבן עשיר בחומר אורגני, אשר ניתן להפיק ממנו גז ונפט). מהידיעה:

One of the largest deposits – 250 billion barrels of oil in Israel’s Shfela basin, comparable to Saudi Arabia’s entire reserves of 260 billion barrels of oil – has until now been unexploited.

אם המספרים אף קרובים לטיעון והמאגר באמת יהיה ניתן לניצול, הרי שביחד עם מאגרי הגז המתגלים לישראל יהיה את הבסיס הכלכלי לעמוד עליו בשעות קשות יותר, תוך מינוף עוצמה כלכלית להגמוניה אזורית (אם רק נחליט לשחק כמו גדולים).

ועתה לעניין אחר: דו"ח אונר"א בנוגע לכלכלה ברצועת עזה. ותחילה, חייב אני להתוודות – אינני לא כלכלן ולא בן כלכלן והידע שלי בתחום הוא קטן ומצומצם ובקושי יש לי מושג על מה הבנקאי שלי מדבר. ובכל זאת, על אף היותי ראש וראשון להדיוטות, יודע אני את טבעו של הסקטור הציבורי – אין הוא קשור כמעט למצב הכלכלי. מדינה יכולה להיות בפני פשיטת רגל והמגזר הציבורי אצלה ימשיך לשגשג.

ולכן סתומה לי לחלוטין הפסקה הבאה (ההדגשה שלי):

הדו"ח מוצא כי הסקטור הפרטי נפגע באופן משמעותי יותר מהסקטור הציבורי. לדברי אונר"א במחצית השנייה של 2010 קיזזו העסקים ברצועה 8,000 משרות, ירידה של קרוב ל-8% בכמות המשרות ביחס למחצית הראשונה של אותה השנה. באופן פרדוקסלי, תפקידי הסקטור הציבורי, הנשלטים בידי חמאס, גדלו בקרוב ל-3% במהלך אותה התקופה. "המחקר שלנו מצביע על כך שמאז 2007, חמאס הצליח להגדיל את התעסוקה הציבורית ב-20%", אמר גונס.

באופן פרדוקסלי? מה פרדוקסלי בהגדלת משרות ציבוריות בתקופת אבטלה? כך ממשלות כושלות מנסות לשפר את המצב הכלכלי, על-ידי יצירת עוד משרות ובעצם הפיכת אבטלה אמתית ל"אבטלה שקטה". העובדה כי חמאס עושה זאת, אין בה בכדי להציג "התחזקות", אלא להפך – עתה עליו להשקיע יותר משאבים בפרויקטים סוציו-אקונומיים מאשר בטרור [1].

ציינתי שאיני לא כלכלן ולא בן כלכלן, אך גם אני יכול לדעת מתי מישהו מנסה לשקר לי:

"אם הסגר נועד להחליש את ממשל החמאס, נתוני התעסוקה בשירות הציבורי מעידים כי מטרה זו נכשלה", אמר גונס. לדבריו הסגר התגלה כ"מוצלח בהענשת האוכלוסייה הענייה והמסכנה ביותר במזרח התיכון".

סורים נטבחים על-ידי אסד, לעזתיים יש תוחלת חיים גבוהה משל מצרים ועל-אף כל זאת טוען גונס, דובר אונר"א ואידיוט שימושי, כי ישראל (לא ישראל ומצרים, אלא רק ישראל – כאילו שהגבול עם מצרים אינו קיים) לוחצת את האוכלוסייה המסכנה ביותר ללא פגיעה בחמאס. וכיצד יודעים זאת? כי הוא יוצר עבודות פיקטיביות!

אגב, שלא יהיה ספק – אני בטוח שהמצב בעזה גרוע יותר עתה לאחר ההסגר ואינני רואה בכך כל רע. העזתים בחרו בחמאס והוא תלוי בהם להמשך יציבותו. ירצו – ימרדו, לא ירצו – ירעבו. "אחראיות" היא אינה מילה גסה.

הערות

[1] הקורא חייב לזכור את היות חמאס תנועת צדקה ורווחה במקורה, בדיוק כמו תנועת האם שלה: "האחים המוסלמים". ללא הבסיס של פעילות צדקה, הוא יאבד את הפופולאריות העממית שלו.